מהשטח

  • המדור לחקר החלל – סטודיו 18, פתח-תקווה

    המדור לחקר החלל – סטודיו 18, פתח-תקווה

    סטודיו 18 בפתח-תקווה הוא תוכנית רזידנסי שנפתחה השנה. התערוכה הראשונה בו, “Coexistence”, עוסקת בצורות שונות של קיום משותף. לצד התערוכה מקיים הסטודיו סטודיואים פתוחים, מיצגים, סיורי אוצרת ושיחי גלריה. המדור מביא את הסיפורים שמאחורי הקמתם של חללי האמנות בארץ, מהמודלים הכלכליים שמקיימים אותם, התנאים הפיזיים והטכניים ועד הקו האמנותי שמגדיר את זהותם וההזדמנויות להציג בהם

  • פסטיבל ארל: לא רק צילום

    פסטיבל ארל: לא רק צילום

    פלמנקו בעידן פרנקו; בקט, קפקא ואורסון ולס בשוט אחד; שאלות של זהות, זיכרון ותיקון (איך לא); הורות ואקולוגיה; ציפורים, בהמות ואנחנו – וגם תערוכת ענק (איך לא) של גרהרד ריכטר. קרן זלץ ליקטה רשמים מפסטיבל הצילום המגוון בארל שבדרום צרפת (וגם קצת מסביבו)

  • המדור לחקר החלל – גלריה שלוש, יפו

    המדור לחקר החלל – גלריה שלוש, יפו

    ביפו העתיקה, בין מגדל השעון לנמל וסמוך למסעדות וחנויות דגים, שוכנת בשנים האחרונות אחת הגלריות המסחריות הוותיקות הנחשבות בישראל. המדור מביא את הסיפורים שמאחורי הקמתם של חללי האמנות בארץ, מהמודלים הכלכליים שמקיימים אותם, התנאים הפיזיים והטכניים ועד הקו האמנותי שמגדיר את זהותם וההזדמנויות להציג בהם. והפעם, גלריה שלוש

  • לדרוש מקום, לתת מקום, למוסס את הגבולות

    לדרוש מקום, לתת מקום, למוסס את הגבולות

    “עמדתי מולה משתומם. ידעתי שאני צופה במיצג, ובכל זאת הרגשתי שאני משתתף בקריאת תורה. הגוף שלי הגיב לפני שהמחשבה הספיקה לפרש. רק אחר-כך הבנתי שהפער הזה – בין הידיעה שמדובר ביצירת אמנות לבין התחושה שאני נוכח בטקס דתי – הוא לב עבודתה של גורן”. דוד שפרבר על המיצג “תן לי מקום” של אפרת גורן

  • קשרים אנושיים במקום פוליטיקת זהויות

    קשרים אנושיים במקום פוליטיקת זהויות

    “מתחת לחזות של תערוכת אוסף מודרני, ‘שנת אפס’ היא ניסיון לערער על הנרטיב הקנוני של האמנות הישראלית. למעשה, כפי שניתן לראות ב’דבק טוב’ העכשווית, שתי המחלקות המוזיאליות האלו, המודרנית והישראלית, קשורות זו בזו לבלי הפרד. הפסלים ב’דבק טוב’ הם הכפירה של האמנות המקומית במקורות האירופיים של שוורץ וחבריו, ובו בזמן המשך רציף שלהם”. קרן גולדברג על תערוכת האוסף במוזיאון תל-אביב ועל תערוכת הגרילה בגלריות זומר וחנינא

  • צורות של מפגש

    צורות של מפגש

    “לעתים נדמה כי צורה, צבע או מחווה ציורית היגרו ממילונו של קאדרי אל זה של אברמסון, ובפעמים אחרות מחווה ציורית, מבנה קומפוזיציוני או מרקם זלגו ממילונו של אברמסון אל זה של קאדרי”. נעה מורדוך סימונסון על “נפגשים בצורות”, התערוכה הזוגית של זוהדי קאדרי ולארי אברמסון בגלריה איבדאע, כפר יאסיף

  • מלחמת השיחים: בין שפת הבירור לשפת ההרשעה

    מלחמת השיחים: בין שפת הבירור לשפת ההרשעה

    “זהר מבקרת את עצם השימוש במושג ‘פוליטיקת זהויות’ וטוענת כי מדובר בקטגוריה מערבית המוכלת באופן פוגעני על הקשרים לא-מערביים. אלא שבאופן שבו היא קוראת את רשימתה של גולדברג היא מפעילה פרקטיקה המזוהה עם חלקים מן השיח הפרוגרסיבי העכשווי: לא ניסיון להפריך את הטענה, אלא מהלך של דה-לגיטימציה מוסרית של עצם הדובר”. דוד שפרבר מגיב למאמר התגובה של אילת זהר

  • לאצור, לא לקשט!

