ראיונות

  • על האישה השחורה שרצתה לעוף – שרה אלימי (1950–2022)

    "האוקר החרדלי העכור והמלטף של המדבר הופך לצהוב מסנוור, מכה, בנוף לא ברור, באין נוף; מעין חלל ריק שטוף שמש. עקבות כפות הרגליים האפורות־שחורות, המחוקות קמעה, בדרך מהנוף המגרבי, הופכות ללבנות ב"עיר הלבנה" של ה'ארץ הלבנה', בנוף המודחק של המשרק". ליאת ארלט סידס בשיחה עם האמנים־אוצרים ריטה מנדס־פלור ויורם בלומנקרנץ

  • כאילו אתה אופטומטריסט חברתי

    "אולי אני לוקח את ההיסחפות הטבעית הזאת לשאלה מהו אנושי, ונותן לה לגלוש למחוזות של אדריכלות או עיצוב במובן העמוק של איך נראית הסביבה שאנחנו חיים בה: מה הופך מקום לראוי לאדם, ומה הופך אדם ראוי למקום, ומה התפקיד של יופי ופליאה בכל זה. כלומר זו הזדמנות לחשוב מחדש על מה אנחנו חוץ מיצרני דימויים וטקסטים". נעם גל משוחח עם הלל רומן על העבודה "בלילה, מרחוק"

  • מפוני כל העולם

    רונן אידלמן, שרה בנינגה, חנאן אבו־חוסיין ועומר קריגר על היצירה "פינוי", מתוך גיליון 05 של המהדורה המודפסת של ערב רב

  • הגלריה של ולריה

    ולריה גסלב מגשימה חלום ופותחת בדרך העצמאות בחיפה את גלרית "יאללה שולה", שתעמוד במשך שבועיים ותארח עבודות של שמונה אמניות ואמנים חיפאיים משובחים. נעמה סובול בשיחה על אוצרות, חיפה, קהילה, אמנות חברתית ואיך יוצרים מקום

  • עבודה, מלאכה, פעולה

    "השאיפה היא למצוא תמהיל שמצליח לערבב אמניות ואמנים ישראלים ובינלאומיים, מוכרים ומוכרים פחות, ותיקים וצעירים, באופן שפתוח לכולם, לאמנים, לקהלים חדשים, לניסיונות חדשים". יהונתן ה. משעל משוחח עם אבי לובין לרגל כניסתו לתפקיד האוצר הראשי במשכן לאמנות עין חרוד

  • "יש לי משהו שיכול לעזור לכולנו"

    "החוויה המידית אחרי לידה היא קשה אובייקטיבית, וזה חלק מהבעיה: את יולדת ואומרת 'קשה לי', והסביבה אומרת לך 'נכון, זה קשה'. אין שום דרך למדוד מתי נגמר הקשה האוניברסלי ומתחיל הקשה האישי", ילנה רוטנברג בשיחה עם לי ברבו על ספר הצביעה שהוציאה

  • הוולט ועונשו

    "לקחתי רעיון כמו־דתי והפכתי אותו לחלק מההיגיון הצרכני. חיתוכי העץ הפכו לחיתוכי לינולאום והם משמרים את אותם המעמדות, המגדרים והגילים. התאמתי לכל דמות חללי פנים. עשיתי שופינג עבורם, עבור הדמויות שלי, דרך שיטוט באינסטגרם וניסיון להבין איך החללים של הדמויות האלה נראים במציאות". יהונתן משעל מראיין את יעל סלומה

  • הים הבוער תמיד

    "לאחר שנים של יצירה בים המלח הבנתי עד כמה הים הזה יכול להיות מקום של מפגש והזדמנות נדירה ויחידה במינה למימוש שותפות הגורל, בגבולות הנזילים, מתוך סכנת המחסור במים והתלות ההדדית", סיגלית לנדאו בשיחה עם אמיתי מנדלסון על תערוכתה במוזיאון ישראל

  • מרחיבים את הרדיוס

    שיח גלריה בין חברי קבוצת רדיוס, כחלק מאירועי התערוכה: רדיוס + | תערוכת מחווה לרדיוס קבוצת אמנים בע"מ

  • על הצמצום: חגי כנען בשיחה עם יאן טיכי ואילנית קונופני

    "זו אינה הפחתה רגילה של ממדים אלא כזו שיוצרת זיקוק של אלמנטים, ותוצאתה חשיפה של מהות שבה נמצא הפוטנציאל של המאיץ. משהו עובר סינון, הוא לא סתם מוקטן או מתדלדל אלא נעשה צרוף יותר במהותו, ומכאן עוצמתו. המילה צמצום בעלת שורש מרובע, שנוצר מההכפלה צמ־צמ, ואפשר לשמוע בה גם את הצמצם הצילומי שהזכרת וגם את המילה צום, שמחברת אותנו לממד של קדושה והיטהרות". חגי כנען משוחח עם יאן טיכי ואילנית קונופני על תערוכתו של טיכי, "צמצום"

