שקיפות ומידע בשוק האמנות: איום או קיום?

"המגפה העולמית אילצה את עולם האמנות כולו לשנות את דפוסי פעולתו. מוזיאונים, גלריות, ירידים ובתי מכירות המבוססים על המגע הבלתי אמצעי בין שוחר האמנות ליצירה האותנטית נאלצו לוותר על נוהגיהם ואף על ערכיהם (ה"הילה" של עבודת אמנות והצורך לנוכחות פיזית בצפיה בה)". מילי פרי על תמורות בשוק האמנות בעקבות מגפת הקורונה

המונחים אמינות, אמון ושקיפות טבועים עמוק ביסוד היחסים הכלכליים עוד מימי קדם. היסטוריונים וחוקרי חברה טוענים כי מוסכמות יסוד במסחר בין אנשים, למשל לחיצת היד, הנובעת מצורך לוודא כי לאדם עימו אתה סוחר אין נשק חבוי, מבססות שקיפות ואמון. העיסוק במידע, ביצירתו, באיסופו, בניתוחו ובהפצתו נעשה מרכזי הן בקרב קובעי מדיניות כלכלית והן בקרב חוקרי המדיניות. האמינות היא מכשיר חשוב לקידום היעילות כלכלית, והמידע הוא נכס חיוני והכרחי לקיום פעילות כלכלית יעילה; נוסף על ערכו העצמאי של המידע הוא משפיע על היעילות הכלכלית באמצעות הגברת השקיפות, האמינות והאמון של ציבור בתחום כלכלי ייעודי.

שוק האמנות בן מאות השנים גילה עמידות רבה בפני חידושים, אולם אפילו פעילי השוק השמרנים ביותר נאלצו להכיר ברלוונטיות ההולכת וגוברת של המרחב הדיגיטלי. על פי דוח שוק האמנות 2020 של Art Basel ושל UBS, שוק האמנות משגשג והסתכם בשנת 2019 ב-64 מיליארד דולר. שוק האמנות מתבסס בדרך כלל על היכרות, קליקות וקשרים אישיים, ומשתתפים בו נוסף על הקונים והמוכרים גם מתווכים, סוכנים, מייצגים, יועצי אמנות ויועצים פיננסיים. עסקאות רבות נעשות בין גורמים אנונימיים, ו"שומרי הסף" מתמקדים מאחורי הקלעים בשמירה על האינטרסים שלהם ומסתמכים על אי-הסימטריה במידע בין הרוכש למוכר. יש להבחין בין השוק הראשוני, המתמקד בגלריות ובמוזיאונים, לבין השוק המשני שהוא ברובו מכירות פומביות ומכירות מקוונות ברשת. בשנים האחרונות גדלה השקיפות בשוק המשני הודות להקמת חברות מידע ומאגרים המפרסמים את מחיריהן של יצירות אמנות שנמכרו במכירות פומביות.

בדוח דלויט 2019 Art & Finance צוין כי בין המניעים לרכישת יצירות אמנות, ההשקעה הכספית היה המניע האחרון – לאחר מניעים אסתטיים, רגשיים ותרבותיים. אנשים רבים בענף מרגישים שצריך לקנות ולמכור אמנות מכיוון שהיא מהנה, מרגשת ומייצרת תגובה מיוחדת אצל הצופה. עם זאת נקבע בדוח דלויט, שיש גם אספני אמנות המתמקדים בתשואות השקעה. אלה ואלה נדרשים למידע לצורך רכישותיהם.

אספנים רוצים להיות מושכלים, הם רוצים לדעת את ערכּהּ הכספי של יצירת האמנות, והאם המחיר הנדרש בעבור יצירה מסוימת הוא הוגן, ולשם כך נדרשים שקיפות, מידע ונתונים. דוח שוק האמנות של סיטי בנק וכן הדוח של דלויט וארט-טקטיק בשנת 2019, מציינים את חוסר השקיפות כאחד המכשולים המרכזיים לצמיחה של שוק האמנות מן הצד האחד, ואת הטכנולוגיה כגורם ממריץ וכתורמת לשקיפות, מן הצד האחר.

המגפה העולמית אילצה את עולם האמנות כולו לשנות את דפוסי פעולתו. מוזיאונים, גלריות, ירידים ובתי מכירות המבוססים על המגע הבלתי אמצעי בין שוחר האמנות ליצירה האותנטית נאלצו לוותר על נוהגיהם ואף על ערכיהם (ה"הילה" של עבודת אמנות והצורך לנוכחות פיזית בצפיה בה).

שוק האמנות שמרני ולכן המעבר למכירות מקוונות לא היה מהיר כמו בשווקים אחרים. בעקבות הוראות הריחוק החברתי, קונים ומוכרים נאלצו להיכנס לעולם הדיגיטלי באופן מיידי וללא מוכנות טכנולוגית ומערכתית. בעוד שווקי מסחר אלקטרוני מרקיעים שחקים, 44 אחוזים מרוכשי האמנות הצהירו שהם מעדיפים לקנות אמנות במרחב פיזי, לעומת 14 אחוזים שהעדיפו רכישה מקוונת. עם זאת, נראה שבקרב אספנים עתירי ממון גוברת הנטייה לקנות יצירות אמנות באינטרנט. בשנת 2018 ציינו 37 אחוזים מהנשאלים כי קנו אמנות לעיתים קרובות באמצעות פלטפורמה מקוונת, ההערכות לשנת 2020 הן של עלייה מעריכית (אקספוננציאלית) בהיקפי הרכישה המקוונת, ולא רק ברמות המחירים הנמוכות שאפיינה אותה עד כה. חברת מחקרי השוק סטטיסטה פרסמה במרץ 2020 כי שוק האמנות המקוונת העולמי צפוי לגדול ל-9.32 מיליארד דולר עד שנת 2024. בחמש השנים האחרונות צמח השוק הזה ושוויו הנוכחי מוערך ביותר מארבעה מיליארד וחצי דולר, פחות מעשרה אחוזים מערכו של שוק האמנות העולמי.

