דיון בעתיד מוזיאון ת"א

דיון רב-משתתפים/ות שנערך בבניין התואר השני של בצלאל, יום שישי 26.8.11

http://youtu.be/xjQvpU6ckJ4

http://youtu.be/ccIXLM1LAfk

http://youtu.be/2ZFgu3Cd_f4

http://youtu.be/m1o_EU5a598

http://youtu.be/DLV5XfnpGH4

http://youtu.be/E5ierb5bLnk

http://youtu.be/xTe9oaCJr_s

http://youtu.be/1aUr58dDJwM

http://youtu.be/g9VOip1hDHQ

http://youtu.be/z4fvTYddHcY

http://youtu.be/3eNYDAbR9HM

http://youtu.be/PAlw8DagLRc

http://youtu.be/CybJxTCaf5s

http://youtu.be/ci2W7ftwBgI

דוברים לפי הסדר: פרופ' חנוך גוטפרוינד (מנחה הדיון), עופר ללוש, סיגלית לנדאו, יהושע סימון, צבי גולדשטיין, ציבי גבע, צבי אפרת, חנוך גוטפרוינד קורא את מכתביהם של דני קרוון ויאן ראוכוורגר, דורון רבינא, יונתן אמיר, נחום טבת, הדס רשף, מאשה זוסמן, אתי אמינוף. תודה לצלמת אילה נצר.

8 תגובות על דיון בעתיד מוזיאון ת"א

    אם יש תחרות על תואר האמן העילג, וזו תחרות קשה מאד, נראה לי שסיגלית לנדאו מנצחת בה

    זוהי התכנסות מענינת של אמנים שמרביתם ינקו את הצוף שמוזיאון תל אביב הציע בעברו "הדיקטטורי, הריכוזי" ייתכן שכל מה שיכול לאתגר אותם זה פשוט לנהל אותו בעצמם,
    והמנצח בתחרות האמן הרהוט, שלא נהנה ממשמני המוזיאון יהיה יונתן אמיר.

    הפרספקטיבה המשמעותית שגם באה מתוך תפיסה ערכית-חברתית רחבה היא זו של יהושע סימון ויונתן אמיר.

    כל הזמן מצייניים שהאמנים ממנים את אמנותם ואת הסטודיו,
    חשוב גם לציין את מאות האמנים שאין באפשרותם לממן את כל זה, וגם אין להם עזרה מההורים. ולכן הם נשארים מאחור. כי אין להם תקציב לעבודה על תערוכה והקרנות המעטות בדרך כלל עוזרות לאמן רק לאחר מעשה. אמנים תקועים שמחכים לנס. יש לא מעט כאלו.

    כרגע התרבות בארץ נמצאת בהפרטה לכן לדעתי נדרשת מהפכה:
    במקרה הטוב האמן ממן את כל התהליך מכוון שהוא נשאר בסופו של דבר רק עם ההכרה. יצירת האמנות נמכרת ובתמורתה ממנים את שרשרת ההוצאות זמן, סטודיו, התערוכה, הקטלוג,פרסום ועוד. מכאן האמן על פי רוב בשום אופן לא יכול לצאת נשכר מבחינה כלכלית מהאמנות גם כאשר הוא מצליח, ובכל זאת הוא ממשיך לממן אותה כי הוא חייב. כל הגורמים פשוט מנצלים את הצורך הזה של האמן והדבר לא הוגן ולא מכבד.
    מדוע האמן נדרש לשאת כמעט בכל ההוצאות? מדוע יצירתו צריכה לממן את כל ההוצאות? מה בדבר שיצירת האמן תהה קניינו של האמן? למה שלא נחולל מהפכה בתפיסה הבעייתית והמנצלת הזו? בעלי חללי תצוגה יצטרכו לשלם לאמן שכר אמן כדי להציג את יצירתיו שכן מגיע לו תגמולים שכן מדובר ביצירתו והוא בעל זכויות היוצרים.
    לכן אני מציעה: יצירתו של האמן צריכה להישאר קניינו הרוחני, וכל העושה בה שימוש צריך לקבל לצורך כך רשות, להציגה באופן ראוי , כמו כן לשלם שכר אמן, ואחר כך להשיבה לבעליה.
    אני מציעה לבטל את התפיסה המסחרית, מכוון שיש בה מידה ניכרת של הפטרונות , היא לא ראויה לחברה שמכבדת תרבות , היא לא מכבדת את האמן.

    […] הטקסט המובא כאן לקוח מדיון שהתקיים בתוכנית התואר השני בבצלאל באוגוסט 2011. הדיון עסק בעתידו של מוזיאון ת"א ונערך […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.