המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות
ברוכים הבאים ל”מדור לחקר החלל”, מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו
איפה אנחנו:
אטליה שמי שוכן בקיבוץ כברי שבגליל המערבי, בחלל ששימש במשך עשרות שנים כסטודיו לפיסול ולציור של הפסל יחיאל שמי, עד פטירתו. עם פתיחתו של המקום לציבור, הוחלט לשמר את סביבת העבודה האותנטית כדי לשמר את יצירתו ואת מורשתו האמנותית. כיום המקום משמש כחלל תצוגה המציג גם את מכלול יצירתו של שמי – פסלים, ציורים, רישומים, תחריטים ועבודות על נייר. את המתחם מקיף גן פסלים רחב הצופה אל נופי הגליל המערבי. חלל הגלריה אינו רק מקום לשימור זיכרון ויצירה, אלא גם מרחב חי ודינמי, ולצד התצוגה הקבועה מתקיימות בו תערוכות מתחלפות ודיאלוגים אמנותיים עם אמניות ואמנים צעירים, המבקשים ליצור זיקה חדשה ליצירתו של שמי ולרוח המקום.
היסטוריה של המבנה בקצרה:
החלל נבנה בשנת 1962 עבור הפסל יחיאל שמי, ושימש כאטליה לפיסול. בשנות ה־90 הורחב החלל כדי לכלול גם אזור עבודה לציור ולעבודות על נייר. בשנת 2011 הוסב המקום לחלל תצוגה, תוך שמירה על המבנה והאווירה המקורית.
יחיאל שמי (שטיצברג) גדל בחיפה, בשכונת בת גלים הצמודה לים. בוגר בית הספר “הריאלי” בעיר, למד ציור אצל פרופסור קונרד הניך מהטכניון, והתחבר עם הצייר יוסף זריצקי. בהמשך, התמקצע בפיסול במסגרת לימודיו אצל הפסל יצחק דנציגר בתל־אביב.
בגיל 17 הצטרף למקימי קיבוץ בית הערבה, ולאחר פינוי הקיבוץ במלחמת העצמאות התיישב עם חבריו בקיבוץ כברי שבגליל המערבי, שהפך לביתו לכל החיים. שמי הקדיש את חייו לאמנות, נאבק על הכרה בעבודת האמן בתוך מסגרת הקיבוץ, ושילב בין חיי המשק לתפקידי מפתח, תוך שמירה על המקום המרכזי שהאמנות תפסה בחייו.
גן הפסלים, מתוך התערוכה להסתכל רחוק ולנשום עמוק – עשור לאטליה שמי, צילום: טל ניסים
תולדות האמנות:
אטליה שמי הוסב לחלל תצוגה ציבורי בשנת 2011, ומאז התקיימו בו כ־45 תערוכות, שיחי גלריה, מופעי מוזיקה ומופעי מחול, שהופכים אותו למרכז פעיל וחי לתרבות ואמנות בגליל המערבי.
מי הנפשות הפועלות?
את המקום מנהלים יעל ונמרוד כנעני – בתו וחתנו של האמן. עם הפיכתו של האטליה לחלל גלריה, החלה לאצור את התערוכות סמדר שינדלר, ולצידה פועלת לילך אלבוים, האחראית על המנהלה והתפעול השוטף.
ספרו לנו בקצרה על כמה תערוכות בולטות שהתקיימו בגלריה:
מאז הפיכתו של אטליה שמי לחלל תצוגה ציבורי, התקיימו במקום מגוון תערוכות קבוצתיות ויחידניות, שיחי גלריה ומופעי אמנות שונים. כל תערוכה היא המשך של השיח עם מורשתו העשירה של יחיאל שמי, תוך פתיחות לעבודה אמנותית עכשווית ולמפגשים בין דורות ותחומים אמנותיים מגוונים.
דיאלוג בין דורות – יחיאל שמי ויעקב דורצ’ין (2012)
תערוכה של הפסל יעקב דורצ’ין, שהציגה פסלים קטנים שיצר בשנה שקדמה לתערוכה. דורצ’ין נחשב להמשך טבעי של מסורת הפיסול הישראלי הרוחני, ויצירתו של שמי משמשת לו אב־טיפוס.
מתכתבים עם שמי – תערוכה קבוצתית (2013)
תערוכה שחושפת צד אחר של יחיאל שמי, דרך יומנים, מכתבים ומחברות עבודה בכתב ידו, לצד יצירות של אמנים שהיו חבריו ועמם ניהל שיח אמנותי. התערוכה ציינה עשר שנים לפטירתו.
לאורך הקו – כשרישום מדבר בשפה פיסולית (2017)
תערוכה קבוצתית הבוחנת את הקשר והשיח בין רישום לפיסול, דרך עבודות של אמניות ואמנים העוסקים בפיסול ורישום במגוון מדיות.
