כתבות מאת ליאת ארלט סידס
א(י)מניות: ביקורת מסאית
- סקירת ספרות
- 05/04/2021
״הספר מציע להתמקד בתפיסה המטריצנטרית, הרואה את תפקידה של האֵם בתרבות כתפקיד חשוב לאין שיעור שראוי שיכתב מחדש מנקודת מבטה של האֵם היולדת, הסובייקטית, הקשורה לתהליכים חומרים וגופניים שלעולם לא יתכן שיכתבו, ישורטטו, ידובררו או יתוּוכו מנקודת מבטו נטולת הידע הניסיוני והחווייתי של הגבר, האמן היוצר, ההיסטוריון, התיאורטיקן ומבקר האמנות". ליאת ארלט סידס כותבת על ספרה של הדרה שפלן-קצב: א(י)מנית -אימהות מביאות אמנות לעולם
תא מס' 245
- ביקורת
- 25/11/2020
״במידה רבה, היציקות כמו מבקשות להחזיר את הצופה לעולם החומרי, ולאזן בין ההטרוטופי, הסוטה, המדומיין, החריג וההיפר-ממשי לכאן-ועכשיו, לממשי, לחומרי, לדבר הדומה ביותר לדבר שהוא מבקש לייצג: למוות המשועתק והמשוכפל של הדבורים״. ליאת ארלט סידס על תערוכתה של אנה פרומצ'נקו, תא מס׳ 245
מסע על-פני העור והגוף שלנו: בעקבות הפְנִים שלה
- מסה
- 14/01/2020
״התערוכה רלוונטית ולוּ בשל האפשרות שהיא מוסיפה נידבך חשוב לשיח הפוליטי העוסק בזִקנה בכלל ובזִקנה ומגדר בפרט. כך, התערוכה מרחיבה את שיח הפמיניזם הכללי ומחדדת את ההבנה של התנאים הפוליטיים, מערך יחסי הכוח החברתיים, המכוננים והמאפשרים את קיומו של ה'מבט הגברי'״. ליאת סידס על חנה לוי במוזיאון הרצליה
מבטה של זו הפונה אלינו
- מסה
- 13/06/2019
״כהנוב תפסה את הלבנט כמרחב גאופוליטי מרובה ממדים, רבדים, פרספקטיבות, זהויות, גוונים, תרבויות, דתות ולאומים, ואת ״הלבנטיניות״ כאתגר פרקטי, אינטלקטואלי ונפשי של היכולת להתקיים בסינכרוניות רוחבית בתוך פסיפס אנושי, במרחב הביניים של רצף ההבדלים בזמן ובמרחב, באופן טבעי ושגרתי״. ליאת סידס כותבת על התערוכה ״ז'קלין כהנוב: הלבנט כמשל"
מדוזה, פְנים אבסטרקט-ריאליזם: בין פרח הנגע למשוש הנוגע
- מסה
- 05/03/2018
"הציור האטינגרי הוא קינה גדולה של אמהות על מות ילדים ועל מותן הקרב, ולצדה שירת הפליאה לנוכח יפי מי התהום וחלל היקום ושירת התדהמה החוזרת ונשנית לנוכח הרגע הטראומטי המסרב לחלוף". דיון במופעי המדוזה בעבודתה של ברכה ל. אטינגר, חלק שני
וְלִבִּי, חָלַל בְּקִרְבִּי: בין הפצע להפצעה (חלק 1)
- ביקורת
- 02/01/2017
"ההתבוננות בציור של אטינגר ממרחק, חרף ממדיו הקטנים והאינטימיים, חרף הרגלה של העין להתנקז לעמדה אוטוריטטיבית המאפשרת ניכור, הרחקה ושליטה – חומקת ממגבלות סוג המבט הלוכד של הסובייקט ומאפשרת, או מזמנת, לחוויה רוחנית גבוהה, התעלות". ליאת סידס על "ולבי חלל", תערוכתה של ברכה ל' אטינגר בגלריה ברוורמן, תל-אביב, חלק ראשון
הפנים בחוץ והחוץ – קרביים
- ביקורת
- 20/09/2016
"הצילום של שמחון סכמטי, ענייני ונטול רומנטיקה ונוסטלגיה. הוא אינו ציטוט המתיימר להיתלות בצמרות גבוהות, אלא עושה שימוש בתבניות ויזואליות מוכרות המהבהבות בתודעה והמהדהדות את שפת הציור הקלאסי". בעקבות "דיו שחורה", תערוכתו של האמן-צלם מיכה שמחון בבית "אחותי", תל-אביב
"עולמות הגוף" של פון-האגנס כסימולקרת מוות
- מסה
- 04/12/2014
בעידן של אובדן כל ההבדלים וההבחנות שבין המסמנים לבין מושא הוראתם, של ריקון הסימנים מזהות ומשמעות יציבה, המוות גם הוא מנוע מלשוב ולהתחולל. "תרבות של דיסקציה", חלק שני.
תרבות של דיסקציה
- מסה
- 04/02/2014
התערוכה "עולמות הגוף" של גונתר פון-האגנס כשיח אנטומי רה-רנסנסי ובארוקי, חלק ראשון.
הרדי-מייד כאובייקט מטרים של הסימולקרה
- מסה
- 05/08/2013
"הפרדוקס המוזר המתגלם ברדי-מייד הוא שהאובייקט יכול לתמוך בתיאוריה האנרכיסטית של האמנות, המטילה ספק קיצוני בגבולות של כל הגדרה של אמנות, ובתיאוריה השמרנית וההחלטית של האמנות, שהרי אחרי הכל הרדי-מייד הפך למשוכה המרכזית שמעליה חייב לדלג כל ניסיון להגדיר אמנות". לרגל 100 שנה לרדי-מייד, מציעה ליאת סידס מבט נוסף על המהפכה התודעתית שחולל דושאן
המלצות מרחבי הרשת
-
- GTI בשיתוף עופר לוין כלכליסט
עופר לוין: "הספר 'אל המרחבים' פותח צוהר אל צמיחתו המתמשכת של אוסף לוין"
לאחרונה יצא לאור הכרך הרביעי בסדרה "אל המרחבים"...
- Frieze editors Frieze
After a Year of Online Programming, What Worked?
Frieze editors discuss the different trends in digital exhibition-making, from end-of-world scenario
תגובות אחרונות
שרה על העוקץ את העקוץ (אינו) פטור
א) הביקורת המאד מוצדקת שאותו את מכנה "עליהום מוגזם" באה...
leeda על העוקץ את העקוץ (אינו) פטור
רגע, את לא מעודכנת. אותרו חלק מהאמניות שהוצגו בתערוכה והן...
נתאי על ניסוי מילגרום
שום דבר טוב לא יצא ממעללים קונספטואלים ואוצרוּת שמנסה בכח...
עוקץ את העקוץ (אינו) פטור | ערב רב Erev Rav על ניסוי מילגרום
[…] baiting שלו (עקיצת העוקצים) פרצי צחוק בקרב קהל הצופים...