כתבות מאת נאוה סביליה שדה
בזות טהורה: אודות התערוכה 'עירום' של לאה אביטל
- ביקורת
- 28/10/2020
״האמנית ציינה שבכוונתה היה ליצור דימוי שהוא כקליפה של הגוף או מעין מסכת מוות, ואכן דימויים אלו נדמים כקליפות ששרדו מגוף שאינו חי עוד, מה גם שהם מוצגים בתוך תיבות עץ המעוררות אצל הצופה אסוציאציה לקברים״. נאוה סביליה שדה על תערוכתה של לאה אביטל, ״עירום״
על טבע היקום/על טבע הקיום
- דעות
- 09/08/2020
״מעצם העובדה שהתערוכה היא תגובה למגפה, מובן שיש לראות במבט ספקני את ההתרפקות על שיר ההלל לירוק של נתן זך כנקודת המוצא שלה. מאחורי התרפקות לכאורה זו עומד מבט ביקורתי, שבא לידי ביטוי בכל פרט בתערוכה״. נאוה סביליה שדה על התערוכה Green Scream של סיגלית לנדאו בגלריה הראל
פואטיקת השכבות: עיון ביצירתה של דורית פלדמן
- מסה
- 24/03/2020
״הפלורליזם כערך רעיוני ואסתטי מבצבץ מבעד למשטחים הרב שכבתיים והמרובדים בעבודות הצילום והקולאז' של פלדמן. לנוכח תפיסת הפלורליזם בתרבות הישראלית העכשווית, עבודות מרובדות אלו נושאות משמעות ערכית, כאשר קדוּשה וחילוניות דרות בסמיכות במרחבים הגיאוגרפיים והכרונולוגיים ביצירתה״. נאוה סביליה שדה על יצירתה של דורית פלדמן
מעשה יומיום כמעשה אמנות
- ביקורת
- 01/04/2019
״למרות המיתאר לכאורה של אדריכלות קלאסית המאפיין את מקדש המעט שיצרה מורג, נדמה שדווקא הפשטות היא הדומיננטית. מעשה היומיום המגולם בשקי היוטה, הוא שהפך למעשה האמנות ולא להיפך״. נאוה סביליה שדה כותבת על תערוכתה של דבורה מורג, ״מעשייה מקומית״, בגלריה בית חנקין
על דקדנס וטוהר
- ביקורת
- 28/12/2018
"בהתאם להוויה האידיאית-אפלטונית, האובייקטים של לנדאו מסודרים בסדר מופתי, כמו בעולם גיאומטרי ומובנה של אידאות. שאיפה זו היא כמיהה ליצירת סדר בעולם כאוטי ודקדנטי, להיטהר ולהתנתק מן החומריות והדקדנס". נאוה סביליה שדה על התערוכה "אשת לוט" של סיגלית לנדאו בגלריה אלון שגב
וילון מוסט: מחשבות על הסוואה ושקיפות
- ביקורת
- 27/01/2017
"נסיונות להסוואה, שקיפות, כסות והסתרה הם מוטיבים משותפים בתרבות היפנית והקלאסית, והם מתנקזים אל בדיה של אילת זהר, אמנית ישראלית. הדבר מחזיר את הדיון לתחילתו: הפסטורליה נגמרת כאשר אנו מבחינים בצלפים המוסווים בתוך גן העדן". נאוה סביליה שדה בעקבות התערוכה "שקוף למשתמש" של אילת זהר, גלריה מינוס 1, תל-אביב
חגיגות המוות של עדן אורבך-עפרת
- ביקורת
- 02/03/2016
מימזיס ותנטוס: מחשבות על אמנות ומוות בעקבות תערוכתה של עדן אורבך-עפרת, "טרמינל (מחווה לארנולד בקלין)", במוזיאון פתח-תקווה לאמנות
תגובות אחרונות
שרון על רב ערב 05.01.21
..."לפרוק את הכאבים בנוגע לשדה האמנות הפלסטית בישראל* ןמה עם...
הדס בור על צניעות במיטבה: לזכרה של מרים טוביה בונה
זכיתי ללמוד אצלה בתלמה ילין בשנות ה-70. שיעורים מרתקים ומיוחדים...
עדנה על "הדחפים התת מודעים הסתנוורו מהשמש הקופחת"
ידיהם הבוטחות והאוהבות של ילדים... SO SURREAL בואי ילדה, (ובאותה הזדמנות גם...
תיאה על צניעות במיטבה: לזכרה של מרים טוביה בונה
תודה על הכתבה. לא הכרתי את פועלה אם כי השם...