קוראות וקוראים יקרים,
בחודש פברואר שיתף דונלד טראמפ סרטון שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, ומציג חזון אוטופי וגם דיסטופי להפיכת רצועת עזה לגרסה מזרח תיכונית של לאס וגאס. הסרטון נוצר בכלל כעבודה סאטירית, אולם בתרבות שמאבדת את יכולתה להבחין בין אמת לשקר ובין דיווח חדשותי, יצירת אמנות וקמפיין הטרלה, אימוצו על ידי טראמפ והציבור מחייב לבחון מחדש את הכלים ונקודות המבט של ביקורת אמנות. במאמר מקיף מנתח רונן אידלמן את הסרטון על בסיס אסטרטגיות תרבותיות ופוליטיות מהעשורים האחרונים ומצביע על חולשתן בעת הזו. בימים בהם עזה הולכת ומושמדת והצעות לטרנספר של תושביה מועלות כמעט מדי יום, אידלמן מציע לחשוב על דמיון פוליטי בעידן של ai דווקא דרך קשרים אנושיים הנרקמים במציאות הקשה.
“האם ציור שהוא בעליל מוצר נחשק של שוק האמנות, יכול להכיל ממד של רדיקליות ונגחנות רק באשר הדמויות המצוירות שחורות, והציירים עצמם שחורים? האם ציור שהוא מטבע עובר לסוחר יכול לשמר דחיפות ולהחזיק בגרעין של פוליטיות ורדיקליות? אולי רדיקליות, כפי שאנחנו רגילים לחשוב עליה, שבויה בתבניות “מערביות””. רותי דירקטור ביקרה בתערוכה “When We See Us” בבריסל, וסקירת התערוכה משמשת אותה להצבעה על תהליכים שעוברת אמנות אפריקאית בת זמננו, ועל אופני התקבלותה במערב בעשורים האחרונים.
בינתיים, בפריז, מוצגת תערוכתו של עלי צ׳רי. “ביצירתו הוא מזהה את ההיסטוריה של הארכיאולוגיה כסיפור של אלימות קולוניאלית. הוא טוען שאחרי האלימות מגיעה המפלצתיות, וכאמן הוא מבקש לא להוסיף לעולם עוד אלימות מיותרת אלא לדון במצב שאחרי־אלימות”, כותבת נעה ויסברג.
הרבה שנים חלפו בין סיום הלימודים והתצוגה הראשונה של תמר שררה לתערוכתה הנוכחית ״בת עין, בן חור״, שהוצגה לאחרונה בלובי – מקום לאמנות. תמר גטר כותבת כי ״במקרה הזה מדובר במרחק זמן מתגמל. פסל או אובייקט הרגליים הוא יצירה בוגרת ומורכבת שהתפתחה בפאזות שונות לאורך 12 שנים, עד הגילום הנוכחי שלה”.
עוד בערב רב השבוע:
במדור פריחת מוחות מתארחת דנה מלאבר מברלין
ובמדור בדיקת מציאות מתארח שרון פדידה
“יפן במלאכת יד”
תערוכה חדשה במוזיאון טיקוטין, חיפה
נעילה: 29.11.25
אמנות יפנית היא שימושית במהותה ולא אמנות לראווה. ההבחנה בין אמנות (ארט) לאומנות (קראפט) ביפן נוצרה בשנות ה־70 של המאה ה־19 בהשפעה מערבית, כשהמושג “פיין ארט” (ביג’וצו, אמנות פלסטית) הופיע לראשונה במילון יפני־אנגלי. אמנים יפניים הם בראש ובראשונה בעלי מלאכה.
התערוכה “יפן במלאכת יד” מתמקדת במגוון פעולות אמנותיות המאפיינות את מלאכת היצירה היפנית מאז ועד היום, כפי שהן באות לידי ביטוי באמצעות חפצים שונים. חלק מהחפצים המוצגים בתערוכה הם מאוסף מייסד המוזיאון פליקס טיקוטין, וחלק נוסף הוא מעשה ידיהם של בעלי מלאכה מקומיים מישראל ומיפן: פבל דיברוב, נובויה ימאגוצ’י, דפנה קפמן, טים אודר, אפרת ברשי מפן, יעל הרניק, סאורי קוניהירו, אמי נקאמורה, סיימון פוג’יווארה, איצ’יקה, מסאאקי הירוי; מבחר פריטי טקסטיל מאוסף עדינה קליין ועוד. על קירות המוזיאון מוצגים תצלומים ממסעו בן שמונת החודשים ביפן של הצלם הצרפתי פייר־אלי דה פיבראק, שדרכם הוא מנציח את האסתטיקה היפנית בחיי היומיום.
החפצים המוצגים בתערוכה משקפים קשת רחבה של מלאכות ופעולות אמנותיות לצד הצצה אל חיי היומיום ביפן. התערוכה מחולקת לכיוּר חמר, תיקון, קיפול, עירום, מזעור, הרכבה, עטיפה, קליעה ועוד, ודרכם ניתן ללמוד על הטכניקות השונות וביטוין בתרבות היפנית באופן מוחשי ולא מוחשי.
התערוכה בחסות שגרירויות צרפת ויפן בישראל, המכון הצרפתי וטויוטה.

