כתבות מאת רותי דירקטור

  • מחר כבר לא אהיה כאן

    “עם שורת ביוגרפיה כמו ‘נולדה באיראן, היגרה בילדותה לברלין’, הפסלים שלה מעמידים מראה מול התניות הפרשנות שלנו. בגרמיאן היא מקרה בוחן מרתק להתבוננות באמנות בעידן שבו זהות, ביוגרפיה ומוצא הולכים לפני האמן. היא, שהחלה לפעול בשיא התגבשותה של פוליטיקת הזהויות, חורגת באלגנטיות מהתכתיב”. רותי דירקטור על “Nameless”, תערוכתה של ניירי בגרמיאן במוזיאון וילס שבבריסל

  • כשהם רואים את עצמם

    “האם ציור שהוא בעליל מוצר נחשק של שוק האמנות, יכול להכיל ממד של רדיקליות ונגחנות רק באשר הדמויות המצוירות שחורות, והציירים עצמם שחורים? האם ציור שהוא מטבע עובר לסוחר יכול לשמר דחיפות ולהחזיק בגרעין של פוליטיות ורדיקליות? אולי רדיקליות, כפי שאנחנו רגילים לחשוב עליה, שבויה בתבניות “מערביות””. רותי דירקטור על קויו קואו, ציור פיגורטיבי שחור, ומה הלאה

  • אפריקה שלו

    מאליק סידיבה, שהלך לעולמו לפני שבוע, היה גדול צלמי אפריקה הפוסט-קולוניאלית. הוא פעל מאז שנות החמישים בבאמאקו, בירת מאלי, והצילומים שלו הם חלק בלתי נפרד ממה שהרכיב את זהותו החדשה של דור שחווה את השחרור מהקולוניאליזם.

  • אסנת רבינוביץ, 2015-1946

    ״בכל גלגוליהם, גדולי ממדים ככל שהיו, שידרו המיצבים של אסנת רבינוביץ מודעות לשבריריות של מעשה האמנות, אפילו למופרכות שלו, וכל האובייקטים או הציורים שהרכיבו אותם נוצרו מתוך עשייה עמלנית, ידנית ובסיסית״. רותי דירקטור סופדת לאמנית שהלכה לעולמה.

  • סיכום אמצע (חלק א’)

    חודש וחצי לאחר פתיחת מרתון התערוכות שמציגה גלריה אלפרד במוזיאון חיפה, האוצרת הראשית של המוזיאון רותי דירקטור עורכת סיכום ביניים של הפרויקט.