מהשטח

  • דדי בן-שאול, 1932–2018

    ״יש לי יד חכמה ויד טיפשה. יד שמאל, החכמה, מתארת את הנושא – את הפרטים, ויד ימין, הטיפשה, נותנת את הליווי הטונאלי". פרידה ממי שהיה חבר בחוגי האוונגרד המקומיים בשנות ה-80, התמסר לציור קולוריסטי, עסק בהדפס ובפיסול קרמי, ולימד דורות של תלמידים בבצלאל

  • נציגי ישראל בביאנלה בוונציה: איה בן-רון ואבי לובין

    בן-רון, היוצרת פרויקטים תלויי מקום, עבודות וידיאו וסרטים דוקומנטריים בשיתוף עם מוסדות רפואיים בארץ ובעולם, תציג בביתן הישראלי את "בית-חולים שדה X" – פרויקט שמטפל בערכים שהושחתו או נפגעו, בשיתוף ובניהול האוצר לובין ובהשתתפות יוצרים/ות נוספות/ים

  • טכנולוגיות בלוקצ'יין: חדשנות משבשת בעולם האמנות

    קבלו את בלוקצ'יין, המודל העסקי הבא של עולם האמנות והטכנולוגיה – פרוטוקול טכני המאפשר לבצע עסקות בצורה אמינה ובטוחה וללא תיווך של גורם שלישי. הבלוקצ'יין ישנה את דרך פעולתנו בעולם, ויש הצופים שהשינוי יהיה גדול מזה שהכניסה לחיינו רשת האינטרנט

  • אסטוניה, תמונת מצב

    על אף האקלים החורפי ברוב ימות השנה, השלווה הסטואית והאנונימיות היחסית, ברפובליקת אסטוניה מתרחשות סצנות אמנות מקומית ובינלאומית שוקקות. גילי סיטון חזרה מסיבוב גלריות ומוזיאונים במדינה הקטנה שעל חוף הים הבאלטי וקובעת: סיכוי גדול שאסטוניה תהפוך ליעד נחשק לתיירים שוחרי אמנות

  • 25 המיליונרים של עולם האמנות

    מספר הולך וגדל של אספנים עתירי הון מתחרים על אספקה הולכת וקטנה של יצירות מעשה ידיהם של אמנים בעלי מוניטין בינלאומי, עובדה שהופכת את פסגתו של שוק האמנות למקום ריכוזי מאין כמותו. סקירת מצב שוק המכירות של עולם האמנות 2017

  • המפעל: המוסדיות כמדיום

    מקימי המפעל, חלל ורסטילי ורב-תחומי בירושלים, מדברים על ה"מוסדיוּת כמדיום" – המקום כיצירה. האג'נדה שלהם גמישה ומסרבת להתחייב לקו מסוים. הם רוצים להיות ה כ ל. "זה כמעט נשמע כאילו אתם לא רוצים להחליט", אני אומרת להם. "למה כאילו?", הם משיבים בחיוך

  • מודל הקיימות של בר-קיימא

    אין כמעט גוף תרבות ירושלמי שאינו מכיר את עמותת בר-קיימא, המלווה ארגונים ופרויקטים בדרך החתחתים אל המימוש והיציבות הכלכלית. נועם כוזר ולידיה מלטין, המקימים: "אנחנו לא מארגנים את המסיבה רק כדי לסחוב רמקולים, אנחנו מארגנים אותה כי אנחנו רוצים לרקוד"

  • אם תרצו, עכשיו בברזיל

    לפני כחודש נסגרה בעיר פורטו-אלגרה תערוכת האמנות הקווירית הגדולה בהיסטוריה של ברזיל, בעקבות קמפיין ציבורי שהובילה "תנועת ברזיל החופשית", שטענה כי התערוכה משתמשת בכספי ציבור כדי לקדם פדופיליה, זואופיליה, פורנוגרפיה וחילול קודש. נשמע מוכר?

  • מדינת ישראל נגד התיאטרון היהודי-ערבי

    "שום דבר באירוע 'מדינת ישראל נגד דארין טאטור' לא היה נגוע ולו באבק של הסתה. התיאורים בנוגע לערב, החל בנאום המבהיל של שרת התרבות וכלה בדבריו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, משובשים ומעוותים לגמרי". רחל פרץ על ערב הסולידריות עם המשוררת דארין טאטור, השרויה במעצר בית זה כשנתיים

  • מה את עושה

    "'עושים יומית' התבהרה כפעולת היטמעות. הבנתי שכדי להגיב לתופעה שנחשפה בפני נדרשת יצירת תופעה. דרושים אמנים רבים ושעות ארוכות של פעולה רפטטיבית-עמלנית ולעתים סיזיפית כדי לחבור לתכונה המסיבית שקיימת באירוע היומיומי של הבניין". טקסט תיעודי על הפרויקט "עושים יומית" בבנין כלל, ירושלים

  • "אנחנו אנשי המדור לא נכנסים לפוליטיקות"

