המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות
ברוכים הבאים ל"מדור לחקר החלל", מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו
איפה אנחנו:
הגלריה על שם אפטר־ברר במעלות־תרשיחא היא חלק ממרכז לאמנויות הפועל בעיר. מעלות־תרשיחא היא עיר מעורבת השוכנת בלב הגליל המערבי, הצבוע בירוק עד ומשופע בנופים מרהיבים. מרכז האמנויות שוכן קרוב לפסגת ההר שעליו נבנתה העיר, בסמוך לעירייה ולמרכז העיר ההיסטורי. מבנה הגלריה ממוקם במרכז הקמפוס, ומצדדיו שוכנים שני מבנים נוספים המשמשים לסדנאות וחוגי אמנות מגוונים לכל הגילים.
היסטוריה של המבנה בקצרה:
מבנה הגלריה נחלק לשני חללים עיקריים: מערבי ומזרחי. החלל המזרחי הוקם בשנות ה־60 כמבנה "רכבת" שנועד למגורים ואיכלס שתי משפחות עולים. בתחילת שנות ה־80 החל לפעול במקום מרכז האמנויות (על תולדות המרכז ראו בתשובה הבאה), חלק מהמבנים הוסבו לסדנאות אמנות והמבנה המרכזי הוסב לגלריה. חלל זה נמוך יחסית וקשת רחבה חוצה אותו. החלל המיוחד מאפשר הצגה של תערוכות המצריכות חללים אינטימיים כמו וידאו ארט, מיצבים תלויי מקום ויצירות שתאורה ממוקדת בחלל חשוך מחמיאה להן.
בשנת 2010, כחלק משיפוץ כללי של מרכז האמנויות, נבנה חלל נוסף לגלריה, החלל המערבי. חלל זה, המחובר לחלל המזרחי בשני פתחים, בעל אופי מוזיאלי. הוא מואר בתאורה טבעית בחלונות סרט המוצמדים לתקרתו הגבוהה. גודל החלל וגובה התקרה מאפשרים תצוגה של יצירות ומיצבים גדולים ותלת ממדיים במרחב.
הגלריה במרכז אמנויות מעלות, מראה הצבה מתערוכתה של מאיה ז"ק "העקבות שאין לטעות בהן, צילום: רפי ונציאן
תולדות האמנות:
מרכז האמנויות נוסד בשנת 1978 ביוזמת חברי גרעין עמרי ג' (גרעין נח"ל שפעל במעלות) ומתנדבים תושבי העיר. תחילה פעל המרכז בדירה במבנה מגורים, ברחוב מעלה בנים בלוק 302, ובתחילת שנות ה־80, בשיתוף פעולה עם נציגי ונציגות הגרעין, העירייה, גב' איליין קופ־לויט תושבת העיר, מתנדבים נוספים ותורמים מהפדרציה היהודית באזור פילדלפיה ארה"ב, הוחלט לקדם את הפרויקט ולהסב את מבנה הרכבות ממבנה מגורים למרכז לאמנויות. אותם תורמים וקהילה יקרים, בשיתוף פעולה עם העירייה וחברי עמותת מרכז אמנויות, פעלו בשנת 2010 לשיפוץ והרחבת שניים משלושת מבני המרכז, מבנה הגלריה שהכפיל את גודלו ומבנה סדנאות שנהרס כליל ונבנה מחדש כדי לאפשר הפעלת סדנאות אמנות מקצועיות. בשנת 1989 מוסדה פעילות המרכז והגלריה והוקמה עמותה ללא כוונת רווח שמפעילה את המקום עד היום.
למרכז האמנויות והגלריה יש אתר אינטרנט, בו ניתן למצוא מידע על אודות מגוון הפעילויות, לרבות תערוכות עכשוויות וארכיון תערוכות המכיל מידע על התערוכות שהתקיימו משנת 2015. מידע על תערוכות עבר מלפני שנת 2015 ניתן לקבל בפניה למשרדי מרכז האמנויות.
מי הנפשות הפועלות?
מנהלת המרכז והגלריה: תמי שחר ירון.
אוצרת הגלריה: מיטל קילמניק.
הנהלת העמותה: מישאל חירורג (יו"ר העמותה), דוד קסוס, שוש דהן, ג'ודי קראוס, אריה ברן, נוגה מגדל, יששכר בלומברג, אלחי סלומון, מרסל גרנות.
מייסדים: חברות גרעין עמרי ג', איליין קופ־לויט ומתנדבים נוספים מהעיר, מאיר חרש מטעם הסוכנות היהודית, משפחות אפטר וברר ומשפחות נוספות מהפדרציה היהודית באזור פילדלפיה, ועיריית מעלות־תרשיחא.
צוות הדרכה בגלריה: יעל שלו, יעל רמון.
מורים לאמנות: שלומי חגי, ריטה כץ, אפרת אייל, דורית שלום, דרור חפר, אלה טהורלב, יעל רמון, עתליה משה.
