כתבות מאת ליאת לביא

  • לחצות את שדה המוקשים

    "התערוכה מעלה הרבה שאלות לגבי המשמעות של להציג את העבודה בארץ באנגלית כשבעצם העבודה נוצרה מתוך חוסר האפשרות לתרגם את המשפט ׳לחצות את הגבול עם רימון׳ לאנגלית". ליאת לביא בשיחה עם דנה אריאל בעקבות התערוכה "לחצות את הגבול עם רימון"

  • היקסמות על גבול הפרודיה

    "כשהחיים מזמנים לך לימונים, עשה מהם לימונדה", אומר הפתגם הידוע. נראה שלגישה הזו יש מקום מרכזי בפעילותו האמנותית של גוסטבו סגורסקי, המוצגת בתערוכת יחיד בסדנאות האמנים בירושלים.

  • חרב פיפיות

    "האפשרות היחידה לשימורם בכפיפה אחת של הפוליטי והפואטי, היא לקיים אותם במקביל, בחלל שהוא מרחב ביניים. ושם לצעוק בלחש, ליפול ביודעין למלכודת הדבש". מחשבות בעקבות התערוכה הקבוצתית "דג זהב".

  • להתחיל בהתחלה, ואז לחזור אחורה

    בהתחלה היתה העין. אחר כך היה הציור. אחר כך באה המצלמה. ואז הקולנוע, המחשב, הפוטושופ, האינטרנט, האייפון. ובדרך – מצלמות טלסקופיות, מיקרוסקופיות, לוויינים, מצלמות מעקב, תוכנות הדמיה. אם מבקשים כמו בלשים, להתחקות אחרי עקבות הרמייה, יש לחזור לנקודת ההתחלה – אל העין. אנחנו לא רואים את שעינינו רואות, מנגנוני ההדמייה טבועים בנו. הראייה עצמה היא […]

  • המשובש מוסיף ומשתבש – על תמר גטר

    בחודש מרץ 2010 נפתחה במוזיאון תל אביב תערוכת היחיד 'GO 2' של תמר גטר. התערוכה אינה מוגדרת כרטרוספקטיבה, אך היא מציגה עבודות של גטר מתקופות שונות, החל בעבודות משנות ה-70, בהן גוף עבודות ממחזור תל חי, וכלה בשתי עבודות גדולות שהוכנו במיוחד לתערוכה – ציור שאורכו כשמונים מטרים, הנפרש על מלוא היקף קירותיו של אולם, […]

המלצות מרחבי הרשת