חדשות ערב רב

  • חדשות אמנות מהעולם, 14.11.26

    צרפת חוקרת את התקיפה הישראלית בביירות שהרגה את הוריו של האמן עלי שרי * מועצה באוסטרליה ביטלה מיצב לזכר ילדים שנהרגו בעזה * בוונציה נסגרו ביתנים בסולידריות עם שביתת עובדי הנמלים * מתרחבים הקיצוצים בתרבות ברחבי אירופה * גלריות דורשות פיצוי מארט באזל פריז * בקולומביה הוחזרו למוזיאון פריטים בעקבות צו שיפוטי * עובדי הלובר שבפריז השיגו הסכם * במיינץ מפגינים להצלת הקונסטהאלה המשך…
  • בצלאל נגד מסע הדה-לגיטימציה של הציבור הערבי

    בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים פירסמה ברשתות החברתיות הודעה חריגה המגנה את הנסיונות להדיר את הציבור הערבי מן החיים הפוליטיים ולהציגו כ"אויב מבפנים". באקדמיה הגדירו את מסע הדה-לגיטימציה המתנהל במרחב הפוליטי והציבורי כ"לא מוסרי, לא דמוקרטי ואף מסוכן", והזהירו כי סימונו של ציבור שלם כאויב והדרתו מן המרחב הציבורי עלולים להוביל לתוצאות הרות אסון. המשך…
  • חדשות אמנות ובינה מלאכותית

    בתי-משפט באירופה ובארה"ב מתחילים לשרטט את הגבול בין פיתוח בינה מלאכותית להפרת זכויות יוצרים * אמנים ויורשים דורשים שליטה על השימוש ביצירות ובקולות * מוזיאונים מאמצים כלים של בינה מלאכותית עוד לפני שניסחו כללים להפעלתם * המחאה נגד חוות השרתים מתרחבת מבתי-ספר לאמנות בניו-מקסיקו לעשרות מוקדים באירופה המשך…
  • הזוכה בפרס לזר – חיימי פניכל

    חיימי פניכל, אמן רב-תחומי היוצר בעיקר בפיסול ובמיצב, הוא הזוכה בפרס לזר מטעם מוזיאון פתח-תקווה לאמנות. הפרס, בסכום כולל של 100 אלף שקל, מוענק אחת לשנתיים לאמנית/אמן ישראלים שהציגו הישגים בולטים בשדה האמנות העכשווית. פניכל יציג במוזיאון תערוכת-פרס רחבת היקף ב-2028. "יצירתו של פניכל נוגעת בנימים העמוקים של הישראליוּת, בהיסטוריה שלה ובנרטיבים שניסחה לעצמה, בתווך שבין זיכרון אישי לבין זכרונות קולקטיביים טעונים המייחדים את המקום הזה", כתבה ועדת הפרס. "בד בבד הוא בוחן את אזורי המגע בין הטבע והאדם במושגים של עירוניות, מלאכה וחקלאות. הנוף המקומי והאדריכלות הישראלית, לצד מלאכות הבניין הנהוגות בה, הם עבורו מקור לדימויים, רעיונות, טכניקות עבודה וחומרים זמינים (בטון, בלוקים, חול, שפריץ, טראצו, גרנוליט,  חימר, פורצלן, אדמה ועוד). החומר בעבודתו הוא בעת ובעונה אחת רעיון, מושג, מרחב ורגש, שבאים לידי ביטוי במערכים היפר-ריאליסטיים המטשטשים את הגבולות בין מציאות לדמיון". חברים בוועדת הפרס: רעות פרסטר, מנהלת מוזיאון פתח-תקווה לאמנות ומנהלת קריית המוזיאונים; ד"ר אירנה גורדון, אוצרת ראשית; דניאל צדקה-כהן, משנה לאוצרת הראשית; דודי לזר, פרס לזר לאמנות ישראלית עכשווית; ענת גטניו, אוצרת אמנות ועיצוב; כרמית גלילי, מנהלת ואוצרת מגזין-III, יפו; רן קסמי-אילן, מנהל ואוצר משכן האמנים הרצליה.
  • חדשות אמנות מהעולם, 27.10.26

    מוזיאון למורשת יהודי עיראק נפתח במבנה ששימש בעבר בית-ספר יהודי בבגדד | ממשלת קולומביה הסירה מן המוזיאון הלאומי פריטים שאינם מתאימים ל"מהפכת-הנגד התרבותית" | בבריטניה מתחדד הוויכוח על מקורות המימון של מוזיאונים ועל הצגת שרידי אדם | בשיקגו הפכו סטודנטים את ההמתנה מול מוזיאון סגור לעבודת מחאה | מאות אנשי תרבות מחו בדיסלדורף נגד "מדיניות תרבות מימין" של ה־AfD

