עצומת אנשי אמנות

נוסח מכתב הפנייה לראש עיריית ת"א-יפו בעניין מוזיאון ת"א לאמנות. קראו וחתמו.

לכבוד ראש עיריית תל אביב-יפו, מר רון חולדאי,

בשבועות הקרובים אמורה להכריע וועדת מינויים בעניין מנהלו/תו החדש/ה של מוזיאון תל אביב לאמנות. מנהל המוזיאון הוא תפקיד ציבורי ראשון במעלה, שיש בו כדי להכתיב את המדיניות האמנותית והאוצרותית של המוסד למשך שנים אחדות אם לא למעלה מזה.

אנו החתומים מטה, סבורים שוועדת המינויים בהרכבה הנוכחי אינה לגיטימית, ואף חשודה בניגוד עניינים לפחות משני הטעמים הבאים:
1. מינוי של מנהל מוזיאון לאמנות הוא מינוי מקצועי. אין זה בגדר הסבירות, שבוועדת המינוי הנוכחית אין נציגים שהכשרתם המקצועית בתחום האמנות, ואשר הוכיחו השגים מקצועיים ניכרים בתחום האמנות, מחקר האמנות והאוצרות.
2. בוועדת המינויים הנוכחית יושבים לפחות שני אספני אמנות ותורמי פרסים (דורון סבג ועירית רפפורט), שלזהותו/ה של המנכ"ל/ית הבא/ה עשויה להיות השפעה על יוזמות פרטיות שיקדמו בתחומי המוזיאון. השניים ראויים, ללא ספק, להערכה ולהוקרה על תמיכתם במוזיאון ת"א ובאמנות המקומית לאורך השנים, אולם ישיבתם בוועדה ציבורית שיש לה השלכות על אופי המדיניות האוצרותית של המוזיאון בשנים הקרובות מעוררת חשד לניגוד עניינים מובהק.

לצד ההסתייגויות שהעלנו כאן בעניין הוועדה, אנו מבקשים להצביע על מה שנראה לפחות ככשלים חמורים בהתנהלותו הציבורית של מוזיאון תל אביב. כך, נדמה שהמוזיאון פועל ללא נורמות של שקיפות וללא תחושה של חובת דיווח, אחריות, והגינות ציבורית. באופן פרטני אנו מצפים להסדרה מיידית של הסעיפים הבאים באמצעות רגולציה ו\או חקיקה:

1. קביעת הגדרות התפקיד, משך הכהונה ותחומי האחריות של מנהל המוזיאון. יש להגביל את משך המינוי לפרק זמן סביר, כנהוג במוסדות ציבור.
2. הפרדה בין תפקיד האוצר הראשי לתפקיד המנכ"ל.
3. הכנסת סעיפים בתקנון המוזיאון, המבטיחים נציגות של אנשי מקצוע בוועדות מינויים מטעמו.
3א. הכנסת סעיפים בתקנון המוזיאון המבטיחים נציגות של קהילות מודרות, לצורך תיקון האפליה המתמשכת של יוצרות ויוצרים מקהילות אלה.
3ב. הכנסת סעיפים בתקנון המוזיאון המבטיחים שמערך התערוכות יתמוך כספית ויקדיש תשומת לב מיוחדת לעבודות אמנות שאינן יכולות לקבל במה במסגרת שדה האמנות המסחרי.
4. שקיפות ציבורית בפילוח תקציב המוזיאון, ובכלל זה הגדרת סעיף המסדיר את האחוז התקציבי המוקצה לרכישת אמנות מקומית.
5. קביעת תקנון אתי הקובע סייגים ברורים למעורבות של הון פרטי בקביעת המדיניות האוצרותית של המוזיאון. בין השאר יסדיר תקנון כזה את היחס בין פטרונים פיננסיים למקבלי החלטות. יש לברך על כל תרומה כספית למוזיאון, ובה בעת למנוע מעורבות קלוקלת של בעלי אינטרסים בהחלטות המקצועיות-אוצרותיות של המוסד.
6. הסדרת תנאי העסקה הוגנת לכל עובדי המוזיאון, ובכלל זה קביעת תשלום לאמנים/ות המציגים/ות את עבודתם/ן במקום.
7. קביעת אחה"צ אחד בשבוע שבו תותר הכניסה למוזיאון בחינם, כנהוג ברוב המוזיאונים הגדולים ברחבי העולם.

אנו החתומים מטה, אמנים/ות, כותבים/ות, אוצרים/ות, חוקרי/ות אמנות ומורים/ות לאמנות, סבורים שסעיפים אלה אינם נוגעים רק למוזיאון תל אביב, וקוראים להתערבותו של הרגולטור הממשלתי בהסדרתם המיידית בכל מוסדות הציבור המופקדים על האמנות. בנוסף, אנו קוראים מכאן למר רון חולדאי, שנושא גם בתפקיד יושב ראש חבר הנאמנים של המוזיאון, לשנות את הרכבה של וועדת האיתור הנוכחית באופן שיעלה בקנה אחד עם רוח הדברים שהעלנו במכתב זה. אחרי למעלה מעשור של ניכור בין מוזיאון ת"א לקהילת האמנות המקומית, רגע זה יכול להיות הזדמנות להשיב את המוזיאון לקהילה המקצועית ולציבור תושבי העיר שאותם הוא אמור לשרת.

מעוניינים/ות לחתום על המכתב? שלחו שם ועיסוק (אמן, אוצר וכיו"ב), לכתובת: [email protected]

