חדשות ערב רב

  • משרד התרבות ביטל עשרות פרסי יצירה לשנת 2025

    לפי הפרסום ב״גם כן תרבות״ (כאן תרבות) וב״הארץ״, בוטלו פרסים ביניהם גם בתחום האמנות הפלסטית, בהיקף של מאות אלפי שקלים. בשנים קודמות חולקו הפרסים לעשרות אמנים והיוו את אפיק התמיכה היחיד שתומך ביוצרים באופן ישיר, בשונה מתמיכה במוסדות. המשך…

  • דרום אפריקה ביטלה את השתתפותה בביאנלה בוונציה בעקבות עבודה על עזה

    ימים ספורים לפני המועד הסופי לאישור ביתני המדינות לביאנלה ה־61 בוונציה, הודיעה ממשלת דרום אפריקה על ביטול השתתפותה של האמנית גבריאל גוליית, שנבחרה פה אחד לייצג את המדינה. לפי דיווחים ב־ArtNews וב־Daily Maverick, ההחלטה התקבלה בעקבות התערבות ישירה של שר הספורט, האמנות והתרבות, גייטון מקנזי, שטען כי העבודה המוצעת ״מקוטבת״ ו״שנויה במחלוקת״ בשל עיסוקה במלחמה בעזה. מדובר בצעד חריג בעיתויו, המעורר שאלות לגבי חופש הביטוי האמנותי ולחצים פוליטיים בזירה הבינלאומית.

    המשך…

  • יעקב אגם הוא חתן פרס ישראל בתחום האמנות

    שר החינוך יואב קיש הודיע היום כי האמן הוותיק יעקב אגם הוא חתן פרס ישראל בתחום האמנות לשנה זו. בועדת הפרס ישבו האדריכל פרופ' גלעד דובשני והאוצרת ד"ר נורית סירקיס-בנק, ובראשה עמד ד״ר חיים פרלוק. בנימוקי הבחירה צויין כי ״פועלו של אגם מהדהד תרומה לאמנות הישראלית והבינלאומית זה שבעה עשורים. אגם פרץ את גבולות האמנות הפלסטית כפי שהיתה מוכרת וחידש שפות של אמנות קינטית ופופ ארט״.

    אגם, בן 97, הוא אמן בעל שם עולמי, שיצירתו משלבת בין תפיסות מודרניסטיות של פיסול וצבע לבין תיאוריות מיסטיות ופילוסופיות, ומציגה משחקים בין תנועה לבין צבע ושינויים אופטיים.

  • פיטר יעקב מלץ זוכה פרס אלימה לאמנות ההדפס לשנת 2025

    פיטר יעקב מלץ הוא זוכה פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס לשנת 2025, המוענק מטעם המשכן לאמנות עין חרוד. מלץ, אמן רב־תחומי ומרצה ותיק בשדה האמנות הישראלי, יוצר לאורך השנים תבליטים, סדרות רישום והדפסים העוסקים במסעות פיזיים, מטאפיזיים ותרבותיים. יצירתו בוחנת את היחסים שבין חומר, מקום וזיכרון, ומשלבת חקירה חומרית עם עומק פיוטי ותודעתי. השפה האמנותית שפיתח מחברת בין נוף חיצוני לחוויה פנימית, וממקמת את עבודתו על התפר שבין ממשות, זיכרון ודמיון. מלץ הוא בוגר תואר MFA מה־Royal College of Art בלונדון, מכהן כראש מגמת האמנות החזותית בתיכון לאמנויות תלמה ילין, מלמד במחלקה לאמנות בבצלאל, ועבודותיו מוצגות בארץ ובעולם ונמצאות באוספים מרכזיים, בהם מוזיאון ישראל. בעבר זכה בפרס שרת התרבות (2019) ובפרס מירון סימה לאמנות (2017).

    המשך…
  • פרס רכטר 2025: הזוכה הוכרזה – פרס האדריכל הצעיר לא הוענק

    הוכרזה הזוכה של פרס ע"ש זאב ויעקב רכטר לאדריכלות לשנת 2025 – האדריכלית מאירה אפרת קובלסקי על פרויקט מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית.

    הפרס, הנחשב לאחד החשובים בישראל בתחום האדריכלות, כולל פרס כספי של 40,000 ש״ח, והוענק לקובלסקי לאחר שוועדת השיפוט, בראשות האדריכלית מיכל קימל אשכולות, בחנה תשעה פרויקטים שהוגשו. הפרויקט מושם במבנה תעשייתי משנות ה-30, והשיקום שלו כולל שמירה על חלקים מקוריים לצד תוספת שטח משמעותית.

