כתבות מאת אנה ימלין

  • השקיעה כמבנה זיכרון

    “השמש אינה ‘מוצגת’, היא נחווית. הכדורים האדומים נעשים נקודת משיכה ובה בעת מכשול שסביבו מתארגן המסלול. את השקיעה אי אפשר לעקוף. ללא קשר לעמדה, למסלול או לנקודת המבט, הצופה נשאב אל מצב הדעיכה. האובדן אוניברסלי אך אינו אחיד: כל אחד חווה אותו בדרכו, אך נוכחותו בלתי נמנעת”. אנה ימלין על תערוכתה של נדיה עדינה רוז בגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון

  • בצדו השני של השיר

    “השפה מקבלת תפקיד חשוב בקומפוזיציה ובמבנה התערוכה. שפה, כתיבה ומילים לא רק מלוות דימויים חזותיים, אלא הופכות לחלק בלתי נפרד מהם. אינטראקציה זו בין טקסט לאובייקט יוצרת ממד אמנותי חדש, שבו המילה חיה בתוך הצורה. בצורות הצומחות מהקירות ניתן לראות גם תווים, ווים וחכות”. אנה ימלין על תערוכתה של נדיה עדינה רוז