מציגים

  • התפשטות הגוף כאמצעי לקשר: נפרדים מרבקה הורן

    הורן הלכה לעולמה בגיל 80, בגרמניה. היא ידועה בעיקר בזכות פעולות מיצג-וידאו גופניות על גבול הפולחניות, שפרצו דרך בשנות ה-60

  • לזכרה של מאיה אטון

    רינת אדלשטיין, יונתן אמיר וד״ר עודד וולקשטיין בחודש יולי, בימים האחרונים של סגירת תוכניית הכנס, הלכה לעולמה במפתיע האמנית, המרצה, הקולגה והחברה מאיה אטון. כל אחד ואחת מאיתנו הכירו את אטון בנסיבות קצת אחרות, ובדברים הקצרים שיוצגו פה נבקש לזכור אותה דרך שיחה על נקודות מעולמה היצירתי והמיוחד. רינת אדלשטיין תדבר על העבודה עם אטון […]

  • ראיון עם ביל ויולה: מצלמות הן שומרות הנשמות

    "הדברים האמיתיים נמצאים מתחת לפני השטח." כשאמן הווידאו ביל ויולה היה בן 6, הוא נפל לתוך אגם, עד לקרקעית, למקום שנראה כמו גן עדן. "יש יותר מאשר רק פני השטח" מסביר ויולה. ביל ויולה (נולד ב-1951) חלוץ באמנות הווידאו' מדבר בראיון זה על התפתחותו כאמן ועל פריצות הדרך החשובות ביותר שלו. ביל ויולה רואיין על […]

  • בקרו בנומנסלנד!

    עבודת וידאו ב-7 ערוצים. 30:38 דקות, עברית, כתוביות אנגלית. ירושלים 2011, ברלין 2024 בקרו בנומנסלנד! היא עבודת וידאו העוקבת אחרי שבוע של פעולות במרחב צר של שטח הפקר שהיה/הינו למרגלות חומות העיר העתיקה בירושלים, בעיקר במהלך שבוע אחד בסתיו 2011. התקיים כשבוע רצוף ומשודר וידאו 24/7 של סידרת הצבות, פעולות, מופעים ופגישות בשטח נומנסלנדי שגבולותיו שורטטו […]

  • ריצ'רד סרה, הטלוויזיה מוסרת אנשים, 1973

    הטענה הבסיסית שהווידיאו של סרה מעלה היא, שהטלוויזיה איננה משדרת תוכניות לאנשים, אלא שהמטרה האמיתית של הטלוויזיה המסחרית היא לאסוף אליה קהל כדי למכור ו"לשדר" את הקהל למפרסמים. טענה ביקורתית חשובה זו, חוץ ממחקרים ביקורתיים מאוחרים של אסכולת פרנקפורט, אחרי מלחמת העולם השנייה, הופיעה בביקורות אקדמיות על הטלוויזיה, רק בסוף שנות ה-70.

  • מרינה נפרושקינה, דמיטרי וילנסקי, איבור סטודולסקי – כנס ירושלים לאמנות #7

    אמנים בשעת חירום | פאנל בינלאומי בהשתתפות אמנים ומרצות מהמרחב הפוסט־סובייטי (אנגלית)

  • אוליבר מארכהרט – כנס ירושלים לאמנות #7

    דוקומנטה X עד 15: שינויי פרדיגמה בהיסטוריה האחרונה של הדוקומנטה (הרצאה באנגלית) בהרצאה מארכהרט הציג את ההיסטוריה האחרונה של הדוקומנטה דרך מספר צירים פרדיגמטיים. תערוכות הדוקומנטה נותח כמקרה מופתי של התפתחויות גדולות יותר בשדה האמנות. בדרך זו, הוא התחכה אחר שינוי קאנוני בשדה האמנות בכל הנוגע לפרקטיקות של אמנות פוליטית, תיאוריה, חינוך לאמנות וביזורו של המערב. אוליבר […]

  • טל ניסים – כנס ירושלים לאמנות #7

    במחקר שניהלתי בשנים האחרונות ניסיתי לאתגר את הטכנולוגיה בהליך הגדרת הרגשות על-ידי פעולות שונות שביצעתי באמצעות הטכנולוגיה ופעולות התערבות שהפעלתי עליה. חקרתי וחשפתי את הקופסא השחורה, פירקתי את המנגנון של הטכנולוגיה והבנתי על מה הוא מתבסס וכיצד הוא הופך קריאה ויזואלית להגדרה מילולית. בעקבות זאת, ניסיתי לנתב את השימוש בטכנולוגיה לכדי הרחבת המנעד השפתי אל מעבר לששת הרגשות הנתונים וליצור שפה חדשה ועשירה יותר של רגשות.

  • ד״ר ליאת לביא – כנס ירושלים לאמנות #7

    הנבואה ניתנה לשוטים, אך ההיסטוריה לעולם חוזרת. בצומת שבין המבט ההיסטורי והמבט הספקולטיבי, ובתהום הפעורה בין תפיסות האנושי המודרניסטיות שעוד מפעמות בתרבות לבין המרחב הדיגיטלי וה״פוסט-הומניסטי״, אשרטט אופק מפתיע למחשבה על אודות אמנות ועיצוב – אופק שניתן לצפות שמלעיזיו יכנו אותו ריאקציונרי, אך תומכיו יכנו אותו הומניסטי.

