דנה שלו

  • מאמץ הרחבת גבולות הדמיון

    ״ההבנה כי הוא מקשיב לי ממש (וגם לאחרים, אם הם צופים בו או רק עוברים לידו בדרכם לחלל אחר) הופכת אותו למעין מראה. במובנים רבים טפרברג מציע מחווה אמפתית לקהלו, הוא פשוט מקשיב לו הקשבה נעימה ורכה. מי שייקח את המחווה עוד צעד קטן הלאה יוכל אפילו להשתמש בה כדי להקשיב לעצמו״. דנה שלו על מופע היחיד של ארי טפרברג, ״לבי כמעט עמד מלכת״

  • "ברית של כניעה"

    ״גודר משרטטת מעגלים של דימויים מן האישי, המקומי והאוניברסלי, ומגלה שבאף אחד מהם לא יכולה להתקיים חד-משמעיות. לכן, ככל הנראה, היא בוחרת להתאפק מלצעוק את המסרים ולנסח מחדש שוב ושוב״. דנה שלו על ״מפגינה איפוק״, המופע החדש של יסמין גודר ותומר דמסקי

  • שלושה סיפורים של שלושה ימים, כולם ישראליים

    "קנר, בהשראת יזהר, רוכשת כבוד מיוחד ל״רגע״ ולהיותנו בו או לאי ההצלחה שלנו להיות בו. ובמובן הזה, עבודתה עם הסיפורים והתרגום שלהם לרגעים פרפורמטיביים היא כמעט מלאכה מדיטטיבית" דנה שלו על "אצל הים" של קבוצת תאטרון רות קנר

  • "תמ"ר איננה על הקירות, ואיתה גם אני"

    "כל המרכיבים של סיפור דרמטי טוב נמצאים כאן, ובמרכזם גיבורים כריזמטיים בדרך להצלחה. ובדומה לצפייה בסרט על הטיטאניק, גם כאן, אף שידוע כי מדובר בכישלון חרוץ, מעמוד לעמוד מתחזקת התקווה שאולי זה ייגמר אחרת". דנה שלו על הספר "ימי תמ"ר – תיאטרון מחול רמלה" שכתבה גליה ליוור

  • המלצת השבוע: "אצל הים", רות קנר

    "קנר ביקשה להתחמק מהתרפקות נוסטלגית ואף להתנגד לה, ולכן 'החיים עצמם' נוכחים על הבמה, בדומה למצבים שבהם מחשבות על מטלות היומיום אינן מניחות לנו 'להיות ברגע'". דנה שלו ממליצה על "אצל הים", הטרילוגיה של קבוצת התיאטרון של רות קנר המבוססת על שלושה סיפורים של ס' יזהר

  • מתה, מטה, מטא

    "הטיפול של בורר במוות וכריכתו בחסד באמצעות המחול הפיזי עושים דבר-מה שרק מחול יכול – להנכיח את המוות בחיים ממש, בגוף הנע את החלקים הריקים". דנה שלו על "Meta", יצירתה החדשה של תמר בורר

  • גיבוב של הגיגים תנועתיים

    "פריטס יוצרת דמויות גרוטסקיות אומללות ומעוררות רחמים, שמחלצות מהקהל המנמנם בסוזן דלל פרצי צחוק מפעם לפעם. זה סימן לכך שהיצירה הלכה לאיבוד". דנה שלו על "ניב מצהיב 3", יצירתה של מרלן פריטס ללהקת בת-שבע

  • המלצת השבוע: פסטיבל צוללן

    כמדי שנה, פסטיבל צוללן למחול עכשווי יעסוק במושג שהומצא במיוחד לכבוד האירוע. והפעם: ״PrimiTV״

  • לשהות באי-נוחות עוד רגע

    "בעבודה קיימת האפשרות להרחיב את המושג של הקולות והגוף על-ידי הפרדתם וחיבורם. כיוון שיש להם נוכחות בחלל עם גוף ובלעדיו, באור או בחושך, הם מזמינים ליחסים מגוונים עם הגוף הרוקד ועם הקהל". דנה שליו משוחחת עם יוצרות "The Voices", מאי זרחי ומיכל אופנהיים

  • בנים-בנות ביחד זה יפה

    "רועי אסף ולהקת בת-שבע מעוניינים ליצור בידור פשוט, או פשוט בידור, ומזה יש כאן הרבה. ואכן אפשר ליהנות מהמוזיקה הפופולרית, הגופות החטובים וחגיגת הנעורים. אבל העיניים של רקדני האנסמבל כל-כך ריקות, שזה צובט בלב. במובן זה, אי-אפשר לומר שהיצירה הזו לא מרגשת". דנה שלו התאמצה שלא להשתעמם ב"בויז אנד גירלז", יצירתו של רועי אסף לאנסמבל בת-שבע

