מתחת להר הבית. בידינו

האם פסטיבל ״מתחת להר לאמנות ציבורית חדשה״, שנערך השנה סביב הר הבית, הצליח לגעת במתח בלי לפוצץ את חבית חומר הנפץ אך גם בלי ליפול לקלישאות ולהיות בסדר עם כולם? כותבים/ות שונים/ות מגיבים לאירועי הפסטיבל שנערך בחודש שעבר.

בשלהי אוגוסט התקיים בירושלים פסטיבל "מתחת להר לאמנות ציבורית חדשה", במסגרת "עונת התרבות בירושלים" ובניהולו האמנותי של עומר קריגר. כששמענו שהפסטיבל עומד לפעול סביב הר-הבית ובתוכו, די נחרדנו. יש מתח בין יצירה שדורשת אגו ורצון לחדש ולבלוט לבין חומר נפץ כמו הר-הבית – מקום טעון מבחינה דתית ופוליטית, שדורש עדינות וענווה. פחדנו מהיומרה לגעת בנושא שדורש עומק, סובלנות ובעיקר בינה דווקא במסגרת פסטיבל, שכלל לא בטוח שיש לו אפשרות לקיים תנאים כאלה. מצד שני, על רקע ההימנעות של רוב האמנות מנגיעה בנושאים רלבנטיים ודליקים כל-כך, שמחנו על הנכונות של "מתחת להר" לקפוץ לאש בצורה ישירה ואמיצה. לכן באנו לפסטיבל ספקנים גדולים, אבל גם בציפייה וסקרנות לנוכח האתגר שהוא הציב בפנינו. תהינו אם יצליח לקיים את הדרישות הללו ולגעת במתח בלי לפוצץ את החבית, אך גם בלי ליפול לקלישאות ולקרוס מרוב נסיונות להיות בסדר עם כולם.

זה היה שבוע לא קל. לצד סיורים ומסעות מרתקים ומלמדים, הוצגו גם עבודות שטחיות ומעצבנות, כשההפרדה בין "סיורי לימוד" ל"אמנות" הועמדה מלכתחילה בסימן שאלה. בתוך הנוחות של ההפקה המתוקתקת של הפסטיבל, נוצר לכמה ימים משהו מיוחד אך גם שנוי במחלוקת, ואת הנקודה הזו רצינו לברר. התוכנית המפוזרת, שכללה מבחר סיורים ועבודות במקומות שונים, בימים שונים ובשעות שונות, לא איפשרה לאיש לחוות את הפסטיבל במלואו. כיוון שכך לא נוצרה במה לדיון ושיתוף של ידע וחוויות. השאלות והבעיות שעלו מ"מתחת להר" דורשות מאיתנו לחזור לשם, ולכן ביקשנו ממשתתפים שונים בפסטיבל לשלוח לנו את רשמיהם.

בימים הקרובים נפרסם מדי יום ביקורות, תגובות וחוויות של כותבים/ות שונים/ות שהשתתפו בפעילויות הפסטיבל. קישור יתפרסם פה בכל פעם שיעלה מאמר חדש.

דפנה בן שאול – ״צליינות חלופית מתחת להר״

מירון רפפורט, יעל ברדה ועדה בילו – שלושה יצאו מ״מתחת להר״

הדס קידר – מתחת לאף

גלעד רייך – כשהמציאות רדיקלית יותר מכל פעולה אמנותית

דנה שלו – פיספסו את ההר

רונן אידלמן אקס-טריטוריה של שוחרי תרבות

מור כהן – אם ההר לא יבוא אלי

אלן קאפרו (בשיתוף עומר קריגר ואודי אדלמן) - בניית חומת קרח ליד הכותל המערבי

אלן קאפרו (בשיתוף עומר קריגר ואודי אדלמן) – בניית חומת קרח ליד הכותל המערבי

4 תגובות על מתחת להר הבית. בידינו

    אז מסתבר שגם לאירועי מתחת להר יש מנהל תל אביבי,
    מה שמסביר את הניתוק מהמציאות שמאפיין את כל הפסטיבל,
    וכשרוצים כל כך לעשות "אמנות" בלי להתייחס ל"מציאות", התוצאה אכן שטחית וריקה ולא נותרת אלא "אסתטיקה" של "צליינות חלופית".
    לא בכדי, ההתייחסות היחידה למציאות התבטאה בסיורים ה"לא-אמנותיים", שהיו שנויים במחלוקת גם אצל מי שהובילו אותם.
    השאלה הרחבה יותר היא אם מהלך של ניצול אמנותי שמתנכר לתושבי המקום עצמם הוא לגיטימי, ואם במציאות הנוכחית, הקרובה לפתחו של אבדון מוחלט, נכון ל"אמנות" לשתף פעולה עם פסטיבלים של הסחות דעת והטיות פוליטיות ולהמשיך לעשות "אמנות" ולעצב "אסתטיקה" על קרקע בוערת.

    תודות לסיורים בסגנון אריאל שרון שנת 2000 הפסטיבל כנראה הצית את האנתיפאדה השלישית בהר הבית!

    חומה מקרח אם זה המסר של הפסטיבל הזה או גולת הכותרת שלו זה מזכיר את הבדיחה על
    זה שיודע למכור קרח לאסקימוסים שלא צריכים את הקרח כי יש להם משלהם מספיק. לא צריך למכור את הר הבית בידיהם של תושבי ירושלים או חובבי אמנות כי הוא ממש כמו קרח לאסקימוסים, הווה אומר קרח לאסקימוסים והר הבית לירושלמים זה אותו סיפור. כנראה לא מספיק מעניין כדי לייצר אמירות אמנותיות ומה שלא אמנותי הוא ממלא לא שווה פסטיבל .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.