    בצעד חריג שמעורר שאלות באשר למבנה השדה האדריכלי בישראל, השנה לא הוענק פרס האדריכל הצעיר, לאחר שוועדת השיפוט החליטה שלא לבחור מועמד מספק עקב ניגוד עניינים פוטנציאלי וחוסר מועמדים מתאימים. עוד ב-ynet

  • הביאנלה ה־18 של איסטנבול מסתיימת מוקדם בעקבות התפטרות המנהלת האמנותית

    הביאנלה ה־18 של איסטנבול תסתיים לאחר חלקה הראשון בעקבות התפטרותה של המנהלת האמנותית כריסטין טומה מסיבות אישיות, כך לפי הודעת הקרן לתרבות ואמנות של איסטנבול (İKSV).

    חלקה הראשון של הביאנלה התקיים בין ה־20 בספטמבר ל־23 בנובמבר 2025 בשמונה מוקדים בעיר, ובמהלכו ביקרו בו יותר מ־600 אלף מבקרים. הביאנלה תוכננה במקור על ידי טומה כפרויקט בן שלושה שלבים, שיתפרס על פני שלוש שנים ויכלול תוכנית אקדמית ב־2026 ותערוכה שנייה ב־2027. בעקבות החלטתה הנוכחית, התוכנית לא תימשך כמתוכנן, והביאנלה תסתיים לאחר חלקה הראשון בלבד.

    קראו את כתבתה של שלי ליבוביץ־קלאורה על מצבה המורכב של הביאנלה ה־18 באיסטנבול, המשקפת את המשבר הפוליטי, החברתי והתרבותי בטורקיה של ימינו.

  • פרופ׳ גילה בלס, מחלוצות חקר האמנות הישראלית, הלכה לעולמה

    פרופ׳ גילה בלס (1927–2025), מן הדמויות המרכזיות והמכוננות של חקר האמנות המודרנית והישראלית, הלכה לעולמה בגיל 98. בלס הייתה מראשוני המרצים והמייסדים של החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ומהחוקרות הראשונות שפעלו להכרה באמנות הישראלית כתחום מחקר והוראה עצמאי. היא ייסדה וניהלה במשך כארבעה עשורים את "בית ציפר", המרכז לתיעוד ולחקר האמנות הישראלית, והייתה שותפה מרכזית להקמת התוכנית הרב־תחומית לאמנויות בפקולטה לאמנויות. לאורך עשרות שנות פעילותה האקדמית והאוצרותית השפיעה על עיצוב השיח, המחקר וההוראה של האמנות בישראל.

    המשך…

  • אורית אדר בכר ויואב וינפלד הם זוכי תוכנית שהות אמן בסדנת ההדפס של מוזיאון פתח תקווה לשנת 2026

    אורית אדר בכר ויואב וינפלד נבחרו מתוך 110 אמניות ואמנים שהגישו את מועמדותן.ם לתוכנית שתוקדש לדיאלוג עם שירתה של המשוררת והסופרת אסתר ראב (1894–1981) המשך…

רב ערב (ניוזלטר)

קול קורא לגיליון הבא של ערב רב | “Looking at the Suns” – נטע מוזס | “אֵלֶּה כָּרֶגַע חַיַּי” בגלריית בית אבי חי | גבורות לגדעון עפרת | אירוע מכירת עבודות של אמני גלריה עינגע | שתי תערוכות חדשות בסדנאות האמנים

  • מינימליזם במקסימום

    “ארגון היצירות בתערוכה משקף את בחירתה של מורגן לערער על התפיסה המקובלת, התוחמת את הסגנון המינימליסטי לאמנות אמריקאית של שנות ה־60 וה־70 של המאה הקודמת. למעשה, האוצרת מראה כיצד הפְּנייה אל הצמצום הצורני והחומריות התעשייתית, היו למגמה כלל עולמית במחצית השנייה של המאה ה־20, ובתערוכה ניתן לראות גם יצירות של אמני הארטה פוברה האיטלקים, אמנים יפנים ואמנים דרום אמריקאים”. נעה מורדוך-סימונסון על התערוכה MINIMAL בבורס דה קומרס

  • סמכותנות, אלימות ומגדר

    “דימוי הזאב התרבותי הוא סמלי מעיקרו – פרוייקציה אנושית מובהקת על החיה ולא אבחון זואולוגי בר-תוקף. האמנית יוצרת חיבור דימויי בין הזאב הטורף לבין הגבר האונס באמצעות ההקבלה של חשיפת השיניים החייתית לבין זו האנושית”. משה צוקרמן מתוך קטלוג התערוכה “להקה” של תמר בן שאול שהוצגה בבית האמנים בתל אביב

