צִלו של הדקל הלבנטיני

“דובשני כאילו מבקש להסיר מן היצירה כל פרשנות אקטואלית ולחזור אל העיקר: התבוננות סטואית בעץ. כמעט לא נותר דבר מלבד הכמיהה לשלום ולשלווה של חיי יומיום רגילים. המינימליות של התצוגה, שאפשר היה לראות בה חולשה, הופכת לנושא עצמו: לא נותר דבר לתלות סביב העץ”. אלן סוריאנו על “משמר הנגב”, תערוכתו של דוד דובשני בגלריה של המכון הצרפתי

חדשות ערב רב

  • חדשות אמנות מהעולם, 28.9.26

    חברות הבינה המלאכותית לוחצות על אוסטרליה להקל בחוקי זכויות היוצרים; מוזיאון פרטי בלוס-אנג'לס מבקש להכניס אל הקאנון את הקומיקס, האיור ואמנות הקולנוע; מחאה בניו-יורק נגד חברותו של ליאון בלאק במועצת הנאמנים של MoMA; כריסטי'ס פונה אל דור חדש של אספנים; כנס בלונדון: כיצד המבט הקולוניאלי ממשיך לעצב את תצלומי פלסטין באוספים מערביים; ניו-יורק החזירה לסוריה עשרות עתיקות שנבזזו במהלך המלחמה המשך…

  • חדשות מהעולם, 20.9.2026

    הפוליטיקה הבינלאומית ממשיכה לעצב את עולם האמנות: אמנים מסרבים להשתתף בדוקומנטה בשל עמדתה של גרמניה כלפי המלחמה בעזה, לחץ מצד המשתתפים מביא להפסקת החסות של אליאנץ על פסטיבל במדריד, וסין פורשת מהביאנלה בגוואנגג'ו בעקבות הצגת "ביתן טייוואן". ובארה"ב – חקיקה חדשה מחזירה לבתי-המשפט תביעות להשבת יצירות שנבזזו בתקופת השואה. המשך…

  • חדשות מהעולם 15.9.26

    השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. המשך…

  • עיריית ערד מצמצמת את המרכז לאמנות עכשווית לטובת ג’ימבורי

    עיריית ערד מתכוונת לצמצם באופן ניכר את שטחו של המרכז לאמנות עכשווית בערד, אחד ממרכזי התרבות החשובים בדרום הארץ, כדי להקים בשטח שיתפנה ג'ימבורי. החלל שאליו מיועדת הגלריה לעבור קטן משמעותית מהחלל הנוכחי ואינו מצויד בתשתיות הנדרשות לתצוגת אמנות. אמניות ואמנים שתערוכותיהם נקבעו מראש בהתאם לחלל הקיים כבר קיבלו הודעה על ביטולן. לצמצום השטח צפויה להיות גם השפעה ישירה על תקצוב המרכז. לדברי גורמים בעירייה, אין הצדקה להחזיק בחלל של כמעט 300 מ"ר עבור מוסד שמספר המבקרים בו, לטענתם, נמוך. המשך…

  • רות דבל, 2026-1938

    הגלריסטית רות דבל נפטרה בגיל 92. במשך 17 שנים, בין 1973 ל־1990, הפעילה יחד עם בן זוגה אטיין את גלריה דבל במרתף ביתם בעין כרם, שהציגה יותר מ־200 תערוכות אמנים ישראלים ובינלאומיים.

    רות ואטיין הגיעו לעין כרם ב־1967, וכשפתחו את הגלריה כבר היו מעורים בעולם התרבות: אטיין כבמאי תיאטרון וכמעצב תפאורה ותלבושות, ורות, בין השאר, כעובדת במדור קשרי התרבות במשרד החוץ, כמנהלת בית האמנים בירושלים וכמקימת אגודת הידידים של בצלאל. את הידע, הקשרים והניסיון שלהם תרגמו השניים למפעל פרטי ומשפחתי. המשך…

