כתבות מאת יגאל צלמונה
אורי והקצנשטיינים. זיכרון
- דעות
- 20/09/2018
"הפרסונה שלו הצטיירה כזו של מדען מטורף וחסר גבולות שהאמנות שהוא יוצר קשורה מצד אחד לאיזו ניו-אייג'יות קורקטית ותמימה ומצד שני לאסתטיקה של סרטי אימה. שילוב של וולט דיסני ואנטונין ארטו, אמר מישהו. אולי אני. הלוואי שזה הייתי אני". יגאל צלמונה כמעט נפרד
נבחרים מהארכיון
אל תעלו אמנות לפייסבוק, כל הערסים יבואו
גם אם ציוריה של זויה צ'רקסקי נועדו להעביר את הצופה מהלך רפלקסיבי וביקורתי - הם אינם מתפקדים ככאלה. "איציק" הוא עדיין חפץ שמתפקד...
מעשה אמנות או מעשה יומיום
"ציור לא נוצר כדי לקשט בתים", אמר פעם פיקאסו. "הוא כלי תקיפה והגנה במלחמה נגד האויב". הציור של פיקאסו, כשהוא נתלה ברמאללה, בהחלט...
"האתוס נוצר כדי לאפשר לדברים מחרידים להתרחש כאן"
"עד כמה הזיכרון של סבא שלי תקף? מה המשמעות של הזכרונות האלו? מה משמעות הזמן? מה המשמעות של המהלך שאני עושה? אני עוסקת...
תגובות אחרונות
עדנה על דבש המלים, פיתויי הגוף
כתיבה ילדותית, שטחית ומרושלת. ערב רב, תעלו את הרמה.
יורם בלומנקרנץ על קול קורא: תערוכה קבוצתית, "חומות חימר"
https://youtu.be/M_qqLlvqHy0 קרטוני ירקות ונייר אריזה.
תם אטיאס על קול קורא – הביאנלה השביעית לרישום
שלום, מבקש להבין אם נדרשות קורות חיים מלאות, או כאלה...
מור על קול קורא: עבודות וידיאו לקולקטיב הבוש
עוד פרטים? מדיה, גודל, עלות? עיר? נושא?