בכבוד רב (רשימת החותמים/ות מתעדכנת אחת לכמה שעות),

צבי אלחייני, אדריכל, מרצה ומייסד ארכיון אדריכלות ישראל, אריאלה אזולאי, אוצרת וחוקרת, מורן שוב, אמנית ואוצרת, יוחאי אברהמי, אמן ומרצה לאמנות, רועי רוזן, אמן ומרצה, יונתן אמיר, מבקר אמנות ועורך שותף של כתב העת לאמנות "ערב רב", רונן אידלמן, אמן ועורך שותף של כתב העת לאמנות "ערב רב", מרב מרודי, אמנית ומייסדת כתב העת לאמנות מיס.יוז, שי-לי עוזיאל, אמן, אודי אדלמן, אוצר וחוקר, אלה קריגר, אמנית ומורה לאמנות, דרורה דומיני, אמנית ומרצה לאמנות, חנן אלשטיין, מתרגם ומרצה, דנה דובדבן, אמנית, מיכאל יעקובסון, אדריכל, יותם דביר, אמן, דוד שפרבר, אוצר, חוקר ומבקר אמנות, מיכל בר אור, אמנית, אפרת גל, אמנית, לאה מאואס ודיאגו רוטמן, מנהלים אמנותיים של "מעמותה – מרכז לאמנות ומדיה על שם דניאלה פסל", אמנון פרידמן, אמן, גולי זילברשטיין, אמן, דני אבידן, סטודנט לאמנות ומתרגם, רני לביא, אוצר, יעל בן שלום, אמנית, שי יחזקאלי, אמן, פלג דישון, אמן, מתן ישראלי, אמן, אירית סגולי, אוצרת וחוקרת אמנות, נעמה רונה, אמנית, ירון לפיד, אמן, עירא שליט, אמן, נמרוד אלכסנדר גרשוני, אמן, רתם ליניאל, אמנית ועורכת עיתון האמנות "מחול", אורה דרוקר, אמנית, גליה יהב, מבקרת אמנות ואוצרת, אפרת קדם, אמנית, ניר הרמט, אוצר, ג'ניפר בר-לב, ציירת, שלי אלכסנדר, צלמת ומורה לאמנות, אסתר דותן, כותבת-עורכת-מו"ל, אור הרפז, אמן, דורית רינגרט,  אמנית וראש תחום יצירה במכון לאמנות אורנים, המכללה האקדמית לחינוך, רועי חפץ, אמן
ליאור רזיאל, אמנית, הדס רשף, אמנית, רונה שחר, אמנית, עדי ברנדה, אמן ומרצה לצילום, ד"ר יעל גילעת, מרצה וחוקרת אמנות, מירב גולן, אמנית, רועי בושי, אמן ומרצה, אליסה גויחמן, אמנית, הלל רומן, אמן ומרצה, רינת קוטלר, אמנית ומרצה, גלעד מלצר, אוצר, מורה וחוקר אמנות, רקפת וינר עומר, אמנית, הילה כהן שניידרמן, אוצרת עצמאית, עומר קריגר, אמן, נועם סגל, אוצרת, ד"ר יוחאי רוזן, החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, דורית ברק, אמנית, יעל עומר, אמנית, טל ארטל, צלמת ומורה לצילום, איריס אפטר, מטפלת באמנות, הילה לביב, אמנית, רם סמוכה, אמן, שחר פרדי כסלו, אמן, דפנה טלמון, אמנית, ציקי אייזנברג, אמן, אירה שרברמן, אמנית, זאב אנגלמאיר, אמן וצייר קומיקס, עמית אישטיין, אמנית, סמדר לוי, אמנית ומרצה, מאשה זוסמן, אמנית ומרצה, אריאלה פלוטקין, אמנית ומרצה, נטלי לוין, אמנית ועורכת, ד"ר אילת זהר, אמנית ואוצרת, צילה חיון, מנכ"ל חברת חותם – חוויה, תרבות, מקום, אמיר גניסלב, אדריכל, יהונתן ה. משעל, אמן ופעיל חברתי, דורית נחמיאס, אמנית, ניר הראל, אמן, אורנה לוצקי, אמנית, איתן שוקר, אמן, מרצה ויו"ר האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל, עלמה שניאור, אמנית, עלמה יצחקי, אמנית, אורלי מיברג, אמנית, טל אמיתי-לביא, אמנית ומרצה, אורי גרשוני, אמן, יונתן גולד, אמן, עמי שטייניץ, אוצר, גלעד אופיר, אמן, קרן אלה גפן, אמנית, ליהי תורג'מן, אמנית, אורלי הדרי, אמנית, יורם אילן, רכז סל תרבות, מורה ומוזיקאי, דינה לוי, אמנית, יובל יאירי, אמן, אופיר זינטי, אדריכל, סמדר שינדלר, אוצרת, גליה טוביאס, אדריכלית, נטע הררי נבון, אמנית ומרצה, נועה תבורי, אמנית ומורה לאמנות, נטע פניגר, חוקרת היסטוריה של האדריכלות, רביבה רגב, אמנית ואוצרת, יובל קדר, אמן ואוצר, אורי לוינסון, אמן, דוריה ש. אמנית, מוטי סגרון, אמן, עידו מיכאלי, אמן, גלילי שחר, חוקר ספרות, משה גרשון, אמן, יובל כספי, אמן ומרצה, פרופ' דודו מזח, אמן ומרצה, צילה פרידמן, אמנית, ענת מעוז, אמנית, מתן בן טולילה, אמן, מלינה גברעם, אמנית, יאיר גרבוז, אמן, מעיין אליקים, אמן ועורך עיתון האמנות "מחול", אלונה רודה, אמנית, ורדה כרמלי, אמנית, חגית שחל, אמנית ומורה, שרון רז, אדריכל, אורלי סבר, אמנית, יריב ספיבק, אמן, רונית אגסי, אמנית, ליאור שטיינר, אמנית ומפעילת חלל לאמנות, אוסי ילון, אמנית, מעצבת ומורה, לירון אלפא, אמנית, יהושע סימון, אוצר ועורך, יעל פרבר, אמנית, חנן דירקטור, אדריכל, נורית שרת, אמנית, עדן בנט, אמנית ומורה לאמנות, יעל גסר, אמנית, ענת בצר, אמנית ומרצה, גל קינן, אמנית, אברהם קריצמן, אמן, אוסקר אבוש, אמן, אורנה בן-שטרית, אמנית, גיא רז, אמן ואוצר, טל אדלר, אמן ואוצר, ראידה אדון, אמנית ושחקנית, נועה רועי, חוקרת ומרצה לאמנות, יעקב חפץ, אמן, אוצר ומרצה, אודי סלמנוביץ', אמן, ד"ר גילה אמיתי, חוקרת ופעילה חברתית, אסף אגרנט, אמן, נועה רשף, אמנית, קרן פז, אמנית, תומר אזולאי, אמן, עתליה שחר, אמנית, נועה בן-שלום, צלמת ואוצרת, קרן רוסו, אמנית, איתן בוגנים, אמן, קרין מנדלוביץ, אמנית, גליה פסטרנק, אמנית ומרצה, ורדה גבעולי, אמנית, אילן גלבר, אמן, נטלי סמית, אוצרת, חן שפירא, אמן ומרצה, אורה ראובן, אמנית, מיכל טוביאס, אמנית, אילת קסטלר, אמנית, נועה ליברמן, אמנית וחוקרת, אלעד ערמון, אמן, יערה אורן, אמנית, עפרה חרנ"ם, אוצרת, אורנה אורן יזרעאלי, אמנית, אוצרת ומרצה, אסתר שורצמן הלברכט, אמנית, שרון פדידה, אמן, רות פתיר, אמנית, דגנית ברסט, אמנית ומרצה, גילי חן, צלמת ומורה לצילום, מאיה דונסקי, אמנית, בוקי גרינברג, אמן, ליטל בר, אמנית, ליבר מאי, אמן, מיכל אלפרן, אמנית, אבישי אייל, אמן, דניאל יצחקי, אמנית, גבריאלה קליין, אמנית, עלמה אלורו, אמנית, נוהר בן אשר, אוצרת וכתבת אמנות, רני ששון, אמנית, רפאל כהן, אדריכל, מיכל לוי, אמנית ומורה לאמנות, שי איגנץ, אמן, מירי נשרי, אמנית, גלעד רטמן, אמן, ליאור ווטרמן, אמן, אלה אגרט, צלמת, יוליה אורצקי, אמנית, מתי