הילה טוני נבוק – הרחבות (2018)
תערוכה שבה הציגה הילה טוני נבוק התערבויות פיסוליות בחומר מפתיע – שמשונית – סמוך לפסליו של שמי, ויצרה הצעה חדשה, צבעונית ומפתיעה להתבוננות ביצירות הקאנוניות שלו.
להסתכל רחוק ולנשום עמוק – תערוכה קבוצתית לציון עשר שנים לאטליה שמי (2021)
בתערוכה הוצגו עבודות פיסול עכשוויות של אמניות ואמנים שהציגו באטליה לאורך עשור. העבודות, בעיקר פיסול, ממשיכות ומרחיבות את שפתו האמנותית של שמי.
בחום עם פס כחול – אורי ריזמן ויחיאל שמי: מפגש מאוחר (2024–2025)
תערוכה משותפת המתמקדת בנוף ומציגה שיח בין פיסול, רישום וציור, ומאפשרת לבחון מזווית חדשה את יצירותיהם של שני “ענקים”. תערוכה זו נוצרה בשיתוף פעולה עם חללי האמנות הנוספים בקיבוץ כברי: מרכז גוטסמן לתחריט וגלריה כברי.
באתר האטליה ניתן למצוא מידע ותמונות על יצירתו של שמי ועל הפעילויות והתערוכות באטליה.
חלל ציור, מתוך התערוכה להסתכל רחוק ולנשום עמוק – עשור לאטליה שמי, צילום: טל ניסים
כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:
מטראז’: המתחם מחולק למספר חללים, שכל אחד מהם משקף היבט אחר ביצירתו של שמי ובאופיו של המקום: גן פסלים רחב ידיים מקיף את האטליה, ובו מוצבות יצירותיו באינטראקציה עם הנוף הפתוח; סככת עבודה עם מנוף ששימשה לפיסול; חלל פיסול פנימי סגור, נטול חלונות; חלל מזכירות עם חלון גדול הפונה אל נופי הגליל המערבי; וחלל ציור ומחסן עבודות, מואר באור טבעי החודר דרך חלון עליון.
גובה תקרה: 4.5 מטר.
סוג רצפה: בחדר הפיסול רצפת בטון חשוף, ואילו בחלל הציור, שהתווסף בשנות ה־90, אריחי שומשום בגודל 2020X ס”מ.
חלונות: כפי שצויין קודם, בחלל המשרד ובחלל הציור קיימים חלונות המאפשרים כניסת אור טבעי, המשלים את תאורת הפלורסנט והתאורה הממוקדת בהתאם לצורך.
תאורה: החלל מואר בתאורת פלורסנט כללית, בדומה לתאורה בהאנגרים, ובהתאם לתערוכות המוצגות מותקנת גם תאורה ממוקדת המבליטה את היצירות.
בסקאלה שבה 1 היא קובייה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית?
במקום טוב באמצע – 5.
כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה: התערוכות מוצגות בשני החללים שבמתחם: לעיתים כתערוכות יחיד ולעיתים כתערוכות קבוצתיות, המאפשרות שיח מגוון ועשיר בין האמנים והיצירות.
יש חלומות לשינוי ושיפוץ החלל? אם כן, ספרו לנו עליהן:
לא בטוח ש”שיפוץ” היא המילה הנכונה. החלל מכיל זיכרון פיזי ואנושי של שמי, הכולל את כלי העבודה שבהם עבד במשך השנים. כן יש חלומות על התאמות שיאפשרו עבודה נוחה יותר, נגישות טובה יותר, ואולי גם תנאים שישמרו טוב יותר על העבודות, אבל הכל מתוך רצון להמשיך את המקום, לא לשנות אותו באופן מהותי אלא לשמור על הרוח והייחוד של האטליה. אם וכאשר יקרה שיפוץ, הוא ייעשה ברגישות, מתוך הקשבה למה שהמקום כבר מכיל, ולא מתוך ניסיון למחוק או להמציא אותו מחדש.
שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:
של מי הבעלות על המבנה? המבנה בבעלות קיבוץ כברי.
מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה? מוסד ציבורי ללא מטרות רווח.
החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים (עירייה, משרד התרבות, קרנות)? משרד התרבות, קרנות אמנות למיניהן, מפעל הפיס.
האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים? השתתפות הקיבוץ, מכירת פסלים מתוך האוסף (מתוך כוונה לשמר את האוסף הקיים).
האם נגבים דמי כניסה על ביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף? לא נגבים דמי כניסה למעט סיורים מודרכים, וגם במקרה זה הכסף הולך לתפעול השוטף של המקום.
האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל? לא.
האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות? החלל תומך בהצגת עבודות חדשות של אמנים, ובמסגרת יישום החוקים החדשים, אמניות ואמנים זכאים לקבל שכר אמן עבור יצירותיהם המוצגות במקום.
במוסד יש מקבלי משכורות קבועים? אם כן, באילו תפקידים? אוצרת ואחראית מנהלה ותפעול מקבלות שכר קבוע, מנהלי המקום עובדים ללא שכר.
האם אתם מסתמכים על עבודה של מתנדבים? אם כן, באילו תפקידים? לא.
מה גודל התקציב/המחזור הכלכלי של המוסד? כ־300,000 בשנה.
חלל ציור, מתוך התערוכה להסתכל רחוק ולנשום עמוק – עשור לאטליה שמי, צילום: טל ניסים
אמנות וסביבה:
האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה? כן. הדרכות לגנים ובתי ספר יסודי ותיכון; בכל תערוכה מתקיים שיח גלריה.
האם אתם עובדים גם עם השכנים – הקהילה הגאוגרפית הקרובה? לא.
האם מתקיימת אצלכם פעילות חינוכית או חברתית? כן, הפעלות לילדים, מגני ילדים דרך בית ספר יסודי, ובעיקר מגמת האמנות של בית הספר התיכון האזורי.
מי קהל היעד שאליו פונות התערוכות בחלל? קהל היעד של התערוכות באטליה שמי מגוון, וכולל גם קהל מקצועי מעולם האמנות, אוצרים, אמנים וסטודנטים, וגם קהל רחב וסקרן המגיע לחוות אמנות עכשווית בהקשר של יצירה מקומית והיסטורית. התערוכות שואפות ליצור שיח נגיש אך עמוק, שמעודד התבוננות, מפגש וחשיבה גם בקרב מבקרים מהקיבוץ ומהאזור, וגם בקרב קהלים מהמרכז ומכל הארץ.
ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה?
הדרך הכי פשוטה וטובה היא לכתוב לנו. לשלוח תיק עבודות, רעיון לתערוכה או אפילו מחשבה ראשונית על כיוון לתערוכה, ולספר איך מדמיינים את השיח בין העבודות המוצעות לבין החלל, או לבין המורשת של שמי. אנחנו משתדלים להישאר פתוחים, לראות מה קורה בשדה ולהקשיב לקולות חדשים. אין נוסחה אחת או טופס קבוע, אבל כן חשוב שתהיה מחשבה, התאמה והצעה שמרגישה כנה.
האם יש קול קורא לתערוכות שיוצא בזמנים קבועים?
באטליה שמי אין קול קורא תקופתי או קבוע לתערוכות. עם זאת, כפי שציינו, המקום פתוח לקבל הצעות שיכולות להתאים לאופי ולרוח המקום. ההחלטות על תערוכות מתקבלות תוך התחשבות בהתאמה אמנותית, בהקשר ובמרחב.
באתר הגלריה קיים מייל לשלוח אליו תיקי עבודות?
ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם?
האטליה נולד כחלל עבודה לפיסול וציור, וזה ניכר גם בחללים עצמם וגם ברוח המקום. לכן, יש זיקה טבעית לעיסוק בחומרים אלו ובעבודות שיש להן נוכחות פיזית או מרחבית. עם זאת, לאורך השנים הצגנו גם תערוכות רישום, תיעוד, טקסט, מיצבים ועבודות שנגעו בנושאים מגוונים. אנחנו לא מוגבלים לנושא או טכניקה מסוימים, אלא מחפשים הצעות שיש להן חיבור אותנטי למרחב, לשמי או לרוח המקום, מתוך שאיפה ליצור מעין מעבדה או אטליה בתוך אטליה.
משהו נוסף?
אטליה שמי הוא לא רק מקום שמורשתו של האמן זורמת בו; הוא גם פתח לשיח מתמשך עם אמנות ועם חומר שבו הזמן והמרחב מזמינים להתבוננות, סקרנות ופתיחות. המקום מזמין מבקרים סקרנים ויצירתיים להיכנס, להרגיש, ולהיות חלק משיח אמנותי שממשיך להתחדש.
איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם?
לאתר הגלריה לחצו כאן.
פייסבוק: אטליה שמי
אינסטגרם: atelier.shemi@
חברי קבוצת הרכישה של מוזיאון תל אביב לאמנות “בוחרים אמנות”, רכשו 35 עבודות של 11 אמניות ואמנים ישראלים עכשוויים עבור אוספי האמנות של מוזיאון תל אביב לאמנות. כמידי שנה, משקפת בחירת העבודות מכלול דגשים הנוגעים לייצוג רב דורי, גיוון מדיומלי, תמיכה בהתפתחותם של אמניות ואמנים בכירים במהלך דרכם האמנותית וכניסה ראשונה של אמנים, שלא זכו עד כה בייצוג יצירתם, לאוסף. 
