בנקיימא – בנק שהוא קהילה

כתבה רביעית בסדרת כתבות שנכתבת בשיתוף פעולה עם עמותת בר-קיימא לתרבות ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים

אחת המטרות המרכזיות של עמותת בר-קיימא היא סיוע לקהילה ולחברים בה לייצר מעגלים של עצמאות. העמותה מפתחת כלים שונים שיאפשרו את העצמאות הזו – החל בהתמודדות עם ביורוקרטיה, דרך הקניית כישורי ניהול וכלה בהקמת תשתיות ארגוניות. אחת התשתיות הללו היא "בנקיימא – שותפות משאבים וגורל".

בנקיימא הוא פרויקט של עמותת בר-קיימא שמאגד את ההתנהלות הכלכלית של העמותה והפרויקטים שעובדים איתה: ניהול התשלומים לספקים ולקוחות, ניהול ההכנסות וההוצאות של הפרויקטים, תשלומים בין הפרויקטים, גביית התקורות, שהן מקור המימון היחיד של העמותה, ועוד.

"בעצם ברגע שמישהו הגיש לנו בקשת תשלום, הוא משתתף בפרויקט", אומרת לידיה מלטין, אחת משני מייסדי ומפעילי העמותה. כל הכסף שנכנס ויוצא מהעמותה עובר דרך בנקיימא, במטרה לייצר תנאים נוחים והוגנים לכולם. "אנחנו יודעים איפה כל אגורה נמצאת, וזה מאפשר להתנהל נכון, לאשר תשלומים בזמן ולדעת מה יוצא ומה נכנס, ולהימנע כל מיני סיטואציות של תשלומים מאוחרים או גרעונות".

מנהלי הפרויקטים הפועלים בעמותה יכולים להשתמש בבנקיימא כדי לנהל את ההכנסות וההוצאות שלהם: מכירת כרטיסים, מכירת מופעים ועבודות אמנות, תשלומים חודשיים על קורסים וסדנאות, הכנסות מתרומות, מקרנות וממקורות ציבוריים ועוד.

מנהלו הפיננסי של הפרויקט הוא רובוט אינטרנטי חביב העונה לשם ביל (Bill). הספק ממלא טופס אינטרנטי וזה מועבר לאישור מנהלי הפרויקטים ומשולם בהעברה בנקאית, פעמיים בחודש. "אין אצלנו שוטף +, רק שוטף מינוס 15".

כל יוזמה שעובדת עם העמותה הופכת להיות חברה בבנקיימא. דמי החברות סמליים – שקל ליום, 30 שקל לחודש. בנקיימא מקבל גם את ההכנסות ממבקרים בהרצאות ופעילויות בביורו, סטודיו לאמנות וביורוקרטיה שהעמותה מפעילה במרכז ירושלים. "כניסה להרצאה עולה 15 שקל. החלל עצמו פתוח מהבוקר עד אחת בצהריים. אפשר לעבוד, לשתות קפה או תה, להדפיס כמה דפים ולשים 15 שקל על יום עבודה – או להצטרף לבנקיימא ולקבל את השירותים הללו בחינם. ככה יוצא שאם אתה בא ליומיים בחודש לעבוד ולהרצאה, כנראה שאתה חבר וכבר עדיף להצטרף לבנקיימא", הם מספרים. "יש גם אנשים חיצוניים שהצטרפו, כמה כדי לתמוך בעמותה ובפרויקטים ואחרים כי זה פשוט משתלם להם".

הכסף מגיע מהקהילה וחוזר אליה באופן קבוע. מחצית מדמי החבר החודשיים מוקדשים להגרלה (מוסדרת ומתוקננת כמובן) בין הפרויקטים הפועלים בעמותה. הפרויקט הזוכה מצהיר למה יוקדשו כספי הזכייה ולהבטיח שלפחות חלק מהכסף יושקע בחברי בנקיימא. סכומי ההגרלה עולים בהתמדה מאחר שהם נגזרת של מספר חברי בנקיימא. לכמה מהפרויקטים הללו הזכייה מאפשרת מרווח נשימה משמעותי ותמורה להשקעה. פתאום אפשר לסגור פינה של הפקה, להזמין פוסטרים, להשכיר ציוד. העמותה שמה דגש מיוחד על שקיפות מלאה ועדכון של חברי בנקיימא במתרחש בפרויקט, וחברי בנקיימא מקבלים ניוזלטר חודשי עם עדכונים ופירוט ההטבות לחברים.

