מהשטח

  • אם תרצו, עכשיו בברזיל

    לפני כחודש נסגרה בעיר פורטו-אלגרה תערוכת האמנות הקווירית הגדולה בהיסטוריה של ברזיל, בעקבות קמפיין ציבורי שהובילה "תנועת ברזיל החופשית", שטענה כי התערוכה משתמשת בכספי ציבור כדי לקדם פדופיליה, זואופיליה, פורנוגרפיה וחילול קודש. נשמע מוכר?

  • מדינת ישראל נגד התיאטרון היהודי-ערבי

    "שום דבר באירוע 'מדינת ישראל נגד דארין טאטור' לא היה נגוע ולו באבק של הסתה. התיאורים בנוגע לערב, החל בנאום המבהיל של שרת התרבות וכלה בדבריו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, משובשים ומעוותים לגמרי". רחל פרץ על ערב הסולידריות עם המשוררת דארין טאטור, השרויה במעצר בית זה כשנתיים

  • מה את עושה

    "'עושים יומית' התבהרה כפעולת היטמעות. הבנתי שכדי להגיב לתופעה שנחשפה בפני נדרשת יצירת תופעה. דרושים אמנים רבים ושעות ארוכות של פעולה רפטטיבית-עמלנית ולעתים סיזיפית כדי לחבור לתכונה המסיבית שקיימת באירוע היומיומי של הבניין". טקסט תיעודי על הפרויקט "עושים יומית" בבנין כלל, ירושלים

  • "אנחנו אנשי המדור לא נכנסים לפוליטיקות"

    "אני לא יודע מה קורה באמת באתר של המשרד ואני יודע שיש כרגע תביעה או בג"ץ, משהו כזה, אבל זה לא קשור אלי או אלינו. אדם שרוצה לדעת היום מי חברי המדור, אין בעיה לפנות אלי או למשרד ולקבל את התשובות". יהונתן ה. משעל בראיון עם אבנר בר-חמא, יו"ר המדור לאמנות פלסטית במשרד התרבות

  • המועצה הסמויה מן העין

    אי-סדרים, מינויים פוליטיים לא ראויים והעדר שקיפות – אלה המאפיינים הידועים לכל של המועצה לתרבות ואמנות, שהוקמה על חורבות "המועצה הציבורית לתרבות ואמנות", שנסגרה, ובכן, מאותן סיבות ממש. קבוצת פעילי אמנות פנתה לבית-המשפט כדי שייאלץ את משרד התרבות לחשוף את פעילות המועצה הסודית

  • תקנות סל"ע: גאולה לפריפריה או הזדמנות לשחיתות?

    תקנות סל"ע מאפשרות להעביר תקציבי תרבות לרשויות מקומיות ומרוחקות, הן למימון פרויקטים עירוניים והן ליוזמות פרטיות. אלא שרוב האמנים לא שמעו על התקנות, שמותנות ממילא בקשר הדוק בין האמן לרשות. הביורוקרטיה דרקונית, וגם הרגולציה לא משהו. אז מי מרוויח מהיוזמה היפה של מירי רגב?

  • מלכוד התבחינים

    חרף הצהרותיה השערורייתיות של שרת התרבות מירי רגב, מאז 1992 לא השתנו מהותית התקנות המסודרות לתמיכה במוסדות המבקשים כסף מהמדינה בתחום התרבות על שלל גווניו. ללא פרסום השינויים עצמם, הפועל היוצא היחיד כרגע הוא שמוסדות שקיבלו תמיכה לאורך השנים אינם יכולים לסמוך על כך שהמצב יימשך. כתבה שנייה בסדרה

  • החופש לא לממן: על המשבר המתמשך של שוק האמנות החזותית

    "המסמך מיועד לאמנים שיידעו איפה הם ממוקמים, אבל גם לפקידים ומקבלי החלטות. נראה שכל אחד רואה רק חלק אחד מהמערכת, ואין תמונה כללית. המסמך הזה אמור לסייע בגיבוש תמונת המצב עבור מי שאמנות כתחום חשובה לו". יהונתן משעל על מחקר חדש שעושה סדר בכאוס של עולם האמנות החזותית בישראל

  • אמור לי מה הדימוי היומי שלך

    "למדתי המון מכל אחד ואחת שהציגו במדור; על דרכי עבודה, על תהליכי יצירה. הליווי השתנה בהתאם לכל אמן, כשנקודת המוצא היתה לאפשר חופש פעולה רב ככל האפשר". יעל רביד נפרדת מהמדור "הדימוי היומי", שאצרה שלוש שנים ב"ערב רב". בואו לחגוג עימנו בחמישי, 23.3.17, בבית הנסן

  • חדר עם נוף לבטון מדכא

    בתוך החדרים מצוירות מצלמות אבטחה שהן אחד מסימני ההיכר של האמן הבריטי המפורסם בנקסי. מחוץ לחלון נשקפות מצלמות האבטחה הצבאיות האמיתיות שמסתכלות על האורחים. חגי מטר בביקור במלון שהוא גם מיצב אמנות מחאה, ושבעליו מקווים שגם ישראלים יגיעו להתארח בו – למרות ובגלל החומה

