קוראות וקוראים יקרים,
בשנת 2015 ציין מוזיאון ישראל יובל שנים להקמתו. בכתבה מקיפה ב״הארץ״ התראיין העורך השותף של ״ערב רב״ יונתן אמיר, ותיאר את המוזיאון כ״מפלגת מרכז טיפוסית, על כל מגרעות הז׳אנר״. ״החברה הישראלית מבעבעת במלחמות תרבות, כלכלה, תקשורת, גלובליזציה מצד אחד ובידוד בינלאומי הולך וגובר מצד שני. מה מציע המוזיאון לעולם כזה? בידור ׳איכותי׳ והליכה אגרסיבית בין הטיפות. בלי תשוקה ובלי עמדה, אבל עם תערוכות בלוק־באסטר תקופתיות. זה גם סוד ההצלחה של ג׳יימס סניידר. הוא מקצוען, והעובדה שהוא מצליח לנהל מוסד כל כך מורכב בלי החלמאות המקומית הרגילה ובלי לקרוס כלכלית כל שנתיים גורמת לאנשים להרגיש אסירי תודה עד כדי כך שלא שמים לב מה הולך פה לאיבוד״.
עשור חלף, סניידר עזב, מנהלים חדשים נכנסו ויצאו כל שנתיים ורק דבר אחד נשאר כשהיה – אובדן הדרך. הוכחה לכך ניתנה השבוע בפסגת חסרי-חוליות בין הנהלת המוזיאון לנשיא המדינה יצחק בוז׳י הרצוג, שזכה לתואר עמית כבוד של המוסד. מוזיאון שלא גידל עמוד שדרה בימים שלפני הקטסטרופה, מגיע אל שיאה כשהוא חולק כבוד לפוליטיקאי נבוב שכבר שנתיים נותן גב איתן לממשלה שבוגדת בעמה ובחטופיה, מבצעת פשעי מלחמה ומפרקת את המערכות הציבוריות בזו אחר זו. בושה למוזיאון ובושה לעסקניו.
אלטרנטיבה לכיבודים המביכים הציגה השבוע אוניברסיטת ב״ג בנגב, שהעניקה תואר דוקטור לשם כבוד לשורת יוצרות וחוקרים וביניהן הציירת זויה צ׳רקסקי, הסופרת ניקול קראוס ויוצר התוכן ופעיל השלום נוסייר יאסין (נאס דיילי).
בינתיים ב״ערב רב״: ג׳וי ברנרד כותבת על תערוכתה של עדי ארגוב בבית האמנים בירושלים. "איך אפשר להציג את הגוף, נושא שחוק לעייפה שמוכר לכל, בדרכים חדשות? איזו תנועה יכול לייצר הגוף המוגבל, האחר, זה שהשתנה ללא היכר? והאם בזכות התנועה החופשית, האינטואיטיבית – של היד הרושמת, של הגוף השרוי במעשה האמנות, של הגוף המסומן ביצירה – יכול הגוף (הגשמי והרוחני כאחד) להחלים? איזה סיפור הגוף הזה יודע לספר?"
עידית קופסקי ובר מוסן לוי כותבות על מעמדם הסמלי של רכיבי הבית בצל השבעה באוקטובר. ״הבית הופך ארעי, משתנה מרגע לרגע, הגבולות הברורים בין פנים לחוץ ובין חלל לחלל הופכים לסימון זמני בלבד. הבחירה של אולמן להציג את תכנית הבית ריקה, בלי לפרט על החפצים והרהיטים שמספרים על אודות המתגוררים במבנה, הופכת את חווית השיטוט בגבולות הבית לחוויה גנרית וחזרתית, וכל מבקר יכול להשליך עליו את ביתו שלו".
עוד באתר:
קויו קואו, אוצרת התערוכה המרכזית בביאנלה בונציה 2026, נפטרה במפתיע.
ביתן בחריין זכה בפרס אריה הזהב בביאנלה לאדריכלות בונציה 2025.
קורסי סמסטר האביב ייפתחו בשבוע הבא
בלמידה מקוונת בבית לאמנות ישראלית
בימי שלישי: ״גלות בתוך הבית״ בהנחיית טלי תמיר ו״אמנות וידיאו במזרח התיכון״ בהנחיית נבט יצחק; בימי רביעי: ״הטופוגרפים – שיחות על צילום מקומי״ בהנחיית יאיר ברק.
