דעות

  • בְּשׂר הרוח ורוח הבשר

    בשלל עיסוקיו ביקש ג׳ון ברג׳ר לפעול באופן שמנתב אל מעבר לדחף "לרצות גנרלים, או להעלות את מורל האזרחים, או להלל חיילים גיבורים, או להמם את העיתונות העולמית". אסתר דותן סופדת למבקר האמנות פורץ הדרך, הסופר והצייר שנפטר השבוע בגיל 90

  • האוצר שנשלף מלב הקלחת

    מינויו של דורון רבינא לתפקיד האוצר הראשי של מוזיאון תל-אביב בעייתי, אך מסקרן. האתגר שעומד בפניו הוא שימור מבטו הרענן והנקודתי של האוצר האורח, בד בבד עם גיבוש סדר יום אמנותי מקיף למוסד הנתון במשבר מתמשך

  • שחיקתה של פריצת הדרך

    דנה שלו מבקשת לצאת נגד תפיסת "פריצת הדרך" כהתפתחות בעלת הערך הגבוה ביותר או בשימושה כסופרלטיב שחוק. במלים אחרות, בלי להמעיט בערכן של פריצות ושל דרכים חדשות, היא מבקשת לדבר בזכות ההרחבה של אלה הקיימות

  • צבע הכסף (לא יורד במים)

    "פרויקט אמנות-מחאה שצורתו ומנגנונו חתרניים, והוא עצמו תגובה להדרה ומחיקה, הפך לפרויקט שהתנאי לקיומו הוא האפשרות למחוק אותו". הדס קידר על אמנות ביקורתית במרחב העירוני ועל הפרויקט "דרך השפה" של קבוצת פרהסיה כמשל

  • הצגה מידתית

    יפה עשה גדעון עפרת כשבחר להיפרד ממבקרת האמנות גליה יהב באמצעות ויכוח, אך התנגדותו לביקורת שלטון ההון באמנות הישראלית מוצגת באופן שטחי ומשמיטה מן התמונה פרטים הכרחיים

  • "לא באתי לכאן לעבוד. באתי למות"

    "ביצירותיה, באוצרותה ובכתיבתה היא לא התבלבלה ולא שתקה ולא התכנסה ולא מכרה את נשמתה". הדס קידר נפרדת מחברתה גליה יהב, שנפטרה לפני ימים אחדים

  • מבקרת חסרת מנוח

    "היא היתה מבקרת חריפה של ההון, אך ידעה לזהות גם את תרומתו לאמנות ולדיון בה. סלדה ממנגנונים ציבוריים מסואבים, אך התעקשה על חשיבות פעולתם. נזהרה מרומנטיזציה של מיתוסים, פרסונות אמנותיות סמכותיות וקידוש-יתר, ובה בעת התייחסה אל האמנות בתשוקה של רומנטיקנית חסרת תקנה". פרידה מגליה יהב

  • הפוליטיקה של ה-OCD

    ״במקום לזעוק רק נגד הצנזורה, ראוי שמורי שנקר יכוונו את עצמם ואת תלמידיהם למחשבה ביקורתית מורכבת שבמרכזה עומדות גם שאלות אתיות, ולא פחות חשוב מכך – הפוליטיקות של עולם האמנות שבתוכו הם פועלים״.

  • איפה הסולידריות, הא?

    במוזיאון חיפה חוגגים "אשכול תערוכות חדש" בהשתתפות עשרות אמנים. אף מלה על הניהול הקפריזי של המוסד או על העדר השקיפות. הקריאה להחרים את המוזיאון עד שיתקן את דרכיו חוללה סערה בבצה, אבל לא הביאה לשינוי המיוחל. יהונתן ה. משעל מציע סיכום ביניים.

  • אם כך ואם כך – הכתם נשאר על הקיר

    "אז כן, הדימוי של ים עמרני סקסיסטי. וכן, באמנות דווקא יש גבולות. ובכל זאת ההחלטה לצנזר את הציור המדובר היא החלטה שגויה ונמהרת". דברים שנאמרו בכנס בעקבות שערוריית צנזור עבודתו של תלמיד שנקר שבחר לצייר את השרה איילת שקד בעירום.

