חדשות ערב רב

  • נבחר המחזור השלישי של התכנית לאמנים במכון ללימודים מתקדמים

    שירן יצהרי, מריה סאלח-מחמיד, עודד הירש, מיה מוצ׳בסקי-פרנס, אלה ליטביץ ודוד עדיקא הם אמני המחזור החדש של המכון ללימודים מתקדמים (IIAS). ששת האמנים והאמניות ישתתפו בתוכנית שנתית, ולצד מענק כספי ישתתפו בפעילויות המכון ובשיעורים מעמיתי המחקר במגוון תחומי ידע ממדעי הרוח, החברה והמדעים.

    המכון הישראלי ללימודים מתקדמים הוא מכון מחקר היושב בקמפוס ספרא-גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים. מזה חמישים שנה עוסק המכון במחקר אקדמי בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה, מדעי החיים, כלכלה, היסטוריה תרבותית, פילוסופיה ומדעי הדתות. כחלק מרשת מכוני מחקר אקדמיים בעולם, המכון מפגיש חוקרים ממדינות שונות לפרוייקטים משותפים לתקופות של ארבעה עד שנים-עשר חודשים.

    יוזמי התכנית לאמנים: ד״ר נעם גל, אוצר ומרצה בכיר בחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית, ופרופ׳ יצחק חן, היסטוריון של ימי-הביניים וראש המכון ללימודים מתקדמים.

    בעבר השתתפו בתוכניות המכון האמנים יעל בורשטיין, רחל קיני, דניאל קיצ'לס, איתי מתן, אנה ים, ויונתן צופי (מחזור ב׳), וחניתה אילן, הלל רומן, עלמה שניאור, יסמין דייויס, חן כהן, ויונתן עומר מזרחי (מחזור א׳).

  • אסף עיני הוא זוכה פרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי צעיר לשנת 2026

    אסף עיני הוא הזוכה בפרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי צעיר לשנת 2026, המוענק מדי שנה מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות. הפרס כולל מענק בסך 5,000 דולר ותערוכת יחיד במוזיאון. תערוכתו של עיני עתידה להיפתח במוזיאון תל אביב לאמנות בדצמבר 2027. המשך…

  • הסופרת, המאיירת והמורה תמי בצלאלי מתה בגיל 73

    הציירת, המאיירת, הסופרת והמורה תמי בצלאלי מתה היום בטרם עת, בגיל 73. בצלאלי, שחלתה בסרטן לפני זמן קצר, יצרה והציגה אמנות במשך שנים רבות. לפני עשור הוציאה את ספרה הראשון, האוטוביוגרפי, "תישארי" (כינרת-זמורה-דביר). בשנת 2023 היתה מועמדת לפרס ספיר על ספרה "הו מאמה" (הוצאת אפיק).

    בצלאלי, אוטודידקטית, למדה שנה אחת בבצלאל ולימים היתה מורה בכירה במוסד. היא לימדה במסגרות רבות, ובהן בית-הספר הניסויי בירושלים, אגף הנוער במוזיאון ישראל ומכללת ספיר. היא איירה כ-20 ספרים, רובם ספרי ילדים – "הממלכה הקטנטנה" של אתגר קרת ו"אנשים נגעו בירח" של אורית גידלי בשנים האחרונות, וקלאסיקות כמו "אהבת נעורים" של אהרון מגד ו"סיפורים בשלושה קולות" של משה שמיר.

    בצלאלי הציגה שמונה תערוכות יחיד, השתתפה בשבע תערוכות קבוצתיות, והיתה אוצרת של כעשר תערוכות.

    לבצלאלי לא תיערך הלוויה.

  • אמנים שגדלו בפנימיות או בכפרי נוער – הכינו את תיק העבודות

    כחצי שנה לאחר שביטל כ-60 פרסי יצירה, בסכום כולל של כ-5 מיליון שקל, והצית מחאה בעולם התרבות, הודיע משרד התרבות היום (שני) על כוונתו להחזיר את פרסי היצירה ולהוסיף קטגוריות חדשות.

    לפי המשרד, במסגרת הרפורמה יינתן ביטוי ליוצרים.ות מהפריפריה, לבוגרי.ות פנימיות וכפרי נוער, לעולים.ות חדשים.ות, למוזיקה מזרחית וליצירה "המחוברת למורשת, למסורת ולזהות היהודית-ישראלית". בתחום האמנות הפלסטית, לצד פרס אמן.ית צעיר.ה יוענק גם פרס לעידוד היצירה שייועד ליוצר.ת שהתחנך.ה בכפר נוער או בפנימייה, וכן פרס מפעל חיים לאמן.ית מהפריפריה. גורמים במשרד הבהירו כי התקציב הורחב והפרסים החדשים ייווספו לקיימים ולא יבואו במקומם.

    שר התרבות מיקי זוהר הצדיק את ביטול הפרסים המקורי בטענה שמנגנוני הבחירה הנהוגים מתעלמים מ"אמנים בעלי דעות שרוב העם מחזיק בהן". מאות סופרים, משוררים ואמנים פנו אז ליועץ המשפטי למשרד בדרישה לבחון את חוקיות ההחלטה. כעת, גורמים במשרד מציינים כי מנגנון חלוקת הפרסים ושיטת השיפוט ייבחנו, וכי מועדי פרסום הקולות הקוראים לקטגוריות החדשות טרם נקבעו.