פייר-אלי דה פיבראק, מתוך הסדרה האקאנאיסונזאי, באדיבות האמן
למוז”ה – אגף החינוך במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
דרושים/ות מנחות ומנחים לחוגי אמנות לילדים ולנוער
דרישות התפקיד:
- השכלה רלוונטית בתחומי האמנות, חינוך לאמנות או הדרכת אמנות.
- ניסיון מוכח בהנחיית חוגי אמנות לילדים ולנוער במוזיאון או במוסדות מקבילים.
- כישורי הדרכה וגישה חינוכית בסביבה מוזיאלית.
- היכרות עם עולם האמנות ועם חומרים, טכניקות ופרקטיקות אמנות מגוונות, כמו; ציור, פיסול, קולאז’, צילום, יצירה בחימר וגבס, הדפס ומלאכות יד.
- יכולת לפתח תכניות חוג מותאמות גיל.
- יכולת הנחייה חוויתית ומעשית.
- יחסי אנוש מצוינים, סבלנות ויכולת עבודה בצוות.
העבודה בהרצליה, בשעות אחר הצהריים.
להגשת מועמדות: נשמח לקבל פניות במייל muzaoffice.museum@herzliya.muni.il
לשאלות נוספות ניתן לפנות בטלפון: 09-9500762
נא לציין “מועמדות להנחיית חוגי אמנות” בכותרת.

מתוך קורס פיסול במוז”ה
פרס הצילום ע״ש ורנר וענת בראון 2025
ימים אחרונים להגשת מועמדות!
מוז״א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב, והקרן להנצחת מורשת ורנר וענת בראון מזמינים צלמות וצלמים להגיש מועמדות.
פרס אמן/ית בכיר/ה מגיל 55 ומעלה, פרס ע”ס 50,000 ש”ח
הפרס מיועד לאמני צילום, אזרחי מדינת ישראל המתגוררים בה דרך קבע ופעילים במדיום הצילום על נגזרותיו במשך 20 שנה לפחות באופן רצוף, ואשר עשייתם האמנותית השאירה חותם בשדה התרבות והאמנות בישראל ותרמה להתפתחות מדיום הצילום בישראל.
פרס אמן/ית צעיר/ה מגיל 25 ומעלה פרס ע”ס 30,000 ש”ח
הפרס מיועד לאמני צילום אזרחי מדינת ישראל, המתגוררים בה דרך קבע, בעלי תואר באמנות או בצילום ממוסד אקדמי מוכר, ואשר יצירותיהם הוצגו במסגרת שתי תערוכות לפחות בגלריות ו/או בחללי אמנות מוכרים ועוסקים במרחב המקומי.
מועמדויות יתקבלו עד 31.7.25 במייל: braunprize@eretzmuseum.org.il
פרטים נוספים ותקנון באתר מוז”א

