המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות
ברוכים הבאים ל”מדור לחקר החלל”, מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו
איפה אנחנו:
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה (מכונה גם “האו”פ”) ברעננה, שהושלם בשנת 2004, תוכנן על ידי האדריכלית זוכת פרס ישראל עדה כרמי־מלמד. מערך התנועה בקמפוס מזכיר עיר רנסנסית עם רחובות מרוצפים, שדרות עמודים, כיכר ציבורית ואמפיתיאטרון, ובמרכזה הגלריה, שתוכננה כך שהיא ממוקמת במרכז המבנה ומשמשת למעשה ציר מעבר בין כל יחידות האוניברסיטה.
גלריית האוניברסיטה הפתוחה ייחודית בהיותה מרחב ציבורי פתוח, בשונה מן המודל של “קוביה לבנה” – חלל התצוגה ה”נייטרלי” והנקי – שהפך לדומיננטי בגלריות ובמוזיאונים לאמנות מודרנית ועכשווית מהמאה ה־20 ואילך. אופיה ומיקומה המרכזי בקמפוס רעננה, בין שני האולמות הגדולים, מזמן חשיפה של קהל רחב ומגוון מאוד לאמנות. בין השאר מבקרים בגלריה משתתפי השתלמויות מורים, סטודנטים בתכניות הממשל המקומי, משתתפי כנסים רבים הנערכים בקמפוס, סטודנטים וסטודנטיות, ועובדי האוניברסיטה, שעבורם נערכים סיורים מודרכים בכל תערוכה.
תולדות האמנות:
הגלריה פועלת משנת 2004. בשנת 2022 הוקם באוניברסיטה המרח”ב הדיגיטלי (מרכז למדעי הרוח והחברה הדיגיטליים) בתמיכת הוות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), והגלריה עברה לפעול במסגרתו כחממה לאמנות ניו מדיה השואפת לקדם שיתופי פעולה עם אמני ניו מדיה ישראלים, ובה בעת להציג אמנות ניו מדיה בינלאומית. מפתיחת המרח”ב הוצגו בחלל מספר תערוכות ניו מדיה של אמנים ישראלים ושל אמנית בינלאומית אחת.
הגלריה משמשת מעבדת מחקר אופטימלית שמזמנת ומאפשרת ליווי קרוב של פרויקט אמנות, מן הסטודיו ועד הבשלתו להצגה בפני קהל. מיצבי האמנות המוצגים בגלריה כולם תלויי מקום ונוצרו עבור החלל הייחודי של גלריית האו”פ.
באתר הגלריה ניתן למצוא מידע נוסף וכן פרטים ותמונות על תערוכות שהוצגו משנת 2018.
מי הנפשות הפועלות?
מנהלת אמנותית: פרופ’ חוה אלדובי
אוצרת הגלריה: כרמית בלומנזון, אוצרת לאמנות עכשווית

מתוך התערוכה “מקום אל מקום – רונן שהרבני פוגש את מיכה אולמן”, מראה הצבה,צילום: כרמית בלומנזון
ספרו לנו בקצרה על כמה תערוכות בולטות שהתקיימו בגלריה:
- מקום/אַל־מקום: רונן שהרבני פוגש את מיכה אולמן (ינואר 2020)
אוצרות: כרמית בלומנזון וחוה אלדובי
בתערוכה זו נוצר מפגש בין דורי בין האמנים רונן שהרבני ומיכה אולמן, לאור תפקיד המפתח של אדמה ביצירתם. שהרבני מנהל שיח עם גוף היצירה רב השנים של אולמן, המתייחס אל האדמה כמרחב פוזיטיבי ונגטיבי בו זמנית, כמסה וחלל, בית וקבר. שולחנות חול ועליהם הקרנות מציאות וירטואלית של שהרבני הוצגו לצד עבודות על נייר של מיכה אולמן, במקביל למיצב קינטי תלוי מקום: אנכים (2020) המבוסס למידת מכונה, שיצר שהרבני במיוחד לגלריית האוניברסיטה הפתוחה.