ספרו לנו בקצרה על כמה תערוכות בולטות שהתקיימו בגלריה:
תערוכת יחיד של האמנית מאיה ז"ק: "העקבות שאין לטעות בהם"
תערוכתה של ז"ק התפרשה על שני חללי הגלריות וכללה מגוון רחב של עבודות: וידאו ארט, הדפסים, רישומים ומיצב תלוי מקום. התערוכה הייתה מהודקת ברמה האסתטית ואפשרה שאילת שאלות וצלילה לעומקן של התמות שהאמנית עוסקת בהן. השילוב של אוצרות מדויקת ועבודות אסתטיות הוביל לתערוכה מרשימה.
תערוכת יחיד של האמנית נורית גור לביא קרני: "מקיץ לאביב: מגילות ואינוונטרים"
האלמנט המיוחד בתערוכה היה תצוגת מגילות מצוירות של גור לביא קרני, שנתלו מתקרת הגלריה והשתלשלו על פני שולחנות אל החלל. מדובר בתערוכה מרגשת במיוחד שכן האמנית מעולם לא פתחה את המגילות, היא ציירה בהן כשהן מגולגלות, והן נפתחו בפעם הראשונה בתערוכה. אופי הצגת המגילות היה ייחודי.
צמד התערוכות: ורד אהרונוביץ / "על סיר המרק ושקית הזבל", אמיר תומשוב / "חורבן מהדהד"
שתי התערוכות נאצרו לפי תמה משותפת המציגה את הבית בתקופה מורכבת וקשה לאחר השבת השחורה ומתקפת השבעה באוקטובר. התערוכה של תומשוב ייצגה את ההרס והחורבן הקונסטרוקטיביים והאסתטיקה שלהם. לצד העיסוק במבניות, אהרונוביץ הציגה את מורכבות היחסים הבינאישיים הנרקמים בתוך הבית ואת הגבולות שלהם. כל תערוכה עמדה בפני עצמה אך הן גם העצימו זו את זו.
הגלריה במרכז אמנויות מעלות, מראה הצבה מתערוכתה של נורית גור לביא קרני "מקיץ לאביב, מגילות ואינוונטארים", צילום: סטודיו גולן
כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:
מטראז':
גלריה מזרחית כ־91 מ"ר.
גלריה מערבית כ־90 מ"ר.
גובה תקרה:
גלריה מזרחית 2.20–2.30.
גלריה מערבית 4.30–4.95.
סוג רצפה: מרצפות קרמיקה אפורות (בשני החללים).
חלונות: בחלל הגלריה המזרחי ישנם שני חלונות. אחד מהם בעל זכוכית חלבית ועליו תלוי וילון מחשיך. החלון נשאר תמיד סגור ומוחשך ואינו מאפשר תאורה מבחוץ. ההחשכה מכוונת ומאפשרת אופי תצוגה ייחודי. חלון נוסף עם זכוכית חלבית ממוקם בסמוך לכניסה לגלריה, ומייצר תאורה נעימה במבואת הכניסה.
בחלל הגלריה המערבי, החדש יותר, נקבעו חלונות ארוכים בחלק העליון של הקירות המכניסים תאורה טבעית נעימה.
תאורה: ספוטים ופסי צבירה.
בסקאלה שבה 1 היא קוביה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית? את חלל הגלריה הדרומית נמקם במספר 6, כחלל שהוסב לגלריה ושימש בעבר כמבנה מגורים. כשנכנסים אליו כיום קשה לדמיין כיצד שתי משפחות גרו במבנה, והגלריה עוצבה והותאמה בצורה יוצאת דופן להצגת יצירות.
את חלל הגלריה המערבית נמקם במספר 2 כחלל מלבני, מתוכנן ומעוצב מראש להצגת תערוכות, כל פרט מתוכנן ומכוון ועל כן מאוד נוח לעבוד עימו.
הגלריה במרכז אמנויות מעלות, מראה הצבה מתערוכתו של רענן חרל"פ "וג׳האת נד׳ר", צילום: גליה גור זאב
כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה: בדרך כלל מוצגות שתי תערוכות במקביל, ובסך הכל 6–9 תערוכות בשנה.
יש חלומות לשינוי ושיפוץ החלל? אם כן, ספרו לנו עליהן: החלום הוא לשפץ את המבנה הנוסף שצמוד לגלריה ולהפכו למבנה שיאפשר חדרי אירוח לרזידנסי לאמנים שיוכלו לעבוד בסדנאות, להציג בגלריה ובמקביל לפגוש את קהל היוצרים במרכז האמנויות ובאזור. חלום נוסף הוא הקמת עגלת קפה לקהל, גם ביום יום וגם באירועים השונים.
שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:
של מי הבעלות על המבנה? עיריית מעלות־תרשיחא.
מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה? עמותה ללא מטרות רווח.
החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים? כן. משרד התרבות, הפדרציה היהודית אזור פילדלפיה, משפחת ברר והקרן ע"ש הלן והלין אפטר.
האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים? הכנסות עצמיות מחוגים וקורסים באמנות.
האם נגבים דמי כניסה לביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף? לא, הכניסה ללא עלות.
האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל? לא.
האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות? כן.
האם אתם מסתמכים על עבודה של מתנדבים? אם כן, באילו תפקידים? כל חברי הנהלת העמותה פועלים בהתנדבות. בנוסף, יש לנו מתנדבים יקרים שמסייעים בתרגום ועריכת טקסטים ולעיתים בתפעול הגלריה והסדנאות.
הגלריה במרכז אמנויות מעלות, מראה הצבה מתערוכתה של מאיה ז"ק "העקבות שאין לטעות בהן, צילום: רפי ונציאן
אמנות וסביבה:
האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה? בהחלט, הגלריה מפיקה אירועי פתיחה, שיחי גלריה, ימי עיון וסדנאות לקהל הרחב. בנוסף, בסדנאות ובסינרגיה עם התערוכות, מפעילה הגלריה מידי תקופה פרויקטים המיועדים לאוכלוסיות שונות בקהילה: פעילות של שיח יהודי־ערבי, פעילות עם ילדים ונוער בסיכון, סרטים דוקומנטריים שמוצגים בגלריה, קונצרטים ועוד.
האם אתם עובדים גם עם השכנים, הקהילה הגאוגרפית הקרובה? בהחלט, יוזמים שיתופי פעולה כל הזמן, עם העירייה, המתנס"ים ותושבים.
האם מתקיימת אצלכם פעילות חינוכית או חברתית? בהחלט, התערוכות מונגשות בהדרכות לילדים, נוער ומבוגרים, עם אפשרות לשלב סדנאות מעשיות בתחומי אומנות שונים בהשראת התערוכות.
מי קהל היעד אליו פונות התערוכות בחלל? קהל היעד של הגלריה מגוון מאוד ותכנית התערוכות נבנית על פי קריטריונים שיאפשרו לפנות לקהל הרחב ביותר. ישנן תערוכות שיעניינו קהלים ספציפיים יותר וישנן כאלו אשר פונות לקהל רחב יותר. אחד מהרעיונות העיקריים שעליהם אני מתבססת כאוצרת הוא רעיון שימור הסקרנות אצל הצופה. החינוך המוזאלי קרוב לליבי ואני משלבת מוטיבים ועושה בחירות אוצרותיות שיניעו את הצופה למעורבות בתערוכה, ועל כן קהל המבקרים והיעד שלנו רחב מאוד: ילדי גן, מבוגרים, תלמידים, בעלי ידע בתחום וכו'.
מה חסר בעיר/יישוב שלכם? סצנת תרבות מפותחת יותר, כמו בתי קפה ומסעדות, ערבי תרבות אינטימיים, מופעים צנועים ופאבים.
ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה?
הגלריה עובדת על פי הנחיות משרד התרבות והוגה תכנית תערוכות דו שנתית. אם רוצים להציג בגלריה שולחים תיק עבודות לאוצרת ו/או למרכז אמנויות. ועדת התערוכות דנה בבקשה ומחליטה.
האם יש קול קורא לתערוכות שיוצא בזמנים קבועים? יוצאים קולות קוראים אך לא בזמנים קבועים.
באתר הגלריה קיים מייל לשלוח אליו תיקי עבודות?
כתובות לשליחת תיק עבודות:
ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם? לא. הגלריה מזמינה אמנים מכל סוגי המדיות להציג. שני החללים מאפשרים מגוון רחב של תערוכות וגם "האני מאמין" שלי כאוצרת הוא לחשוף כמה שיותר מדיות וחומרים.
משהו נוסף? הגלריה שבמרכז אמנויות מעלות־תרשיחא היא גלריה קהילתית ותיקה מאוד שהפכה עם השנים למוקד עליה לרגל למבקרים מהגליל כולו ומהמרכז. לאורך השנים הוצגו בה תערוכות של מיטב האמנים הפועלים בשדה האמנות הישראלי. האמנים נבחרים בקפידה בהתאם לקריטריונים המשרתים ערכים כמו איכות, קהלי יעד וקהילה. הצוות שפועל במרכז הוא צוות מסור, מקצועי ומאיר פנים.
איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם? קישורים לאתר, פייסבוק, אינסטגרם וכו':
פייסבוק: בשנת 2024 עמוד הפייסבוק של המרכז נפרץ ולמרות המאמצים לא היה ניתן לשחזרו, ועל כן בימים הקרובים ייפתח עמוד חדש ונשמח אם תצטרפו אלינו, פרטיו יעודכנו באתר האינטרנט ובאינסטגרם.
אינסטגרם: maalot_tarshicha_art_center@
להצטרפות לניוזלטר שלנו ניתן להירשם דרך האתר או בהודעה לטל 052-7395433 או לכתובת המייל arts5@014.net.il
