כתבות מאת יונתן אמיר

  • אופקים לא קלים

    בערך של גדעון עפרת באתר הספריה הלאומית מופיעים 211 פריטים. כשמחלקים את מספר הספרים בקצת יותר מ-50 שנות פעילות מקצועית, מגלים שמדובר בהספק של 4 ספרים בשנה, לא כולל מאמרים בעיתונות ובכתבי עת, ברושורים, מאמרים גנוזים והרצאות. מפעל החיים הזה היה מרשים גם לו התחלק בין 3 אנשים.
    דברים שנאמרו באירוע גבורות לגדעון עפרת

  • בציור של ליהי תורג׳מן אלוהים לא נותר אילם

    ״הרבה דיונים בקשר בין אמנות לפוליטיקה חותרים להכרעה. על היוצר והיצירה לבחור צד ולהביע עמדה. הציור הזה אינו יכול לבחור צד בצורה כזו, ולא כי הוא ניטראלי, אלא כי הוא עוסק בדיוק באובדן היכולת לראות, להבין ולגבש עמדה ביחס לאמת מידה ברורה״. יונתן אמיר על תערוכתה של ליהי תורג׳מן במוזיאון בת-ים

  • מאסטר, אינטלקטואל ואיש ציבור – סשה אוקון, 2025-1949

    עוד בצעירותו עסק אוקון בזקנה ובגוף הזקן. בשנים האחרונות הזדקן בעצמו והתמודד עם מחלת הסרטן. אתמול שלח הודעת ווטסאפ בזו הלשון: ״יצאתי למסע האחרון שלי, כלומר, במילים אחרות – מתתי. אתם מוזמנים להלוויה ולשבעה! בואו בהמוניכם! השבעה בירושלים״

  • פרופסור לארי ומיסטר אברמסון – סיפורה של עסקה אמנותית אפלה

    “מתחת לפני השטח המושכלים של ציוריו של אברמסון מבעבעת גרוטסקיות ייצרית ומדממת, קרנבל של גוויות מרוטשות, איברים מבותרים, סטיות, הפרשות ורוחות רפאים”. יונתן אמיר מתוך גיליון 07 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • ״זה מה שעניין אותי אחרי מלחמת יום הכיפורים. להראות אדם צעיר בתחבושות״

    ספר חדש מתעד את פעילותה של גלריה דבל בשנים 1990-1973, ומספר מה עשו עבודות של רודולף שוורצקוגלר במרתף בעין כרם, ואיך מציגים באותו חלל הדפסים של מרדכי ארדון, סיכות של אסתר קנובל, שרבוטים של רפי לביא ותצלומים תפורים של יוכבד וינפלד

  • להזיז את הרגע המכריע

    ״על פניו צמד התערוכות הציג אישיות אמנותית מפוצלת. באחת הציג רועי קופר, היוצר הביקורתי שמשוטט באיזורי העזובה והחורבן של הנוף הישראלי, ובשנייה הציג רועי קופר, פילוסוף חזותי של היחס בין התבוננות לבין מצבי תודעה. בפועל היה זה גם ביטוי של הבשלה הדרגתית״. דברים שנאמרו באירוע ״מסתור דעת: כנס ותערוכה מיצירותיו של פרופ׳ רועי קופר״ לרגל פרישתו לגמלאות

  • כתיבה על אמנות בעידן שאחרי ״סטודיו״

    ״׳סטודיו׳ העניק לי שתיים מהמתנות הגדולות ביותר שכותב ועורך בראשית דרכו יכול לקבל – השראה ועצבים. הוא היה המודל שממנו למדתי, והמודל שכנגדו ביקשתי לפעול. במבט לאחור לקראת הרצאה זו, התברר לי שכמה מהצדדים החזקים ביותר ב״ערב רב״ נוצרו בניסיון לתת מענה לשאלות ש״סטודיו״ מיעט להתייחס אליהן״. דברים שנאמרו ביום העיון ״סטודיו – קריאה חוזרת״ בבית לאמנות ישראלית

  • ״ויזדהמו אנשים בתורתי״

    “הדימויים אמנם מפלצתיים, אך הם עומדים בנינוחות על השולחנות. הספרים אמנם “מדממים”, אך שלוליות אינן נקוות סביבם. זה אינו חלל של אלימות, תופת או נבואת חורבן, אלא חלל שה”אל־טבעי” נמהל בו ב”טבעיות” ואפילו באגביות”. יונתן אמיר על דת, מדע ולאומיות ביצירתו של אסי משולם “מסדר הטומאה”, מתוך גיליון 05 של המהדורה המודפסת של ערב רב

  • ״עכשיו אני היא״

    “‘תיקון’ בהקשר הטרנסי הוא מושג שרועי ויקטוריה חפץ דווקא מאד חשדנית כלפיו. בשיחות היא מתארת אותו כ’נראטיב נוצרי של גאולה’, בשעה שהאמנות שלה, שעוסקת כאמור בפצעים ובפגמים, רחוקה מתיאורי שביעות רצון והשלמה”. יונתן אמיר על עבודותיה של רועי ויקטוריה חפץ, מתוך המהדורה המודפסת של ערב רב