שמואלוף, משורר ועורך, שרון פזנר, אמנית, נעמה ארד, אמנית, מאיה ידיד, אמנית, רוני קרני, אמנית, סיון גרוס, אמנית, רונית עדן, אוצרת, אדוה קרני, אמנית, יניב אלון, אמן, בועז ברקני, אמן, דבורה מורג, אמנית ומרצה, יובל חי, אמן, נחמה גולן, אמנית, אריאל קליינר, אמן ומוזיקאי, איה אליאב, אמנית, תומר רוזנטל, אמן ועורך עיתון האמנות "מחול", יערה צח, אמנית, חנה יגר, אמנית, עמי רביב, אמן, יואב וינפלד, אמן, רעיה שטרן, אמנית, גליה גור זאב, אמנית, רענן חרל"פ, אמן, עינת בסט, אמנית, ג'ניפר אבסירה, אמנית, תמר הרפז, אמנית, הילה טוני נבוק, אמנית ועורכת המגזין "פיקניק", חיה רוקין, אמנית, צבי הלברכט, מעצב ומורה, אורי ניר, אמן, דוד עדיקא, אמן, אלעד רוזן, אמן, תמר הירשפלד, אמנית, חיים גל-און, אמן, יואב ויס, אמן, ד"ר שלמית בז'רנו, חוקרת, אלישבע לוי, אמנית ומרצה, אושרת דותן, חוקרת אמנות, נעם ונקרט, אמנית, הדס חסיד אמנית, דורית פיגוביץ גודארד, אמנית, נעמי מנדל, אמנית, שרי גולן סריג, אמנית אוצרת ומרצה, רונה פרי, אמנית וזמרת, מידד אליהו, אמן, עינת עמיר, אמנית, יוסף סעדון, אמן, יעל קיני. אוצרת, אפרת נתן, אמנית ואוצרת עצמאית, רינה קמחי, פסלת, מרצה, אוצרת, כותבת, נועה מליאר, ארכיטקטית, תרצה פרוינד, ציירת, טל פרנק, אמנית, הגר ציגלר, אמנית, בן בז'רנו, אמן, פרופ' אריה שפירא, חתן פרס-ישראל לקומפוזיציה והוראה 1994, איליה קוץ, אמן, זוהר רון, אמן, רועי א. שפירא, אמן, אלדד מנוחין, אמן, אורן וקסלר, אמנית, נטי שמיע עפר, אמנית ומרצה, נינו הרמן, צלם, אמן, דורית בן טוב, קרמיקאית, ליאורה קנטרביץ, אמנית, ליאור הרשקוביץ – אמן, טל ברויטמן, אמן, מוש קאשי, אמן, ורדה גצוב, אמנית, עדנה אוחנה, אמנית, ניר עברון, אמן, מיכל שמיר, אמנית וראש בית הספר לאמנות חברה ותרבות מכללת ספיר, ליאור וילנצ'יק, אמנית, אתי אמינוף, אמנית ומורה לאמנות, אייל כץ, אמן, איה בן רון, אמנית, ערגה יערי-ויצמן, אמנית, טטיאנה שניטקה – אמנית וידאו, שרה לביאשוילי, אמנית, דניאלה טלמור, אוצרת עצמאית, אוצרת ראשית לשעבר במוזיאון חיפה לאמנות, אורי קצנשטיין, אמן, איוה כפרי, אמנית, חיים גל און, צייר, ליאת לבני, אמנית, יעל וישניצקי לוי, אמנית, אופיר פלדמן, אמן, חוה גל-און, טליה קינן, אמנית, נדב בן-נון, אמן, גלית מונאבי, אמנית, דנה יואלי, אמנית, ליאב מזרחי, אמן, אוצר, מורה, תמרה מסל, אמנית, אלהם רוקני, אמנית, נעה ארד יאירי – אמנית, חלי מזראי, אמנית, רועי מנחם מרקוביץ, אמן, רונית דברת, אמנית, אלי ברק, אמן, גלי גרינשפן, אמנית, מיכל הדר, אמנית, סהר רוקח, אמנית, רונן שהרבני, אמן, עדו בר-אל, אמן, צ'נצ'ל בנגה, אמן רב תחומי, איריס ארבל, אמנית ומורה לאמנות, מאיר סלומון, אמן, נעמי ליסי פרציקוביץ, אמנית ואוצרת, ויויאן בירקנפלד, אמנית, רונן שוקר, אמן, שרה בריטברג-סמל, אוצרת וחוקרת אמנות, בועז אהרונוביץ, אמן, מרילו לוין, אמנית ומרצה, ארז בן-שלמה, אמן – עיצוב ומולטימדיה, רפאל גוטמן. מבקר אמנות עצמאי, נונה אורבך, אמנית, ליאת קליין, אמנית, יהודית כץ, אמנית, גיא יצחקי, אמן, חמוטל פישמן, אמנית, מירית כהן כספי, אמנית רב תחומית, מיכל הדר, אמנית, דן אורימיאן, אמן, רבקה רז, סופרת-משוררת, דורון רבינא, אמן ואוצר, ראש ביה"ס לאמנות – המדרשה, צבי אפרת, ארכיטקט, אלקיים קשקש סיגל, אוצרת, יואל גילינסקי, אמן, מרצה רב תחומי, לאה הרפז, ציירת וסופרת, רועי מרדכי, אמן, מיכל גולדשטיין, אמנית, חלה אילנה, אמנית, סיאני שמעון, אמן, הילה רם תמרי, אמנית, חמוטל פישמן, אמנית, חוה ראוכר, אמנית, נונה אורבך, אמנית ומרצה, מרים באסל, אמנית, קארין אליהו, אמנית, דפנה וסטרמן, אמנית, אורנה בן-עמי, פסלת, בל שפיר, אמנית, יהודית מצקל, אמנית ואוצרת, דפנה גזית, צלמת סטילס, יעקב פורת, אמן, אברמוביץ פטריסיה, אמנית, אורית פרייליך, אמנית, תמר מייק לאופר, מעצבת ואמנית, הדס סט, אמנית, אורית גולדמן, אמנית ומנחת נוער, גדליה נוה, אמן, משה פלג, אמן ומורה לאמנות, נירה חורב, אמנית, גליליה לוי, אמנית, יהודית רביב, אמנית, נורית ירדן, אמנית, עיינה פרידמן (וירטהיים), אמנית ואוצרת, יהודה גרניט, פסל, דינה סמדר, אמנית, ציירת, דביר כהן-קידר, אמן, יורם וידל, אמן ומורה לצילום, לילי שר, אמנית, לינה גולן, אמנית ומוזיקאית, אליהו אריק בוקובזה, אמן, אורית חסון ולדר, אמנית ומרצה לאמנות, איילת עמית, אמנית, אתי לב, אמנית ומורה, אילן נסים מוריה, אמן, רונית שני, צלמת ומרצה, רויטל רטיג, אמנית, נאוה בביוף, ציירת ואוצרת, לריסה קופרשטיין, אמנית, ימימה ארגז, אמנית, יעל בלבן, אמנית, מירי פליישר, אמנית, חנה בן -חיים יולזרי, אמנית, לן בוכמן, אמנית, אלכסנדר שבדרון, אמן, גליה גביש , אמנית, אוצרת ומעצבת, שרה עצמון, אמנית ואוצרת, מאיר סלומון, אמן ומורה לאמנות, נטע אלקיים, אמנית, עילית אזולאי, אמנית, דרורה וייצמן, אמנית ומרצה, שירה ריכטר, אמנית, חוקרת ואקטיביסטית, רותי בן יעקב, אמנית, עדי זלק, אמנית, יהודית שחר, אמנית, דניאל אבקסיס, אמן, גסטון איצקוביץ, צלם, חנה נוה, ציירת, זאב אילון, אמן רב-תחומי, יודי מרטון, אמן רישום והדפס, לאו קונטיני, אמן, הדס קידר, אמנית ואוצרת, איתן בן-משה, אמן, עדינה בר-און, אמנית, ויויאן בירקנפלד, אמנית, דורותה ביאלס, אמנית ומעצבת רב-תחומית, איילת השחר כהן, אמנית, אוצרת וראש המחלקה לצילום בביה"ס מוסררה, איריס דבי, אמנית ומורה לאמנות, אליהו דינר, אמן, דניאל בהריר, פסל, מרגו גראן , אמנית, יעקב גילדור, אמן, ענבר פרים, אמנית, יעל אפרתי, אמנית, גבריאלה טובול, ציירת, דניאל גנטלב, אמן, אלישבע לויטוב, אמנית, גלית אילת, אוצרת