    למרות ההצהרה, טרם נקבע מה יעלה בגורל הפרסים שלא חולקו בשנה שעברה. לטענת משרד התרבות הפרסים הללו לא בוטלו, אך במשרד לא ידעו לפרט אילו פרסים כן ייכללו במתווה החדש.

  • יעקב אגם, חלוץ האמנות הקינטית, מת בגיל 98

    יעקב אגם, שנולד בשם יעקב גיבשטיין, בנו של רב וקבליסט בארץ-ישראל המנדטורית, מת היום בגיל 98. אגם עיצב במשך עשורים את פניה של האמנות הקינטית, זרם שגרס כי היצירה אינה קיימת ללא הצופה הנע מולה, משנה את זווית מבטו וחושף שכבות של צבע ותנועה שאף אחת מהן אינה ה"נכונה". יצירתו זיכתה אותו בתערוכות רטרוספקטיביות במוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בפריז, בגוגנהיים בניו-יורק ובמוזיאונים ובמרכזי אמנות רבים ברחבי העולם. אגם, הנחשב לאמן הישראלי המצליח ביותר בעולם, הוכתר כחתן פרס ישראל לאמנויות פלסטיות לשנת 2026.

    בין יצירותיו הציבוריות הבולטות: הפסל "מטמורפוזה כפולה III", מזרקת לה-דפאנס בפריז והמזרקה השנויה במחלוקת שהקים בכיכר דיזנגוף בתל-אביב, "האש והמים" – אולי הדוגמה המובהקת לעניינו הרב בניגודים, שניצבת בלב העיר זה עשורים. אגם ייקבר מחר בבית העלמין ברחובות.

  • טל ניסים הוא זוכה הפרס ע״ש מירון סימה לשנת 2026

    פרס ע״ש מירון סימה מוענק אחת לשנתיים ע״י בית האמנים ירושלים ועמותת מירון סימה. השנה הוקדש הפרס לנושא המצאות ואמיתוֹת: מושג האמת בעידן הבינה המלאכותית. הפרס ע״ס 25 אלף ש״ח, יוענק לניסים עם פתיחת תערוכתו בבית האמנים ב-21.11.26. המשך…

  • קיצוצים קשים במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון

    המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון יפסיק לפעול במתכונתו הנוכחית החל מסוף החודש, ושטחי הפעילות שבו יצומצמו לרבע מהשטח הקיים. בדיווח של נעמה ריבה ב"הארץ" נכתב גם כי המרכז, הפועל כבר 14 שנים בבניין ששימש בעבר כבית ספר, יפונה למתחם מצומצם לטובת הקמת מסגרת חינוך חדשה, וכי המנהל והאוצר הראשי של המרכז, אודי אדלמן שעובד בו זה 15 שנה, הודיע על עזיבתו. בשנתיים האחרונות, עם כניסתו של ראש העירייה שי קינן לתפקידו, מוסדות תרבות רבים בחולון עוברים קיצוצים דרמטיים.

  • האדריכלית עליאל קיי תעמוד בראש בית-הספר לאדריכלות בבצלאל

    האדרכלית עליאל קיי, שותפה עמיתה במשרד קיסלוב קיי אדריכלים ומרצה ותיקה במחלקה לאדריכלות, נבחרה לכהן כראש בית-הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. קיי תחליף את האדריכלית פרופ' אלס ורבקל, שעמדה בראש בית-הספר בשנים האחרונות. קיי, בוגרת המחלקה בהצטיינות, עבדה כמרכזת ומנחת סטודיו שנה א', ובהמשך כמנחת סטודיו הפביליון. קיסלוב קיי אדריכלים זכה בתחרויות מרכזיות, ובהן תכנון קמפוס החינוך ברמת-אפעל, בניין העירייה וכיכר העיר אילת, הפיתוח של האנגר 2+3 בנמל יפו, המרכז הקהילתי ברמת-אביב הירוקה וקמפוס החינוך באור-יהודה. קיי היא מן המקימים של "קבוצה וכו'", קבוצה יוצרת העוסקת באקטיביזם חברתי ובחקר המרחב הציבורי. עבודותיה הוצגו בביאנלה הבינלאומית לאדריכלות ברוטרדם, בביאנלה לאדריכלות ואדריכלות נוף בבת-ים, במוזיאון ישראל, בבית הנסן בירושלים ובמסגרות אחרות. זוכת פרס קרן אמריקה-ישראל ושני פרסי הצטיינות מטעם בצלאל.

