שביתת המרצים בבית ברל במבוי סתום

המרצים מן החוץ במכללה ובמדרשה לאמנות דורשים חבילת ביטחון תעסוקתי והסדרת נורמות בנוגע לפיטורים וביטולי שיעורים ומאשימים את מנהלת המכללה, תמר אריאב, בגרירת רגליים. הוות"ת, מצדו, דורש לדלל את הישגי הוועד ודורש שלא להחיל את ההסכמות על דור העובדים הבא

המרצים מן החוץ במכללת בית ברל בכלל ובמדרשה לאמנות בפרט לא פתחו את שנת הלימודים האקדמית. זה שבוע שני שהם אוכפים שביתה על הסגל שאינו מן המניין. נכון לעכשיו אין צפי לסיום השביתה.

ועד העובדים של מרצי בית ברל, שהוקם בשנת 2011 בשיתוף עם ארגון כוח-לעובדים, קיבל מעמד רשמי כנציג העובדים בשנת 2015. הוועד מנהל משא-ומתן עם הנהלת המכללה בנוגע לתנאי העסקתם של העובדים. בין היתר דורשים המרצים חבילת ביטחון תעסוקתי והסדרת נורמות בנוגע לפיטורים וביטולי שיעורים. הצדדים אף הגיעו להבנות והתקדמו להסכם, אולם הוות"ת דורש לדלל את ההישגים שאליהם הגיע הוועד מחשש להשלכות רוחב ודורש שלא להחיל את ההסכמות על דור העובדים הבא שייקלט במכללה.

לדברי נציג הוועד מצד מרצי המדרשה, ליאור וטרמן, "הנהלת המכללה והעומדת בראשה תמר אריאב גוררות רגליים בדרישותיהן מול הרגולטור ולא מתאמצות מספיק להביא את ההסכם לחתימה, וזאת על אף שמימוש ההסכם הוא אינטרס מובהק של שני הצדדים".

מנהלת מכללת בית ברל, פרופ' תמר אריאב

מנהלת מכללת בית ברל, פרופ' תמר אריאב

מהנהלת בית ברל נמסר בתגובה כי "הנהלת המכללה פועלת בנחישות ובנמרצות על מנת להביא לכך שההסכם מול המרצים מן החוץ יאושר על-ידי האוצר והוות"ת וייחתם בהקדם. על השולחן מונחת כעת טיוטת הסכם המבטאת פשרות משמעותיות הן של האוצר, הן של ות"ת והן של המכללה. לצערנו, לעת עתה הוועד מתבצר בעמדותיו הקודמות, ללא כל התגמשות. ביום ראשון תתקיים ישיבת מו"מ במשרד האוצר בהשתתפות כל הצדדים."

ליאור וטרמן, נציג הוועד: "הוועד מקווה שהתייצבות ההנהלה לצדו תוביל לתוצאות חיוביות".

עדכון, 12.11.17: המו״מ בין הצדדים התפוצץ והשביתה נכנסת לשבוע הרביעי. ביום ד׳, 15.11.17 יצטרף הסגל הבכיר וישבות לאות הזדהות.

3 תגובות על שביתת המרצים בבית ברל במבוי סתום

    בהצלחה לועד! חשוב מאד שההסכם יחול על הדורות הבאים במכללה (כל עניין הדורות במקומות עבודה מזעזע – כל העובדות והעובדים צריכות לקבל אותם התנאים על אותה העבודה). חשוב גם שכן תהיה להסכם הזה השפעה רחבית.

    המדרשה הייתה צריכה לחדול עם סגירתה ברמת השרון. לכל דבר עת.
    החיבור לבית ברל לא הועיל, אלא להיפך. רוחה של המכללה – היובש הפורמלי, חילחל להוראת האמנות ולאמנות. עכשיו משהוקם בית ספר גדול כשנקר בגוש דן, המדרשה חזרה להיות סמינר למורים לאמנות ומאומה לא מעבר לכך.
    קורע לב מצבם של אמני / מורי המדרשה מהחוץ וקורע לב אף יותר לחזות בהם נאבקים על תנאי העסקתם יותר מאשר על אמנותם

    שביתה רדומה מי שעובר במכללה לא יכול אפילו לדעת שיש שביתה, נמנום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.