כתבות מאת הדס יוסיף-און

  • מקרקפים וחסרי ישע

    "בשתי הפעולות יש ביטוי של כוח מוחץ על הזולת, אולם בעריפת ראש המוקד הוא זהות המת – אפשר לחשוב בהקשר אמנותי על ייצוגים של גוליית, הולופרנס או מדוזה – בעוד שבקרקוף הדגש הוא על עצם הניצחון. הכיבוש. בקרקוף זהות המת אינה משמעותית. להפך, היא חסרת משמעות לצד הממית". הדס יוסיף-און משוחחת עם שחר יהלום בעקבות תערוכת היחיד שלה "חיות", המוצגת בגלריה נגא.

  • "הרוח אינה חולפת, היא קיימת כצפיפות ניטרלית"

    "אני מתעניין בחלל, במיוחד לאור העובדה שצילום הוא חומר שטוח. אני מנסה ללמוד ולהבין, אולי קצת בדומה לאֶשֶר, איך אפשר באמצעות משטחים להגדיר חלל, אבל גם ללכת בו לאיבוד". ביקורת ושיחה עם אורן הופמן בעקבות התערוכה הראשונה שלו, "אובייקטיב: יוזף אלברס, אורן הופמן", במוזיאון תל-אביב.

  • סימני שפיות במציאות בלתי נסבלת

    התערוכה "קלנדיה" של נורית ירדן בבית-האמנים בתל-אביב מעמתת גלויות אירופיות "קלאסיות" עם גלויות פיקטיביות ממחסום קלנדיה, ואף מארחת פרויקט צילום ייחודי של האקטיביסטית תמר פליישמן.

  • בנייה מהרסת והריסה בונה

    "אפשר להצביע על מאפיינים משותפים רבים לשתי הציירות המעולות הללו: קודם כל, ציור מתוך התבוננות בטבע, ובאופן ספציפי, סביבה תימטית של בנייה: עבודות בנייה ופועלים בציורים של קלאפיש, חפירות התוואי לכביש 531 כנקודת המוצא לציורים של פוליאקין".

  • כלכלות שונות של היגיון

    התערוכה "אנטי-אנטי" מציגה מהלך שממיר את הביקורת המוסדית המושתתת על חשיפת "אמת" נסתרת בחיפוש אחר הגדרת תחומים חדשים של בהירות.

  • הרחובות ממריאים לאט

    אף על פי שמבטה של נורית ירדן הינו אסתטי בעיקרו, אין מדובר בפואטיות אורבנית א-פוליטית הרואה יופי בעליבות או בבניין המתפורר, אלא בפוליטיות טעונה.

המלצות מרחבי הרשת