כתבות מאת נאוה סביליה שדה

  • מעשה יומיום כמעשה אמנות

    מעשה יומיום כמעשה אמנות

    ״למרות המיתאר לכאורה של אדריכלות קלאסית המאפיין את מקדש המעט שיצרה מורג, נדמה שדווקא הפשטות היא הדומיננטית. מעשה היומיום המגולם בשקי היוטה, הוא שהפך למעשה האמנות ולא להיפך״. נאוה סביליה שדה כותבת על תערוכתה של דבורה מורג, ״מעשייה מקומית״, בגלריה בית חנקין

  • על דקדנס וטוהר

    על דקדנס וטוהר

    "בהתאם להוויה האידיאית-אפלטונית, האובייקטים של לנדאו מסודרים בסדר מופתי, כמו בעולם גיאומטרי ומובנה של אידאות. שאיפה זו היא כמיהה ליצירת סדר בעולם כאוטי ודקדנטי, להיטהר ולהתנתק מן החומריות והדקדנס". נאוה סביליה שדה על התערוכה "אשת לוט" של סיגלית לנדאו בגלריה אלון שגב

  • וילון מוסט: מחשבות על הסוואה ושקיפות

    וילון מוסט: מחשבות על הסוואה ושקיפות

    "נסיונות להסוואה, שקיפות, כסות והסתרה הם מוטיבים משותפים בתרבות היפנית והקלאסית, והם מתנקזים אל בדיה של אילת זהר, אמנית ישראלית. הדבר מחזיר את הדיון לתחילתו: הפסטורליה נגמרת כאשר אנו מבחינים בצלפים המוסווים בתוך גן העדן". נאוה סביליה שדה בעקבות התערוכה "שקוף למשתמש" של אילת זהר, גלריה מינוס 1, תל-אביב

  • חגיגות המוות של עדן אורבך-עפרת

    חגיגות המוות של עדן אורבך-עפרת

    מימזיס ותנטוס: מחשבות על אמנות ומוות בעקבות תערוכתה של עדן אורבך-עפרת, "טרמינל (מחווה לארנולד בקלין)", במוזיאון פתח-תקווה לאמנות

תגובות אחרונות

ביקורת

נבחרים מהארכיון