  • הצהרת בנקסי

    "לקרוא לזה מיצג זו בדיחה. לקרוא לזה תערוכה זה שטחי. בנקסי שבר כאן את הגבולות בין חלל התצוגה של האמנות לבין האמנות עצמה לבין בית-מלון אמיתי שצריך גם לקבל אורחים, עם צוות והכל". יובל דרייר שילה ביקר בפרויקט החדש של האמן הבינלאומי בנקסי בבית-לחם

  • סימני מהפכה במדבר של הממשי

    הולנדים רוקדים ריקודי-עם באמצע המדבר, סיטקום אמריקאי באמצע השיכונים, נערה מכוסה בשמיכת סלעים ושאר חזיונות בתערוכה "ערד: מחזון לחיזיון- פרק א" במרכז לאמנות עכשווית בערד. גלעד פדבה מזהה את קול המהפכה הבאה

  • המאבק על חופש הביטוי בירושלים: "המעמד היצירתי" נותן פייט לברקת

    שושקה, הגברת העירומה של זאב אנגלמאייר, תופיע בתמול-שלשום כמתוכנן, לאחר שהיועץ המשפטי של העירייה מצא שהיא אינה פוגעת ב"רגשות דת". האם בעיריית ירושלים ימצאו דרך לסגת מההחלטה לסגור את גלריה ברבור? עמודי פייסבוק ירושלמיים מרכזים מידע והצעות לפעולה. סיכום ביניים

  • קונליס – אניגמה

    "התערוכה של קונליס בנגב מחזקת את הרעיון שאמנות גדולה צריכה להיות אניגמטית עד גבול מסוים, ושלפעמים הנרטיב מרחף מעל המרחב המופשט של רוחנו". אוסבלדו רומברג ממליץ על הפרויקט של האמן האיטלקי יאניס קונליס במוזיאון הנגב

  • המוזיאונים הסמויים מן העין

    "כמה מיצירות האמנות המוערכות ביותר של ימינו נבלעות בתוך טירות מבוצרות של העידן שלנו – בונקרים מגודרים ומאובטחים לעילא. הן נעות מאספן אחד למשנהו, הרחק מעיני החוק ורשויות המס. מבצרי האמנות הללו שוכנים באקס-טריטוריות – בין ריבונויות ומחוץ לכלל שליטה". הדס קידר על החצר האחורית האפלה, ההולכת וגדלה, של עולם האמנות

  • משה גרשוני. דברים לזכרו

    "תרבות היא זיכרון. שִכחה היא ברבריות. בזאת אני מאמין בכל לבי. כשאמן כמו גרשוני מת, עולם האמנות הישראלי – קטן, מוסט לשוליים, יש מי שיאמר רדוף – מצווה לעצור ולכונן זיכרון". יונתן הירשפלד סופד למשה גרשוני, שנפטר השבוע

  • יוסל ברגנר: בין צבעים למלים

    בעבודות הללו מתאחדים שני יוסל ברגנר, שהילכו מאז ומתמיד יד ביד, אך כיחידים: מחד, יוסל הצייר, איש הצבעים והצורות, המכחול והבדים והשפופרות, ומאידך, יוסל המספר, איש המלים, המעשיות ומטבעות הלשון. יקיר שגב על תערוכתו האחרונה של יוסל ברגנר, שהוצגה בגלריה דן ב-2015 לרגל יום הולדתו ה-95 של האמן, שנפטר בשבוע שעבר

  • האמן היהודי האחרון

    יוסל ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שברנר קרא "כל מקום גלות" ו"הוויה של קוצים". גדעון עפרת סופד לאמן הוותיק, שנפטר בשבוע שעבר

  • מציון תצא חורשה

    "המחשבה שהובילה להקמת חורשה בכיכר ציון הגיע מתוך הבנה פשוטה שהטבע, סודותיו וכוחו הם בדיוק הריפוי שהכיכר זקוקה לו. שהעיר ואנחנו כולנו משוועים לו. רבים הצטרפו למחקר לקראת הפרויקט מתוך תחושת בטן שחובה עלינו ליצור עיר אחרת". מתן ישראלי על הפרויקט "מציון תצא חורשה" של מוסללה במסגרת הפסטיבל "מקודשת"

  • בלאק מג'יק

    ניסיתי להיכנס לכנסייה ארמנית שקצת הזכירה לי את קזנסקי סאבור. ארמני שעמד בכניסה לא נתן לי להיכנס, אז הראיתי לו ציורים שלי בתקווה שכשאר תושבי סנט-פטרבורג, יעריך את זה שאני אמן ויכניס אותי. במקום זאת אמר: 'הציורים שלך הם עבודת שטן'". אורי זינדל על תערוכתו "בלאק מג'יק", הגלריה העירונית, ירושלים