מחר כבר לא אהיה כאן

“עם שורת ביוגרפיה כמו ‘נולדה באיראן, היגרה בילדותה לברלין’, הפסלים שלה מעמידים מראה מול התניות הפרשנות שלנו. בגרמיאן היא מקרה בוחן מרתק להתבוננות באמנות בעידן שבו זהות, ביוגרפיה ומוצא הולכים לפני האמן. היא, שהחלה לפעול בשיא התגבשותה של פוליטיקת הזהויות, חורגת באלגנטיות מהתכתיב. רותי דירקטור על “Nameless”, תערוכתה של ניירי בגרמיאן במוזיאון וילס שבבריסל

חדשות ערב רב

  • טל ניסים הוא זוכה הפרס ע״ש מירון סימה לשנת 2026

    פרס ע״ש מירון סימה מוענק אחת לשנתיים ע״י בית האמנים ירושלים ועמותת מירון סימה. השנה הוקדש הפרס לנושא המצאות ואמיתוֹת: מושג האמת בעידן הבינה המלאכותית. הפרס ע״ס 25 אלף ש״ח, יוענק לניסים עם פתיחת תערוכתו בבית האמנים ב-21.11.26. המשך…

  • קיצוצים קשים במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון

    המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון יפסיק לפעול במתכונתו הנוכחית החל מסוף החודש, ושטחי הפעילות שבו יצומצמו לרבע מהשטח הקיים. בדיווח של נעמה ריבה ב"הארץ" נכתב גם כי המרכז, הפועל כבר 14 שנים בבניין ששימש בעבר כבית ספר, יפונה למתחם מצומצם לטובת הקמת מסגרת חינוך חדשה, וכי המנהל והאוצר הראשי של המרכז, אודי אדלמן שעובד בו זה 15 שנה, הודיע על עזיבתו. בשנתיים האחרונות, עם כניסתו של ראש העירייה שי קינן לתפקידו, מוסדות תרבות רבים בחולון עוברים קיצוצים דרמטיים.

  • האדריכלית עליאל קיי תעמוד בראש בית-הספר לאדריכלות בבצלאל

    האדרכלית עליאל קיי, שותפה עמיתה במשרד קיסלוב קיי אדריכלים ומרצה ותיקה במחלקה לאדריכלות, נבחרה לכהן כראש בית-הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. קיי תחליף את האדריכלית פרופ' אלס ורבקל, שעמדה בראש בית-הספר בשנים האחרונות. קיי, בוגרת המחלקה בהצטיינות, עבדה כמרכזת ומנחת סטודיו שנה א', ובהמשך כמנחת סטודיו הפביליון. קיסלוב קיי אדריכלים זכה בתחרויות מרכזיות, ובהן תכנון קמפוס החינוך ברמת-אפעל, בניין העירייה וכיכר העיר אילת, הפיתוח של האנגר 2+3 בנמל יפו, המרכז הקהילתי ברמת-אביב הירוקה וקמפוס החינוך באור-יהודה. קיי היא מן המקימים של "קבוצה וכו'", קבוצה יוצרת העוסקת באקטיביזם חברתי ובחקר המרחב הציבורי. עבודותיה הוצגו בביאנלה הבינלאומית לאדריכלות ברוטרדם, בביאנלה לאדריכלות ואדריכלות נוף בבת-ים, במוזיאון ישראל, בבית הנסן בירושלים ובמסגרות אחרות. זוכת פרס קרן אמריקה-ישראל ושני פרסי הצטיינות מטעם בצלאל.

  • מוזיאון רמת גן רכש 7 עבודות אמנות בהיקף 200,000 ש”ח

    מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית הודיע על רכישת שבע עבודות אמנות ישראלית לאוסף הקבע שלו, במימון קרן הרכישה על שם צילה ירון ז"ל. סך הרכישות לשנים 2025–2026 עמד על 200,000 ש"ח, ובהן עבודות של זיוה ילין, אלהם רוקני, אמירה זיאן, מיטל כץ מינרבו, חנאן אבו חוסיין, אפרת גל-נור וורד אהרונוביץ. המשך…

  • דוד רוזנברג הוא זוכה פרס מוזס לשנת 2026

    הפרס, המשלב מענק כספי בסך 10,000 ₪ ותערוכת יחיד בבית האמנים ירושלים, הושק בשנת 2007. תערוכתו של רוזנברג תיפתח בבית האמנים ירושלים ב-22 באוגוסט 2026, וטקס הענקת הפרס יערך ב-11 באוקטובר. המשך…