חוקרת, מוזיאון ואן אבה, אביבה בייגל, אמנית, שחר קורנבליט, אמן ומורה, דורית רושיאנו, מעצבת פנים ואמנית, משה משולם , אמן, יונת סינטרה, אמנית, הדס שרשבסקי, אמנית ומרצה, גיא בן נר, אמן, לזלי רובין-קונדה, אמנית, שני שמש, אמנית, דניאלה מלר, אמנית, ליאור אמיר קריאל, אמנית פרפורמנס, אמנון בן עמי, אמן, מאירה אוהד דורי, ציירת, אוצרת ומורה לאמנות, דינה שנהב , אמנית, רבקה מאיר, אמנית, חוקרת ומרצה, שרית גורה,אמנית, רותי אורנבך, אמנית, יפעת מגדל-שטינברג, אמנית, לילך מרקמן, אמנית, גליה אורי, ציירת ומורה לציור, אריאל אסאו, צייר ומרצה, אבנר בר חמא, אמן ואוצר, ד"ר טל בן צבי, ראש בית הספר לאמנויות סמינר הקיבוצים, יעל ברתנא, אמנית, מלי דה-קאלו, אמנית, אורית ליטמנוביץ', אמנית, אורית סימן-טוב, צלמת, לימור גלילי, מעצבת ואמנית, לארי אברמסון, אמן, גיא ברילר, אמן ואוצר, טל מור, מעצב, ג'ק פאבר, אורי נועם, אמן, טסי כהן פפר, אמנית, ז'ק בנה, אמן, ליאור שור, אמנית ומורה, יהודית בידל-גרסטל, אמנית, שושנה צ'חנובסקי, אמנית, טליה ישראלי, אמנית, מרצה וראש המחלקה לאמנות במנשר, מתן אורן, אמן, אילן יונה, אמן, מרים נייגר-פליישמן, אמנית, סוניה פודניק, אמנית, קרן אביאלי, אמנית ומעצבת גרפית, נאוה הראל-שושני, אמנית ואוצרת, מאיר נטיף, אמן, ד"ר חוה ברונפלד-שטיין, מרצה וחוקרת, מאיה כהן לוי, אמנית, שרה כהנא, אמנית, אדוה קרני, אמנית, נילי מי-טל, אמנית, לילך וייס-אנגלונד, אמנית, ד״ר דיאנה דולב, היסטוריונית וחוקרת אדריכלות, שני נחמיאס, אמנית ומרצה לצילום, מירב שין בן-אלון, אמנית ואוצרת, פרידה שימרון, אמנית, בועז לוין, אמן ומבקר, ענת בן, אמנית ומורה, ברכה אטינגר, אמנית, יהודית אנגלרד, אמנית, נטליה זורבוב, אמנית, דני רוזנברג, מורה לאמנות, אסי משולם, אמן, לי ינור, אמנית, לנה רובין, אמנית, אסתי קנובל, אמנית, ד"ר נורית צדרבוים, אמנית וחוקרת, לאה אביטל, אמנית, טל שטרן, אמן, ענבל וסרמן, אמנית, סמדר דרייפוס, אמנית, דוד וקשטיין, אמן, גליה גביש, אמנית, אוצרת ומעצבת, ענת אביב, אמנית, ציונה שמשי אמנית, אוצרת, עיתונאית, אמנון בר אור, אדריכל, שרון רוטברד, אדריכל, גיליה ברגר, אדריכלית, ד"ר חיים יעקובי, אדריכל ומרצה, שאול צמח, אמן, אבי נבו, אמן, דניאל אבקסיס, אמן, מורה ומאמן, אורי לוינסון, אמן, דורית פלדמן, אמנית, אסתר שניידר, אמנית, רלי דה פריס, אמנית ואדריכלית נוף, רפי פרץ, אמן, משה עמר, אמן רב תחומי, מעצב ואוצר, איל פנקס, אמן, ליאת סאבין בן שושן, אדריכלית וחוקרת, תמי מנור-פרידמן, אוצרת, ד"ר אוריאל אדיב, היסטוריון של אדריכלות, גיל יפמן, אמן, חגית קיסר, אקטיביסטית, אוצרת חוקרת, פרופ. נורית כנען-קדר, פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, קרני ברזילי, אוצרת, שי צורים, אמן, זיוה שטרנהל, חוקרת אמנות ואדריכלות, שי עבאדי, אמן, איתן בן-משה, אמן, הדס תמיר, אמנית, נועה פלד, אדריכלית, שימרית אברהם, אמנית, איילה לוין, דוקטורנטית להיסטוריה ותיאוריה של אדריכלות, רוית משלי, אמנית, מוריה להיס, אמנית, רותי בן יעקב, ציירת, בועז ארד, אמן, מורה ואוצר, נועה מגר, צלמת, ספיר הוברמן, צלמת, דליה גל סברדלין, אמנית, צאלה רינסקי, אמנית וסטודנטית למחקר, יאשה רוזוב, מעצב ואמן, מתן ליפמן, אמן, אלינהר מאנץ' בינשטוק: פעילה בקבוצת אנ"ת – אמנות נותנת תרומה- המשלבת חינוך ואמנות, גלעד אפרת, אמן, עידית זמיר, זמרת אופרה, דפנה קרון, במאית תיאטרון ופרפורמנס, נאוה איזסקו, אמנית, טל ירושלמי, אמנית ומורה לאמנות, מרב סבירסקי, אמנית, אריאל אורן, צייר, יעל רובין, אמנית, טל דקל, חוקרת ומרצה לאמנות, איתי שקד, אמן, אבי פלדמן, אוצר וכותב בתחום האמנות, אביבית בן צור, ציירת, ליליאנה אורבך, אמנית, אוצרת וידאו ארט. יושבת ראש לשעבר של אימפקט – איגוד האמנים הפלסטיים (2005-07), קובי פרנקו, מעצב, הילה שפיצר, אמנית, עמי לוי, אמן ומרצה, מיכל וינשטיין, סטודנטית לעיצוב גרפי, אוריאנה וייך, אמנית, רחל גרסטמן, אמנית-ציירת, מורה לציור, עדי גורה, אוצרת, נורית שרת, אמנית, יעל לפק, אמנית, ורד הכט, אמנית, רפאל זגורי אורלי, ראש התוכנית ללימודי תואר שני, בצלאל, נעמה מילר, אמנית, כרמל מיכאלי, אמנית ומוזיקאית, תום בוקשטיין, אמנית, עידו אברמסון, אמן, דורית טייכמן, אמנית, ניר סגל, אמן, עדי שמעוני, אמן, אירנה גורדון, אוצרת, אפרת הילדסהיים, אדריכלית נוף ואמנית, נעם בר, אמן, אפרת ליפקין, אמנית, ריקי פוך, אמנית ומרצה, אביבית בלס-ברנס, אמנית, מירה צדר, אמנית, אילנה רביב, אמנית, אינגה פונר-קוקוס, אמנית ומרצה, ירדן ברוך, אמנית ומשוררת, יערה הררי, אמנית, אורי ברק, אמן ואוצר, ד"ר מירי גל-עזר, חוקרת ומנהלת לשעבר של מרכז החינוך לאמנות במוזיאון ת"א, ליאן סילברמן, אמנית, נועה צדקה, אמנית, רמי מימון, אמן ומרצה, רוית כהן גת, אמנית ומורה לאמנות, ציונה שמשי, אמנית ואוצרת, עמיר בלבן, צייר, צלם ואוצר, בת דזבלי, אמנית, עמי פיצייביץ, צייר, יהודית רביב, אמנית, גד אולמן, אמן, אסנת צמח שביט, ציירת, אפי גן, אוצרת ומנהלת תחום אמנות, עינב זיו, אמנית, סילוי יערית שפטל, אמנית, גילית פישר, אמנית אוצרת ומרצה, אסף רהט, אמן ומורה, ריבה פינסקי אוודיש, אמנית, ורדה גצוב, אמנית, אורנה פיכמן, אוצרת עיריית רעננה, פני הס יסעור, אמנית ומרצה, אילנה סלמה אורתר, אמנית וחוקרת, אוֹרי ניר, אמן, סיגל קשקש, אוצרת, מירה מיילור, אמנית, דפנה שלום, אמנית, מיכל הלפמן, אמנית, חגית קהן, ראש המגמה לאמנות בתיכון תלמה ילין, נעמי לב, אמנית ואוצרת, עמרי קרן, אמן ומורה, קובי רוט, אמן וצורף, יניר שני, אמן, אורית רף, אמנית

