כתבות מאת לי ברבו

  • "ואז דברים מתחילים להסתבך"

    "אני לומד רק כשדברים משעממים אותי כבר, זה מניע אותי להתקדם הלאה, לרצות לעשות דברים אחרים. וגם, הבנתי שכשמצמצמים אותי יוצא מזה הרבה. זה הדבר הכי סובייטי שיש; אם נותנים לך מעט, אתה עושה עם זה הרבה". לי ברבו משוחחת עם מארק יאשייב על "אלף", תערוכת היחיד שלו בגלריה ברוורמן, תל-אביב

  • מישהו לגור איתו (לרגע)

    "היום אנחנו מקבלות מדריך לכל דבר. נשאלת השאלה אם אנחנו צריכים הנחיות איך להיפגש. העבודות שלי מנסות לייצר את המפגש הבינאישי, אבל גם קורצות למה זה בכלל אמנות, לאיך החברה שלנו מתפקדת". שיחה עם עלית קרייז לכבוד "שלום ולהתראות", עבודתה במסגרת אירועי "אוהבים אמנות"

  • "יש פה עין מבחוץ שמתחילה להתוודע"

    "הפרויקט שואל, של מי הראייה של מה שקורה סביבנו? האם היא באמת רק שלטונית מצד אחד ופרטית-נדל"נית מצד שני, או שיש בה משהו שיתופי של אוכלוסיות שעושות את המקום מחובר לחוויית החיים של הקהילה?". שיחה עם גליה בר-אור, אוצרת ומנהלת אמנותית של מרכז פירמידה בחיפה, לרגל הפרויקט "רציף פירמידה" שיתקיים בסוף-השבוע הקרוב

  • המלצת השבוע: "מטאור בוהק יאיר את דרכו של הפועל"

    תערוכת היחיד הראשונה של נועם תורן, החי ועובד ברוטרדם, מרעננת וכיפית: תפאורה להצגה מדומיינת של קבוצת תיאטרון קהילתי פיקטיבית שעניינה אירוע היסטורי נשכח כמעט – שביתת פועלי הרכבת בחיפה באמצע שנות ה-30. גלריה רו-ארט, תל-אביב

  • "מה שאני רוצה לעשות קודם כל זה להכיר"

    "ההתנהלות בחיפה היתה ללא ספק בעייתית וראויה לתגובה, וחיובי שעולם האמנות כקהילה שיש בה גם סולידריות וגם עמדות ביטא עמדה. אבל חיפה, בכללי כאילו? מכל מה שיש לכם עכשיו לעשות? זאת הבעיה?". לי ברבו משוחחת עם ד"ר גליה בר-אור, המנהלת האמנותית החדשה של הפירמידה בוואדי סאליב, חיפה

  • "הוא ישר ראה את הפצע, כמו מגנט לכאב"

    "מיכה לא היה צלם עיתונות. הוא היה אמן שעסק גם בצילום עיתונות. מה גם שהוא עשה דברים בקריירה שלו שהיום אף עיתון לא היה מעז להדפיס, כמו סדרת הצילומים 'אנשי המרד', של נפגעים פלסטינים מהאינתיפאדה הראשונה". שיחה עם חנה שביב, אוצרת "אמת דיברתי", תערוכה של מיכה קירשנר, שנפטר באחרונה

  • המלצת השבוע: "המקרר"

    "המקרר", אירוע אמנות שנפתח מחדש במתחם הקירור לשעבר של השוק הסיטונאי בתל-אביב, הוא סוג של נס בתנאי האקלים של עולם האמנות הישראלי העכשווי. עכשיו הוא מציג תערוכה קבוצתית של 16 אמנים.ות שאסור להחמיץ

  • המפעל: המוסדיות כמדיום

    מקימי המפעל, חלל ורסטילי ורב-תחומי בירושלים, מדברים על ה"מוסדיוּת כמדיום" – המקום כיצירה. האג'נדה שלהם גמישה ומסרבת להתחייב לקו מסוים. הם רוצים להיות ה כ ל. "זה כמעט נשמע כאילו אתם לא רוצים להחליט", אני אומרת להם. "למה כאילו?", הם משיבים בחיוך

