רב ערב (ניוזלטר)

קול קורא מכנס ירושלים לאמנות #4 | רב־שיח בתערוכה "גולםבוק" | אנג'ליקה שר/ עַל חוֹף מִפְרָץ אַלּוֹן תִּפְאֶרֶת | פסטיבל PLAY בבית הנסן

קול קורא

קול קורא: מרחב סטודיו משותף במרפסת של מוסללה!

היוצרים שייבחרו יקבלו מרחב עבודה (אחסון + תצוגה) וייהנו מליווי אמנותי וכלכלי על מנת לפתח סדנאות ומוצרים...

קול קורא מגלריה סקלר לוי

התערוכה שמה לה למטרה לזהות כיוונים, מגמות ודרכי ייצוג חדשניים ומסקרנים בשדה העכשווי. מוזמנים.ות להגיש אמנים.יות העוסקים...

קול קורא להגשת מועמדויות לביאנלה הבינלאומית לאדריכלות בוונציה 2020

קול קורא להגשת מועמדויות לביאנלה הבינלאומית לאדריכלות בוונציה 2020

  • אור מוצק

    ״תערוכה זוגית היא לא דבר מובן מאליו. כבר ברישום הפנים המשותף ניכר שזו תערוכה על זוגיות. וברצינות, יש בה זוגיות ממין אחר, חבירה של פרקטיקות קרובות, השקפות עולם קרובות. אלו טריטוריות שיש ביניהן חפיפה, גם בפניה לחומרים מסוימים וגם באופי הפעולה עליהם. החפיפה הזו היא מקרית, לא מודעת, אולי אל-טבעית, במונחים של התערוכה״. שיחה בין אבי סבח ונטלי אילון על התערוכה ״מעט אש בכלי״ במכללת אורנים

  • ריאליזם מזויף

    ״זו תערוכה יפה, וירטואוזית, של ציורים שאפתניים המנסים ואף מצליחים ללכוד דבר מה חמקמק מכוחו של הריבון, ממה שנמצא כמושא וכאופק עבור הציבור המודר מכוח, שנחשף בציורים אלו כמרכז השואב את הכוח והפנטזיות והבורות של הפריפריה הנושאת אליו עיניים״. יונתן הירשפלד על התערוכה ״משכן״ של אוסנת יהלי סרבגילי בבית האמנים, ירושלים

  • להתבונן במה שאי אפשר לחוות

    ״גולדשטיין עוסקת ביופי המוחלט ובפנטזיות, ואולי יותר מכל בציפייה הדרוכה אליהם. עיסוק כזה מאופיין בכמיהה שיכולה להתקיים כלפי עבר אמתי או מדומיין או כמיהה לעתיד. החיפוש אחר העבר והעתיד מתרחש דרך העין שהיא ההווה, הרגע שבו המתבונן מציץ אחורה או קדימה״. שלומית שסק על התערוכה Splendor של דינה גולדשטיין בגלריה נווה שכטר

  • יהודה ויזן וערגתו לבורגנות הנכונה

    "לויזן מפריע שהבורגנות הישראלית אינה "שמרנית" מספיק דווקא, ומשמעות הדבר בדר"כ, אינה דבקה מספיק באושיות תרבות המערב המהוגן, ובעיקר זו הנוטה לאי הבריטי הישן והטוב. הו, כמה משמים, ואולי מוטב: הו, כמה בורגני". רונה ברנס בהערה ליהודה ויזן

  • מעשה יומיום כמעשה אמנות

    ״למרות המיתאר לכאורה של אדריכלות קלאסית המאפיין את מקדש המעט שיצרה מורג, נדמה שדווקא הפשטות היא הדומיננטית. מעשה היומיום המגולם בשקי היוטה, הוא שהפך למעשה האמנות ולא להיפך״. נאוה סביליה שדה כותבת על תערוכתה של דבורה מורג, ״מעשייה מקומית״, בגלריה בית חנקין

  • על אמנות ואריגה

    רם אהרונוב כותב על אנני אלברס, ועל התערוכה שהוקדשה לה וליצירתה בטייט מודרן, לונדון

  • "ברית של כניעה"

    ״גודר משרטטת מעגלים של דימויים מן האישי, המקומי והאוניברסלי, ומגלה שבאף אחד מהם לא יכולה להתקיים חד-משמעיות. לכן, ככל הנראה, היא בוחרת להתאפק מלצעוק את המסרים ולנסח מחדש שוב ושוב״. דנה שלו על ״מפגינה איפוק״, המופע החדש של יסמין גודר ותומר דמסקי

  • החיים עצמם בסבך האמנות

    ״בכל פינה מתגלות מילים ושאלות נוקבות, שעות אינספור של לולאות ולוליינות שפופת גו, קרעים ותפרים, זיכרונות מעיקים של מישהו שמתחברים לתת מודע קולקטיבי. כל אלו מפתים את הצופים לקטלג את הפרטים המרובבים ומושכים אותם למשש את הרכות המצולקת״. גילי סיטון על התערוכה ״דמעות אדומות ופצעים לבנים״ של אדווה דרורי בגלריה נולובז

המלצות מרחבי הרשת