    לאצור, לא לקשט!

    “טענה מנומקת נגד טיבה של אמנות מסוימת אינה שווה לביטוי גזענות, בדיוק כפי שדימוי של ‘דרקון עם אף ארוך’ באמנות מזרח-אסיאתית אינו בהכרח ביטוי לאנטישמיות. אי-אפשר להפריז בחשיבותה של הנקודה הזו. אם נשכח אותה, נמשוך את השטיח מתחת לכל המפעל של ביקורת אמנות”. קרן גולדברג עונה למאמר התגובה של אילת זהר, “נקודת העיוורון”

  • המדור לחקר החלל: גלריה גבול, קיבוץ חניתה

    המדור לחקר החלל: גלריה גבול, קיבוץ חניתה

    בגליל המערבי, דקה מלבנון, בין פינוי לתקומה, פועלת בקיבוץ חניתה הגלריה גבול, במבנה תעשייתי שהוסב לחלל תרבותי בידי מתנדבים. המדור ממשיך במסעותיו בין חללי האמנות בארץ ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמתו, המודל הכלכלי שמקיים אותו, התנאים הפיזיים והטכניים שלו והקו האמנותי הייחודי לו. והפעם: גלריה גבול, קיבוץ חניתה

  • נקודת העיוורון

    נקודת העיוורון

    “נקודת העיוורון יכולה להגיע רק מאלו שבעצמם תויגו והוכחשו כאחרים במשך דורות (אנטישמיות), וכך לייצר ‘אנטישמיות’ (או גזענות) משוכפלת בצורה של שנאת האחר ותרבותו, מתוך רצון עקבי להיות לחלק בלתי נפרד מתרבות המערב, שהקיא את היהודי מתוכו במשך מאות שנים”. אילת זהר עונה לדוד שפרבר ולקרן גולדברג

  • זה היה שם?

    זה היה שם?

    “ברגע הראשון נדמה שמדובר בתערוכה הקוראת להתנגדות, האדם מול המכונה. אלא שהתערוכה מסרבת בתוקף לקריאה כזאת. היא אינה מציגה את הבינה המלאכותית כאיום חיצוני על האמנות, אלא חושפת כיצד האמנות עצמה כבר פועלת מתוך לוגיקה של רמיקס, ציטוט ומחזור”. אופק קנפו על “Mean Images”, תערוכתם של כרמי דרור ובועז פרנס שהוצגה בגלריה החיצונית, בצלאל, ירושלים

  • הדרמה של המימד החסר

    הדרמה של המימד החסר

    “רישומי הציפורים של רומאנו הם חוליה בשרשרת מפוארת של ציפורים בתולדות האמנות. מהציפורים בכלוב שליאונרדו היה קונה בשוק – ומשחרר, דרך החוחית האלמותית של קארל פבריציוס, ועד היונה של פיקאסו. הם מזכירים לנו שההתבוננות בעולם היא אמונה במבט, אמונה בעולם, אמונה באדם, כי האלטרנטיבה היא פנייה לסמכות”. יונתן הירשפלד על “גלויות מארצ לא לי”, תערוכתו של אסף רומאנו בגלריה בזל, תל-אביב

  • מקום לשברירי

    מקום לשברירי

    “פגיעותם של הפסלים היא חלק אינטגרלי ממהותם; איכות פיסולית שהיא בגדר עמדה. זו עמדה שרואה בתלייה על בלימה סוג של מבנה: החלטה הנדסית שמצריכה מיומנות, אחריות ולפני הכל – אמון״. טל גפני על עבודותיו של משה רואס בתערוכה “כפתור ופרח”, מוזיאון חיפה לאמנות

