כתבות מאת הדס מרדר
once a cheater
- קטלוגים
- 15/01/2013
המרחק הבלתי קיים בין once לבין always, או אולי צמצומו המוחלט, הוא המובן מאליו של המדיום הצילומי. אותה מובנות מאליה של הרווח האפסי העומד בבסיסה של הטכניקה, אינו מונע מהאיחוד הכפול בין פוטנציאל לבין התרחשות (once כ"ברגע ש-" ו-once כ"פעם אחת") ובין שניהם לבין "בכל זמן שהוא" או "ללא הפסק", להיות אירוע בלתי ניתן לעיכול. […]
הצג, הסבר ונמק
- ביקורת
- 16/03/2012
כיצד יתכן שבתערוכה שכולה עיסוק בהיפר-לינק אין אפילו רגע אחד של קישור, קפיצה או מתיחת קו רוחבי לא מתבקש? על התערוכה "מנועי חיפוש" במרכז לאמנות עכשווית.
דה קווין איז סטיל אלייב
- ביקורת
- 07/03/2012
כמה זמן עוד יוכל הצילום לייצר את עצמו כמת? עד שיעז למות. ואז, רק אז, יוכל אולי לקום מחדש.
הניקיון הטוטאלי המלכלך את עצמו בעצמו
- ביקורת
- 26/02/2012
"עמוק בתוך חדר האורחים הכי נכון, הכי מעודכן, משויף ומתוקתק, עולה הצחנה חסרת המקור והבלתי ניתנת לסילוק, זו המקצינה את עצמה ככל שמנסים לגלות מהיכן לעזאזל היא נובעת". על פסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות, ועל הקהל שלו.
I don’t want to see the guts. I just want to see the dream
- ביקורת
- 25/02/2012
אם המאוים הפרוידיאני לוקח את הסתמי, היומיומי, ומטעין אותו במה שאינו סתמי, הרי שהצילום הסתמי לוקח את מה שאינו סתמי בהכרח – פעולה של מבט שיש בה בחירה ומודעות – והופך את המשמעותי ללא משמעותי.
אי-אפשר לתרגם שנגרילה
- קטלוגים
- 28/02/2011
הצלמת אורית רף מנסה להציל את הפראיות ועושה זאת דווקא בפעולה הנדמית כמנוגדת לה בתכלית. במקום לחלום על טבע לא נגוע, היא נוגעת, שוב ושוב.
תגובות אחרונות
מיכל נאמן על תפורה ונמחקת, קצורה ונוטשת: על ״היעלמותן״ של יוכבד וינפלד ואפרת נתן
קטנוניות גרידא: חזרתי מניו יורק ב1980, וראיתי את התערוכה על...
100 Years of Printmaking in Israel | Levin Art Community & Culture - Levin Art Community & Culture על מדיום עשיר העומד בזכות עצמו
[…] “100 Years of Printmaking in Israel” (2015) tells the...
100 שנות אמנות הדפס בישראל | לוין אמנות, חברה ותרבות - לוין אמנות חברה ותרבות על מדיום עשיר העומד בזכות עצמו
[…] "100 שנות אמנות הדפס בישראל" מספר את סיפורה המרתק...
שרון על רב ערב 05.01.21
..."לפרוק את הכאבים בנוגע לשדה האמנות הפלסטית בישראל* ןמה עם...