  • בנקיימא – בנק שהוא קהילה

    "בנקיימא – שותפות משאבים וגורל" הוא אחד הפרויקטים המרכזיים של עמותת בר-קיימא, והוא משרת הן את העמותה והן את לקוחותיה. "זהו גוף שאינו למטרות רווח, אלא למטרות ערך", מצהירים מייסדי ומפעילי העמותה

  • השביתה בבית ברל נמשכת

    שביתת המרצים מן החוץ במכללה האקדמית בית ברל – המכונה "ועד המרצים בשעות אפקטיביות" – נכנסת לשבוע הרביעי. הוועד מתעקש: נותרו מחלוקות מרכזיות שיש ליישב. הסגל הבכיר חזר בו מהצטרפות לשביתה ומתגייס למאמצי גישור בין הצדדים

  • מודל הקיימות של בר-קיימא

    אין כמעט גוף תרבות ירושלמי שאינו מכיר את עמותת בר-קיימא, המלווה ארגונים ופרויקטים בדרך החתחתים אל המימוש והיציבות הכלכלית. נועם כוזר ולידיה מלטין, המקימים: "אנחנו לא מארגנים את המסיבה רק כדי לסחוב רמקולים, אנחנו מארגנים אותה כי אנחנו רוצים לרקוד"

  • שביתת המרצים בבית ברל במבוי סתום

    המרצים מן החוץ במכללה ובמדרשה לאמנות דורשים חבילת ביטחון תעסוקתי והסדרת נורמות בנוגע לפיטורים וביטולי שיעורים ומאשימים את מנהלת המכללה, תמר אריאב, בגרירת רגליים. הוות"ת, מצדו, דורש לדלל את הישגי הוועד ודורש שלא להחיל את ההסכמות על דור העובדים הבא

  • המלצת השבוע: "עמבה" בגלריה עינגא

    מרב קמל וחליל בלבין מציגים פסלים קטנים העשויים בעיקר מטקסטיל, תפורים במלאכת יד קפדנית ומרשימה ומהדהדים מסורות של פיסול פמיניסטי ועיסוק בקראפט. שי אזולאי מציג ציורי שמן בעלי אופי פואטי הדומה לפסלים, אבל הם שוליים מעט ביחס לאובייקטים רבי העוצמה

  • המלצת השבוע: "Rightgendered", פלורנטין 4

    "התערוכה מציעה חוויית לכידות גופנית מחד גיסא ותחושה של אי-הלימה מגדרית מאידך גיסא. כותרת התערוכה מתייחסת למצב שבו הזולת טועה במגדר של היחיד/ה באופן קבוע, ותוהה אם הזדהות מגדרית 'נכונה' אפשרית בכלל בחוויה של א/נשים א-בינאריים". לי ברבו על התערוכה "Rightgendered" של יעל מאירי

  • ברבור B&B חוגגת שלוש

    "אופיו של הרזידנסי, המתקיים בחלל אחד, בלוח זמנים מוגדר ואינטנסיבי, מעורר תחושה של פרפורמנס; נוכחות האמנים כשלעצמה, כמו כל מעשה אמנות שמתבצע בחלל, הופכים למופעים מוגדרים בזמן, הנחשפים לקהל שמוזמן לבוא ולהשתתף, או לצפות במתרחש דרך קיר הזכוכית החיצוני"

  • המלצת השבוע: מארק יאשאייב מכה פעמיים

    האמן המרתק וחובב הקיום הבו-זמני מארק יאשאייב מציג שתי תערוכות מסקרנות: "ורק מן הפתאום ההוא והלאה", תערוכת יחיד במוזיאון תל-אביב, ותערוכה זוגית בגלריה תיאטרון החנות. בשתיהן הוא מציע התייחסות מורכבת לחלל התצוגה

  • המלצת השבוע: "עיסוי" של תמר כץ וגלעד ירושלמי

    "זו תהיה אולי הפעם הראשונה שהמהלך שכץ בונה מגדיל לעשות ונוגע במשתתפים ממש, מעלה את רמת הסיכון ובונה בין המשתתפים למופיעים אינטימיות שהיא בין ריגוש לסליז". לי ברבו על "עיסוי", עם תמר כץ וגלעד ירושלמי, בגלריה MFA בצלאל, תל-אביב