בחודשים האחרונים התפרסם מחקר אקדמי על מודל בנקיימא ובעקבותיו אף התפרסמו כמה כתבות בכלי תקשורת שונים. מלטין וכוזר מקווים להפוך את הפרויקט הזה לקהילה של ממש, שבשלבים מתקדמים שלה תוכל להחליף, לפחות באופן חלקי, את התמיכות הממסדיות. "האנשים האלה הם הרי הקהל אלה של אלה. הם מסתובבים בין עצמם, בין אם הם בקהל או שהם על הבמה. אנשים מתחומי תרבות שונים נעזרים זה בזה ותורמים זה לזה – בין אם בלהעסיק זה את זה בפרויקטים, לספק הטבות כמו הנחות לכרטיסים או לפתח את מעגלי החשיפה של היוזמות ולייצר כמה שיותר ערך זה עבור זה. קצת מכל אלה יכול להיות הרבה לכולנו. זהו גוף שאינו למטרות רווח, אלא למטרות ערך", הם אומרים.

"לדוגמה, ברבעון האחרון המפעל שילם למזקקה 2,000 שקל על השכרת ציוד, המזקקה שילמה לפרויקט שלישי – רעש רקורדס – שכר אמנים באותו הסכום, ורעש רקורדס העבירו למפעל 2,000 שקל שכר אולם על אירועים שעשו שם. כלומר, ה-2,000 שקלים המקוריים עשו סיבוב ויצרו אנרגיה ב-6,000. מעבר לכך, כשפרויקט מקבל תשלום מפרויקט אחר בעמותה, זו הכנסה פטורה מתקורה, ככה שבעצם זה סוג של מטבע דיגיטלי ששווה לפרויקטים 7% יותר משקל שמסתובב בחוץ".

מודל בנקיימא עדיין מהדק וממקד את אופני הפעולה והקיום שלו. למרות הפוטנציאל הגלום ב"שימור האנרגיה" שמייצרת הכלכלה הפנים-ארגונית הזו, היא כמובן אינה שואפת לקיים את עצמה בלבד, ועומדת מאחוריה מחשבה על ערך ולא על רווח-נקי-בבנק, מחשבה שלא הורגלנו אליה וגם אינה קולעת לצרכים של כל אחד או של כל יוזמה.

בשנת 2018 מתכננת העמותה להדק את המודל ואת התקנון כך שהחברים בבנקיימא ימנו אלף נפשות לכל היותר, וכל חבר יקבל מניה שתעניק לו כוח הצבעה בבחירת הפרויקט שיקבל את המענק החודשי. בעתיד יוכלו החברים להצביע על שינויי תקנון ואופן חלוקת מענקים אחרים.

בעתיד מתוכננים בבר-קיימא ערוצים נוספים לגיוס כספים ולחיבור הקהל והקהילה לתהליכי העבודה, ובהם הקמת חנות אינטרנטית; רשת של בעלי מקצוע וכישורים מתחומי האמנות והתרבות, מעין "דפי זהב" של תאורנים, מפיקים, נגנים, צלמים ועוד, השייכים לאותו מעגל כלכלי ומספקים זה לזה הנחות ושותפויות שונות.

מלטין וכוזר מהרהרים באפשרות לתרגם את הארגון הזה לכוח קנייה של ממש. "נוכל לבוא לעסקים מקומיים שנותנים לאמנים שירותים וחומרי גלם, למוסדות תרבות שחברי בנקיימא הם הקהל הטבעי שלהם, ולהגיד: 'יש לי פה 400 איש שמתעניינים בתרבות, תעשה לי קוד הנחה לבנקיימא?'".