הקורס ״גלות בתוך הבית״ בהנחיית ד״ר טלי תמיר (אורחים: צדוק בן דוד ויצחק ליבנה), ידון בקולות הזרים באמנות הישראלית, אלה שלא התחברו לגמרי וסרבו להיטמע באופן מלא. החל מההוויה הגלותית, דרך עיסוק בזהות מזרחית לגווניה, ועד לתחושת הזרות בלב הבית וכמיהה מחודשת לגלות ולפיזור דיאספורי באמנות ובתרבות הישראלית העכשווית, לאור המציאות הקשה בישראל.
הקורס ״אמנות וידאו במזרח התיכון״ בהנחיית נבט יצחק יתמקד בפרקטיקות של אמנות עכשווית תוך בחינה של אמנים פעילים ומוסדות תרבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ומתן דגש עיקרי על עשייה אמנותית בתחום הוידאו והמיצב באזור. הוא יבחן באופן ביקורתי את תפקיד התרבות בתקופה של קונפליקט וגלובליזציה, ואת מעמדה של היצירה האמנותית העכשווית כמשקפת תהליכים היסטוריים, מייצרת הקשרים בין העבר להווה, ואף מעצבת נראטיבים חלופיים בעידן של תהפוכות פוליטיות, אי־שקט חברתי, אקטיביזם פוליטי וחוסר וודאות אזורי.
הקורס ״הטופוגרפים – שיחות על צילום מקומי״ בהנחיית יאיר ברק יבקש להתבונן על הצילום העכשווי בישראל באמצעות דיאלוגים. בכל מפגש יזמין יאיר ברק אורח או אורחת שעשייתם הצילומים נובעת מתוך שאלות אודות מקום וישוחח עמם על עמדה אסתטית, על היחסים עם המרחב, על ראיה ועל ביקורת. משתתפים.ות: שירלי וגנר, הדר סייפן, אורית סימן טוב, רון עמיר, גסטון צבי איצקוביץ, אתי שוורץ.
רון עמיר, העץ של אנואר ובשארה, 2015
לאן המוזות הולכות? תפקידו של שדה האמנות במציאות קיצון
כנס האמנות השנתי בגבעת חביבה | שישי 16.05
האמנית והשחקנית ראידה אדון תגיע לכנס מפריז ותספר לענת לידרור, מנהלת ואוצרת המרכז המשותף לאמנות בגבעת חביבה, על עבודות הוידאו ארט שלה והשפעת המלחמה על חופש הביטוי האמנותי. ד"ר גליה בר אור תנחה את הפאנל המרכזי, בו ישתתפו פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל; פרופ' נורית גרץ, סופרת וחוקרת תרבות; האמן פרופ' אסד עזי; זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה ויו"ר הביאנלה האוטונומית; וסופי אבו שקרה, אדריכלית ומעצבת שתערוכתה בוטלה והושתקה השנה.
בשנה שעברה התקיים הכנס השנתי בתחושת בהילות, בימים שנעו בין שתיקה רועמת להשתקה מסוכנת. השנה הכנס מתקיים בשלהי מציאות בלתי אפשרית ומלחמה שלא רואים את סופה, ושואל שאלות על תפקידו של שדה האמנות במציאות הזו – כמגיב וכסובייקט.
רותם שרף ורגד סואעד, אמנים צעירים שלקחו חלק בתוכנית הרזידנסי בגבעת חביבה, יספרו על שלושת החודשים במהלכם חיו, למדו ויצרו יחד.
את הכנס יחתום ביקור בתערוכה הקבוצתית של בוגרי תוכנית הרזידנסי, "אור פרא".
בואו נדבר על מצלמות אבטחה
מפגש ראשון בסדרה ״ההווה הבא״ של המפעל וברוטינה
14.5 יום רביעי הקרוב | בשעה21:00 | כרטיסים: https://hamiffal.com/event/644/
המציאות כפי שאנחנו מבינים אותה הולכת ומשתנה לנו מול העיניים, סדרת מפגשים חדשה במפעל באה לשפוך אור על התרחישים הריאלים שצפויים לנו בעתיד ועם חלקם אנחנו מתמודדים כבר בהווה.