- לוקייה אלוואנו: חדר ירוק (מרץ 2023)
אוצרות: כרמית בלומנזון וחוה אלדובי
לרגל השקת המרח”ב הדיגיטלי במרץ 2023, הוצגה בגלריה תערוכה של עבודות וידאו במציאות וירטואלית (VR) של לוקייה אלוואנו (Loukia Alavanou), אמנית צעירה ומובילה בשדה האמנות הבינלאומי, שייצגה את יוון בביאנלה בוונציה בשנת 2022. בפתיחת התערוכה התקיים אירוע לקהל הרחב שכלל ראיון עם האמנית והדגמה חד פעמית בישראל של העבודה On the Way to Colonus שהוצגה בוונציה.
- פואמה/פה אימה: שערה במקום הפשע. יהושע סובול ורותי הלביץ כהן (נובמבר 2018)
אוצרת: כרמית בלומנזון
בתערוכה זו הוצג מיצב תלוי מקום של הציירת רותי הלביץ כהן והמחזאי והבמאי יהושע סובול. הפרויקט נוצר עבור הגלריה בהמשך לשיתוף פעולה רב שנים בין שני האמנים, שבמהלכו מגיב סובול לציוריה של הלביץ כהן.
תיעוד וידאו מהקמת התערוכה
- יצא מפרופורציות (יוני 2015)
אוצרת: כרמית בלומנזון
משתתפים: כרים אבו שקרה, מירב הימן, רקפת וינר עומר, אביטל כנעני, אורן פישר, אסתר שניידר, תמר שפר.
התערוכה עוסקת בחוויה האנושית העכשווית של עודפות והצפה, של תגובת יתר, של מרחב כאוטי המוצף באינפורמציה ובדימויים המשקפים כל זווית אפשרית בכל רגע נתון.

אורן אליאב, מראה הצבה מתוך התערוכה, צילום: אלעד שריג
- אורן אליאב: The Island Was a World (מאי 2024)
אמן אורח: אוסקר אבוש
אוצרת: כרמית בלומנזון
התערוכה נולדה משיר. השיר הוליד סרט. מתוכו נולדו גם ציורים. הוזמן אליה אורח מיוחד. באמצע פרצה מלחמה. העולם הסתחרר והוא עדיין. כל זה יחד יוצר תערוכה מסקרנת ומפתיעה.
התערוכה הזו מיוחדת ושונה. היא מורכבת משלושה חלקים:
- שיר שאותו כתב אורן באנגלית תוך ניהול שיח עם מודלים של בינה מלאכותית.
- סרט שעליו עבד אורן במשך שנתיים וחצי, תוך חקירה ושיתוף פעולה עם “המכונה” (AI). אורן התחיל לחקור את שיתוף הפעולה עם מודלים שונים אשר היו עדיין בחיתוליהם. הם התפתחו תוך כדי תהליך העבודה, כאשר אורן יוצר איתן שיח מקיף ומעמיק.
- ציורים המלווים את העבודה על הסרט ופותחים מרחב נוסף, במקביל לשיר ולווידאו.
- הפוסט אנושי: מחווה לגרניקה. מישל פלטניק (יוני 2025)
אוצרות: חוה אלדובי וכרמית בלומנזון
בתערוכה “הפוסט־אנושי: מחווה לגרניקה”, מציג מישל פלטניק מיצב המותאם לחלל המיוחד של גלריית האוניברסיטה הפתוחה, וכולל עבודות וידאו ואובייקטים פיסוליים המגיבים לנוכחות המבקרים. בהשראת ציורו האיקוני של פיקאסו, גרניקה (1937), פלטניק בוחן את הפער בין אנושיות לטכנולוגיה, ואת תחושת האיום הקיומי בעידן הפוסט־אנושי. התערוכה מחלצת דמויות מפתח מתוך גרניקה ומעניקה להן חיים חדשים – פיזיים (אובייקטים רובוטיים) ודיגיטליים (וידאו) – בתוך עולם שבו הגבולות בין אדם למכונה הולכים ומטשטשים.
כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:
מטראז’: אורך החלל הוא כ־25 מטר.
גובה תקרה: החלל בגובה ארבע קומות. בתוך החלל הזה עוברים שני גשרים המחברים בין החללים של המחלקות השונות באוניברסיטה.
סוג רצפה (מרצפות טרצו, קרמיקה, בטון מוחלק וכו’): שיש.