37 תגובות על עצומת אנשי אמנות

    **לעשות לייק זה לא חתימה על העצומה.
    אנא דאגו לשלוח את הפרטים למייל [email protected]

    מעולה.
    אני בדיוק עובדת על פוסט על המפגש של יום ראשון ואצרף את העצומה.
    תודה.

    מדוע אין סנקציות מצד החותמים? החרמת המוסד עד לתיקון הליקויים?!

    יש לקבוע מהי תקופת הכהונה לא רק לתפקידי מנהל אלא גם לתפקידי אוצר ראשי ומשני במוזיאונים.
    הצדק והניהול התקין אינו חל רק על מנהלים ומכיוון שהתיקון נדרש עד מאד גם במורד הדרגות– ראוי להחילו גם על אוצרים ראשיים ואוצרים משניים שיש ביניהם כמה שמצאו להם מקום של קבע משל היו עץ או מלך. גם נשיא ארה"ב יושב במשרתו רק 4 שנים.

    אני כמובן חותם על כל מילה במכתב, ניהול תקין ומקצועי זה חשוב.
    עם זאת.
    בימים אלו מתחוללת התעוררות חברתית מרגשת. נוצרת תנועה רחבה של סולידריות מתוך הבנה שהכול התפרק. הערכים הבסיסיים ביותר הופרטו. נשאר הון כוח ושלטון. תחושת הייאוש הזאת מלווה מתחילת המחאה באמירת לא, בסירוב להמשך השיטה, ובקריאה לדיאלוג. הייחוד של מחאת הנחמדים וסוד כוחה הוא במעגלי השיח שהיא מייצרת. כך נוצר אנחנו חדש, מחדש. זהו אמנם עדיין אנחנו מצומצם ללא ערבים, חרדים ואחרים אך הוא יכול להתרחב. הקריאה היא בעצם להגדרה מחדש של ערכים אנושיים בסיסיים ולהגדרה מחדש של מושגים בסיסיים, של כלכלה במובן הרחב ביותר של המילה ושל חלוקה צודקת של המשאבים וההונים. פוטנציאל להגדרה מחדש של מערכת היחסים שבין האזרח והמדינה. ראוי שאנחנו כאמנים נבין את ההון התרבותי והסמלי המופקד בידינו ושנוביל את הקריאה הערכית, ההומאנית והתרבותית הרחבה למדינה שפויה וצודקת, מחויבת ואחראית לכל אזרחיה ומגזריה. כדאי לעצור ולחשוב מתי אמנים אומרים אנחנו.

    מי זה אנחנו באמת? האם האנחנו הזה יהיה רק לרגע אחד, סביב היחס למוזיאון תל אביב או שנוכל להמשיך ולנסח אנחנו חיובי ובעל חזון חברתי? המוזיאון מסמל את הכוחנות והחזירות של כלכלה מסוימת ושל שכבה מסוימת בחברה הישראלית. המאבק צריך להיות בכל המופעים של הנצלנות והכוחנות. גם בתוך עולם האמנות וגם מחוצה לו. המחאה לא יכולה להיות מחאת החמאה. עלייה להיות מחאת הלחם, הדיור, הרווחה, הבריאות, ובעיקר מחאת החינוך, התרבות והאמנות. עליה להציב את האמנות כמרכיב בסיסי וחיוני בתפריט הלאומי ולא רק כשמנת של העשירון העליון. אנחנו, אמנים ישראלים אומרים לא להפרטת הערכים הכללית. כן לצדק חברתי כולל.

    האם נמשיך להכריז על עצמנו כשוליים? מוזיאון תל אביב כל כך רצה להיות כמו אצל הגויים, שהוא הפך פרובינציאלי וקרתני. מוסד שאינו מחובר למקום, לתרבות ולהלכי הרוח של המקום, העיר והמדינה. מכריז על עצמו כפריפריאלי, כשולי לאיזה מרכז שמחוצה לו. הקריאה צריכה להיות לחזרה לעיסוק במציאות של כאן ועכשיו, עכשיו וכאן: המציאות הישראלית. מחקר, תיעוד והצגה של אמנות ישראלית, ולא רק אשכנזית מדרשה/בצלאל כייעוד המרכזי של המוזיאון. קרתנותו, התאבנותו והסתאבותו של מוזיאון תל אביב, במקביל להפיכתו ללא רלוונטי לאמנות העכשווית והישראלית, תרמה דווקא לעלייתם של מוזיאונים ומרכזי תרבות אלטרנטיביים, חדים, מעניינים וניסיוניים, בעלי חיות וסקרנות. היא מתרחשת במקביל להשתנותם של כללי יסוד של אמנות ולתנאי הופעתה במרחב הציבורי. המחשבה שאמנות מוגבלת להיכלי השיש של שדה האמנות היא מיושנת.

    המחשבה שאמנות תלויה במוזיאון דומה להנחה שחינוך הוא עניינה של מערכת החינוך. מוטב אולי שהאנרגיות והלהט יופנו לחיזוק של מוסדות חדשים, צעירים וחיוניים הרבה יותר, של מעבדות אמנות וחברה, ושל אופני תצוגה והופעה חדשים של אמנות. המאבק צריך להיות אם בכלל על הצערת המוזיאון וחידושו: הובלתו להיות גוף המחויב לאמנות הישראלית, לשיתופי פעולה עם גופים נוספים במרחב ולשינוי תפישה נרחב לגבי אמנות, קהל וקהילה. אם נרצה להיות מרכזיים ומשפיעים בחברה ובתרבות עלינו לעסוק במציאות החברתית והתרבותית של כאן ועכשיו. במובן הזה אמנות היא פוליטיקה, האמן הוא חיה פוליטית והפוטנציאל הפוליטי של האמנות הוא נרחב הרבה יותר מצמצומו לפוליטיקה עירונית או מוסדית. בכדי לחזור ולהיות מרכזיים ומובילים עלינו להיות פוליטיים במודע. להבין את האחריות שהפריבילגיות שלנו מטילות עלינו.

    תודה למזכירות על ההערה. קיבלתי אימיילים והשתתפתי בהתכתבויות שכוללות מספר נקודות עקרוניות (שגם עומדת ברקע העצומה הזאת) והן שהמאבק גדול מעניין מוזיאון ת"א בלבד (גם מוזיאון ישראל למשל דורש בחינה עצמית לגבי הקהילה אותה הוא משרת והאופן בו הוא משרת אותה). העניין מול המוזיאונים בשלב זה קשור בקבוצה ספציפית מתוך קהילת האמנות, שרק האינטרסים הפרטיים והקיבוציים שלה מקבלים מענה. גם לאמניות יש אינטרסים פרטיים וקיבוציים. לכשאלה אלה יעברו יום אחד את גבול הטעם הטוב (תארו לכן – אמנית "חזקה מדי"!), נידרש להתמודד איתן. אבל עוד חזון למועד. העובדה היא שהיום האינטרסים הפרטיים והקיבוציים של אמניות לא מזיזים למוסדות אלה כמו גם למוסדות אחרים. הרי לא מדובר רק במוזיאון זה או אחר – המאבק דורש לייצר חזון למוסדות תרבות אחרים (דרך תקנון אתי, הסדרת העסקה, ריבוי וגיוון המשתתפות בו ועוד), וכן שינוי יחסי הרשויות עם יצרני התרבות (תיקצוב, מיסוי, שירות, השתתפות ועוד). לכן, אני מציע לכל אמנית ואוצרת, חוקרת, מורה וכותבת שמרגישה כי נקודות אלה דורשות פיתוח וחיזוק, לחתום כאן ולהצטרף למאבק כדי לעזור ליצור אותו באופן שיבטא גם אותן.
    כולן מודעות למפגש מחר (חמישי) בערב ליד הפסל של קדישמן מול הבימה להמשך התארגנות?

    דורון רבינא ואלי פטל, שני פרחי האמנות ,מנהלי המחלקות הצעירים.
    היעדרותכם מהמאבק בולטת ומדאיגה.

    מקווה שלא הסתאבתם בגילכם הרך בשחי הבירוקרטיה.

    דורון רבינא הרי מתנהג כמו מוטי עומר בדיוק מה השאלה כאן…
    הוא שחצן ממדרגה ראשונה ומוביל את המדרשה לניכור ובינוניות!!

    סאלי היקרה,
    אני לא יודע אם השתתפת בדיון או אולי אקרא לזה, מפגש ההסברה של האומנים ביום ראשון,ליד הפסל של קדישמן שלושת העיגולים, או איך שקוראים לו , פסל ההתרוממות, אבל דורון רובינא נאם בזכות האומנים להגיב למצבם, איני יודע אם יש חן בהכפשת חברים, גם אם הם לא יצטרפו למאבק, איש באמונתו יחיה.
    אנחנו נשתדל להיות נקיים מרבב, אודה להבנתך.