    "אני לא יודע מה קורה באמת באתר של המשרד ואני יודע שיש כרגע תביעה או בג"ץ, משהו כזה, אבל זה לא קשור אלי או אלינו. אדם שרוצה לדעת היום מי חברי המדור, אין בעיה לפנות אלי או למשרד ולקבל את התשובות". יהונתן ה. משעל בראיון עם אבנר בר-חמא, יו"ר המדור לאמנות פלסטית במשרד התרבות

  • המועצה הסמויה מן העין

    אי-סדרים, מינויים פוליטיים לא ראויים והעדר שקיפות – אלה המאפיינים הידועים לכל של המועצה לתרבות ואמנות, שהוקמה על חורבות "המועצה הציבורית לתרבות ואמנות", שנסגרה, ובכן, מאותן סיבות ממש. קבוצת פעילי אמנות פנתה לבית-המשפט כדי שייאלץ את משרד התרבות לחשוף את פעילות המועצה הסודית

  • תקנות סל"ע: גאולה לפריפריה או הזדמנות לשחיתות?

    תקנות סל"ע מאפשרות להעביר תקציבי תרבות לרשויות מקומיות ומרוחקות, הן למימון פרויקטים עירוניים והן ליוזמות פרטיות. אלא שרוב האמנים לא שמעו על התקנות, שמותנות ממילא בקשר הדוק בין האמן לרשות. הביורוקרטיה דרקונית, וגם הרגולציה לא משהו. אז מי מרוויח מהיוזמה היפה של מירי רגב?

  • מלכוד התבחינים

    חרף הצהרותיה השערורייתיות של שרת התרבות מירי רגב, מאז 1992 לא השתנו מהותית התקנות המסודרות לתמיכה במוסדות המבקשים כסף מהמדינה בתחום התרבות על שלל גווניו. ללא פרסום השינויים עצמם, הפועל היוצא היחיד כרגע הוא שמוסדות שקיבלו תמיכה לאורך השנים אינם יכולים לסמוך על כך שהמצב יימשך. כתבה שנייה בסדרה

  • החופש לא לממן: על המשבר המתמשך של שוק האמנות החזותית

    "המסמך מיועד לאמנים שיידעו איפה הם ממוקמים, אבל גם לפקידים ומקבלי החלטות. נראה שכל אחד רואה רק חלק אחד מהמערכת, ואין תמונה כללית. המסמך הזה אמור לסייע בגיבוש תמונת המצב עבור מי שאמנות כתחום חשובה לו". יהונתן משעל על מחקר חדש שעושה סדר בכאוס של עולם האמנות החזותית בישראל

  • אמור לי מה הדימוי היומי שלך

    "למדתי המון מכל אחד ואחת שהציגו במדור; על דרכי עבודה, על תהליכי יצירה. הליווי השתנה בהתאם לכל אמן, כשנקודת המוצא היתה לאפשר חופש פעולה רב ככל האפשר". יעל רביד נפרדת מהמדור "הדימוי היומי", שאצרה שלוש שנים ב"ערב רב". בואו לחגוג עימנו בחמישי, 23.3.17, בבית הנסן

  • חדר עם נוף לבטון מדכא

    בתוך החדרים מצוירות מצלמות אבטחה שהן אחד מסימני ההיכר של האמן הבריטי המפורסם בנקסי. מחוץ לחלון נשקפות מצלמות האבטחה הצבאיות האמיתיות שמסתכלות על האורחים. חגי מטר בביקור במלון שהוא גם מיצב אמנות מחאה, ושבעליו מקווים שגם ישראלים יגיעו להתארח בו – למרות ובגלל החומה

  • הצהרת בנקסי

    "לקרוא לזה מיצג זו בדיחה. לקרוא לזה תערוכה זה שטחי. בנקסי שבר כאן את הגבולות בין חלל התצוגה של האמנות לבין האמנות עצמה לבין בית-מלון אמיתי שצריך גם לקבל אורחים, עם צוות והכל". יובל דרייר שילה ביקר בפרויקט החדש של האמן הבינלאומי בנקסי בבית-לחם

  • סימני מהפכה במדבר של הממשי

    הולנדים רוקדים ריקודי-עם באמצע המדבר, סיטקום אמריקאי באמצע השיכונים, נערה מכוסה בשמיכת סלעים ושאר חזיונות בתערוכה "ערד: מחזון לחיזיון- פרק א" במרכז לאמנות עכשווית בערד. גלעד פדבה מזהה את קול המהפכה הבאה

  • המאבק על חופש הביטוי בירושלים: "המעמד היצירתי" נותן פייט לברקת

    שושקה, הגברת העירומה של זאב אנגלמאייר, תופיע בתמול-שלשום כמתוכנן, לאחר שהיועץ המשפטי של העירייה מצא שהיא אינה פוגעת ב"רגשות דת". האם בעיריית ירושלים ימצאו דרך לסגת מההחלטה לסגור את גלריה ברבור? עמודי פייסבוק ירושלמיים מרכזים מידע והצעות לפעולה. סיכום ביניים