חלונות ותאורה: שילוב בין תאורה טבעית ותאורה מלאכותית. התאורה הטבעית נובעת משלושה חלונות הממוקמים רחוק, בגובה התקרה. בשעות קבועות בחצי היום חודרות קרני השמש וממיסות את המסה והחומר שהן פוגשות בדרכן, והופכות את המחזה ללא צפוי ומפתיע.
בסקאלה שבה 1 היא קובייה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית? 7.
כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה: תערוכה אחת בכל פעם, שתי תערוכות בשנה.
יש חלומות לשינוי ושיפוץ החלל? אם כן, ספרו לנו עליהן: יש חלומות ותקוות, ודאי. אבל קצת מוקדם מדי להרחיב. ממש בצעדים הראשונים של הבירורים.
שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:
של מי הבעלות על המבנה? האוניברסיטה הפתוחה.
מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה (מוסד ציבורי ללא מטרת רווח, גלריה שיתופית, גלריה מסחרית ועוד)? האוניברסיטה הפתוחה, ובתוכה הגלריה, הן מוסדות ללא כוונת רווח.
החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים (עירייה, משרד התרבות, קרנות)? לא.
האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים? לא.

אסד עזי ושי יחזקאלי, מראה הצבה מתוך התערוכה “הפרש הבודד והיהודי הנודד”, צילום: איציק בירן
האם נגבים דמי כניסה לביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף? לא נגבים דמי כניסה.
האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל? אמנים אינם נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל.
האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות? האו”פ, באמצעות הגלריה, משלמת סכום שנקבע מראש כהשתתפות בהפקת היצירה. סכום זה כולל שכר אמן.
במוסד יש מקבלי משכורות קבועים? אם כן, באילו תפקידים? האוצרת עובדת כעצמאית, אין משכורות קבועות בגלריה.
האם אתם מסתמכים על עבודה של מתנדבים? אם כן, באילו תפקידים? בכל שנה מארחת הגלריה סטודנט/ית מתמחה מן הקורס “התנסות באוצרות”, בהיקף של 100 שעות.
אמנות וסביבה:
האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה? מתקיימת פעילות רחבה של ביקורי קבוצות מגוונות: סטודנטים לאמנות ממוסדות להשכלה גבוהה, סיורי אמנות של קתדרה, אסכולות ואנשים פרטיים.
האם אתם עובדים גם עם השכנים – הקהילה הגאוגרפית הקרובה? קהל מן הסביבה (כפר סבא/רעננה) מגיע בקביעות לאירועי הגלריה.
האם מתקיימת אצלכם פעילות חינוכית או חברתית? הגלריה מארחת קבוצות תלמידים מן התכנית “סמסטר ראשון כבר בתיכון”, וכן משתתפי השתלמויות וכנסים הנערכים באו”פ.
מי קהל היעד שאליו פונות התערוכות בחלל? קהל היעד הוא רחב ומגוון, נקבל בברכה כל מבקר.
מה חסר בעיר/יישוב שלכם? היינו שמחות שיהיה ברעננה/כפר סבא מוזיאון לאמנות שירכז עשייה חינוכית תרבותית, ויהיה אבן שואבת לאוהבי התרבות.
ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה?
יש לפנות אל האוצרת כרמית בלומנזון במייל carmit.blu@gmail.com
ולכתב את המנהלת האמנותית פרופ’ חוה אלדובי במייל havaal@openu.ac.il
האם יש קול קורא לתערוכות שיוצא בזמנים קבועים? אין קול קורא בזמנים קבועים.
באתר הגלריה קיים מייל לשלוח אליו תיקי עבודות? (אפשר ומומלץ לצרף אותו גם כאן) יש לשלוח למיילים שהוזכרו לעיל.
ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם? (החל ב”אנחנו חלל שמתאים בעיקר להצבת ציורים” וכלה ב”הגלריה מתמקדת באמנות הנוצרת סביב משבר האקלים”) בשלוש השנים הבאות הגלריה תמשיך לפעול במסגרת המרח”ב הדיגיטלי ותתמקד באמנות ניו מדיה.
איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם?
לאתר הגלריה לחצו כאן.