  • Peoples Justice Lord of Forgiveness

    A performance by Hestu A Nugroho & Guy D Briller, 25/09/22 at sunset, at Friedrichsplatz on the spot of the missing “peoples justice” mural. (one of) Documenta fifteen's ending ceremonies – a welcome and blessings for the new Jewish year (n 5783). Documentation of the ceremony. Second camera: Sri Maryanto Link for supporting the project: […]

  • השוטרת אז-אולי – כנס ירושלים לאמנות #6

    השוטרת אז-אולי. שם משפחה: יהיה יותר טוב ממשטרת ישר-אל הלב | גודש לקודש איך בוראים סיפור? איך מרפאים פצע? איך משנים צורה? סיפורים ממשמרות של שוטרת במשטרת ישר-אל הלב ברחובות העיר ירושלים. אופני פעולה במרחב הלב והעיר עם שימוש בתמימות, הומור, עדינות ונקודת מבט שמנסה לפעול מחוץ לקופסא בכדי להמיר גודש לקודש באהבה. השוטרת אז-אולי […]

  • ליטל בר נוי | בשינוי אדרת – על ״אמנות המציאות הרבודה״ כצוהר למתיחת גבולות רדיקלית

    ״הפילטר״ הוירטואלי הוא אמנם פרי יצירתו של האמן, אך הוא לא מפסיק להתהוות ונוצר מחדש שוב ושוב על פני מי ש״עוטים״ אותו. בניגוד לציור, פסל, סרט או אפילו מופע פרפורמנס, ״אמנות המציאות הרבודה״ נחווית באופן אקטיבי על ידי המשתמשים. החוויה שנבראת בעת השימוש במסכה הוירטואלית מאפשרת להיטמע אל תוכה, ובכך מתערפלת ומיטשטשת זהות ה״אני״, ואיתה […]

  • רועי רוזן – כנס ירושלים לאמנות #5

    בספר האמן "לוסי חולה" מצטלבת הנטייה של רוזן לפנטזיה ובדיון עם עימות ישיר עם מחלת הסרטן. גרסה חלקית של העבודה הודפסה עבור פסטיבל האמנות Steirischer-Herbst, גראץ, 2020. רועי רוזן הוא אמן, קולנוען ומחבר, פרופסור בפקולטה לאמנות המדרשה, מכללת בית ברל. כנס ירושלים לאמנות, הנערך זו הפעם החמישית, הוא יוזמה משותפת של מוסד האמנות הירושלמי מנופים […]

  • ואיווה גרייניטה (ליטא) – כנס ירושלים לאמנות #5

    האם אני יכולה לקרוא לעצמי אקטיביסטית אם עשיתי עבודה על שינויי האקלים? האם פסיביות יותר עמוקה (ואפקטיבית?) מאיתות מוסרי רועש של העידן האפוקליפטי? ואיווה גרייניט תציג את הגישה האישית שלה לאקולוגיה, לצריכה, לשירה ולמוצרי חלב. ואיווה גרייניטה היא כותבת, מחזאית ומשוררת. היא חיברה את הליברטו והייתה מעורבת ביצירת הפרפורמנס-אופרה שמש וים (מרינה), שייצג את ליטא […]

  • ענת ברזילי – כנס ירושלים לאמנות #5 (מנופים 2020)

    על מערך היחסים בין אמנים לאמניות, יחסי כוח ואיך הם התוו את השפה של האמנות המקומית

  • תמיר ארליך – כנס ירושלים לאמנות #5 (מנופים 2020)

    על יצירה בזמן משבר דרך הפרויקט BIDUD Residency, שבמסגרתו הגיבו אמנים למגפת הקורונה בזמן אמת.

  • רועי רוזן – כנס ירושלים לאמנות #5 (מנופים 2020)

    בספר האמן "לוסי חולה" מצטלבת הנטייה של רוזן לפנטזיה ובדיון עם עימות ישיר עם מחלת הסרטן

  • גבריאל בן-משה | הטרול והאקדמיה

    מקרה בוחן מה קורה כשטרול אינטרנטי מסתנן לתכנית התואר השני באוניברסיטה לאמנויות ומנסה לחלץ אותה מההיגיון המתוסבך של עצמה?

  • אמנות במשבר? ייצור ומימון של אמנות פלסטית בישראל: בין שוק פרטי למימון ציבורי

    שיחה עם ד״ר מילי פרי ואיתן שוקר חוקרי שוק האמנות ומדיניות התרבות בארץ ובעולם | מנחה: מבקר האמנות יונתן אמיר | מגיבה: האמנית פרופ׳ יהודית סספורטס

    מאז ומתמיד נזקקה האמנות למימון ושימשה נכס בעל ערך כלכלי, אולם רק בעשורים האחרונים הפכה האמנות למכשיר פיננסי בפני עצמו. בתקופה שבה עולם האמנות הגלובלי מגלגל מיליארדי דולרים ונראה לעיתים כשלוחה נטולת רגולציה של שוקי ניירות הערך, היחס בין המימון הציבורי למימון הפרטי של אמנות מעוצב מחדש ומעורר שאלות חשובות.