גיל: 36.
מצב משפחתי: בזוגיות.
איפה גדלת: יאפא – תל אביב.
השכלה: לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב, האוניברסיטה הפתוחה. תואר ראשון באמנות רב תחומית, שנקר. תואר שני באמנות וטכנולוגיה, בית הספר של המכון לאמנות של שיקגו.
כמה שנים כבר בחו”ל: ארבע.
שיוך אקדמי: בשנים האחרונות מלמד בבית הספר של המכון לאמנות של שיקגו, באקדמיה לאמנות של סין ובבית הספר לאמנות רב תחומית, שנקר.
תחומי עיסוק/מחקר: כאמן, טכנולוג, ומרצה, אני עוסק במרחב ההשפעות ההדדיות שבין אמנות, טכנולוגיה, וחברה.

נמרוד אסטרחן, Primeval Germanium, 2025, Germanium / Garzweiler, 2025. Copperpoint and Silverpoint on archival paper, artist frame, מראה הצבה, Scope BLN, ברלין
אמן/ית שאתה מעריך במיוחד:
יש המון אמנים שחשובים לי מסיבות שונות. בעבודה ובכתיבה אני מתייחס הרבה לאמנות של רוברט בארי, וולטר דה מריה ורוברט סמית׳סון. כולם יצרו מערכות של חומר, אנרגיה וחיים שממשיכות להתקיים באופנים שונים, כאלו שניתן לחוות וכאלו שלא. בכך הם מדגימים את היחסים המורכבים עם מה שאנחנו מכנים הממשי.
ספר על האמנות שלך:
אני ניגש לאמנות מדיה, פיסול ומיצב ממקום קונספטואלי, משתף פעולה עם יוצרים אחרים ועם מדענים, ומשתמש במנגנונים אלקטרוניים ודיגיטליים. אני מחזיר את המדיות החדשות והחישוביות הללו למצבן הגולמי, החומרי והאנרגטי. העבודות לרוב מפעילות או מופעלות על ידי טווחים בלתי נראים בספקטרום האלקטרומגנטי, נמצאות על גבול החישה, או מבטאות דבר מה אחר שנעדר מחלל התצוגה. המצבים הללו מתייחסים להיסטוריות נשכחות וספקולטיביות, טיעונים פילוסופיים ותרבות חומרית.
על מה אתה עובד עכשיו?
אני ממשיך סדרה של הדפסי שמש של חפצים ארכאולוגיים ספקולטיביים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. זה המשך של עבודה שעוסקת בשורשים הכוזרים שלי, בחופש הדת המיוחד של התרבות הזו, ובאמונה הקדומה שלהם בכחול האינסופי של השמיים. זו עבודה שהתחלתי ב־2023 והתפתחה יפה, ההדפסים נשלחים לתערוכה בשיקגו ובאותו היום גלגול אחר של העבודה יוצג בסימפוזיון הבינלאומי לאמנות אלקטרונית (ISEA) בסיאול.

נמרוד אסטרחן, Khazar Archeological Confabulations, 2023
AI algorithm, speculative archeology object database, cyanotype on paper, מראה הצבה, Weird Dreams, Weird Analysis, Arizona State University
איך אתה מתפרנס או ממה אתה חי?
מרקחה קלאסית של אמני מדיה שכוללת בעיקר הוראה, מלגות ופרסים, וייעוץ ועבודה מקצועית בתחומי הטכנולוגיה.
למה אתה גר איפה שאתה גר?
בגלל הזדמנויות מקצועיות. אחרי כמה שנים והוראה בשיקגו, התקבלתי לתכנית רזידנסי בברלין, ובמהלכה לתכנית נוספת.
איך אתה חווה את הישראליות ו/או היהדות שלך שם?
גדלתי בבית אתאיסטי, עם הרבה אנטגוניזם לפוליטיזציה של הדת בישראל. המשמעות הזהותית של יהדות עבורי הייתה בעיקר קשר לכתיבה של חושבים ואינטלקטואלים יהודים על אחרות, הגירה, הנשגב, ונושאים אחרים. כשעברתי נפתחה פרספקטיבה ואפשרות להתבונן שוב בזהות הזו. עשיתי את זה בעיקר דרך העבודה שלי, ולאחרונה גם דרך התארגנויות פוליטיות עם יהודים וישראלים גולים.

