כתבות מאת יגאל צלמונה
אורי והקצנשטיינים. זיכרון
- דעות
- 20/09/2018
"הפרסונה שלו הצטיירה כזו של מדען מטורף וחסר גבולות שהאמנות שהוא יוצר קשורה מצד אחד לאיזו ניו-אייג'יות קורקטית ותמימה ומצד שני לאסתטיקה של סרטי אימה. שילוב של וולט דיסני ואנטונין ארטו, אמר מישהו. אולי אני. הלוואי שזה הייתי אני". יגאל צלמונה כמעט נפרד
נבחרים מהארכיון
גרשוני: הפרעה תמידית
״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות, היא המנגנון העומד בבסיס מכלול יצירתו של גרשוני. המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים,...
להיות ערב-רב
אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.
המלצת השבוע: שטיפת מוח למחשבים בלבד
"מה שפגלן משיג הוא יותר מחוויה אסתטית וסיפור טוב על טכנולוגיה חדשה. סרטו של פגלן הוא אזהרה". רונן אידלמן מצייד אתכם במידע שבלעדיו...
תגובות אחרונות
מרים ברוק-כהן על מולדת – לקסיקון
תודה על מה שכתבת, עוררת בי רצון לחוש לראות את...
מיכל אברהמי שצקי על להיות ערב-רב
היי אסי יקירי וקרובי מה שמחתי לעיין במאמרך העמוק והמעניין...
אלמונימית על ריאליזם מזויף
מילים פצצות
גאולה על יהודה ויזן וערגתו לבורגנות הנכונה
ויזן לא לבד אורן קקון, גפי אמיר, איתן גלס ורן...