    אני חושבת שיש להעלות למודעות ולטפל במערך שלם שתפקידו יהיה לקדם קהילת אמנים שוקקת וחיה.
    עצם ההתארגנות של קהילת האמנים, לקיחת חלק פעיל בהפגנה, ארגון וגיבוש קבוצת האמנים בעלת אג'נדה ואמירה,
    הנה תוצאה יוצאת מגדר הרגיל, ויש לציין אותה כהישג שכבר הושג ולהמשיך לטפחה.
    עד כה מניסיוני כאמנית פעילה בעיר תל אביב, יש לי כמה דברים לומר:
    ערית תל אביב על פעולותיה השונות מוכיחה אכפתיות והליכה לקראת קידום האמנים , בכלל זה אציין את ההנחה משמעותית בתשלומי הארנונה בהחזקת סטודיו, ארגון אירועים הנותנים פלטפורמה מכבדת לאמנים כגון "אוהבים אמנות" , מתן תמיכה לפרוייקטים מיוחדים קרן יהושע רבינוביץ והמחלקת אמנויות פעילה ויוזמת , אירוע ארט T.L.V , או צבע טרי וכד'.
    לדעתי מוטי עומר היה מנכ"ל מצוין קידם את מעמדו של המוזיאון והוציא אותו מהמקום המקובע והמנוכר. ראיתי פעמים רבות את הטור מסתרך בכניסה למוזיאון, וידעתי להעריך היטב שההצבעה של הקהל ברגליים, זה לא מובן מאליו.
    איפה הבעיה? הבעיה היא התלות של האמן בגלריות המסחריות.
    הגלריות המסחריות מהוות אבן בוחן סוג של תו תקן לאיכות, בזמן שהשיקולים שלהן בבחירת אמנים מלאה בשיקולים קרים.
    כך אמנים טובים ורבים , לא מצליחים למצוא חללי תצוגה שמתחרים עם הגלריות המסחריות כלומר חללי תצוגה מכבדים מקצועיים בעלי מוניטין וכד' שיש בכוחם לקדם אותם.
    מה שאמנים רבים נאלצים לעשות כדי לעקוף את ההתנהלות האליטיסטית של הגלריות המסחריות "הנחשבות" זה לממן חללי תצוגה מחשבונם. הגלריות המסחריות מראות ומצביעות על קשר ברור בין אמנות והון דבר שיש לנטרל אותו כסממן להצלחה ויש לנתק את הקשר בין אמנות והון שכן הוא לא רלוונטי בכלל . הצרכנים העיקריים של הגלריות המסחריות הם אליטת אספנים ועשירון עליון, שיכולים להרשות לעצמם רכישה במחירים שהגלריות מציעות.
    לכן העזרה שהאמנים זקוקים לה היא פלטפורמות שאינן מסחריות. וזה אומר חללי תצוגה ופרוייקטים התומכים באמנים עצמאיים בתמיכה ציבורית.
    כלומר לחזק את המגמה המבורכת שעריית תל אביב החלה בשנים האחרונות ולמנף אותה כך שהאמן לא יזדקק לחסדי הגלריות המסחריות. והגלריות המסחריות לא יהוו יותר מדד לתו תקן. כלומר יש לקחת מהגלריות המסחריות את המעמד הזה ולהחזיר לקהילת האמנים את המנדט לשפר לקדם את מעמדם.
    אני רואה את הבעיה ממוקדת ב"צוואר הבקבוק" שיוצרות הגלריות המסחריות מחסום בפני אמנים מצויינים שלא מצליחים לחדור את "שריון" הגלריות המסחריות, ולכן אני מוצאת את הפתרון ביצירת אלטרנטיבות ופלטפורמות תצוגה נחשבות שלא ירדו מרמת הגלריות המסחריות, המוזיאונים בארץ צריכים להוות פלטפורמה מרכזית לקהילת האמנים המתהווה וצומחת,להרים את האתגר הזה לקבוע אותו בראש סדר העדיפויות, לקבוע את קידומם השוטף של אמנים כמטרה מרכזית בתכנית העבודה שלהם.
    אתי אמינוף אמנית פלסטית ומורה לאמנות.

    מה שחשוב עכשיו זה לנתח את הבעיות ולגבש פתרונות בשיתוף עם גורמים ציבוריים בכלל זה מוזיאונים, יש ליצור מהפכה בתודעה, עדכון המטרות של המוזיאונים בארץ ושינוי הקונספציה. לנתק את הקשר הבעייתי בין אמנות -הון-ושלטון. מצד אחד להוציא מהאמנות את ההיבט המסחרי ומאידך לשמור מכל משמר שהאמנות תישאר חפה מכל שוחד פוליטי כי גם זה מסוכן.אמנות ותרבות הם נכס רוחני ויש לשמר את טוהר המידות לכשעוסקים בו.
    כרגע אני רואה את הדחיפות להוציא את הגישה המסחרית מהאמנות היא פוגעת באמן ובחופש התרבות. יצירת אמנות היא לא נדל"ן, ולא אמורה לשמש כמנייה להשקעה. אמנות היא ראי התרבות, היא זירה ומישור לליבון ודיון אמנותי תרבותי ,ליבון בעיות בסוגיות אמנותיות תרבותיות חברתיות ,ולא צריכה להיבחן על פי אמות מידה של מוצר צריכה . מוזיאונים מתוקף היותם גוף תרבות ציבורי צריך לתת מענה לצורך הזה של האמנים, במה ליצירה בלי קשר להצלחה מסחרית, הגופים הציבוריים והמחלקות לאמנויות וקרנות תמיכה צריכים להחליף את המעמד שמקבלות ctr. הגלריות המסחריות. הגופים הציבוריים אמורים לתת את המענה הדרוש לאמנים עצמאיים.

    אני מציעה לתבוע מונח חדש בהתנהלות האמנות בארץ -אינדיפבליקארט -אמנות עצמאית בתמיכה ציבורית.

    מיהן הקהילות האלה המוזכרות " קהילות מודרות, לצורך תיקון האפליה …" בסעיף 3א?
    אמנים ערבים? פלשתינאים? חרדים או אולי מתנחלים… אולי ציירי אווירה גמלאים או אורגי שטיחים? קשה לי להבין למי הכוונה וזכורים לי תערוכות של כל אחד מהנ"ל במוזאון תל אביב
    סעיפים שמאפשרים אפליה מתקנת על סמך קרטריונים עמומים זה לא מה שקרה עד עכשיו במוזאון ת"א?

    הגיע הזמן גם להעלות למשפט שדה אנשים כמו אורי דסאו ושרית שפירא שמתייחסים לאמנים באופן חסר כבוד. קובעים פגישות ולא מגיעים. מבטיחים הבטחות ונעלמים. ושוכחים שבלי אמנים לא תהיה להם משכורת.

    אני חושבת שאריק צודק. עדיף להוריד את הסעיף הזה – לא נראה טוב.

    עם כל הכבוד למירי סגל וחיים לוסקי, שניהם חיים ברווחה רבה
    מכף יד המימסד ,לשניהם משכורות יפות מהאקדמיה ותנאים שאין כאן לאיש
    לוסקי אוהב לצאת בהצהרות של נער מתבגר שקרא פוקו, אבל הוא עושה
    הכל להציג ולהרצות בעומק הממסד,ואף בראיון האחרון איתו הוא התבכיין
    שהוא לא מציג בגלריות מסחריות.

    הדור הצעיר צריך שינוי ומוזאון ת"א הוא התחלה עקרונית שתשפיע לכל כיוון
    צריך להתמקד בכך!!

    לא רק הדור הצעיר אלא כל האמנים שלא נמצאים במעגל הסגור של בצלאל המדרשה המרצים הגלריות המסחריות ואוצרים של מוזיאונים צריכים שינוי , נדרשת חלוקת משאבים שונה וריענון של כל שומרי הסף.

    צריך להניח למוסד המוזיאון למות מוות טבעי על כל הקונוטציות הבורגניות שהוא משליט בסצנה האמנותית המקומית ובכלל…
    מניפסטים ופטיציות הן חיבור שלא לצורך של הגופה המוזיאלית למכשירי החיאה….
    יש ערוצי תצוגה מרובים חדישים, בהם האמנים יכולים להפיץ את יצירותיהם ללא שומרי הסף האנכרוניסטים של המוזיאונים.

    לכבוד ראש עיריית תל אביב-יפו, מר רון חולדאי,

    מספר הערות בגוף המכתב לרון חולדאי, ומספר הערות כלליות, מקווה שהן מועילות.

