דעות
המוזיאון לאמנות עכשווית של העתיד: אלפון
- ניקולה טרצי
- 15/06/2021
"אם המגפה לימדה אותנו שמוזיאונים לאמנות עכשווית להמונים הם לא בני-קיימא בטווח הארוך, במיוחד בתקופות דרמטיות, היא גם חשפה איך מוזיאונים לאמנות עכשווית מסוג אחר עשויים לבסוף להפציע כאופציה היחידה". ניקולה טרצי במאמר מתוך גליון הבכורה של כתב-העת לאמנות "טיוטה"
האיש ששתל פסלים
- עדי אנגלמן
- 08/06/2021
"יצירות הסביבתיות של קרוון, כמו כל יצירות האמנות הגדולות, לא קופאות בזמן. בזכות השפה האוניברסלית ולקסיקון הצורות הקלאסיות, ובזכות מיקומן במרחב הציבורי הפתוח תוך שילוב אלמנטים מהטבע, מצליחות יצירותיו להכיל בקלות התרחשויות שונות ומגוונות ולהתכתב ללא הרף עם המציאות המשתנה סביבן". עדי אנגלמן סופדת לדני קרוון
בזכות ההתנגדות: פרס ישראל, עליבותה של האקדמיה וכוחו של עולם התרבות
- דוד שפרבר
- 19/04/2021
"נראה שהאקדמיה בישראל מייצרת בעיקר אינטלקטואלים מצומצמים, שיכולים להיות מומחים גדולים לתחומם, אנשים שהתעמקו באופן מעורר השראה בנושא שמעניין אותם, אולם האקדמיה נכשלת ולא מייצרת אנשי תרבות בעלי שאר רוח שיכולים לנסח עמדה בנושא אקטואלי אקוטי לחברה". דוד שפרבר על הדרתו של פרופ' עודד גולדרייך מטקס חלוקת פרס ישראל
דיוקנה של האמנות כמיצג מוזיאלי
- ידידיה גזבר
- 06/02/2021
״היצירה יכולה להיות מכונסת ומחושבת כל עוד היא מקפידה לשמור על קשר עין עם העולם החיצוני. אך אמן שאינו יוצר משהו שבתיווך נכון מסוגל להעשיר את חיי החברים שלו, גם חברי הילדות שלו שבחרו להיות עורכי דין דווקא, מחמיץ את יכולתה של התרבות החומרית לפעול מחוץ לדיסציפלינה; מפספס את העובדה שרוח אינה רק מדעי הרוח; ובעיקר, לא יכול להתרעם על חוסר רלוונטיות״. ידידיה גזבר עונה למאמרו של יוסף קריספל
השוקת הריקה
- שי-לי הורודי
- 06/02/2021
״אל לנו להניח מראש את זכות קיומו של שדה האמנות או את זכותנו לתמיכה ציבורית. אם הצדקתנו למימון ציבורי תיוותר מופשטת וקלושה כמו ההכרזה ׳כל מדינה נאורה יודעת שפניני התרבות הן אוצרותיה החשובים ביותר׳, כפי שמכריז קריספל במאמרו או כמו טענותיו בנוגע ליכולת יוצאת הדופן של אמנים ׳להביא לעולם ערכים׳, עדיף כבר שנכחד״. שי-לי הורודי עונה למאמרו של קריספל
ממסמר למזרק – נתניהו משיח ומרטיר
- גלית נגה-בנאי
- 04/02/2021
״כפי שצליבת ישוע הצילה את האנושות מן החטא הקדמון, נתניהו מציל את עמו מכְּליה. דא עקא שהמגפה עדיין משתוללת. אבל אין צורך לתת לעובדות לבלבל, ובכל מקרה, כפי שמוכיח המזרק שהוצג במיכל השקוף, יש לבעיה תשובה מוכנה מראש״. גלית נגה בנאי על פולחן השרידים הקדושים של ראש הממשלה
יש או אין שדה?
- יוסף קריספל
- 18/01/2021
"מה שהתברר במהלך סמינר השיחות 'יש/אין שדה' הוא שאין בשדה שלנו שיחה אמיתית, אין הקשבה ואין דיון, ואף אחד לא אשם בזה. כלומר, כולם אשמים. כולל אותי, כמובן. לכולנו קשה להקשיב, ונדמה שהרגילו אותנו לשיח שבסופו חייבת להיות הכנעה או הכרעה כלשהי"
זוהי לא (רק) בננה
- נעה מורדוך-סימונסון
- 21/11/2020
"זוהי שאלה מרכזית במחקר של כל דימוי אמנותי, והיא נוגעת בליבם של ויכוחים תיאורטיים אודות האופן בו יש לחקור אמנות; האם עלינו כחובבי אמנות וכחוקרים שלה להתייחס רק אל מה שהיא מציגה?" נעה מורדוך-סימונסון על העבודה "קומיקאי" של מאוריציו קטלאן
קְבוּרַת חֲמוֹר: על סגירת מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות של מוזיאון תל-אביב
- שי עבאדי
- 12/10/2020
״כל מנהלי המוזיאון בעשור האחרון, וכמובן חברי הדירקטוריון והפונקציונרים הפועלים סביבם, שתמכו לאורך השנים בסדנאות, דיברו גבוהה על חשיבותו הרבה של החינוך לאמנות בעיניהם ועל משקלו הסגולי המהותי, אך הדבר כלל לא מנע מהם להתייחס למרכז כאל סרח עודף ולהביא עליו את מותו״
תרבות בחסות תרבות האונס
- ענת ברזילי
- 15/09/2020
״ליצירה האמנותית יש תפקיד תרבותי – להציב מראה צלולה לקהל שלה. יצירה, בין כל יתר הדברים שהיא, היא גם תמיד מהלך סובלימטיבי של אישיות היוצר.ת. ללא היוצר.ת אין יצירה״. ענת ברזילי מגיבה לפרשת רועי ארד
המראות החדשים של המחאה
- אלינה יקירביץ׳
- 13/09/2020
״אמנם תמיד היה תיעוד מלמעלה של הפגנות, אבל נגישות הטכנולוגיה כעת מאפשרת לו להיות מקיף בהרבה מפעם. אבקש להציע שהתיעוד החרוץ של ההפגנות ממבט על מייצר רגע של הארה, רגע טרנספורמטיבי״. אלינה יקירביץ על תיעוד ההפגנות בארה״ב
שקיפות ומידע בשוק האמנות: איום או קיום?