  • "הטרדה חזותית סדרתית": שיחה עם האמנית מיכל היימן

    "המשגתה של היימן את ההטרדה החזותית הסדרתית נחוצה למרחבים אשר מבקשים להעמיק, לאתגר ולחשוב מחדש על סוגיות של אמנות, מגדר, פוליטיקה ויחסי כוחות, אבל בעיקר כאלו אשר מעלים על נס את 'חציית הגבולות'". סלבה גרינברג בשיחה עם מיכל היימן

  • "לא לפחד ממפגש"

    "הניסיון בפסטיבל הוא לאתגר את יחסי הצריכה בין הקהל לאמנים ולייצר למעשה קשת רחבה של אפשרויות להשתתפות. יש מי שמגיע לראות, יש מי שמגיע להקריא משהו או להשתתף בדיון, יש מי שמציג תערוכה או מופיע. אבל השאיפה היא שכולן וכולם ירגישו שהנעשה פה הוא שלהם, ופונה אליהם בישירות". יהונתן ה. משעל מראיין את שקד מוכיח, מנהלת הסדנא ברמת אליהו

  • רגע פרטי במרחב הציבורי

    "בזמן העבודה על הפרויקט, כשראיתי איך האמנית איריס סינטרה ממששת את חומת האבנים הישנה לצד המדרגות כדי למלא אותה בקרמיקה, הבנתי שאנחנו בכיוון הנכון. זאת פעולה שיכולה לקרות רק באמצעות קשר עם האור, האבנים, האנרגיה של המקום". יהונתן ה. משעל מראיין את צאלה קוטלר הדרי

  • יונה פישר: האוצר שראה הכל

    "כשאני התחלתי, המילה אוצר לא הייתה קיימת. הייתי מאושר שיש רעיון שאני יכול להגשים אותו. שמחתי שאפשר לעשות כל כך הרבה דברים בבת אחת – עיצוב גרפי, תלייה של אמנות״. דברים שאמר יונה פישר בסדרת ראיונות שערכה עימו מיטל רז בשנה האחרונה לחייו

  • שמים לקראת עצם

    ״אמן שבונה לצופים שלו מדרגות ארוכות ומסוכנות עד לחלון, שממנו יוכלו לעוף או ליפול, הוא אמן שאכפת לו מאוד מהצופים שלו״. אורי ניר משוחח עם אלינה יקירביץ׳ על תערוכתו ״חדר צחוק״

  • לעולם אין לאבד את העשתונות!

    "התערוכה נעה הלוך ושוב בין עבר ועתיד, דרך ייצוגים ותפיסות שונות של היחסים בין הזמנים. התנועה הזו נולדה מתוך הערעור על מצבים של חרדה ואימה. אחת המחשבות המשמעותיות ביותר שהעלו בנוגע לחרדה היא שלרוב, או אולי תמיד, המושא שלה ממוקם בעבר או בעתיד, לא בהווה". ליאור זלמנסון בשיחה עם תמיר ארליך ונוי חיימוביץ'

  • בין אבסטרקט לצילום ישיר

    "פשוט ישבתי והסתכלתי על הלכלוך הזה וחשבתי עליו. היה לי מקום לחשוב עליו, על הניגודיות בין הניסיון למחוק משהו ואיך שהפעולה הזאת מולידה משהו שהוא נראה ובדרך החומר גם משנה את עצמו". יהונתן ה. משעל בשיחה עם רוני אביב

  • מחיקה והתגלות

    "פחדתי לגעת, להרוס, לא להיות מסונכרן עם מה שקורה בציור בכל רגע, והרבה שנים התייחסתי אל זה בתור שותפות מסוימת עם המת. אני ממשיך, אבל עבודה משותפת, חתימה משותפת". אורי כרמלי משוחח עם יונתן גירון

  • בין דימוי לתוכן: שיחה על ספר

    שירז גרינבאום משוחחת עם גילי סיטון לרגל יציאת ספרה הדיגיטלי ״בין דימוי לתוכן: פרפורמנס ארט נשי בישראל, על עבודתה של אמנית המיצג עדינה בר-און״

  • חלוצה ברמת גן

    "שמתי לב שרוב התערוכות שאצרתי בגלריה עוסקות בנושאים פילוסופיים. גם אם מדובר בנושא מוכר שדובר בו רבות, תמיד אחפש זוויות חדשות לעסוק בהן. מעניין אותי להתעמק בנושאים הנוגעים לחיבורים של סובייקט-אובייקט, החוויה האנושית בתוך עולמות החומר והרוח". יהונתן משעל בראיון עם רונית חדד