מגמה חשובה במכירות המקוונות היא היכולת להרחיב את שוק האספנים ולכלול במכירות האמנות בירידים גם אספנים שלא הגיעו אליהם פיזית. אספנים שלא ישתתפו פיזית בירידים מסוימים משתתפים בהם וירטואלית, התחום הדיגיטלי נתפס עד כה כמשלים את שוק האמנות הפיזי, המנוהל כאמור בעיקר בתצוגות פרטיות, בתוכניות VIP ובטרקליני אספנים. ואולם בעת הזאת עולם האמנות המקוון הוא היחיד הזמין. הסגרים והריחוק החברתי גרמו לפיתוח פלטפורמות מקוונות וסחר אלקטרוני, ואלה נהפכו למפתח לשמירה על עולם המכירות. בירידים וירטואליים יש הזדמנות  גם לגלריות, קטנות ובינוניות, שלא תמיד יכלו להרשות לעצמן להשתתף בירידים היקרים להחריד. שקיפות מחירים בהקשר של יריד אמנות היא דבר נדיר, אך זו הוּכחה כאסטרטגיה מנצחת לתמרוץ תהליך הרכישה. השקיפות הגיעה אף ל-Frieze Viewing Rooms בניו יורק, יריד שהנגיש מחירים באופן פומבי על מנת להתגבר על האינטראקציה הטכנולוגית שהחליפה מפגשי פנים אל פנים עם אספנים פוטנציאלים והקטינה רבים מהחסמים. נראה כי העולם הווירטואלי מאפשר איזון, הזדמנות, תקווה, וסיכוי למסחר בר קיימא הטרוגני יותר ומכליל (Inclusive).

מגמת השקיפות מצוינת בבולטות בדוח שוק האמנות של סיטי בנק (2019), המעלה לתשומת הלב הציבורית את התרחבות השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין; טכנולוגיה זו מאפשרת מערכת מבוזרת בשליטת המשתמשים תוך שימוש בפרוטוקולים קבועים ומאובטחים המספקים מערך אמון מובנה לשוק האמנות ושקיפות מלאה למחירים, פרובננס ורשומות בעלות קודמות של יצירת האמנות. בתי מכירות, סטארטאפים ובעלי עניין רבים בשוק האמנות מביעים עניין ואמון בטכנולוגיה זו ההולכת ומתפתחת (ראו מאמר בנושא זה טכנולוגיות בלוקצ'יין – חדשנות משבשת בשוק האמנות).

יוזמה מעניינת בתחום האמנות, טרום המגפה, היא יוזמת השוק האמנותי האחראי  Responsible Art (Market (RAM זהו ארגון על ללא מטרות רווח, שהוקם בז'נבה בשנת 2015. הכולל מגוון בעלי עניין בשוק האמנות כעסקים, מוסדות, אקדמיה ואנשי מקצוע בתחום האמנות. מטרתו של הארגון, להעלות את המודעות בקרב עסקים בתחום האמנות לסיכונים העומדים בפני תעשיית האמנות הגלובלית, להגביר את אמון הציבור בשוק ולייצר פלטפורמה לשיתוף שיטות עבודה. פרסומי היוזמה מציינים כי שוק האמנות מוכיח את חשיבותו ופעולתו הגלובלית, אך האתגרים הופכים להיות מורכבים לעסקי אמנות קטנים ואספנים העומדים בפני מספר גדל והולך של סיכונים תפעוליים ומוניטין בעת ​​התמודדות עם יצירות אמנות. אי הסימטריה בשוק האמנות והחסך במידע המעצימים סיכונים אלו.

דמוקרטיזציה של שוק האמנות העמום, הזמינות חסרת התקדים של נתוני משתמשים, המספקים תובנות לגבי התנהגות הצרכנים ושימוש ביכולותיה של הטכנולוגיה בניתוח הנתונים, מספקים מידע ושקיפות שלא היו נגישים עד כה. עדיין מוקדם לומר אם שוק האמנות בשל להפיק תועלת אסטרטגית מהטכנולוגיה. המגיפה המחייבת את השימוש בטכנולוגיה מגבירה את ההבנה שאפשר להפוך את זמינות הנתונים בשוק האמנות, העמום במתכוון, מאיום על בעלי עניין ועל שומרי הסף לנכס, ואולי אף לכלי המרכזי לפעילות בת קיימא. השקיפות, הנתונים והמידע יהפכו אפוא מאיום לסלע הקיום של שוק האמנות הבינלאומי.

 

 

דר' מילי פרי היא יועצת חדשנות באיחוד האירופי וחוקרת שוק האמנות בארץ ובעולם

1 תגובות על “שקיפות ומידע בשוק האמנות: איום או קיום?”

    המרחב הדיגיטלי תופס תאוצה אינטרנטית בעיקר לגבי יצירות של אלפי $ בודדים.עיקרו מתבסס על הכרות עם האומן ולעיתים רכישה קודמת של האמן.ברגע שהיצירה עולה סכום נכבד יש מגע פיזי בשל הדרישה לראות את העבודות לפני הקניה.בכל מקרה אין ספק שצפוי גידול משמעותי נוסף בעתיד ברכישות מקוונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



המלצות מרחבי הרשת