  • חלל תצוגה חדש בתל-אביב: גלריה דב

    שחקנית חדשה ומסקרנת מצטרפת לסצנת האמנות הישראלית – גלריה דֹב, ע"ש דב צימבליסטה, לצד גלריה צימבליסטה המוכרת. חלל התצוגה החדש, ברחוב שיבת ציון, נועד לשמש מרחב משחקי ודינמי המוקדש לפיתוח, טיפוח וקידום של אמנים מבטיחים, לצד יצירת חיבורים ודיאלוגים בין-דוריים בשדה האמנות המקומי. המשך…

  • גלריה אלפרד, אחד ממרחבי האמנות השיתופיים הבולטים בישראל, נסגרת

    הגלריה השיתופית אלפרד, שפועלת בתל-אביב מאז 2005 ונחשבת לאחד ממרחבי האמנות השיתופיים הבולטים בישראל, הודיעה על סיום פעילותה. חברי וחברות הגלריה כתבו כי המהלך הוא תוצאה של "חיסול הדרגתי ושקט" של מרחבי אמנות עצמאיים ושיתופיים בישראל. המשך…

  • הביאנלה בוונציה נפתחה בצל התפטרות השופטות, איומים בתביעה ומחאות פוליטיות

    הביאנלה בוונציה נפתחה השבוע תחת ענן כבד של אבל, מחלוקת פוליטית ומחאה בינלאומית – אולי אחת הפתיחות המתוחות בתולדותיה. במרכז האירוע בלט העדרה של האוצרת קויו קואו, המנהלת האמנותית של התערוכה הראשית "In Minor Keys", שמתה בשנה שעברה בגיל 57, כמה חודשים לפני השלמת הפרויקט שעמלה עליו. עוזרת האוצרת, רשא סלטי, אמרה במסיבת העיתונאים כי זו "לא רק ביאנלה חריגה בשל העדרה הפיזי של המנהלת האמנותית", אלא ביאנלה שבה "כולנו מחפשים את נוכחותה בתוך העדרה".

    אל תחושת האבל הזו התפרצה סערה פוליטית חסרת תקדים: קריאות לחרם על הביתנים הרוסי, הישראלי והאמריקאי; טענות לקיצוץ מימון אירופי בשל השתתפות רוסיה; והתפטרות דרמטית של חברות ועדת השיפוט כמה ימים לפני הפתיחה, לאחר שהכריזו שלא ישפטו תערוכות שמייצגות מדינות ש"מנהיגיהן מואשמים בפשעים נגד האנושות על-ידי בית-הדין הפלילי הבינלאומי". כלומר, ישראל ורוסיה. 

    המשך…

המדריך

07/06/2026-13/06/2026 BY5 | אחד העם 9 | אגריפס 12 | גלריה קורידור | סלון משותף לאמנות | אלפרד | קו 16 | גלריה חנה | גלריה על הצוק | גלריה שלוש | yaara open studio

רב ערב (ניוזלטר)

יריד המגזינים של המחוגה | יריד הוצאות הספרים העצמאיות בגינת בית הנסן | מפגש מיוחד בתערוכה “דפנה – רקמה של כאב וחוטים” | קבלות שבת בבית אבי חי | בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים משיקה התמחות חדשה

  • המדור לחקר החלל: הגלריה במרכז ההנצחה בקריית-טבעון

    בתוך גן זיכרון שבמרכזו מגדל מים, אנדרטה ומרחב לטקסי זיכרון ממלכתיים ומקומיים, שוכנת הגלריה לאמנות של מרכז ההנצחה בקריית-טבעון. המדור ממשיך במסעותיו בין חללי האמנות בארץ ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמתו, המודל הכלכלי שמקיים אותו, התנאים הפיזיים והטכניים שלו, הקו האמנותי שמגדיר את זהותו וההזדמנויות להציג בו

  • שמירת מוחות 5 – רון אסולין

    “אובייקט מתחיל לעניין אותי כשהוא במצב של חוסר איזון, של תלישות או זרות ביחס לסביבה שלו, כי זה הרגע שבו נוצר עבורי מרווח לדמיון ולפעולה יצירתית”. שאלון קבוע המופנה לאמניות.ים, אנשי ונשות רוח, אקדמאיות.ים ויוצרים.ות מתחומי תרבות מגוונים, הבוחרים להישאר בארץ