  • יצחק גולומבק, מבכירי הפסלים בישראל, מת בגיל 69

    הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", כתב עליו ב"ערב רב" יונתן הירשפלד. "בעבודותיו איננו פוגשים את חפצי הרדי-מייד כמו שהם בשלמותם, אלא את קצותיהם (גולומבק אוהב קצוות: דימוי השן שלו אוחז בחבל מקצה הילדות, צמיחת השיניים הראשונות, ומקצה הזקנה, נשירת השיניים האחרונות, בו בזמן). אלו שאריות רדי-מייד, צללים, טביעות כפות רגליהם על חול הים. לרדי-מייד הרגיל יש זיקה אל היש, יש בו מן החפץ והסחורה; הרדי-מייד הגולומבקי הוא לקט שנאסף סביב ההעדר, והוא נגוע בהחמצה ובפספוס". גולומבק זכה בפרס רפפורט לאמן ישראלי בכיר לשנת 2017. בנימוקי הפרס נכתב כי פיסולו "הציג קול ייחודי, אופציה חדשה של פיסול אישי וגופני, אנטי-הירואי, אנטי-גברי, גלותי, נמוך-חומרים, רך וקורס". עוד ציינו השופטים כי הוא "מייצג זהות שהישראליוּת שלה איננה מובנת מאליה". ב-2021 הוענק לו גם פרס דיזנגוף לאמנויות הפלסטיות מטעם עיריית תל-אביב־יפו. ועדת השופטים ציינה כי הפיסול והרישום שלו "מאתגרים את תפיסת החלליות של היצירה" וכי עבודתו יצרה "פיסול פיגורטיבי-סיפורי ומושג חדש של אינטימיות", שהשפיע על השדה המקומי מאז אמצע שנות ה-80. ב־2021 פירסמנו ב"ערב רב" את ההצעה המשותפת שלו ושל האמנית נורית דוד לביתן הישראלי בביאנלה בוונציה. "ההצעה שלנו לביאנלה משקפת את גישתנו אל האמנות ככלי לפרשנות, התמצאות והתערות בסביבת חיינו", כתבו השניים, "בד בבד עם קידוש מקומה כישות אוטונומית שמארגנת את העולם בשפת החומרים, הצורות והצבעים".

  • אוקראינה תובעת ארכיאולוגים רוסים בגין חפירות בשטחים כבושים. מותר להשוות?

    משרד התובע הכללי באוקראינה הגיש כתב אישום בגין פשעי מלחמה נגד שני ארכיאולוגים רוסים, האחד קשור למוזיאון ההרמיטאז' הרוסי, והאחר הוא נציג של המכון לארכיאולוגיה של קרים באקדמיה הרוסית. התביעה טוענת כי השניים השתתפו בחפירות בלתי חוקיות בשטחים שרוסיה כבשה ב-2014, והעבירו לה ממצאים שונים. החפירות התנהלו באתר סולחאט שבסטארי קרים (קרים הישנה), וגרמו נזק לחלקים משמעותיים של האתר. בין החפצים שהובאו להרמיטאז' בסנט-פטרבורג היו רכיבים של מערכות מים עתיקות, קערות ושברי כלי חרס. השניים עלולים לעמוד למשפט בשל פשעי מלחמה, שהעונש עליהן עלול להגיע ל-12 שנות מאסר.

    המשך…

  • תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת

    תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח. בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב. המשך…

המדריך

04/10/2026-10/10/2026 גלריה פרטר | גלריה קוביה 6 | גלריה פרזיה | סלון משותף לאמנות | גלריה ציאורים

רב ערב (ניוזלטר)

התפרקות השפה בעידן החורבן – הרצאה בעקבות מסה שראתה אור בגיליון 11 | דום, נוח – מסע בנעליים צבאיות | השקת הספר “אלה ליטביץ: עיונים ביצירתה” | שתי תערוכות חדשות בבית בנימיני | “המצב רוח של ה – חתיכת נייר” בגלריה לאמנות במכללה ע”ש דוד ילין בירושלים

  • מוזיאון, דבר ערבית!

    כנס של עמותת סיכוי-אופוק עסק בשינוי מבורך המתחולל במוזיאונים לאמנות בישראל: שלטים והדרכות בערבית, אתרי אינטרנט מתורגמים, שילוב של עובדים ערבים ועוד. הדרך להעמקת השינוי דורשת תקציבים, אבל בעיקר מדיניות קבועה, שלפיה הציבור הערבי אינו רק קהל יעד, אלא גם שותף בעיצוב מוסדות התרבות

  • בין האבן לסיפור

    “היא אשה ואם, ילידת מרוקו, חברת קיבוץ, בוגרת לימודים בפריז. הגוף הנשי, הריון, לידה, חושניות והזדקנות חוזרים בעבודותיה. היא עצמה מקבצת כמה יצירות תחת הכותרת ‘מזרחיות’, אבל היא אינה מציעה אף אחד מן הדברים האלה כשם כולל לעצמה”. ורה גייליס על הפסלת יעל ארצי, שנפטרה לפני כחודש, ועל הפער העצום בין הנראות הציבורית של יצירותיה לבין הכמעט אלמוניות שלה עצמה