נמרוד אסטרחן, Residual Current, 2025
Handmade solar panels, generative algorithm, e-ink display, custom hardware, מראה הצבה, Scope BLN, ברלין
מי החברים והחברות שלך שם?
אמנים אחרים מהקליקה הקטנה של אמנות המדיה ואמנות האינטרנט שהכרתי רק בשם עד שעברתי לברלין. מעבר לכך שנות הקורונה השתלבו אצלי עם מעברים בין יבשתיים, ואני שומר על קשר מרחוק עם חברים קרובים מתחומי האקדמיה והאמנות שפגשתי בדרך, ונפגשים פיזית מידי פעם בביקורים והזדמנויות אחרות.
האם אתה חושב לחזור בעתיד לישראל?
לא ממש. אני מבקר מידי פעם, בעיקר לצרכי עבודה.
באיזו מידה אתה מרגיש שהלימודים והחיים בחו”ל תרמו להתפתחותך המקצועית?
גם כשגרתי בארץ הצגתי בעיקר באירופה, קראתי וכתבתי באנגלית, ולעבור היה כיוון שתמיד התפתח ואז קרה באופן שמרגיש טבעי. במידה מסוימת הקריירה המקצועית שלי קיימת בעיקר בחו״ל, חוץ מההוראה בשנקר. המעבר, הלימודים וההוראה בחו״ל יצרו המון הזדמנויות וחיבורים שממשיכים וימשיכו.

נמרוד אסטרחן, Memristive Bridge, 2024
Handmade solar panels, custom hardware, electronic mechanism, generative algorithm
מראה הצבה, Don’t Make Photographs, Think Them, שיקגו
ספר בקצרה על אחד הפרויקטים שלך:
הפרויקט “Memristive Bridge”, אותו פיתחתי בהזמנת האמן יאן טיכי לתערוכה באוצרותו, מציע חקירה של החומריות של טכנולוגיה חישובית דרך רכיבים אלקטרוניים ולוחות סולריים מנחושת שבניתי בסטודיו. בעבודה נשזרים זה בזה חומרים טכנולוגיים, אנרגיה, נתונים ופעולות אנושיות. הפרויקט שואל שאלות על יחסי כוח, על אופני השליטה וההשפעה של טכנולוגיות על גופים ותרבויות, ועל האופן שבו פיתוחים וחומרים משתלטים על המרחב ומשנים פרקטיקות מסורתיות. בנוסף, הוא מדמיין טכנולוגיה שמפותחת מתוך עקרונות של מחזוריות, ברות קיימא, ושיתוף פעולה בין סוכנים אנושיים ולא אנושיים.
מה תכניותיך לעתיד הקרוב?
אני מציג בימים אלה תערוכת יחיד ב־ScopeBLN בברלין. בקרוב אתחיל תכנית רזידנסי משתפת ליהודים ומוסלמים ב־Kunstlerhaus Bethanien. חוץ מזה הפרויקט הגדול שלי לשנים הקרובות עוסק בתפישות שונות של אנרגיה בין הקשרים תרבותיים ופוליטיים – מזרח ומערב, מנוחה ועבודה, אוטונומיה ושליטה – ויש לי שאיפות אקדמיות לגביו. חלקים ממנו קשורים בעבודה המשותפת של ינאי טויסטר ושלי, גם בה יש התפתחויות שנשתף בקרוב.