ורנר בראון (1918 – 2018) דיוקן עצמי, באדיבות הקרן להנצחת ורנר וענת בראון, יד יצחק בן צבי
“שיר אחד” / הקרנת בכורה ושיחה עם היוצרים
בית אבי חי
חמישי, כ”ח בתמוז, 24.7.25 בשעה 20:30
“שיר אחד” הוא כבר מזמן תופעה תרבותית. הפודקאסט המצליח הפך לסדרת טלוויזיה בכאן 11, הגיע למיליוני צופים ומאזינים בישראל, והצליח בכל פרק ללכוד רגעים בלתי נשכחים מחיי המוזיקה והיומיום שלנו כאן.
לקראת עליית העונה החדשה של הגרסה הטלוויזיונית, בית אבי חי מזמין אתכם להקרנת בכורה של שני פרקים: “סוד”, על שירו של הזמר אדם, שמתגלה כסיפור תלת דורי על הצלחות והסתרות; ו“זאת שמעל לכל המצופה”, על בחור צעיר וביישן, דני סנדרסון שמו, שהשיר הקטן שכתב על כל הבחורות שמסובבות לו את הראש קיבל פרשנות אחרת לגמרי 50 שנה אחרי שפורסם.
בנוסף להקרנה יתקיים מפגש שאלות ותשובות עם יוצרי הסדרה, מאיה קוסובר, ניר גורלי ואבידע ליבני.
עלות הכניסה: 10 ש”ח
קרדיט: כאן 11 ו-GREEN PRODUCTIONS

“עליית מדרגה”
אירוע סטודיו פתוח בסדנאות האמנים ירושלים, במסגרת פסטיבל ״מנופים״ 2025
סדנאות האמנים, רחוב האומן 26 ירושלים
שלישי, 22.7.25 בשעות 17:00–22:00
שישי, 25.7.25 בשעות 10:00–16:00
זוהי הזמנה לעלות ולהיכנס דרך הדלתות הכחולות, לגלות תהליכי עבודה, לשוחח עם אמנים.ות, ולהיחשף לגוף יצירה עכשווי ומגוון.
בהשתתפות האמנים.ות: אור אריאלי, אלה כהן ונסובר, אלקנה לוי, אריאל הכהן, דוד (דוכי) כהן, דני גזית, הדס דוכן, טל סימון, ירדן קולסי, ירון שטיינברג, מיכל הרדה, מרים מונק, מרסל תהילה ביטון, מתן בן טולילה, נטע מוזס, נדיה עדינה רוז, סאלי פרומן, שני אביבי.
אוצרת: אביטל וכסלר; הפקה: מיכל מנדלבוים; ניהול אמנותי: לי היא שולוב.
הכניסה חופשית.

נטע מוזס, לולאות משונות, 2022, פריים מתוך עבודת וידאו
“שורש העניין”
גל לשם, יעל מאירי, רונית מירסקי, רותם בידס
סדנאות האמנים ירושלים
פתיחה: שישי, 25.7.25 בשעה 12:00
אוצר: ד”ר ירדן שטרן
כיצד מעידה צמחייה מקומית על עברה ועתידה של האוכלוסייה שחיה בסביבתה? האם אפשר להתחקות אחר שייכות ובעלות דווקא מתחת לפני האדמה, בעומק השורשים שלנו? התערוכה ״שורש העניין״ מתמקדת בתפקידים הסמליים והפוליטיים של עצים, פרחים וצמחי בר ביצירות של ארבע אמנ.יות החוקרות תביעות טריטוריאליות באמצעות הטבע.
האמנ.יות המשתתפות בתערוכה מציעות קריאה מחודשת בטבע, לא כהיבט פסיבי או קישוטי של הנוף והשטח אלא כסוכן פעיל בשיח על שייכות, זיכרון וזהות. “שורש העניין” מציבה את הצמחייה כעדה וכמשתתפת במאבקים על טריטוריה, היסטוריה ונרטיב בפסיפס התרבותי, ההיסטורי והפוליטי של ישראל ומעבר לה.
למידע נוסף לחצו כאן