  • המדור לחקר החלל: הגלריה במרכז ההנצחה בקריית-טבעון

    המדור לחקר החלל: הגלריה במרכז ההנצחה בקריית-טבעון

    בתוך גן זיכרון שבמרכזו מגדל מים, אנדרטה ומרחב לטקסי זיכרון ממלכתיים ומקומיים, שוכנת הגלריה לאמנות של מרכז ההנצחה בקריית-טבעון. המדור ממשיך במסעותיו בין חללי האמנות בארץ ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמתו, המודל הכלכלי שמקיים אותו, התנאים הפיזיים והטכניים שלו, הקו האמנותי שמגדיר את זהותו וההזדמנויות להציג בו

  • מחר כבר לא אהיה כאן

    מחר כבר לא אהיה כאן

    “עם שורת ביוגרפיה כמו ‘נולדה באיראן, היגרה בילדותה לברלין’, הפסלים שלה מעמידים מראה מול התניות הפרשנות שלנו. בגרמיאן היא מקרה בוחן מרתק להתבוננות באמנות בעידן שבו זהות, ביוגרפיה ומוצא הולכים לפני האמן. היא, שהחלה לפעול בשיא התגבשותה של פוליטיקת הזהויות, חורגת באלגנטיות מהתכתיב”. רותי דירקטור על “Nameless”, תערוכתה של ניירי בגרמיאן במוזיאון וילס שבבריסל

  • ונציה שוקעת לאטה. גם הביאנלה

    ונציה שוקעת לאטה. גם הביאנלה

    “נראה שהגישה הזהותנית הושלכה על אופן הייצוג בעבודות עצמן, שרובן מתמקמות בין סגנון עמלני וילידי מחד גיסא ודוקומנטריות פוליטית מאידך גיסא. כאילו האוונגרד של שנות ה-20 לא היה ולא נברא, או לפחות הצטמק להערות שוליים ‘מערביות’, לפסולת רחוב בנויקולן”. קרן גולדברג על In Minor Keys, התערוכה הבינלאומית בביאנלה ה-61 בוונציה

  • שיילוק ובריכת המים השחורים של עזה

    שיילוק ובריכת המים השחורים של עזה

    “האנטישמיות אינה רק דימוי מוכר ומובן, אינסופי ונצחי. האנטישמיות מתקיימת כשיח חברתי הנטוע בתוך מציאות פוליטית קונקרטית, ולכן הדרישה לעסוק בדימוי בלי לדון בשיח (תנאי קריאה, אופן התקבלות) ובלי להידרש למציאות (מלחמת עזה) לכל הפחות מוזרה”. שאול סתר בתגובה למאמרו של דוד שפרבר, “שובו של הדרקון היהודי”

  • המדור לחקר החלל: גלריה P8

    המדור לחקר החלל: גלריה P8

    בין כנסיית מהגרים לנגרייה חוגגת הגלריה השיתופית עשור גדוש בפעילות – ומחפשת חלל חדש, רצוי עם מרחב מוגן. המדור ממשיך במסעותיו בין חללי האמנות בארץ ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמתו, המודל הכלכלי שמקיים אותו, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו וההזדמנויות להציג בו. והפעם: גלריה P8

  • הגיבורה השקטה של הסיפור

    הגיבורה השקטה של הסיפור

    “צימבליסטה מעניק ל-GIF אפיון סיזיפי עכשווי: לא עוד סלע שמתגלגל מטה ואז מועלה שוב, אלא פריים שחוזר על עצמו שוב ושוב, בלי שהמאמץ מוביל לשום מקום ובלי שאפשר לעצור. מחשבה מורכבת המסתתרת תחת בדיחה.” אליק מישורי על “לך תראה אולי אני שם”, אליק מישורי על התערוכה של ינעם צימבליסטה שהוצגה בגלריה חדר-בתדר בתל-אביב

  • שובו של הדרקון היהודי

    שובו של הדרקון היהודי

    הביאנלה בוונציה 2026 מוכיחה: הדימויים האנטישמיים בדוקומנטה ה-15 לא סבלו מ”כשל בתרגום” ולא העידו על “פער תרבותי”, אלא חשפו משבר עמוק בתוך השיח הביקורתי העכשווי. דוד שפרבר על הרגע שבו הביקורת הדה-קולוניאלית איבדה את היכולת לבקר את עצמה