קטלוגים
“העולם הוא האוצֵר של עצמו”
- נועם סגל
- 22/07/2013
“זה לא דימוי הרמוני של גן-עדן שבו העץ נותן פירות והטלה אוכל אותם והופך אותם לגללים שמאפשרים לפרחים לגדול. להפך: הפלא האמיתי הוא שזה כלום”. שיחה בין שחר פרדי כסלו לנועם סגל.
“במקום זה מוטב שלא לעשות דבר”
- עדי אנגלמן
- 09/07/2013
על היצירה “שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָם, יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ” של הפסל דני קרוון, המעטרת את הקיר הדרומי של אולם המליאה בבית המחוקקים הישראלי.
הזדהות יתר עם המקום
- רועי ברנד
- 18/06/2013
פיסול הוא אובייקט תלת-מימדי ללא פתח כניסה, וזאת לעומת מבנה אדריכלי שיוצר האפשרות לחיות בתוכו. אותי מעניינת נקודת ההשקה בין השניים. שיחה עם אלונה רודה.
מאיירים את עצמם לדעת
- לולה וילנקין
- 10/06/2013
כדי להתחקות אחר מקור מעמדו הבעייתי של האיור יש לנסות להבין תחילה את ההיגיון הפנימי שלו. מה מייחד אותו, ובעיקר, מה מבדיל אותו מתחומי יצירה אחרים הנחשבים “אמנותיים”.
סימולקרה של התענגות
- ליאב מזרחי
- 08/05/2013
תערוכת היחיד של רינת שניידובר, PLAY, מורכבת משלושה מקבצים המוצגים בשלושה חללים שונים בגלריה: טריפטיך, עבודת וידיאו וסדרת תצלומים שמהווה את חלק הארי של התערוכה. במבט כולל, מתכתבת השפה החזותית של שניידובר עם מסורת האמנות המגדרית. בעבודותיה מוצג גוף נשי בלבד, בין אם בעירום או בתחפושת, ובבואה להתעמת עם יצירת מופת מתוך תולדות האמנות, היא […]
הכוח לבנות סיטואציה
- עמי ברק
- 02/05/2013
האוצר עמי ברק מראיין את האספן פיליפ כהן, שעבודות מהאוסף שלו מוצגות בתערוכה “מותק סידרתי מחדש את האוסף” במוזיאון פתח תקוה לאמנות.
הציור הוא בד מאופר
- יצחק ליבנה
- 01/05/2013
על קיר העבודה בסטודיו של יוסף קריספל תלוי ציור לא גדול עם המילה Make Up באותיות דפוס, מחוקה במשיכת מברשת מסוגננת, ומתחתיה, כתיקון בכתב יד, המילה Made Up. תיקון קוסמטי. לשני הביטויים משמעות אחת: מניפולציות להסתרת האמת וגם להסתרת פנים: איפור, מסיכה, זיוף (וגם: דבר בדוי, מומצא, מפוברק). אל הקירות נשענים ציורי פניו המאופרות של […]
הרחובות ממריאים לאט
- הדס יוסיף-און
- 19/04/2013
אף על פי שמבטה של נורית ירדן הינו אסתטי בעיקרו, אין מדובר בפואטיות אורבנית א-פוליטית הרואה יופי בעליבות או בבניין המתפורר, אלא בפוליטיות טעונה.
על הדימוי הסוריאליסטי ומילת־ההֶלְחֵם
- רות רונן
- 18/04/2013
הסוריאליזם גורם למילים לעשות אהבה, שמאפשרת לצופה (בתצלום או בציור הסוריאליסטי) או לקורא (בשירה הסוריאליסטית) להסתחרר באהבת המשמעות.
סיפורו של חוט השני
- דודי בראילובסקי
- 22/02/2013
“העיסוק באוכל, הצורך להאביס כמעט את הצופה, בא מן הטראומה”. על עבודתה של אדוה דרורי.
לקושש דימוי ויותר מכך
- יואב שמואלי
- 17/02/2013
גם כשאנחנו, בני הארץ המובטחת, ארץ הקודש, יפים לתפארת, אנחנו קשים ומחוספסים. הים אותו ים והצבר אותו צבר. מעט עידון עוד לא הרג איש, אבל ניואנסים זה לא אנחנו. אם רע כאן יותר מטוב – עדיין מעניין, מרגש. “יפה מאד 3″ הוא ים סוער לא רק ב”העולם החדש” של יובל שאול; אין לי דבר מרעיש […]
לחתוך, לחבר, לאסוף: עריכה מחדש של העולם
- בנז'מן סרוסי
- 14/02/2013
באמצעות כלי העריכה הקולנועית, מתזמרת נירה פרג את העולם ואגב כך מראה לנו עולם שהוא כבר מתוזמר.
מה רואות מבעד לרעלה?
- דוד שפרבר
- 27/01/2013
שימוש מודע במבט: על רעלות ומטפחות, שטיחים ופרוכות, בשיח הפמיניסטי-פוסטקולוניאלי באמנות.
once a cheater
- הדס מרדר
- 15/01/2013
המרחק הבלתי קיים בין once לבין always, או אולי צמצומו המוחלט, הוא המובן מאליו של המדיום הצילומי. אותה מובנות מאליה של הרווח האפסי העומד בבסיסה של הטכניקה, אינו מונע מהאיחוד הכפול בין פוטנציאל לבין התרחשות (once כ”ברגע ש-” ו-once כ”פעם אחת”) ובין שניהם לבין “בכל זמן שהוא” או “ללא הפסק”, להיות אירוע בלתי ניתן לעיכול. […]
היקסמות על גבול הפרודיה
- ליאת לביא
- 06/01/2013
“כשהחיים מזמנים לך לימונים, עשה מהם לימונדה”, אומר הפתגם הידוע. נראה שלגישה הזו יש מקום מרכזי בפעילותו האמנותית של גוסטבו סגורסקי, המוצגת בתערוכת יחיד בסדנאות האמנים בירושלים.
המטא-אופטיקה של יהושע בורקובסקי
- חגי כנען
- 01/01/2013
“הציור של יהושע בורקובסקי פועל באופן הפורם את המארג ה”קדמי” של מה שמופיע לעין, כדי להנכיח את הגרעין הלא ידוע (הלא מודע), הלא אופטי, של ההופעה החזותית”.
זמן הווה
- הדרה שפלן קצב
- 16/12/2012
התערוכה “תופעות לוואי” מציגה מפנה ביצירתה של אסתר נאור. זמן ההווה פורץ אל המרחב הסמלי ומודיע על נוכחות כובשת של הממשי – איבוד שליטה לטובת הטבע הקפריזי.
סלון למציאות
- פיוטר שמוגליאקוב
- 06/12/2012
הפרויקט הציורי של עלמה יצחקי פונה לדימוי לא מתוך החגיגה הפוסט-מודרנית של ה”לא ספציפי”, אלא דווקא מתוך סוג של נאמנות ל”טוהר המדיום”: אמונה בכך שדימויים פיגורטיביים מסוימים שייכים שייכות מהותית למדיום הציורי.