  • אירלנד משלמת לאמנים פשוט להיות אמנים

    325 יורו בשבוע, ללא תנאים: ניסוי שבו שילמה המדינה לאמנים פשוט כדי להיות אמנים הניב תוצאות מפתיעות, והוביל לשינוי מדיניות שמערער על הדרך שבה מדינות תומכות באמנות ותרבות. האם זה אפשרי בישראל? רונן אידלמן על הניסוי החלוצי באירלנד

  • המדור לחקר החלל: בית האמנים ירושלים

    הוא שוכן במבנה אבן היסטורי שנבנה בסוף המאה ה־19 ושימש עד 1965 כמשכנו של “בית הנכות הלאומי בצלאל” והתקיימו בו עד היום כאלף תערוכות – בהן תערוכות מפתח בתולדות השדה המקומי. המדור ממשיך במסעותיו בין חללי האמנות בארץ ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמתם, מהתנאים הטכניים ועד לקו האמנותי שמגדיר את זהותם וההזדמנויות להציג בהם. והפעם: בית האמנים ירושלים

קול קורא

הלאה: קול קורא לגיליון המודפס הבא של ערב רב, אביב 2026

כתב העת ערב רב מזמין אמניות, אמנים, כותבות וכותבים להשתתף בגיליון מודפס שיעסוק באופנים שבהם אמנות מתמודדת...

תערוכות בגלריה ארטורה: קול קורא לאוצרות ואוצרים מהתכנית לאוצרות בשנקר

ארטורה, בית לאמנות ועיצוב בעמק חפר, בשיתוף המחלקה ללימודי המשך בשנקר, מזמינה אוצרים ואוצרות בוגרי ובוגרות התכנית...

החלה ההרשמה למחזור השלישי של ׳המראות׳

אמנים ואמניות מוזמנים ומוזמנות להגיש מועמדות, מועד התכנית: מרץ 2026-מרץ 2027

  • המדור לחקר החלל: בית האמנים ירושלים

    הוא שוכן במבנה אבן היסטורי שנבנה בסוף המאה ה־19 ושימש עד 1965 כמשכנו של “בית הנכות הלאומי בצלאל” והתקיימו בו עד היום כאלף תערוכות – בהן תערוכות מפתח בתולדות השדה המקומי. המדור ממשיך במסעותיו בין חללי האמנות בארץ ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמתם, מהתנאים הטכניים ועד לקו האמנותי שמגדיר את זהותם וההזדמנויות להציג בהם. והפעם: בית האמנים ירושלים

  • מיני־מניפסט: אמנות וכסף

    “הטענה שאנו שמים את הכסף במרכז עשויה להישמע לחלק מאיתנו פרדוקסלית. הרי כל כך הרבה שנים עולם האמנות נמנע מלהזכיר את הכסף. זה קצת כמו הלורד וולדמורט מספרי הארי פוטר, הרשע האולטימטיבי שנקרא על ידי רוב הדמויות ‘זה שאין לומר את שמו’. הגיבורים הראשיים בספר מבינים שככל שהסביבה שלהם לא מוכנה לדבר עליו בשמו, כך היא הופכת אותו לפטיש, לאובססיה שרק נותנת לו עוד ועוד כוח”. אחרית דבר לסדרת המאמרים של אלעד ירון

  • בציור של ליהי תורג׳מן אלוהים לא נותר אילם

    ״הרבה דיונים בקשר בין אמנות לפוליטיקה חותרים להכרעה. על היוצר והיצירה לבחור צד ולהביע עמדה. הציור הזה אינו יכול לבחור צד בצורה כזו, ולא כי הוא ניטראלי, אלא כי הוא עוסק בדיוק באובדן היכולת לראות, להבין ולגבש עמדה ביחס לאמת מידה ברורה״. יונתן אמיר על תערוכתה של ליהי תורג׳מן במוזיאון בת-ים

  • אירית סגולי, 2025-1946

    “בפרקטיקה האוצרותית שלה במגוון חללי תצוגה, וכשהקימה ואצרה את גלריה קו 16, השכילה אירית לשלב בין תערוכות של אמנים ואמניות ממרכז השדה ובין תערוכות של אמנים צעירים או כאלו שהתמקמו בשוליים של השדה. בדרך זו היא יצרה פלטפורמות שהציעו אמנות איכותית בלי לעשות ‘הנחת פריפריה’, מרחב אמנותי שהיה חלופה איכותית לגלריות מסחריות ולמוזיאונים של מרכז השדה”. הספד של הדס קידר לאירית סגולי, במלאת 30 יום למותה

כתבות נוספות