  • ונציה שוקעת לאטה. גם הביאנלה

    “נראה שהגישה הזהותנית הושלכה על אופן הייצוג בעבודות עצמן, שרובן מתמקמות בין סגנון עמלני וילידי מחד גיסא ודוקומנטריות פוליטית מאידך גיסא. כאילו האוונגרד של שנות ה-20 לא היה ולא נברא, או לפחות הצטמק להערות שוליים ‘מערביות’, לפסולת רחוב בנויקולן”. קרן גולדברג על “In Minor Keys”, התערוכה הבינלאומית בביאנלה ה-61 בוונציה

  • התיאטרון האפל של בקט וקראוואג’ו

    “בקט יישם גם ב’מחכים לגודו’ את תפיסת התאורה שלו, היוצרת הפרדה של השחקן מסביבתו הטבעית והמסורתית. השומקום במחזה הוא מוטיב מרכזי, המייצג את האדם כבודד ומנוכר לעולם, בדומה למעטפת השחור הטנבריסטית של קראוואג’ו, אך בניגוד לתפיסתו של הצייר, שהעמיד את האדם במרכז יצירותיו והשתמש בשחור כדי להבליט זאת”. על השפעתו של קראוואג’ו על מחזותיו של בקט בעקבות “מחכים לגודו”, המוצג בתיאטרון החאן

עבודות נוספות

קול קורא

קול קורא להשתתפות בתכנית אינטיגלנציה חומרית

אינטלגנציה חומרית היא תוכנית מענקים ,לווי אמנותי ותצוגה של עבודות אמנות הנוצרות בשיתוף או מגיבות לתעשיה הזעירה...

קול קורא לתערוכה קבוצתית בגלריה ק’

גלריה ק' מתכבדת להכריז על פתיחת ההרשמה להגשת הצעות עבור תערוכה קבוצתית חדשה שתיפתח בסתיו הקרוב. התערוכה...

קול קורא – פרס הצילום ע״ש מיכה קירשנר

הקול הקורא מיועד לסטודנטים וסטודנטיות לצילום ואמנות ממוסדות אקדמיים בישראל. הזוכים ייבחרו על ידי ועדה מקצועית ויקבלו...

  • התיאטרון האפל של בקט וקראוואג’ו

    “בקט יישם גם ב’מחכים לגודו’ את תפיסת התאורה שלו, היוצרת הפרדה של השחקן מסביבתו הטבעית והמסורתית. השומקום במחזה הוא מוטיב מרכזי, המייצג את האדם כבודד ומנוכר לעולם, בדומה למעטפת השחור הטנבריסטית של קראוואג’ו, אך בניגוד לתפיסתו של הצייר, שהעמיד את האדם במרכז יצירותיו והשתמש בשחור כדי להבליט זאת”. על השפעתו של קראוואג’ו על מחזותיו של בקט בעקבות “מחכים לגודו”, המוצג בתיאטרון החאן

  • פריחת מוחות 72 – הדס רשף

    “בימים הראשונים אחרי ה-7 באוקטובר קיוויתי למצוא איזה חיבור ישראלי-פלסטיני כדי להתמודד עם זה ביחד, אבל אז החלו שמועות ברשתות החברתיות שיש קריאה לג’יהאד עולמי, ועברתי התקף חרדה. פשוט התחלתי לרעוד ולא תיפקדתי. זה היה גם רגע שבו נפער פער בין חברים בארץ ובין מי שלא בארץ”. הדס רשף, חוקרת אמנות יהודית, גרה בברלין

  • האם שיח ביקורתי מסוגל לבקר גם את עצמו?

    “באופן פרדוקסלי, סתר מאשים אותי בניתוק הדימוי מהקשרו, אך בפועל הוא עצמו מכפיף כמעט כל תופעה למסגרת פרשנית אחת ויחידה – קולוניאליזם, ג’נוסייד ואלימות ישראלית”. דוד שפרבר מגיב לתגובתו של שאול סתר למאמרו

  • הסטודיו ברחוב תושיה – על אמנות במרחב המקומי

    “בתוך מציאות של פגיעות גופניות ומיניות קשות ובלתי ניתנות להכלה, מהדהדת גם פגיעות עמוקה במישור הסמלי: דימויי האון שנקשרו בזהות הישראלית נסדקו ונחוו כסירוס מטפורי”. פיטר יעקב מלץ, שהסטודיו שלו נפגע מטיל איראני, מהרהר על המציאות העכשווית

כתבות נוספות