רב ערב (ניוזלטר)

"גוזרת החלומות"/ יעל סרלין | "מיקומים זמניים" / פתיחת תערוכה של בוגרי אינקובטור האמנים 2022 | בראנץ' חגיגי וסיור בסדנאות האמנים | "סעודה אצל המלכה" | "קווי זמן – מגמות ונרטיבים בוידאו ארט"

  • אוצר ללא קירות

    "אם רוצים לאפיין בקצרה את מכלול עבודתו של עמי שטייניץ, ניתן לכנותו מתנגד משטר. במשך 40 שנה הוא חופר מנהרות מתחת לחומות המשטר האסתטי, מקיף אותן ומנסה למוטטן". יונתן אמיר על "אזהרת מסע", ספרו של עמי שטייניץ *

  • מעֵבר לצורה ולצבע: וליד אבו-שקרה

    "יצירתו של וליד אבו-שקרה, מחלוצי האמנות הפלסטינית, נבעה ממקור של עולם פנימי קדם-סמלי, ועדיין עוררה תחושות של שייכות לאדמה, לעץ הזית ולנוף המקומי. השפה החושית ועשירת הניואנסים שפיתח היתה למבע של אהבה למקום, ליופיו הפנימי ולמורשת העשירה המוטבעת בו". גליה בר אור על עבודתו של וליד אבו-שקרה, מתוך קטלוג התערוכה "רוח האדם, רוח המקום"

  • סולם יעקב של הלן אילון

    "אילון הפכה את המיתוס העתיק; האבנים ששימשו במיתוס המקראי־חז"לי כסמל לכיבוש ושליטה שימשו אצלה מטפורה לקשר בין נשים מהעמים השונים. את מטפורת הכיבוש והעוצמה היא האמירה ברעיונות של שיתוף, בסיפורים שהם משפחתיים ולאומיים – אבל גם אוניברסאליים". דוד שפרבר בעקבות פרשת "ויצא"

  • מארק שפס במוזיאון תל אביב, 1977–1990

    "בלי לפגוע בכבודם ובחשיבותם של מנהלי ומנהלות המוזיאון לפניו ואחריו, אפשר לומר בוודאות שבתקופתו של שפס הפך המוזיאון למוסד המתנהל על פי הסטנדרטים הבינלאומיים של מוזיאון עכשווי, הן מבחינת המבנה הארגוני שלו והן מבחינת השירותים השונים שהוא מעניק". דברים שנשאה דליה מנור בהרצאה לכבוד יום הולדתו ה-90 של מארק שפס

קול קורא

קול קורא לתוכנית השנתית של ארטפורט: מחזור 2023

אנו מעוניינים באמנים פעילים הרואים בשנה זו הזדמנות לעשות צעד משמעותי בעבודתם ובקריירה האמנותית שלהם. אמנים הרואים...

קול קורא מטעם עמותת בשביל האמנות: הגשת מועמדות לתמיכה באמנות בפריפריה

הקרן תמשיך לתמוך  בתערוכות יחיד, תערוכות קבוצתיות, אירועי אמנות ייחודיים והפקת קטלוגים בחללי אמנות מוכרים ללא מטרות...

קול קורא: אוסף תערוכות עיצוב

המרכז מזמין אוצרים ואוצרות, מעצבים ומעצבות לשלוח אלינו מידע אודות תערוכות עיצוב מכל התקופות, שאצרו, היו שותפים...

  • מארק שפס במוזיאון תל אביב, 1977–1990

    "בלי לפגוע בכבודם ובחשיבותם של מנהלי ומנהלות המוזיאון לפניו ואחריו, אפשר לומר בוודאות שבתקופתו של שפס הפך המוזיאון למוסד המתנהל על פי הסטנדרטים הבינלאומיים של מוזיאון עכשווי, הן מבחינת המבנה הארגוני שלו והן מבחינת השירותים השונים שהוא מעניק". דברים שנשאה דליה מנור בהרצאה לכבוד יום הולדתו ה-90 של מארק שפס

  • מכושפת. מכושפת. מכושפת.

    "במובן זה עבודת המיצב של נטו יכולה להתפרש גם כשרידים אותנטיים ועקבות ממשיות של טקס פולחני אמיתי וחי, ובכך לערער על ההפרדה, לכאורה, בין החיים לאמנות. ובמלים אחרות, לערער על ההבדלים המבחינים בין המציאות, החיים והממשות לבין הסימנים, המסמנים והדימויים האמורים לייצג אותם". ליאת ארלט סידס על התערוכה "אמנות מכושפת"

  • על צבוע פלסטיני קטן וצביעות ישראלית גדולה

    "אם נמשיל את חיות הבר לפלסטינים ואת המעברים הנמוכים למחסומים, תעלה מאליה המטאפורה שמגלמות המצלמות – שהוצבו על־ידי רשות הטבע והגנים מתוך תמימות(?) או הומניות (לכאורה?): בעלי־החיים חופשיים לנוע במרחב החומה כאילו אין חומה, אך נתונים לחסדיהם של הטורפים – וגם של אמצעי המעקב שלהם". יאיר ברק על תערוכתה של נטע לאופר בגלריה עינגא

  • שיגעון ותבונה על חורבות דיר יאסין

    "המבקרים ממשיכים הלאה, ליצירה הבאה, אבל בשבילי זה כבר יותר מדי. אני לא חייבת להמשיך בסיור עד תומו, אני חושבת, אני לא חייבת להיענות לכללים. מה המשמעות של ההליכה המסודרת, בתוואי ברור, בתוך תערוכה שכל עניינה כאוס נפשי?". יפעת שורץ בביקורת אישית מאוד על "אמנות בין המרחב הטיפול לציבורי", תערוכת אמנים (מאושפזים ושאינם מאושפזים) בכפר־שאול, ירושלים

  • יצורים – מחשבות בעקבות "אם עץ נופל ביער"

    "ניתן לחשוב על גן החי כעל מיקרוקוסמוס מאורגן ושיטתי המציג את ה'חי' בתצורה חיוורת, מבויתת ו'תרבותית'. זהו מקום אחר, מרחב הטרוטופי המאפשר ניטור ופיקוח על מוצגיו החיים, החיים למחצה ודמויי החיים". דוד פרנקל על "אם עץ נופל ביער", תערוכת החממה במוזיאון פתח תקווה

  • מרחיבים את הרדיוס

    שיח גלריה בין חברי קבוצת רדיוס, כחלק מאירועי התערוכה: רדיוס + | תערוכת מחווה לרדיוס קבוצת אמנים בע"מ

  • אוניברסיטת חיפה תעניק תארי ד"ר לשם כבוד למרינה אברמוביץ' ומשה ספדיה

    התארים יוענקו ביום חמישי ה-10.11.2022 באוניברסיטת חיפה. בהמשך השנה אברמוביץ' אף תקיים מיצג אמנותי במוסד.

  • הלחישה של ביאנלת איסטנבול ה־17

    "הסוגיות החברתיות והפוליטיות הרלוונטיות לחברה הטורקית מובאות כחלק אינטגרלי מהתצוגה הבינלאומית, מוצנעות, ללא הפניית זרקור אליהן, ובכך משקפות את תהליך צמצום המרחב החברתי־אזרחי בטורקיה של היום". שלי ליבוביץ קלאורה על הביאנלה ה־17 של איסטנבול