    גלית
    בשבועות הקרובים אמורה להכריע וועדת מינויים בעניין מנהלו/תו החדש/ה של מוזיאון תל אביב לאמנות. מנהל המוזיאון הוא תפקיד ציבורי ראשון במעלה, שיש בו כדי להכתיב את המדיניות האמנותית והאוצרותית של המוסד למשך שנים אחדות אם לא למעלה מזה. [מדיניות המוזאון החשובה היא מדיניות האוסף, בשונה משאר מוסדות האמנות אשר אין בהם אוספים]
    אנו החתומים מטה, סבורים שוועדת המינויים בהרכבה הנוכחי אינה לגיטימית, ואף חשודה בניגוד עניינים לפחות משני הטעמים הבאים:
    1. מינוי של מנהל מוזיאון לאמנות הוא מינוי מקצועי. אין זה בגדר הסבירות, שבוועדת המינוי הנוכחית אין נציגים שהכשרתם המקצועית בתחום האמנות, ואשר הוכיחו השגים מקצועיים ניכרים בתחום האמנות, מחקר האמנות והאוצרות.
    2. בוועדת המינויים הנוכחית יושבים לפחות שני אספני אמנות ותורמי פרסים (דורון סבג ועירית רפפורט), שלזהותו/ה של המנכ"ל/ית הבא/ה עשויה להיות השפעה על יוזמות פרטיות שיקדמו בתחומי המוזיאון. השניים ראויים, ללא ספק, להערכה ולהוקרה על תמיכתם במוזיאון ת"א ובאמנות המקומית לאורך השנים, אולם ישיבתם בוועדה ציבורית שיש לה השלכות על אופי המדיניות האוצרותית [ אוצרות האוסף] של המוזיאון בשנים הקרובות מעוררת חשד לניגוד עניינים מובהק.
    לצד ההסתייגויות שהעלנו כאן בעניין הוועדה, אנו מבקשים להצביע על מה שנראה לפחות ככשלים חמורים בהתנהלותו הציבורית של מוזיאון תל אביב. כך, נדמה שהמוזיאון פועל ללא נורמות של שקיפות וללא תחושה של חובת דיווח, אחריות, והגינות ציבורית. באופן פרטני אנו מצפים להסדרה מיידית של הסעיפים הבאים באמצעות רגולציה ו\או חקיקה:
    1.קביעת הגדרות התפקיד, משך הכהונה ותחומי האחריות של מנהל המוזיאון. יש להגביל את משך המינוי לפרק זמן סביר, כנהוג במוסדות ציבור. [כאן הייתי מציעה חמש שנים ובחינת האפשרות להעריך את החוזה לאחר חמש שנים לחמש שנים נוספות]
    2. הפרדה בין תפקיד האוצר הראשי לתפקיד המנכ"ל. [מוזאון בסדר גודל כזה או בכלל לא צריך מנכ”ל, אלא מנהל אמנותי קרי אוצר ראשי ומנהל אדמיניסטרטיבי המקביל בהחלטותיו חוץ מאשר ההחלטות האמנותיות. כאשר יש מנכ”ל מקצועי ולא אמנותי ההחלטות על דרכו האמנותית של המוזאון יושפעו משיקולים כלכליים ולא מהחלטות אסטרטגיות של המוזאון כיצד הוא מנוהל, באופן עקרוני הייתי רואה במנהל מוזאון אחד שמפתח חשיבה ביקורתית על תפקיד המוזאון במאה ה 21]
    3. הכנסת סעיפים בתקנון המוזיאון, המבטיחים נציגות של אנשי מקצוע בוועדות מינויים מטעמו.
    3א. הכנסת סעיפים בתקנון המוזיאון המבטיחים נציגות של קהילות מודרות, לצורך תיקון האפליה המתמשכת של יוצרות ויוצרים מקהילות אלה. [קהילות מודרות ?? הן בעיניי הקהילות אשר אין בידן לשלם את עלות הכניסה למוזאון]
    3ב. הכנסת סעיפים בתקנון המוזיאון המבטיחים שמערך התערוכות יתמוך כספית ויקדיש תשומת לב מיוחדת לעבודות אמנות שאינן יכולות לקבל במה במסגרת שדה האמנות המסחרי. [כאן ראוי ליצור קרן התומכת בהפקת עבודות, מאחר שמדובר בכספי ציבור אין העבודה יכולה להימכר לאספן פרטי, היה ונמכרה העבודה לאספן פרטי, על האמן להחזיר את עלות הפקת העבודה לקרן. במות לא מסחריות קיימות כבר, לא מספיק אולי אך הן קיימות]
    4. שקיפות ציבורית בפילוח תקציב המוזיאון, ובכלל זה הגדרת סעיף המסדיר את האחוז התקציבי המוקצה לרכישת אמנות מקומית.
    5. קביעת תקנון אתי הקובע סייגים ברורים למעורבות של הון פרטי בקביעת המדיניות האוצרותית של המוזיאון. בין השאר יסדיר תקנון כזה את היחס בין פטרונים פיננסיים למקבלי החלטות. יש לברך על כל תרומה כספית למוזיאון, ובה בעת למנוע מעורבות קלוקלת של בעלי אינטרסים בהחלטות המקצועיות-אוצרותיות של המוסד. [מעורבות של פטרונים במדיניות המוזאון היא קלוקלת מיסודה ולא יכולה להתקיים. יש פתרונות רבים כיצד לתגמל פטרונים/תורמים/אגודת ידידים ולהמריצם לתרום ללא התערבות במדיניות המוזאון]
    6. הסדרת תנאי העסקה הוגנת לכל עובדי המוזיאון, ובכלל זה קביעת תשלום לאמנים/ות המציגים/ות את עבודתם/ן במקום.
    [הערה נוספת חשוב לפרסם את הצעת העבודה / מנהל/ אוצר/ …. לא רק באתר המוזאון. ישנם אתרים מקצועיים לשם כך. ואולי גם להוסיף לצוות המחליט על מנהל הבא, מנהל מוזאון שאינו ישראלי. וכן לבדוק את האפשרות לניהול המוזאון למנהל בעל ניסיון שאינו ישראלי]

    סטודיוגלריי- סטודיו הוא גם גלריה.
    מאת אתי אמינוף‏ בתאריך יום שני 22 אוגוסט 2011‏ בשעה 12:43‏‏
    יש לתת את הדעת על מטרה חשובה נוספת: חיזוק מעמדו של האמן.
    כרגע אני מוצאת שמעמדו של האמן גרוע. למרות היותו משכיל עצמאי פעיל מעורה ומעודכן בכל מה שקורה בשדה האמנות, הוא מתקשה מאוד להצליח ולפעמים כמעט מובס .הוא נאלץ לשלם מחיר אישי יקר כדי לקיים את אמנותו. אני רואה את הקושי העיקרי בהשגת חללי התצוגה מקצועיים ראויים ומכובדים . התקדמותו של האמן על פי רוב נבלמת ומתעכבת אל מול בעיות שאינן באות על פתרונן.
    לדעתי הגישה הרווחת כיום, התנהלות מסחרית של עולם האמנות, לא נכונה ולא ראויה. כמו כן היא לא משרתת כלל את קהילת האמנים אלא נתח מאוד צר ומצומצם ובכך חטאה. הגישה המסחרית מניבה תוצאות כלכליות בלתי מספקות והנשכרים היחידים ממנה בודדים והם לא האמנים עצמם. ההתנהלות הנוכחית של שדה האמנות קובעת קצב איתי מאכזב ומדכא.
    לטענתי הקהילה הציבורית צריכה להיות מחויבת בפיתוח התרבות ובפיתוח קהילת האמנים שיוצרת את התרבות. סביבה בה התרבות לוקה בחסר הופכת לירודה ונאלצת להתקיים בדלות של תת תרבות.
    התרבות היא שעושה את ההבדל בין מקום למקום. מקום שיש בו תרבות שוקקת החיה מהווה קטליזטור וגלגל מניע להתפתחות .מקום שיש בו תרבות יש תנועה וזרימה של אנרגיה יוצרת מחדשת ביקורתית מגיבה משתתפת פעילה מעורבת ומממשת את עצמה. תרבות מבטיחה התפתחות, קהילה חברתית, והנעת משאבים. כך שהתרבות היא צורך שי לקחת עליו אחריות, ולא להשאירו כגידול פרא להתמודדות אכזרית בשוק מסחרי בלבד .
    בלתי הוגן ואף לא אחראי להטיל את מימון התרבות על האמן בלבד. האמן נדרש לקיים את עצמו ומשפחתו בדרך כלל הוא חייב לעבוד במשרה מלאה לקיומו ובנוסף לממן סטודיו על כל הוצאותיו ,ולפי השיטה הרווחת כיום גם את חללי התצוגה. על פי רוב העבודות כמעט ולא נמכרות ולכן לא מחזירות את ההוצאות. לכן כבר אי אפשר לעמוד בנטל הזה. לכן למערכת הציבורית צריכה להניח תשתית ולא להסתמך על תשתית מסחרית שכן היא משרתת אחוז מאוד צר של קהילת האמנים .המצב התלותי אליו נקלע האמן פוגע במעמדו ואף מנצל אותו, לעתים אף מכלה אותו. לכן יש לתת בדחיפות את הפתרון לבעיה החשובה הזאת. הגנה על מעמד האמן בקהילה בה הוא פועל.
    ההצעה שלי היא לתכנן תוכנית מקיפה שתקרא בשם "סטודיוגלריי",יש לתת חשיבה מקיפה בין כל הגורמים הפועלים בשדה המנות כיצד להפוך את הסטודיואים של האמנים השונים לחללי תצוגה מקצועיים ובגישה חדשנית המאפשרת שילוב בין סטודיו וגלריה , ואף אפשר להגדיל סטודיו גלריה מגורים. מיזם שיזכה להסכמה חקיקה עירונית במידת הצורך ,מתן פלטפורמות פרסום והטבות של הרשויות כדי שיוכל להתקיים בתנאים מיטביים . אמי אמינוף אמנית ומורה לאמנות.