רב ערב (ניוזלטר)

שבוע העיצוב ירושלים, “שער ניצחון”, 9-16.7.2026 | אורית בן שטרית: גבישי דמיון | תערוכות הקיץ 2026 בגלריה העירונית לאמנות ראשון לציון | קול קורא: אינקובטור 2026 | פסטיבל מנופים 2026 יוצא לדרך | הצבע: ארגמן

  • שמירת מוחות 6 – עודד ידעיה

    “המקום הזה הוא רע מבחינה מוסרית כבר עשרות שנים. אני נשאר כאן מתוך מחויבות לבית-הספר ולקהילה מאוד מצומצמת, מחויבות לבת שנשארה בארץ ומחויבות לעזור לפלסטינים בעשרות השנים שנותרו עד השחרור מהכיבוש”. שאלון קבוע המופנה ליוצרים הבוחרים להישאר בארץ, והפעם: עודד ידעיה

  • צורות של מפגש

    “לעתים נדמה כי צורה, צבע או מחווה ציורית היגרו ממילונו של קאדרי אל זה של אברמסון, ובפעמים אחרות מחווה ציורית, מבנה קומפוזיציוני או מרקם זלגו ממילונו של אברמסון אל זה של קאדרי”. נעה מורדוך סימונסון על “נפגשים בצורות”, התערוכה הזוגית של זוהדי קאדרי ולארי אברמסון בגלריה איבדאע, כפר יאסיף

  • לאצור, לא לקשט!

    “טענה מנומקת נגד טיבה של אמנות מסוימת אינה שווה לביטוי גזענות, בדיוק כפי שדימוי של ‘דרקון עם אף ארוך’ באמנות מזרח-אסיאתית אינו בהכרח ביטוי לאנטישמיות. אי-אפשר להפריז בחשיבותה של הנקודה הזו. אם נשכח אותה, נמשוך את השטיח מתחת לכל המפעל של ביקורת אמנות”. קרן גולדברג עונה למאמר התגובה של אילת זהר, “נקודת העיוורון”

  • המדור לחקר החלל: גלריה גבול, קיבוץ חניתה

    בגליל המערבי, דקה מלבנון, בין פינוי לתקומה, פועלת בקיבוץ חניתה הגלריה גבול, במבנה תעשייתי שהוסב לחלל תרבותי בידי מתנדבים. המדור ממשיך במסעותיו בין חללי האמנות בארץ ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמתו, המודל הכלכלי שמקיים אותו, התנאים הפיזיים והטכניים שלו והקו האמנותי הייחודי לו. והפעם: גלריה גבול, קיבוץ חניתה

קול קורא

קול קורא להגשת עבודות לתערוכה “תכלת – והאוניה שטה”

התערוכה תוקם בספריה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב

קול קורא לתוכנית סטודיו חדשה בקוביה

"צהוב", חממת קיץ שיתופית לציור עכשווי ליוצרות ויוצרים הפועלים בירושלים בתחום הציור

קול קורא להשתתפות בתכנית אינטיגלנציה חומרית

אינטלגנציה חומרית היא תוכנית מענקים ,לווי אמנותי ותצוגה של עבודות אמנות הנוצרות בשיתוף או מגיבות לתעשיה הזעירה...

  • המדור לחקר החלל: גלריה גבול, קיבוץ חניתה

    בגליל המערבי, דקה מלבנון, בין פינוי לתקומה, פועלת בקיבוץ חניתה הגלריה גבול, במבנה תעשייתי שהוסב לחלל תרבותי בידי מתנדבים. המדור ממשיך במסעותיו בין חללי האמנות בארץ ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמתו, המודל הכלכלי שמקיים אותו, התנאים הפיזיים והטכניים שלו והקו האמנותי הייחודי לו. והפעם: גלריה גבול, קיבוץ חניתה

  • נקודת העיוורון

    “נקודת העיוורון יכולה להגיע רק מאלו שבעצמם תויגו והוכחשו כאחרים במשך דורות (אנטישמיות), וכך לייצר ‘אנטישמיות’ (או גזענות) משוכפלת בצורה של שנאת האחר ותרבותו, מתוך רצון עקבי להיות לחלק בלתי נפרד מתרבות המערב, שהקיא את היהודי מתוכו במשך מאות שנים”. אילת זהר עונה לדוד שפרבר ולקרן גולדברג

  • עריצותה הסמויה של שכבת היישור

    “למרות האשליה שהאלגוריתם זמין לכולם על-ידי הקלדה של כמה שורות טקסט, הוא בעצם שייך רק למתי מעט. תאגידי הענק, שיכולים להרשות לעצמם לאמן מודל מידע גדול, הם מי שמזינים את המידע, מתכנתים את שכבות היישור, ובכך מקבעים מערכי כוח שאנחנו לא יכולים לראות”. אלעד ירון על השליטה הסמויה בסדר היום התרבותי שלנו

  • זה היה שם?

    “ברגע הראשון נדמה שמדובר בתערוכה הקוראת להתנגדות, האדם מול המכונה. אלא שהתערוכה מסרבת בתוקף לקריאה כזאת. היא אינה מציגה את הבינה המלאכותית כאיום חיצוני על האמנות, אלא חושפת כיצד האמנות עצמה כבר פועלת מתוך לוגיקה של רמיקס, ציטוט ומחזור”. אופק קנפו על “Mean Images”, תערוכתם של כרמי דרור ובועז פרנס שהוצגה בגלריה החיצונית, בצלאל, ירושלים

כתבות נוספות