    המשך…

  • מנהלת ואוצרת חדשה במוזיאון ינקו-דאדא

    סמדר קרן מונתה למנהלת ולאוצרת הראשית של מוזיאון ינקו-דאדא בעין הוד. היא תחליף את רעיה זומר טל שכיהנה בתפקיד 38 שנים והודיעה לאחרונה על פרישתה. המשך…

  • ארט באזל פריז נסגר יומיים לפני הזמן בעקבות המחאות בעיר

    יריד ארט באזל פריז ננעל אתמול, 23 באוקטובר, ויישאר סגור בסוף-השבוע, לאחר שמארגניו ביטלו את שני ימי הפעילות האחרונים. ההחלטה התקבלה לקראת הפגנות נוספות בפריז ולאחר שקבוצה בשם Pillage de Classe הודיעה כי בכוונתה למחות מול הגראן פאלה נגד הטבות המס לרוכשי אמנות ונגד חלקו של שוק האמנות בהעמקת אי-השוויון. הנהלת היריד מסרה כי הסגירה נועדה להגן על המבקרים, העובדים והיצירות. המשך…
  • זוכה המענק למחקר אוצרותי ל-2026: אודי אדלמן

    האוצר והחוקר אודי אדלמן זכה במענק למחקר אוצרותי לשנת 2026. הפרס, מטעמו של הבית לאמנות ישראלית, יעמוד על סך של 40 אלף שקל. מטרת הפרס – מחקר לקראת התערוכה "הלאה?! קידמה, מדיה והאמנים שנשארו מאחור: מקרי מבחן באמנות הישראלית, 1962–2005", והיא עתידה להתקיים במוזיאון תל-אביב לאמנות.באמצעות שבעה מקרי מבחן, העוסקים בין השאר בשימוש בגלי מוח, מחשבים, רשתות וצלילים, יבחן אדלמן כיצד אמנים התמודדו עם האפשרויות שפתחו טכנולוגיות חדשות, ומדוע כמה מהנסיונות הללו לא זכו להכרה. המחקר יעסוק גם בשאלות של תיעוד ושימור יצירות המבוססות על טכנולוגיות שהתיישנו או שאינן מותירות אחריהן אובייקט פיזי. המענק מוענק זו הפעם השישית מטעם בית לאמנות ישראלית. בשנת 2024 זכו בו שניים: פאדי פאר זכה על הצעתו "כפר קדס כמקרה בוחן להתבונן בתהליכי מחיקה שיטתיים של המקום והזיכרון הפלסטיני, דרך דיאלוג בין קבוצת אמנים ויוצרים לבין מחקר ארכיאולוגי". ההצעה מיועדת להצגה במוזיאון אום-אלפחם לאמנות. באותה שנה זכתה למענק גם הדס מאור, על הצעתה "חתך פנימי", המיועדת להצגה במוזיאון ישראל, ירושלים. חברי הוועדה לשנת 2026 הם פרופ' גליה צבר, נשיאת המכללה האקדמית תל-אביב–יפו, ד"ר אורית בולגרו, אורי דרומר, ד"ר אסנת צוקרמן-רכטר ועידית עמיחי, מנהלת בית לאמנות ישראלית, המכהנת כיו"ר ומשקיפה. מרכז הוועדה: בן אלון.

רב ערב (ניוזלטר)

סימפוזיון: אמנות, חופש הביטוי ודיאלוג | קו פתוח – תערוכה, סדנאות ומפגשים בבית הנסן לזכרו של סשה אוקון | דרוש/ה אוצר/ת למוזיאון חיפה לאמנות | פסטיבל “נקודת מבט” 2026 בשדה בוקר, 27-28.11.26

  • “ב’ג’יזל’ שלי אין אהוב, אבל יש צופה”

    “יש רגע בבלט המקורי שבו ג’יזל רצה, אחוזת דיבוק ואבודה, בין הרקדנים הניצבים על הבמה, והם מתבוננים בה בדאגה. ג’יזל רצה ביניהם, השיער שלה מתנפנף מאחור. כל-כך רציתי לצלם רגע כזה, שבו הגוף שלי חוצה קבוצה של אנשים תוך כדי ריצה”. נעם גל משוחח עם יסמין דייויס על עבודת הווידיאו האחרונה שלה, “ג’יזל”, בהשראת יצירת הבלט האיקונית שהלחין אדולף אדם

  • שמירת מוחות 12 – האני חטיב

    “חומר לעבודה, רעיונות ויצירתיות יכולים לעלות אצלי בכל מקום ובכל מצב, קשה או שפוי. אני עם הפרעות קשב וריכוז, קל לי מאוד להתנתק מהמציאות ולהתכנס לתוך הדמיון, ואני מנצל את זה לטובת היצירתיות. זה יכול להיות בקריאת ספר, עבודה עם אובייקט או שיחה במעגל חברתי. כך לרוב נוצרות העבודות שלי”. שאלון קבוע המופנה ליוצרים הבוחרים להישאר בארץ, והפעם: האני חטיב