  • אוצר ללא קירות

    “אם רוצים לאפיין בקצרה את מכלול עבודתו של עמי שטייניץ, ניתן לכנותו מתנגד משטר. במשך 40 שנה הוא חופר מנהרות מתחת לחומות המשטר האסתטי, מקיף אותן ומנסה למוטטן”. יונתן אמיר על “אזהרת מסע”, ספרו של עמי שטייניץ *

  • קבלה על בסיס מקום פנוי

    ספרו של דוד שפרבר ״ביקורת נאמנה״ מציג סדרת יצירות אמנות המבוססות על תכנים פמיניסטיים ויהודיים שנוצרו בישראל ובארצות הברית בחמישים השנים האחרונות. הספר מנתח את אופני קליטתן או דחייתן בקהילות ובתקופות שונות, ומתאר את מערכות השיח השונות שמאפיינות את העולם הפמיניסטי, העולם הדתי ועולם האמנות

  • דיסטופיות בחיי יומיום

    ״מכלול העבודות חושף תחושת קטסטרופה המתעוררת מחדש שוב ושוב בדימויים שונים לגמרי, ואסתטיקה אגרסיבית שמתבטאת במניפולציות עיבוד בוטות, ברגישות גדולה לפגמים ובנטיה להדגשתם״. יונתן אמיר בהרצאה על עבודתו של יורם קופרמינץ. מתוך כנס ירושלים לאמנות #6

  • יחיאל שמי – פיסול רליגיוזי

    אדם ברוך אפיין את עבודתו של יחיאל שמי כחילונית מתוקף היותה צורנית, אולם עיון במקורות התיאולוגיים של הפורמליזם ובפרשנות הקדושה באמנות מודרנית, מאפשר לחזור אל עבודתו של שמי ולדברים שאמר וכתב לאורך השנים, ולשאול האם אותה חילוניות גורפת שברוך וממשיכיו נזקקו לה כדי לדון בעבודות, היא אכן מושג הולם עבורן*

  • ניסוי מילגרום

    ביקורות רבות השוו את התערוכה ״הרזידנסי הניגרי״ של מיקה ואבי מילגרום בגלריה המקרר ל״אמנות ערבית גנובה״, שהוצגה לפני 3 שנים בגלריה 1:1. חטאה הגדול של ״אמנות ערבית גנובה״ היה שאת מה שעושים רבים בהחבא – היא עשתה מהמקפצה. לעומתה ״הרזידנסי הניגרי״ לא שיקפה או התיקה מצב נתון, אלא יצרה אותו

  • מיצבי מעבר

    ״הגריד ההנדסי והקר נבנה כתשתית פסיכולוגית שמוחזקת על סף קריסה, הרדי-מייד המתועש והמנוכר הופך לייצוג של הבית והמשפחה, והדה-סקילינג שנולד כדי לחמוק ממקצועיות ומיומנות, הופך לביטוי של שיכלול, חקירה אישית ומומחיות״. יונתן אמיר כותב על טרנספורמציה, טרנסגרסיה ומסורתיות בעבודתה של אתי אברג׳יל

  • טרגדיה של טעויות

    צודקים הטוענים שאמנות לא אמורה רק ללטף, אבל בהצבה במסדרון בית החולים ציורו של יעקב מישורי דווקא כן התבקש ללטף. העניין הוא שכדי לעשות זאת הוא נדרש לוותר על ההקשר הפנימי וההיסטורי שלו. כלומר לשמר את הפורמליזם (צבעוניות, צורות מופשטות) תוך ניתוקו מהקונטקסט (אלימות, מוות ליהודים, זיכרונות שואה)

  • המלצת השבוע: ששכחנו מהגשם במרכז מעמותה

    ״מתבקש לחשוב על התערוכה הנוכחית ביחס לעידן עליית המכונות והאנתרופוקן. היא מורכבת ממעין רובוטים אנלוגיים, המנהלים באופן עצמאי את מה שנותר ממשאביו הטבעיים של העולם כאילו מדובר בשכיות חמדה״. יונתן אמיר על התערוכה של איתמר מנדס-פלור

  • לקראת הדתה מתקנת

    ״הפניה אל התיאולוגיה, גם כשהיא נעשית ע״י יוצרים דתיים לגמרי, אינה ביטוי לתשובה ואישור של מערכת ערכים מקובלת, אלא דווקא אמצעי לבירור והצגת שאלות לגביה״. יונתן אמיר על אמנות דתית בישראל כמחזירה בשאלה

  • מדד הבננה

    מה עושה יצירתו המדוברת של האמן מאוריציו קטלאן, שמורכבת מבננה שהודבקה לקיר במסקינג טייפ, ומה ניתן ללמוד ממכירתה בשלושה עותקים בסכום עתק?

  • לצייר את האור הצפוני במזרח התיכון

    מה לקחו ישראל הרשברג ותלמידיו מאמני המאה ה-17, מה מאמני המאה ה-19 ומה דווקא מאמני המאה ה-20, כיצד הגיב שדה האמנות המקומי ליצירתם, וכיצד הגיבו הם לנעשה בשדה המקומי. דברים שנאמרו בכנס ״אמני מופת והאמנות בישראל״ באוניברסיטת חיפה

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?