גיבוב של הגיגים תנועתיים

"פריטס יוצרת דמויות גרוטסקיות אומללות ומעוררות רחמים, שמחלצות מהקהל המנמנם בסוזן דלל פרצי צחוק מפעם לפעם. זה סימן לכך שהיצירה הלכה לאיבוד". דנה שלו על "ניב מצהיב 3", יצירתה של מרלן פריטס ללהקת בת-שבע

לפני כשלוש שנים התמזל מזלי לצפות ב״על שנהב ובשר״ מאת הכוריאוגרפית מרלן מונטירו פריטס (פורטוגל) במסגרת פסטיבל "קונסטן" בבריסל. לפני שנתיים נהניתי ממנה שוב כשהוצגה בפסטיבל ישראל בירושלים. זוהי עבודה מדויקת ומבוצעת לעילא, שבוראת עולם ומתמסרת לו. פריטס הציגה תנועה מרתקת של דמויות שהן ספק פסלים, ספק בני-אנוש. את התנועה הזניק על-פי רוב אות קולי שנדמה היה כאקראי, ולאחריו נשמעה מוזיקה קצבית מסומפלת. ארבעת הרקדנים ושלושה המוזיקאים הגיבו לקול כאחוזי תזזית, כלואים בתנועה מונוטונית שבטית, בפנים פעורות וקפואות. החזרה על המוזיקה והמבנים הכוריאוגרפיים יצרה חוויה אקסטטית. הדמויות שפריטס השליכה אל העולם שבראה היו אמנם מלאות חן והומור, אבל איפיינה אותן גם מרירות שרמזה אולי על ביקורת מעולם התיאוריות הניאו-קולוניאליסטיות.
היצירה החדשה של פריטס ללהקת בת-שבע, "ניב מצהיב 3", היא תולדה של מפגש בין אוהד נהרין לפריטס באותו פסטיבל לפני שנתיים. נהרין הזמין את פריטס ליצור עבודה חדשה עבור בת-שבע זמן לא רב לאחר שהוא עצמו ירד מכס הכוריאוגרף הראשי והחל לכהן כמנהל אמנותי. החיבור בין הכוריאוגרפית עטורת השבחים לרקדנים הידועים ביכולותיהם המרשימות עורר סקרנות רבה וציפייה דרוכה לקראת פסטיבל ישראל בירושלים השנה, אז עלתה היצירה המדוברת לראשונה. לאחר מכן המשיכה לכמה הופעות גם במרכז סוזן דלל בתל-אביב. אלא ש"ניב מצהיב 3" היא שכפול דלוח של "על שנהב ובשר".  

מדובר בעולם המתנהל בחוקיות דומה, או אי-חוקיות, אם נרצה להתייחס לרנדומליות המפעילה ומפסיקה את התנועה כהיפוך של מערכת חוקים סדורה או ״הגיונית״. גם התנועה של הדמויות אמורה כנראה להיות דומה – מכנית עם נגיעות של אנושיות. הבמה דמוית מגרש כדורגל או זירת היאבקות, ושעון עצר הקבוע בקיר האחורי סופר כביכול מערכות של משחק או תחרות מדומה. אותו שעון עצר גם מרמה את הקהל כשהוא סופר כ-70 דקות במקום 90 – דקות ארוכות שבמהלכן הרקדנים נעים בבלגן מתיש ונוירוטיות מרגיזה. במקום שכלול, התפתחות או הרחבה פשוטה של מה שכבר צפינו בו, ב"ניב מצהיב 3" הכאוס העצור שרוסן באמצעות כליאת הגופים הנעים משתלט על הבמה והופך לגיבוב של הגיגים תנועתיים. 
היצירה מבוצעת על-ידי 17 רקדני הלהקה, שנדמה כי רובם כלל אינם מבינים מה נפל עליהם. הם מבצעים את התנועות בסתמיות או במאמץ יתר, כאילו מישהו ביקש מהם ״לעשות כמו רובוט״. יוצאי דופן הם הרקדנים הוותיקים ניצן רסלר ובילי בארי, שמצליחים ברגעים רבים להחזיק את היצירה על כתפיהם בזכות היכולת שלהם ״להיות רובוט״ ממש, ובכך לגלם לרגעים את ההיברידיות שפריטס חותרת אליה.

בת שבע, מתוך "ניב מצהיב 3", צילום: אסקף

פריטס יוצרת דמויות גרוטסקיות אומללות ומעוררות רחמים, שמחלצות מהקהל המנמנם בסוזן דלל פרצי צחוק מפעם לפעם. זה סימן לכך שהיצירה הלכה לאיבוד, משום שתנועות גוף מוגזמות וחזרה על משפטים חסרי תוכן היו יכולות להוסיף לדימויי העליבות מכמירי הלב של היצורים הכלואים הנעים על הבמה. אבל תחת זאת, הפעולות שלהם נראות מגוחכות, והקהל טועה בפירושן בצדק כשהוא פשוט צוחק עליהן. 

לסיכום, כגודל הציפייה –

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.