  • כשהמשמעות נכשלת

    “כתיבה אסמית היא כתיבה שאין לה תוכן סמנטי קבוע. הצופה פוגש קווים, מחוות, שברים, חזרות, מקצבים ומבנים הנראים ככתב יד. נדמה לעתים שיש בהם משפטים, אלפבית, תיקונים או הערות שוליים, אולם אי-אפשר לחלץ מהם מסר יציב. אנו מוזמנים לקרוא רק כדי לגלות שהקריאה אינה אפשרית”. ד”ר דניאל בודואן שואל מה יכולה כתיבה שאי-אפשר לקרוא להציע לארצנו הממוללת לעייפה

  • מציאויות ברוטליות

    “אלה שנאלצו לגלות יודעים טוב מכולם כמה חשוב לא לבזבז זמן ואנרגיה על החייאה אינסופית של מה שכבר הוחיה; על קורסים עמוסים בסטודנטים עם צוות הוראה מצומצם; על תפיסות כוזבות של הצלחה בשוק, בירוקרטיה אקדמית, דוגמטיזם אסתטי-פוליטי או אינסטרומנטליזציה חברתית-חינוכית. מי שחווה גלות יודע שזמן, מרחב ואמנות יקרים מידי בשביל כל זה”. יורג הייזר מתוך גיליון 10 במהדורת הדפוס של ערב רב

קול קורא

קול קורא לתמיכה באמנות בפריפריה של קרן “בשביל האמנות” לשנת 2027

קרן ״בשביל האמנות״ מזמינה אמנים ואוצרים להגיש בקשות לתמיכה בתערוכות ובפרויקטים אמנותיים חדשים שיתקיימו במהלך שנת 2027...

קול קורא לתערוכת מחוללים: בין אנלוגי לדיגיטלי

אנו מזמינות אמנים.יות, מעצבים.ות ויוצרים.ות מתחומי התרבות להציע עבודה חדשה או קיימת לתערוכה קבוצתית אשר תתקיים בגלריה...

קול קורא: תמיכה בפרויקטים בתחום האמנות

הקרן, אמנות עכשיו Art Now, מבקשת לתמוך בפרויקטים חדשים ומשמעותיים, הן לאמן.ית והן לגוף המארח, המבטאים חידוש...

  • דור ה-Z יציל את שוק האמנות? רק אם לא יעשה חשבון

    “תראו מה קרה כאן: שוק האמנות העולמי, שמחזור המכירות הריאלי שלו נשחק כבר עשור, מבליט דווקא קומץ צעירים עשירים במיוחד. במקביל האספנים נעשים זהירים יותר, ממשכנים יצירות או קונים ישירות מאמנים. כל אחד מהנתונים האלה יכול להתפרש כהתחדשות של השוק, אבל כשמחברים אותם יחד מתקבלת תמונה אחרת”. אלעד ירון מגלה מה מסתתר מאחורי ההתלהבות מרוכשי האמנות מדור ה-Z

  • המדור לחקר החלל – גלריה מרי

    בשכונת אבן-ישראל בירושלים, במבנה אבן ייחודי מהמאה ה-19, שוכנת גלריה מרי, שחברה באחרונה לאגריפס 12. כיום חברים בגלריה 15 אמנים ואמניות ממגוון דיסציפלינות, כולם משלמים דמי חבר – אבל תמיד שמחים לשמוע הצעות חדשות. המדור ממשיך במסעו ברחבי הארץ ומביא את הסיפורים שמאחורי חללי האמנות – זהותם וההזדמנויות להציג בהם, המודלים הכלכליים שמקיימים אותם, התנאים הפיזיים והטכניים שלהם, והקו האמנותי שמגדיר אותם

  • ארץ-א(ה)בות

    “קול האב, שאין רואים את מקורו, הוא אובייקט נוכח בתערוכה, כשארית גוף חיה ונצחית. קול בוטח, המשדר יושרה וכבוד עצמי, מהדהד יגיעת כפיים ונושא את מלוא כובד השפה העברית. לצד היותו אובייקט, דבריו נשמעים כמעין הוראות הפעלה שהקדימו את התערוכה”. אורי דרומר על “אי-קבע”, תערוכתן של אתי אברג’יל ואורית ישי בגלריית כפר חנקין

  • כבר לא פיילוט: אירלנד מספקת הכנסה בסיסית לאמנים

    2,000 אמנים ועובדי תרבות אירים יקבלו 325 יורו בשבוע במשך שלוש שנים, בלי להתחייב לתוצר אמנותי מסוים. מדינות נוספות כבר מתעניינות במודל. בישראל, בינתיים, רוב התמיכה מופנית למוסדות, והסיוע הישיר לאמנים מותנה בדרך כלל בפרויקטים מוגדרים, בתקציב, בלוח זמנים, בדו”חות ובמדדים. זו אינה רק שיטה לניהול כספים. זהו מנגנון המאלץ אמנים לתרגם תהליך יצירתי לשפה מוסדית

כתבות נוספות