הספד

  • מאסטר באמנות ובחיים עצמם

    ״כשפסח האיש נכח באירוע כללי או בפרפורמנס קונקרטי או בתערוכה כלשהי, מיד ניצנצה איזושהי אוירה חגיגית של האמנות, והיצירות והפעולות מסביב קיבלו איזושהי הפניה כמעט פיזית של התענגות מאמנות, שנבעה מאישיותו״. אלברט סוויסה נפרד מפסח סלבוסקי, במלאת 30 למותו

  • אמן, אקטיביסט, נביא

    ״כמספר סיפורים ופרפורמר, הצליח יורם להקסים כל אדם ביצירתיות ובכוח הדמיון שלו. סיפוריו לוו בצילומים, מאכלים, עזרים והמחשות והיו למעשה חוויה רב-תחומית, באמצעותה הצליח לבטא עמדות ורעיונות מהפכניים ונבואיים המשלבים נושאים כבדים ומורכבים בקלילות והומור״. נועם כוזר סופד ליורם אמיר, שהלך לעולמו בשבוע שעבר

  • "להתמזג בטבע בלי לשנותו" – לזכרו של וליד אבו שקרה

    "למרות קשרו האינטימי והטבעי לסביבתו, גם מפגשו החוזר עם הנוף מבטא טראומה, אך לא טראומה של מפגש עם משהו חדש, זר ומאיים, הטראומה שלו נגזרת מהשינויים שחולל בנוף המוכר ניכוסו האלים בידי אחרים". טל בן צבי על עבודתו של האמן הפלסטיני וליד אבו שקרה, 1946-2019

  • "החוכמה היא לביים כשזה נראה טבעי" – ורנר בראון, 1918-2018

    "בחירתו של בראון במדיום הצילומי נבעה מאופיו חסר המעצורים ומחיפושיו אחר אתגרים חדשים", רונה סלע סופדת לורנר בראון, מחשובי הצלמים בישראל, שנפטר השבוע בגיל מאה

  • ציונה שמשי ז"ל, הרהורים ראשונים

    "ציונה שמשי צברה עשרות שנים של פעילות בשדה האמנות והתרבות בישראל, ונפרדה מהעולם בעיר התוססת תל-אביב. אני מזהה תואם מופלא בין דמותה של ציונה, היוצרת המעורבת, לבין העיר שבה בחרה לחיות וליצור". טליה טוקטלי סופדת לאמנית הרב-תחומית ציונה שמשי, שהלכה באחרונה לעולמה

  • על מודל עירום ותצלום שלא צולם

    על יוצרים מתים נהוג לומר שהותירו חלל. תמיר להב-רדלמסר נפטר השבוע, וספק אם עולם האמנות הישראלי יחוש בחסרונו. במקום חלל הוא השאיר מאות תצלומים יפהפיים, מוקפדים, בשחור-ולבן, של גברים המרכיבים יחד דיוקן קולקטיבי של תל-אביב ליברלית ומתירנית ותשוקה גדולה לצילום

  • אורי והקצנשטיינים. זיכרון

    "הפרסונה שלו הצטיירה כזו של מדען מטורף וחסר גבולות שהאמנות שהוא יוצר קשורה מצד אחד לאיזו ניו-אייג'יות קורקטית ותמימה ומצד שני לאסתטיקה של סרטי אימה. שילוב של וולט דיסני ואנטונין ארטו, אמר מישהו. אולי אני. הלוואי שזה הייתי אני". יגאל צלמונה כמעט נפרד

  • אליטה אנטי-אליטיסטית של איש אחד

    "קניספל סבל מהצקות רבות בשל מוצאו הגרמני, ומצא דלת פתוחה בבתי הילדים הפלסטינים של העיר התחתית. נראה כי חוויית זרות זו והחיבוק החם שקיבל מילדי ואדי סאליב וניסנאס עיצבו את תפיסת עולמו". רות אופנהיים סופדת לגרשון קניספל, שנפטר השבוע