הפצע הסורי-אפריקאי

"אנחנו חיים בתוך מטאפורות. הן ממשיות יותר ממה שאנחנו מסכימים להבין. בין השאר כי הקיום שלנו הוא לא רק פיזי אלא גם פואטי, והוא בראש ובראשונה מדומיין. דמיון הוא דבר מאוד־מאוד מוחשי המתחולל בתודעתנו ובהכרתנו". מתוך דברים שאמרה הילה כהן-שניידרמן בכנס ״מקומנו״ בבית הספר לתיאטרון חזותי

חדשות ערב רב

המדריך

26/11/2023-02/12/2023

מדריך תערוכות |
עדכון תערוכות נפתחות ואירועים

רב ערב (ניוזלטר)

גיליון 06 בדרך! | "מה בסך הכול ביקשתי" / ורד ניסים | "בית חכם בגוף טיפש" / תערוכת יחיד לגיא גולדשטיין

  • 1973 – מפת סימון הזיכרון

    "כיצד ניתן לתת ביטוי לטראומה בתוך שיח המבטל את יכולתה של האמנות לגעת בקונפליקט ובהיסטוריה? הטראומה היא מסמן אניגמטי המייצר עוד ועוד מסמנים, השואפים לייצגה תוך מודעות לכישלונם הצפוי מראש". שחר מרנין-דיסטלפלד מתוך קאלוג התערוכה "1973 – מפת סימון הזיכרון" בגלריה במרכז ההנצחה בקרית-טבעון

  • שיבת המודחק של היהדות בעבודתו של איצו רימר

    "את מפעלו היצירתי של איצו רימר, אני רואה במידה רבה כניסיון לשוב אל אותה יהדות מודחקת, שנשארה צפונה ברובה בתוך הספרייה המקראית, והחיטוט בה עשוי להוליד תובנות חשובות אודות המצב היהודי הנוכחי ומקורותיו השורשיים". אסי משולם על עבודותיו של איצו רימר

  • תעלת עזה: החלום הרטוב של הממשי

    ״המפה המופרכת וחסרת המקור של צדוק מייצרת טריטוריה מומצאת משל עצמה, התגשמות ממשית, הלכה למעשה, של משאלה ישראלית רבת שנים״. ליאת ארלט סידס וקציעה עלון על סרטו של תמיר צדוק ״תעלת עזה״, מתוך הספר ״עזה – מקום ודימוי במרחב הישראלי״

  • אמנות ויצירה בזמן חירום

    בימים האחרונים, בזמן שמשפחות שלמות מפונות מבתיהן ובכל הארץ יושבות.ים בחדרי ביטחון, אנו עדים ליוזמות רבות ומרגשות של מוסדות וגורמים אזרחיים שמתארגנים לספק הפוגה דרך יצירה ואמנות. להלן רשימה מתעדכנת של יוזמות:

סרטונים נוספים

קול קורא

קול קורא לסדנת כתיבה אינטואיטיבית ״מכתיבה לתחייה״

פרויקט זה הוא שילוב מעורר השראה של כתיבה, אמנות פלסטית ורצון טוב... החלק האחרון של הפאזל הוא...

קול קורא: Quilt.ofLove

יוצרות, אוצרות, אמניות, מעצבות מכל התחומים, גוף, תנועה, נפש, מילים, תיאטרון, מוזיקה, ניו-מדיה וטכנולוגיה, קולינריה ואמנויות המסך...

קולות קוראים מטעם צבע טרי 2024

לאורך השנים יריד צבע טרי התמודד עם הרבה אתגרים - ביטחוניים, חברתיים, לוגיסטיים ואחרים. השנה קשה במיוחד....

  • הפצע הסורי-אפריקאי

    "אנחנו חיים בתוך מטאפורות. הן ממשיות יותר ממה שאנחנו מסכימים להבין. בין השאר כי הקיום שלנו הוא לא רק פיזי אלא גם פואטי, והוא בראש ובראשונה מדומיין. דמיון הוא דבר מאוד־מאוד מוחשי המתחולל בתודעתנו ובהכרתנו". מתוך דברים שאמרה הילה כהן-שניידרמן בכנס ״מקומנו״ בבית הספר לתיאטרון חזותי

  • A.R.T or T.N.T? אמנות בעידן של טרור

    "כל האמצעים כשרים ואין סגנון ביטוי אחד שעדיף על משנהו, ובלבד שהם מציעים מחאה ונחמה, מציאות ישירה או מציאות חלופית־כיפית. כל זאת בתנאי שהם מתנהלים על ציר של אהבה מול דרך הפחד שמציע הטרור". חיים מאור על אמנות בעידן של טרור

  • בצלאל בשעת מלחמה

    האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ומוסדות השכלה נוספים השעו סטודנטים מלימודים בעקבות תלונות על הבעת תמיכה בחמאס ברשתות חברתיות. ענישת סטודנטים על פעילות שנעשית מחוץ לכתלי המוסד, על בסיס ראיות שנויות במחלוקת ותוך ניתוק ממצבם הכללי של סטודנטים פלסטינים במוסדות ישראלים, לוקה בבעיות משפטיות, פדגוגיות ומוסריות גם יחד. שי-לי הורודי על חשיבותו של עמוד שדרה, במיוחד בימים קשים

  • השניים אמורים ללכת יחד

    "לא צריכה להיות סתירה בין התנגדות נחרצת לכיבוש הישראלי ולמשבר ההומניטרי בעזה, לבין גינוי חד־משמעי של מעשי אלימות ברוטליים נגד אזרחים חפים מפשע בישראל". תגובתנו למכתב הפתוח שפרסמה קהילת האמנות הבינלאומית

  • Our reaction to the Artforum open letter

    כמה מגזיני אמנות מרכזיים וביניהם ״ארט פורום״ פרסמו היום מכתב למוסדות תרבות מטעם ״קהילת האמנות״, הקורא להפסקת אש. המכתב, שעליו חתומים מאות אמנים, אמניות וא.נשי תיאוריה של האמנות, לא מזכיר ולו במילה את טבח 1800 הישראלים והזרים שנערך ב-7.10, לא את הפשעים המחרידים שנעשו במהלכו, ולא את 200 החטופים, מרביתם אזרחים וביניהם גם תינוקות, ילדים, קשישים ונכים.

  • קיבוץ בארי – מַכְּתוּבּ – مكتوب

    שלוש תקופות בגלגל הזמן והמקום ישאר לעד קיבוץ בארי: שמעון פינטו נזכר

  • עיצוב חירום 1

    "עיצוב אינו מקצוע שתפקידו לייצר סגנון ודקורציה, אלא מכשיר לשינוי חברתי שמובל על ידי אנשים בעלי תושייה, כושר המצאה, יכולת לפתור בעיות והבנה של החברה האנושית". אורי ברטל על עיצוב בזמן מלחמה

  • מלכת השושלות

    "אולם, אין מדובר בהשתקפות במראה רגילה אלא במראה של שושלת. דה פריס משתמשת בתחבולות של שילוב והרכבה כדי לנוע בחופשיות יצירתית ולייצר סביבה מטריארכלית שהדמויות־האובייקטים המאכלסות אותה שונות אחת מהשנייה אך מכילות את אותו די־אן־איי". דניאל אוקסנברג על התערוכה ״חור תולעת״ של רותי דה פריס במוזיאון נחום גוטמן