  • חיסיון רפואי

    חמש שנים אחרי פרוץ מחאת האמנים בעקבות ידיעות על הרכבה הבעייתי של ועדת החיפוש למנכ"ל חדש למוזיאון תל-אביב, מתכנסת עתה ועדה לבחירת אוצר ראשי. לקחי המחאה הופקו, אולם הרכב הוועדה נשמר בסוד

  • תשוקה ואריה שהובס

    "במהלך אמיץ חתר יוסי ברגר תחת כוחו החד-פעמי של הדימוי האחד וקרא להתבוננות אחרת. הוא יצר תרשים זרימה חזותי, מסע אל הנודע, חיפוש במסדרונות הפסאז'ים של הזמן הזה". דברים לזכרו של האמן יוסי ברגר, שנפטר בסוף השבוע.

  • להיזכר במשהו שלא ידעת מעולם

    "בתקופה שחיפשתי חומר על אופקים-חדשים מצאתי כרזה ממוסגרת תלויה בחדר מדרגות בבניין שבו התגורר מכר שלי. חשבתי שזה זריצקי, אך כשהגעתי למקום שוב גיליתי שמדובר בכלל בשטרייכמן. לא רק שלא יכולתי לזהות את ההבדל – לא ידעתי אפילו לקבוע אם הדימוי דהוי, אפרורי ומכוער בגלל איכותה הגרועה של ההדפסה הישנה, או כי מדובר באמנות ישראלית טיפוסית". מחשבות על אופקים-חדשים בדור שלא ידע את זריצקי.

  • תביעת ריבונות אמנותית

    עד עתה שתק הממסד האמנותי ולא התגייס לעזרת נטלי כהן-וקסברג ועו"ד ברק כהן, אך עליו להבין כי ההתנגשות בין ריבונות האמנות לריבונות המדינה אינה רק עניין של המשגה תיאורטית. במקרה של צמד הנאשמים, חירותם של יוצרים לביטוי אמנותי במסגרת יצירתם יושבת אף היא על ספסל הנאשמים.

  • תודה לאל, לא הצלחתי. נשארתי גרינגו

    "על אילו קריטריונים אתה צריך לענות כדי להגשים נבואה ולחזור למקום שהובטח לך על-ידי אלוהים? עלי כל זה לא עשה רושם. באתי עם שאיפות של מהגר רגיל. לא אני ולא משפחתי רצינו להגשים חלום של להיות חלק מהעם, להיטמע. חונכתי לא להיטמע. יש הם ויש אני". סשה סרבר על הגירה ומקומיות, חלק שני

  • מחשבות על יוסי נחמיאס

    צלם, אוצר, מורה משפיע ולוחם עקבי למען חופש עשייה ומחשבה. פרידה מיוסי נחמיאס, שהלך אמש לעולמו.

  • מדיום עשיר העומד בזכות עצמו

    לא פחות מכפי שרידד את מסורת ההדפס, התעלם ינאי ספיר מזכויות היתר המגיעות לסדנת ההדפס הירושלמית, וביטל במחי-עט שנים של עבודה ומחקר ללא תחליף. האוצרת טלי תמיר מגיבה לביקורת על הספר ״100 שנות אמנות הדפס בישראל״ שפורסמה ב״הארץ״.

  • לייצר שדה בתקווה שיהפוך למיותר

    "התערוכה 'New York/New Work' מציעה לדבר על 'שדות אמנות' דרך התאגדות אחת של יוצרים אמריקאים העוסקים בהבעה יהודית באמנות. דרך המבט על ה'שם' הצענו לחשוב על מה שקורה או שיכול לקרות 'כאן'". מחשבות בעקבות הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית.

  • "אבותינו חיפשו את אלוהים, אך מצאו רק את עצמם"

    יצירתה של האמנית האמריקאית הלן אילון היא תזכורת לכך שנרטיבים מכוננים תרבות, וכשתרבות נסמכת על מקורות רצחניים, לא פלא שמדי פעם קם פונדמנטליסט אחד ועושה בהשראתם מעשה.

  • איש באמנותו יחיה

    "מי מבין האמנים הישראלים ההיסטוריים שבר את החוקים – זריצקי והאוניברסליזם המדומיין? תומרקין והאנטי-מיליטריזם-המסתחבק-עם-גנרלים? למעשה, האמנות הישראלית הצמיחה דורות של אמנים מוכשרים להפליא אך כשרים למהדרין". יונתן אמיר מהרהר על "הסד הנורא" שבו נתונים אמנים דתיים.