  • שמירת מוחות 10 – אבישי פלטק

    “אני נותן לציורים שמות בערבית. תמיד אהבתי את השפה הזאת. אפשר להאשים אותי בניכוס, אני גם משבש ביטויים בערבית ומכניס הומור. אבל אפשר גם לומר שאני מציב את הערבית במרכז, שיש מי שלא רוצים לשמוע אותה מאז ה-7 באוקטובר. אני חי איתה וצריך אותה”. שאלון קבוע המופנה ליוצרים הבוחרים להישאר בארץ, והפעם: אבישי פלטק

  • בית הספר לאמנויות בעין הוד: “אולפן לאמנות הפלסטית והשימושית”

    “ההתמקדות בסדנאות וטשטוש הגבולות שבין אמנות למלאכה נבעו מתפיסת עולם אמנותית ומעמדה חברתית שאימץ ינקו. “התיעוש המדורבן על־ידי המשטר החברתי הציף את כל השווקים העממיים בעולם במוצרים זולים וסרי טעם”, כתב”. צאלה קוטלר הדרי מתוך גיליון 09 במהדורת הדפוס של ערב רב

עבודות נוספות

קול קורא

קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד אוצר/ת לגלריה חנה לאמנות עכשווית

גלריה חנה לאמנות עכשווית, שדרות, מחפשת מנהל/ת ואוצר/ת במשרה חלקית

קול קורא ליוצרות המתמודדות עם אנדומטריוזיס או ליוצרות ויוצרים הקשורים לנושא

יוצרות המתמודדות עם אנדומטריוזיס, ויוצרות.ים הקשורים למתמודדות (קרובי משפחה, בני ובנות זוג, חברות וחברים, אנשי עולם הרפואה...

קול קורא – כיתת אמן עם שי-לי עוזיאל

כיתת האמן מתקיימת כחלק ממענק ריבקינד בן צור לאמנות, חינוך וקהילה, ומיועדת לסטודנטים.ות לתואר ראשון ושני במוסדות...

  • בית הספר לאמנויות בעין הוד: “אולפן לאמנות הפלסטית והשימושית”

    “ההתמקדות בסדנאות וטשטוש הגבולות שבין אמנות למלאכה נבעו מתפיסת עולם אמנותית ומעמדה חברתית שאימץ ינקו. “התיעוש המדורבן על־ידי המשטר החברתי הציף את כל השווקים העממיים בעולם במוצרים זולים וסרי טעם”, כתב”. צאלה קוטלר הדרי מתוך גיליון 09 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • טבע דומם עם כיתה

    “כל סטודנט מקבל רימון ביד: למשש טקסטורה, צבע, משקל – מטיח את הרימון בבמה, ציור בעקבות הפעולה. אלימות. לשים לב שיש סטודנטים רגישים שהתרגיל קשה להם, יכול להיות טריגרי (ועכשיו עוד יותר). להסביר מראש מה הולך להיות ולהכין אותם”. שלושה תרגילים, שלוש הערות של אפרת גל-נור מתוך גיליון 09 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • לראות דרך השכבות: היסטוריה טכנית של האמנות כמתודולוגיה חינוכית ויצירתית

    “על רקע הפער המתמשך בין השיח הרעיוני לבין הידע החומרי והטכני בלימודי ציור ובתולדות האמנות, מוצעת במאמר זה התבוננות מחודשת בהיסטוריה הטכנית של האמנות: לא כתחום שולי או נוסטלגי, אלא כמרכיב חיוני בהכשרת אמנים ובחקר האמנות”. שלומי חגי מתוך גיליון 09 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • דאמפ כפורטרט

    “המיקוד החזק של בלבירסקי במה שנהוג לגלול על פניו מציע סוג אחר של אותנטיות, כזה שאינו דועך בגלל השעתוק, אלא מבקש לחגוג אותו. היא משקפת את הגלריה בטלפון כאתר של פגימוּת יומיומית שמרתק להתבונן בו”. דורון פייסיק על “גלריה”, תערוכתה של זיו בלבירסקי בגלריה העירונית כפר-סבא

כתבות נוספות