  • הקשישות לטיס

    "הרבה מן הכוח שיש בדימוי 'נשים זקנות טייסות' טמון בעובדה שהחברה הישראלית מיליטריסטית ומצ'ואיסטית, ולהיות טייס, גם לשעבר, נחשב סמל סטטוס שמשמעותו היות חלק מהאליטה. הבחירה של ליס למקם את הנשים בעמדה הזו היא לא פחות מאקט חתרני". דנה שלו על יצירתה של גלית ליס, "Go"

  • המלצת השבוע: מחול בפסטיבל ישראל

    פסטיבל ישראל 2018 מנסה לגשר על הפער שבין הפרובינציה לאירופה: החל ביצירה של מרלנה מונטרו-פריטס בביצוע להקת בת-שבע, יצירות מאתגרות של בוריס שרמץ וטינו סגל, עיבוד מחודש ל"ריקוד השלישי" של ליאת דרור וניר בן-גל, וכלה במחווה של להקת ענבל למייסדת שרה לוי-תנאי

  • המלצת השבוע: "The Voices", מאי זרחי ומיכל אופנהיים

    "ביצירה הזו הנשים מפיקות את הקול במאמץ ובהנאה. לעתים יש רצון של הגוף לשחרר את הקול, ולעתים הקול מתפרץ ומכניע את הגוף. לאחר זמן-מה הגוף נדמה כחלל שכל תפקידו הוא לאפשר תנועה של הקול בתוכו". דנה שלו חוזרת

  • המלצת השבוע: פסטיבל "צוללן"

    "המנהלים האמנותיים, עדו פדר ומשה שכטר אבשלום, מציעים כמדי שנה להתייחס אל המופעים כאל מושג או רעיון, והפעם – Matereality. 'שגיאת הכתיב' מסמנת שגוף האדם כחומר כבר מסובך בממשות אנושית-נפשית ובמציאות החברתית הטבועה בו"

  • "מחול זה על החלטות, לא על יחסים"

    "למה בעצם מחול לא מדבר? זו אפשרות שיש לנו. הביקורת שלי היא לגבי עבודות אמנות שלא עושות בחירות אמנותיות, למשל שוכחים להשתמש ביד ימין. אז זה כמו לא להשתמש ביד ימין". שיחה עם תמר לם ודייוויד קרן על יצירתם המשותפת הראשונה "Because We Love You"'

  • המלצת השבוע: "בגלל שאנחנו אוהבים אותך"

    "למה ליצור עבודת מחול? זה לא מובן מאליו עבורנו. אנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו עושים את זה כי אנחנו יכולים לעשות דברים אחרים". דנה שלו ממליצה על "Because We Love You", יצירתם המשותפת של תמר לם ודייוויד קרן, העולה בסוזן דלל, תל-אביב

  • המלצת השבוע: "צלמ", יצירה גדולה

    "הדיוק והעדינות שמאפיינים את עבודתה של בורר זוכים לתוספת מיוחדת ביצירה הזו, שעל אף הכוריאוגרפיה הקבועה, מתגבשת באופן שונה בכל ערב מחדש". דנה שלו על יצירתה החדשה של תמר בורר

  • "זה פשוט עניין אנושי"

    "יוזמה אזרחית שברירית", כך מכנה הכוריאוגרף הבלגי אלאן פלאטל את החרם התרבותי על ישראל. "אני תומך בחרם, אבל אני לא חבר התנועה. אני רוצה לשמור על החופש להחליט מהי עמדתי בכל מקרה לגופו. אני רוצה לקחת בחשבון את הרגשות של המעורבים בעניין משני הצדדים, אחרת אני עלול להשתמש בכוח באופן שעלול להתפרש כאלים"

  • "יש גבול לכמה אחריות אפשר להפיל על האינדיבידואל"

    "העבודה לא עוסקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא בתוצאות שלו – מה ההשפעה שלו על חייו היומיומיים של האזרח. היא מעלה את השאלה איך מלחמה גורמת לאנשים לשנות את התנהלותם היומיומית ולהפוך להיות משהו שהם לא רוצים להפוך אליו". שיחה עם רתם תש"ח בעקבות יצירתו "Some Nerve".

  • פיספסו את ההר

    דנה שלו השתתפה בשלושה אירועים בפסטיבל "מתחת להר". סנטייגו סיירה ויעל ברתנא "הציעו עיסוק מרפרף, חסר אחריות ויהיר בסמלים של מלחמה וקדושה", והמפגש-הרצאה של ד"ר עלי קלייבו הידרדר לפרפורמנס של געגוע והאדרה.