נמרוד אסטרחן, שדר ארץ לרוחב היקום, 2022
Radio sculpture, outer space (Simulation still)
עבודה משותפת עם ינאי טויסטר, סימולציה: אור צרפתי, אייב פזוס
מה תכתוב בגלויה הביתה?
סיקרנה אותי המחשבה על המרחק התרבותי והזמניות שהגלויה מגלמת. אני למעשה שולח ומקבל עשרות ואולי מאות גלויות דיגיטליות מדי יום. הלוואי שקיצור זה של המרחב והזמן היה מתבטא גם ביותר סובלנות והבנה של אחרות.
האם משהו השתנה בך ובחוויית החיים שלך פה בעקבות השבעה באוקטובר?
הרבה השתנה ועוד ישתנה בעקבות האירוע הזה והמתקפה שבעקבותיו. כמובן שנוצרו לא מעט סיטואציות מקצועיות ואישיות מורכבות. אבל דרך חלקן דווקא נוצרו דיאלוגים שהצטרפו להקשרים אחרים שבהם התאפשר לי לעבד את המצב החדש הזה עם אמנים, אקדמאיים ופעילים מרקעים וזהויות שונות, ולהתמיר אותו לשיחה ולמידה שמאתגרת תפיסות שהתקבעו אצלי בנוגע לכיבוש וההתנגדות. כמובן שצורת התמודדות זו מתאפשרת גם מתוך הפריווילגיה של המרחק הפיזי וההקשר הרב תרבותי.
משהו נוסף שאתה רוצה להגיד לנו?
תודה על ההזמנה.
לאתר של נמרוד אסטרחן לחצו כאן.
אינסטגרם: nimrodastarhan@
לדעתי נמרוד יכול להשתחל בקלות לתוך רשימת האמנים.יות של גלריה דביר.
“לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב, האוניברסיטה הפתוחה. תואר ראשון באמנות רב תחומית, שנקר. תואר שני באמנות וטכנולוגיה, בית הספר של המכון לאמנות של שיקגו” + שפם מעוצב עד השערה האחרונה בנוסח דאלי
הכי-הכי חשוב למהגר הטרי, לשמור על משרת הוראה בבית הספר לאמנות רב תחומית, שנקר.
ליאורה
| |בעברית קוראים לעיר יפו כבר 3500 שנה. החנפנות לשונאינו של המרואיין מעידה על עליבות הנפש שלו. נפולת של נמושות.
י.ד.
| |אולי בכוזרית כותבים יאפא? אל תתנשא
הפקפק הקטן אך האמנותי והיוצר והאוצר
| |יהושוע נוישטיין, ציבי גבע, מיכל נאמן, יהודית לוין, מיכאל גיטלין, מיכה לורי, פנחס כהן גן, מרים כבסה, בועז ועדיה, יהודית סספורטס, לידיה דונה, מיכאל דרוקס, רם קציר, אוהד מרומי, בוקי שוורץ, יוסף הלוי, אופיר דור, ניר הוד…
זאת רשימה שנשלפה מזיכרוני ממש בזמן אמת, תוך כדי כתיבתה. חלקם אמני קנון ישראלים, חלקם פחות מרכזיים, חלקם טובים וחלקם גרועים, חלקם מחזיקים גם אזרחות זרה וחלקם לא.. חלקם השתקעו בחו”ל ואחרים חזרו על ארבע. המשותף לכולם הוא שהם מעטרים את שולי השוליים – אם בכלל, של סצנת האמנות בה הם פעלו/ניסו לפעול ו/או פועלים. חלקם – כדרכם של פרובינציאלים, מספרים מעשיות בביקוריהם במולדת השלמה וכתבים (גם הם פרובינציאלים, בולעים את דבריהם בשקיקה) ואחרים דוממים לחלוטין כאילו שהאדמה בלעה אותם. למעטים מבניהם היה רגע (קצר ביותר, הבזק ברק, תערוכה בגלריה סבירה, כתבה במגזין זניח) של הצלחה ממנו הם יצרו זר עלי דפנה מצ’וקמק עד כדי כך שאפילו לנוח עליו לא יכלו, חלקם – למזלם, השאירו לעצמם משרת הוראה ואחרים גם זה לא… יידעו קוראי האתר וכל המתראיינים למדור ‘פריחת מוחות’, שגורלם והקריירה האמנותית שלהם תהייה זהה בדיוק לקריירה של הרשימה המופיעה למעלה. סליחה מראש עם שניים וחצי האמנים.יות שהצליחו קצת יותר. אפשר לספור אותם לצערי על כף ידה האחת של אמילי דמארי וסליחה נוספת לאלפי האמנים הישראלים הפזורים בכל יבשות תבל ( יתכן וגם באנטרקטיקה) ושמם לא עלה לי, או שאף פעם לא הוחסן בתודעתי.
רונית שפיגלמן
| |אמנים לא נעלמים, אף אמן לא באמת נעלם. זאת עובדה. במוקדם או במאוחר, אפילו בעוד 20 שנה, גדעון עפרת “יגלה” אותו ויכתוב עליו פוסט
מוטי
| |