שתקנים, רונית מירסקי, 2025, סטילס מתוך וידאו
פסטיבל מנופים 2025
ירושלים
שלישי–שבת, 22-27.7.25
אמנים ואמניות מכל קצוות הארץ מציגים יצירות חדשות, תגובות חיות ובועטות, והצעות למבט אחר בתוך תקופה שלא מפסיקה להתערער. הפסטיבל השנה מבקש להכניס את הקהל עמוק אל תוך לב היצירה המקומית – בלתי מתפשרת, חיה ומעוררת מחשבה.
קוד הנחה לקוראי ערב רב: Friend25
להזמנת כרטיסים לאירועי פסטיבל מנופים 2025: manofim.org
אירועים נבחרים:
“התן” / ימים שלישי–שבת, 22-26.7.25 בשעות 16:00–22:00, “הזירה”, אולם 2
אפרת גל־נור ואלונה פרידברג במיצב וידאו וציור גדול ממדים על במת תיאטרון “הזירה”, רחוב הפרסה 3, תלפיות, ירושלים. לפרטים: manofim.org/events/the-jackal/
“ארבע התחלות וסוף אחד” / שלישי, 22.7.25 בשעה 21:00, “הזירה”, אולם 4
מופע מאת מאיה רחל שיף ובהשתתפות אחינועם מנדלסון, הדס נוימן, ארי טפרברג וענת דרימר. “הזירה”, רחוב הפרסה 3, תלפיות, ירושלים. לפרטים: manofim.org/events/four-beginnings-and-one-ending/
“שיעור פתוח סגור פתוח” / שישי, 25.7.25 בשעות 11:00 (מבוגרים), 13:00 (ילדים), סדנאות האמנים
רעות אסימיני מזמינה את הקהל להיכנס לתוך מרחב אישי וקבוצתי דרך פעולת הרישום, במופע אינטימי וייחודי לחלל. סדנאות האמנים, רחוב האומן 26, ירושלים. לפרטים נוספים: manofim.org/events/open-closed-open-lesson-3/
“Drag De Paz”: אקסטרווגנזה מוזיקלית / חמישי, 24.7.25, פתיחת דלתות בשעה 20:30, גג סדנאות האמנים
גל דה פז ושלוש מלכות דראג מהשורה הראשונה – סוזי בום, קריסטינה פוקס וסלין לה דיווין – מזמינות אתכם לחגיגה משחררת של אמנות שלא מפחדת ללכת עד הקצה. רחוב האומן 26 ירושלים. לפרטים נוספים: manofim.org/events/drag-de-paz/
מופע נעילה: TATRAN בליווי כלי מיתר / שבת, 26.7.25, פתיחת דלתות בשעה 20:00, גג סדנאות האמנים
ההרכב TATRAN במופע אינסטרומנטלי מהפנט, המשלב עיבודי מיתר חיים תחת שמי ירושלים. רחוב האומן 26 ירושלים. לפרטים נוספים: manofim.org/events/tatran/

חוויית אמנות לכל המשפחה בפסטיבל מנופים
סדנאות האמנים, רח׳ האומן 26 ירושלים
שבת, 26.7.25 בשעות 10:00–12:00
נפתח את דלתות סדנאות האמנים בתלפיות ונזמין אתכם לחוויה משפחתית ויצירתית. דרך עבודה עם חומרים מגוונים, פעילות אישית וקבוצתית, נלמד להתבונן יחד, לשאול, לחקור, ובעיקר להפעיל את הדמיון והלב.
מה יחכה לכם שם?
– “ארנבים”, הצגה דו לשונית של תיאטרון אלמינא.
– סיור משפחתי מודרך בתערוכות.
– סדנאות יצירה לכל המשפחה.
– תחנות יצירה חופשיות על גג בוסתנא.
שבת של אמנות בגג הקסם שלנו מתחילה כאן – לפרטים נוספים לחצו

קייטנת אמנות 2025 בסדנאות האמנים ירושלים!
ראשון–חמישי, 20.7.25–14.8.25 בשעות 8:00–16:00, בהדרכת אמניות וסטודנטיות לאמנות עם ניסיון רחב בהוראה.
ארבעה שבועות של יצירה אמיתית במתחם הסדנאות, עם אמנים ואמניות מהשורה הראשונה. קייטנה ייחודית לילדים וילדות העולים לכיתות א–ז, הכוללת עבודה עם חומרים מקצועיים, סיורים בתערוכות ושיחות עם אמנים.ות. בכל שבוע נושא אחר:
– שבוע וידאו ואנימציה: 20.7–24.7
– שבוע הדפס, ציור וצבע: 27.7–31.7
– שבוע פיסול: 3.8–7.8
– שבוע צילום: 10.8–14.8
מספר המקומות מוגבל
בהרשמה מראש בלבד
לפרטים והרשמה לחצו כאן או בטלפון 02-6797508




הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