הסלון של ״ההווה הבא״ הוא יוזמה חדשה של המפעל וברוטינה בניהולם האמנותי של עומרי בן דור ודורון גליה־קינד. פעם בשבועיים, עד סוף 2025, הסלון יהיה פתוח ויארח מפגשים הרצאתיים־דיאלוגיים־אמנותיים, בהם יעלה בכל פעם תרחיש עתידי ריאלי אחר שעלול לשנות את המציאות שלנו כפי שאנחנו מבינים ומבינות אותה. בכל מפגש נארח מומחה.ית תוכן ואמן.ית, שישפכו אור על ההווה והעתיד.
סלון מס׳ 1 יארח את החוקר האמן והמעצב רונן אידלמן ואת האמן רגב עמרני לשיחה על מצלמות אבטחה, מעקב ותיעוד, דאטה ורשתות, בנסיון להבין מה המשמעות של עולם מתועד כל כך, ואיך זה יעצב את החברה הפרט והמדינה שנים קדימה.
השבוע בבית הנסן
ערב הקרנות סרטים, תקלוטים והופעה חיה ברחבי בית הנסן!
קולונע שפיגל וקלאופטרה, חלל המוזיקה של הנסן משתלטים על החדרים ההיסטוריים של בית הנסן לערב של הקרנות סרטים, תקלוטים, שתייה וגם השקת אלבום של צמד האלקטרוניקה הירושלמי Tualet.
יום חמישי 15.5.2025 ב־20:00 ברחבי בית הנסן | כרטיסים ופרטים נוספים
עיצוב: מאור פרידמן
חברושקה בירושלים, תערוכת הטקסטיל היפה של בתיה קולטון ורוני פחימה ובה אגדת עם רוסית מקבלת פרשנות מחודשת. התערוכה כוללת גם אוצר מרתק של ניסיונות, סקיצות, תהליכי עבודה והתנסות בטכניקות טקסטיל שונות, כניסה חופשית.
מראה הצבה מתוך "חברושקה", צילום: דור קדמי
מרכז לאמנות ומחקר מעמותה מזמין לשיח גלריה עם האמנית טליה טוקטלי והאוצרת דביר שקד, בעקבות התערוכה ״טייסת פרפרי דם״ (הפתוחה לקהל בגלריית מעמותה). בשיח נשמע על תהליך העבודה, מקורות ההשראה ועל בחירות אמנותיות.
יום שישי 16.5.2025 בשעה 11:00 בחדר הקולונע בבית הנסן, כניסה חופשית.
צילום: טליה טוקטלי
סוכנות קריאטיב אוסטרליה (Creative Australia), הגוף הממשלתי האחראי למימון האמנות במדינה, הודיעה כי האמן חאלד סבסאבי, שגדל בלבנון, והאוצר מייקל דאג’וסטינו ישובו להוביל את הביתן האוסטרלי בביאנלה לאמנות בוונציה בשנת 2026. ההחלטה באה לאחר הדחתם בפברואר בעקבות לחץ פוליטי, בשל עבודות קודמות של סבסאבי שעוררו סערה, בהן סרטון הכולל נאום של מזכ"ל חזבאללה לשעבר, חסן נסראללה. הסרט הוביל להאשמה בסנאט האוסטרלי כי מדובר ב"עידוד לטרור", על רקע מתיחות פוליטית גוברת ואקלים אנטישמי במדינה. 
חמישה מבנים היסטוריים לשימור בכיכר ביאליק - מוזיאון העיר, בית ביאליק, בית ליבלינג, פליציה ובית ראובן - נפגעו כתוצאה מהדף פיצוץ הטיל שנפל במרכז תל אביב. הנזקים כוללים דלתות מקוריות שנעקרו, חלונות שנופצו ותריסים שנהרסו. בבית ביאליק נפגעה גם יצירת אמנות מרכזית של חיים ליפשיץ מהעשרים של המאה הקודמת, המתעדת את ביאליק ורבניצקי בעבודתם על ספר האגדה. 