    חשבתי עוד על סעיף 3א. והוא ממש מטריד.
    השחיתות הכי גדולה קורת כשיש תחושה של קיפוח ואפליה שדורשת תיקון. להזכירכם, תרבות הג'ובים של מרכז הליכוד התחילה כתיקון אפליה אמיתית. קהילת האמנות לא חפה מנטיה קליקאית. קולות חשדניים נשמעים פה ושם – עדיף לדעתי להוריד את ענין ה'קהילות המודרות' ו'תיקון האפליה'.

    השחיתות אינה נולדת רק כשיש "תחושה" של קיפוח ואפליה, אלא גם כשיש קיפוח ואפליה אמיתיים. איש לא מדבר על "אפליה מתקנת" אלא על תיקון האפליה, זאת אומרת הבטחת ייצוג נאות גם למגזרים שאינם קרובים לצלחת.
    אם כל-כך קשה לחיות עם זה בשלום אפשר להתייחס לסעיף 3א כאל סעיף מקביל לסעיף 7, ולחשוב, כפי שהציעה גם גלית, על קהילות מודרות כקהילות שאינן יכולות להרשות לעצמן לשלם את מחיר כרטיס הכניסה למוזיאון.
    אגב, במה תרבות הג'ובים של מרכז הליכוד שונה מתרבות הג'ובים של מפא"י ומפלגת העבודה בימיהן הגדולים?

    אני לא יכול להגיד שאני הכי מצוי בכל הנושא אבל ממה שאני קורא כאן ובעוד פוסטים בנושא זה נשמע כמו עוד ניסיון למינוי פוליטי שלא יעזור ולא ישיג את ייעודו

    אני מאד מקווה שזאת ההזדמנות שגם אצלנו האמנים היא התחלה של פלוראליזים וחיסול ה"קליקות המתנשאות והשליטות מזה שנים בעולם האמנות"

    מדוע לא לפעול באופן דומה גם לגבי מוזיאון בת-ים לאמנות, אשר אמור לאתר אוצר/ת חדש/ה למוזיאון?

    נו שוין.
    אם צבי אפרת, ארכיטקט, מצרף את משקלו המקצועי והמוסרי לתובעים, בצדק, מינוי מקצועי, שקיפות ותקנון אתי — חזקה עליו שהוא יביא את ועדת המינויים הנוכחית למחות דמעות התרגשות ולהתפזר באחת לכל רוח.

    לגבי סעיף 3א – הוא ראוי אך הוא צריך להיות יותר רדיקלי ולשקף את המציאות של קהילות אלו… ראוי להוסיף כי המוזיאון יפעל באופן אקטיבי בדרכים שונות עם קהילות מודרות על מנת להצמיח בהם דור של יוצרים ולא להמתין עד שבמקרה יוצר מתוך קהילות אלו יופיע ויכריז תנו לי קיר לתלות עליו…

    העצומה לדעתי מסורבלת, למרות שאני תומך ברוחה. העצומה מכינה את התשתית לקיבעון של התנהלות המוזאון בעתיד על פי הנוהל הנהוג כאן(בתל אביב) ברוב התקופות ובכלל. השחקנים החדשים ימשיכו במסורת של הקודמים.
    מאז קום מוזאון תל אביב לאמנות, היו קבוצת אמנים שפעלה, הכתיבה, מינתה ותמכה ישירות ומאחורי הקלעים בעסקני המוזאון, וכמובן שורה של אוצרים ומנהלים שנהנו מתמיכה זו.
    מוטב לברר מה תפקיד מוסד המוזאון הציבורי כיום, והאם לא הגיע הזמן לפרק את המוסד האנכרוניסטי הזה לפני החגיגות המצופות (ניתן להשתמש בבנין הנפלא למטרות אחרות)? אני מצטרף לדעתו של אבי רוזן מה – 19.8, ומוסיף: מוטב לנסות להגדיר את היחסים בין אמנים, אמנות, חללי תצוגה קהל וסביבה. ובעיקר את מיקום ותפקיד האמן בחברה ובתרבות המורכבת,העכשווית.

    […] בשורה התחתונה – בין אם נרצה ובין אם לא, כנראה שבתוך שבועיים-שלושה ועדת האיתור תבחר מנכ"ל חדש למוזיאון. אנשי הועדה לא יתפטרו בעצמם לאחר שקיבלו גיבוי מלא מראש העיר, ואין לנו כרגע דרך לשנות זאת למעט בפניה לבית משפט – צעד שנוי במחלוקת שמסיבות שונות עשוי לפגוע במאבק יותר מאשר להועיל. לכן, כל שביכולתנו לעשות בעניין הועדה הוא לסרב לשתף עימה פעולה מתוך הבנה שצריך להפנות מאמצים ליום שאחרי. כפי שכבר נכתב בעבר, בהחלט יתכן שחרף הליך הבחירה הלא לגיטימי בסופו של דבר יבחר אדם ראוי. ברגע שזה יקרה הועדה תהפוך לחדשות של אתמול ויגיע המקום לעבור ולטפל במכלול הנושאים שהוצגו באופן חלקי בחציה השני של עצומת אנשי ונשות האמנות. […]

    אמנות היא התגנבות יחידים, התארגנות וקרבות על יעד הם רגע אחד קצר בפעילות יומיומית סיזיפית.
    מוזיאונים מטבעם לא נועדו לשרת – לא את האמנות ובעיקר לא את היוצרים.
    כשמוזיאון ישראל נראה כפי שהוא נראה ופועל ומציג "מאה שנות אמנות" רק עם אלה המוצגים בו, אין להלין אל אלה הלא מציגים כלל.
    ראוי ליוצרים לחזק את המוזיאונים האיזוריים, ולהניח לממותות.

    […] סבירה, המתרחשים בחדרי חדריו, ובפרט כאשר בימים אלה ממש עצומה של למעלה מ-500 איש ואישה מקרב קהילת האמנות וביניהם אמנים ואמניות מוכרים […]

    […] מן האמנים הנבחרים), ולקדם את יישום הסעיפים המופיעים בעצומת אנשי האמנות שהוגשה לראש העיר בקיץ. בין השאר ניתן למצוא בעצומה […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.