פרס תנחומים

השבוע פורסם כי האספן סרג' תירוש וסלון יפו לאמנות פלסטינית יעניקו פרס שנתי לאמן פלסטיני. תירוש אוסף אמנות פלסטינית. למעשה נראה שהוא אוסף גם אדריכלות פלסטינית, שכן הוא מחזיק (בין השאר?) בבית פלסטיני ברחוב הצדף ביפו, המאפשר להציג את היצירות הפלסטיניות שברשותו בצורה "אותנטית". בפועל ה"פרס" השנתי בסך 20 אלף ש"ח לפחות שמציע תירוש, אינו […]

השבוע פורסם כי האספן סרג' תירוש וסלון יפו לאמנות פלסטינית יעניקו פרס שנתי לאמן פלסטיני. תירוש אוסף אמנות פלסטינית. למעשה נראה שהוא אוסף גם אדריכלות פלסטינית, שכן הוא מחזיק (בין השאר?) בבית פלסטיני ברחוב הצדף ביפו, המאפשר להציג את היצירות הפלסטיניות שברשותו בצורה "אותנטית". בפועל ה"פרס" השנתי בסך 20 אלף ש"ח לפחות שמציע תירוש, אינו אלא הבטחה לרכישת עבודות בסכום כזה. רכישת עבודות היא צעד מבורך, אך קשה שלא לתהות כיצד הפך המושג "פרס" למכבסת מילים שמתארת עסקה לכל דבר.

אולם הכאילו-פרס אינו הפרט המעניין והמקומם ביותר בידיעה שנשלחה ע"י הגלריה של תירוש ST-ART, אלא הקישור שהופיע בתחתיתה ומשווק נכסי נדל"ן יוקרתיים ביפו כהזדמנות מצויינת להשקעה. בשנים האחרונות קיבלו חמש מאות משפחות פלסטיניות מיפו צווי פינוי מבתיהן, שעתידים להיהרס או להימכר לבעלי אמצעים. יתכן שכמה מן הפרויקטים החדשים כבר משווקים ע"י חברת הנדל"ן שמופיעה בקישור המדובר, אני לא יודע. מה שבטוח הוא שלכל המפונים ינתן סיכוי להוכיח את עצמם, ואם בעקבות הפינוי אחד מהם יצור יצירת אמנות מרשימה, יוכל לקבל הזמנה לביתו לשעבר כדי לקבל מאחד השכנים החדשים "פרס".

 

1 תגובות על “פרס תנחומים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.