רב ערב (ניוזלטר)

"הלוויתן והמבול: מבנים וסערות במחשבה היהודית" | "רוֹאָה בְּיַעַר מַחֲריש" / איתי בר־יוסף | שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי | "מנהרת זמן – יפן והיהודים" / מקבץ תצוגות נדיר המחבר בין יפן לישראל | סדנת מבוא לחיים בחברת המעקב | "Resting Bitch" / שרון בלבן

  • לצלול לתהום ולהתעורר

    "מול ציורה של אילן הצופה מתקשה שלא לקשור בין ידיעתו את כוח המשיכה ובין האובייקטים הפזורים בין גלי הטורקיז, ומתעוררת בו ההכרה כי ייתכן שאינם משייטים בין גלי הים אלא שוקעים בו. וכך, לתוך אותה תחושה סטטית נינוחה של הציור המופשט, נכנסת באופן לא רצוני תנועה איטית, מלמעלה למטה, תנועה של שקיעה". שוע בן ארי על התערוכה "בגללי הים סוער"

  • אמנות בעידן השעתוק האלגוריתמי, חלק שני: מתחת למכסה המנוע

    בנק התמונות שעליו אומנה הבינה המלאכותית הוא הגורם שישפיע על התמונות החדשות שהאלגוריתם יצור. איסוף של כל בנק תמונות כזה מבוסס תמיד על אג'נדה. גלויה במקרה הטוב, מוסווית במקרה הרע

  • האדם הקדמון ממעוֹנה: רשמים מביקור בהצבה של תכלת רם

    "דומה שהשאלות המדיומליות של הפיסול והמיצב – כמה מקום "צריך" פסל? מה הם המרחקים ויחסי הגובה והקומפוזיציה בין פסל לפסל? – הועתקו כאן לשפה האדריכלית, ונותרת התהייה: מה הייתה החברה מרוויחה אילו אמנים היו עסוקים גם בבניית המרחב הממשי". תומר דקל על "מעונות" של תכלת רם

  • אמנות בעידן השעתוק האלגוריתמי, חלק ראשון: מדא-פ'ן לדאל-אי

    בשנים האחרונות התגלה כי אלגוריתמים שלומדים ממאגרי תוכן קיים נוטים לשמרנות. אם נבקש מהתוכנה לייצר דימוי של איש לבן עשיר ואיש שחור עשיר, סביר שנקבל דימויים המבוססים על גזענות מוסווית. חברות שונות פתחו מחלקות שעוסקות באתיקה, אך יש להבין שבעיית ההתבססות על בנק ידע קיים כזה או אחר היא אינהרנטית לטכנולוגיה.

קול קורא

מוסררה בית הספר לאמנות ולחברה ע"ש נגר מציג: חממת אמנים למצוינות ע"ש ג'ק ,ג'וזף ומורטון מנדל

בית ספר מוסררה לאמנות ולחברה ע"ש נגר מזמין אמנים ואמניות בתחום הצילום על סוגיו השונים,  להגיש מועמדות לחממת אמנים...

קול קורא לכנס הרביעי של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל

הנכן/ם מוזמנות/נים להגיש הצעה בהיקף של עד 300 מילים, ועוד עמוד של קורות חיים (באותו קובץ) לשתי...

קול קורא: פיקציה 13: טלוויזיה וספרות

בכנס זה אנו מעוניינים לבחון לעומק קשרים שונים בין הספרות לבין הטלוויזיה בהקשרים עולמיים – בהיבטים עכשוויים...

  • התנגשות הגברויות

    "למודוס ההומו־אירוטי באמנות הישראלית ולמודלים אמנותיים של גבריות הומואית יש נציגים רבים מאוד, אולם דומה כי ייחודה של התערוכה הוא בעימות החזותי הישיר שהיא מחוללת, במיקום האינטימי שבו היא מצויה, ובדיאלוג הישיר שהיא מנסחת מול היצירות המקוריות של שמי". קציעה עלון על תערוכתו של יואב וינפלד "הנחות עורף" 

  • עדנה אוליבר היא זוכת פרס מילה לאמן.ית צעיר.ה בתחום הקרמיקה

    שנה יחולק לראשונה ״פרס מילה״ לאמן.ית צעיר.ה בתחום הקרמיקה ביוזמת עמותת אמנים יוצרים בישראל/ אגודת אמני הקרמיקה. במסגרת הפרס תתאפשר לראשונה תערוכת יחיד ליוצר.ת צעיר.ה בתחום הקרמיקה, ולתת לו.ה הזדמנות ראשונה לתערוכת יחיד

  • ברכות וקללות; ברכות

    "על פני השטח, ופני השטח הם קריטיים בציורים האלו, שתי דרכי האמונה, המשורטטות בתערוכה כנגדיות, כוזבות. קודם כל, הציורים עצמם, למרות שממבט רחוק נראים ״אמיתיים״, הם למעשה ציורים שקרניים". קרן גולדברג על "ברכות וקללות" של אלי פטל בגלריה דביר

  • עולמות אחרים? מחשבות על התערוכות "מעבר לאי־שם" ו"אמנות מכשפת"

    "התבוננות בעבודות המוצגות מגלה כיצד המיצבים והאובייקטים בשתי התערוכות מצמצמים פער של אלפי שנים, מקרבים בין מחוזות גיאוגרפיים מרוחקים ומטשטשים הבדל בין התייחסות לתיאוריה כנקודת מוצא לבין התייחסות לפרקטיקה כבסיס ליצירה". נעה מורדוך־סימונסון על התערוכות "מעבר לאי־שם" ו"אמנות מכשפת"

  • אקלקטיות חומרית

    "אני מציע לקרוא את החזית הזאת כקריאת כיוון לשאר התערוכה, כמו פונה לקהל המוזיאון ואומרת צאו קצת מהחילוניות המודרנית שלכם ובואו ניכנס יחד, דרך הדלת המקושתת, אל תוך עולם לקטני, יהודי מאוד, כאוטי כמעט, צופן סודות". דוד (דוכי) כהן על "שעון, שמש" של מעיין אליקים

  • השיטה פרחה, והשוחט שחט

    "ואם כך, רבינא לא מציע דרך אחרת להתבונן באמנות, תמיד וכל הזמן. הוא לא מבכר את עץ החיים על פני עץ הדעת. לא, הפרשנות שלו לחטא עץ הדעת קשורה לענייני כרונולוגיה: הבעיה אינה באכילה מן הדעת האפורה אלא בהקדמתה לחיים". ידידיה גזבר על התערוכה "אפורה כל שיטה"

  • נירית נלסון מונתה לאוצרת בכירה לאמנות עכשווית במוזיאון ישראל

    מוזיאון ישראל, ירושלים הודיע היום על מינויה של נירית נלסון לאוצרת בכירה לאמנות עכשווית ע"ש משפחת לנדו, באגף לאמנויות. נלסון היא אוצרת עצמאית מוערכת בתחומי האמנות העכשווית, מרצה וראש המסלול לאוצרות באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל".

  • הקאנון הישראלי בין ערעור לציטוט

    "ערעור על הקאנון משמעו להחיות, לא להנציח. נראה שבמקום לפתוח, לגוון, לערער ולהרהר על תולדות האמנות הישראלית, נשבה מזרחי בפיתוי המר של ההנצחה והאבל, המקבעים וחונטים… למעשה, מזרחי נפל במלכודת הקאנון הלאומי הישראלי ביותר: קידוש המוות על חשבון החיים והיצירה". קרן גולדברג על התערוכה "קינת הקאנון" במשכן לאמנות עין חרוד