- מילי פרי
- 04/09/2020
"המגפה העולמית אילצה את עולם האמנות כולו לשנות את דפוסי פעולתו. מוזיאונים, גלריות, ירידים ובתי מכירות המבוססים על המגע הבלתי אמצעי בין שוחר האמנות ליצירה האותנטית נאלצו לוותר על נוהגיהם ואף על ערכיהם (ה"הילה" של עבודת אמנות והצורך לנוכחות פיזית בצפיה בה)". מילי פרי על תמורות בשוק האמנות בעקבות מגפת הקורונה
על טבע היקום/על טבע הקיום
- נאוה סביליה שדה
- 09/08/2020
״מעצם העובדה שהתערוכה היא תגובה למגפה, מובן שיש לראות במבט ספקני את ההתרפקות על שיר ההלל לירוק של נתן זך כנקודת המוצא שלה. מאחורי התרפקות לכאורה זו עומד מבט ביקורתי, שבא לידי ביטוי בכל פרט בתערוכה״. נאוה סביליה שדה על התערוכה Green Scream של סיגלית לנדאו בגלריה הראל
תמורה שמימית במקום תמורה חומרית
- יהונתן ה. משעל
- 14/06/2020
״אם אמנית או אמן כלשהם התבלבלו לחשוב, שאולי גם דעתם צריכה להיחשב במסגרת המשא ומתן שבו הם לא מקבלים דבר, מגיע החוזה המצורף לקול הקורא ומבהיר שלא. כשלא זכאים לכלום, הכוונה היא ממש לשום דבר. לא לתשלום, לא לזכויות בסיסיות ובוודאי לא להבעת דעה״. יהונתן משעל בביקורת על הקול הקורא שהוציאה לאחרונה עיריית ירושלים
אמנות בזמן קורונה
- דוד שפרבר
- 17/05/2020
״כשיוקלס התיקה את עבודות התחזוקה למוזיאון והפכה אותן לאמנות, היא למעשה הצביעה על הפן הממסדי שמייצר את ערכן של פרקטיקות חברתיות. אכן, ׳אמנות התחזוקה׳ פעלה לאור התיאוריות הפמיניסטיות שביסודן עומדת התובנה ש׳אמנות׳, וכמוה גם ׳עבודה׳, נוצרות תמיד בכפוף לתנאים של מי עושה מה, למי, ובאילו תנאים זה קורה״.
שחרור הגוף, האדמה והאלוהים
- דוד שפרבר
- 20/04/2020
דוד שפרבר על יצירתה הפמיניסטית, הדתית והחלוצית של האמנית היהודיה-אמריקאית הלן אילון, שנפטרה לאחרונה מקורונה
שיבושי לשון: הדיון האמנותי והתמודדות עם צנזורה בישראל
- עמי שטייניץ
- 07/04/2020
״כך, בהינף קולמוס, הופכים אוצרים זרים לחשודים וצנזורים למתמודדים. צוקרמן רכטר מציינת שבתערוכות קודמות של שיבלי היו אוצרי התערוכה וכותבי הטקסט ישראלים. אולם, בהווייה הפוליטית בישראל, הוצאה מחוץ לגדר של אוצר זר יכולה להתפשט בקלות אל אוצרות ואוצרים, אמניות ואמנים מקומיים״. עמי שטייניץ מגיב לספר ״אוצרות עכשווית בישראל, 1965-2010״
שיעור לבתים
- גלילי שחר
- 02/03/2020
"האמנות קוראת אותנו להאזין למצבי הדומם של הבריאה. אך עלינו לפרשה כראוי: אנו נקראים לשמוע את המראות, להאזין – מבעד למצבי העיוורון של ההומניזם". גלילי שחר על ציוריה של גליה אורי
מדד הבננה
- יונתן אמיר
- 11/12/2019
מה עושה יצירתו המדוברת של האמן מאוריציו קטלאן, שמורכבת מבננה שהודבקה לקיר במסקינג טייפ, ומה ניתן ללמוד ממכירתה בשלושה עותקים בסכום עתק?
שני זרמים זהים בציור הישראלי
- אדם ליף
- 09/06/2019
הן אסכולת הציור הפיגורטיבי-ריאליסטי והן האסכולה הקונספטואלית שרווחת באקדמיות בארץ מבוססות על קונספציה מוקדמת ששולטת על מהלך הציור, מגבילה ומרסנת אותו, ומונעת מהציוריות לפרוץ קדימה. אדם ליף מגיב למאמרו של יונתן אמיר על הציור הריאליסטי בישראל