איריס פשדצקי

  • אי ציות אמנותי

    "בעוד הממשלה שלנו לוקחת השראה ממדינות שבהן המוסדות הדמוקרטיים מתפוררים, אנחנו יכולות לנצל את ההזדמנות וללמוד מניסיונם של מי שלוקחים חלק במאבקים דומים. אי אפשר להתעלם מכך שהתהליכים שמתרחשים בארץ ייחודיים – הכיבוש וחיינו לצדו מסייעים ליצירת התנאים המאפשרים את ניסיון ההפיכה הנוכחי. אך למרות זאת נדמה שגם אנחנו, כמו הפוליטיקאים שלנו, נוכל ללמוד ולקחת השראה מא.נשים שלא איבדו תקווה גם תחת משטרים דיקטטוריים, והמשיכו ליצור ולהיאבק תוך שימוש ביצירתיות ככלי להתנגדות"

  • תיפקוד תקין

    "הערנות למצב הגוף מתאפשרת, במובן מסוים, בשל שינוי במצב השגור: משהו אינו כשורה, וכעת יש לשים לב, להבין ולהצליח לתפעל את הגוף. כמו פייפר קאט הממחיש פעולות של אצבע, רק שפייפר קאט עובר". גילי זיידמן על תערוכתה של רונית מירסקי "טונוס"

  • שיגעון ותבונה על חורבות דיר יאסין

    "המבקרים ממשיכים הלאה, ליצירה הבאה, אבל בשבילי זה כבר יותר מדי. אני לא חייבת להמשיך בסיור עד תומו, אני חושבת, אני לא חייבת להיענות לכללים. מה המשמעות של ההליכה המסודרת, בתוואי ברור, בתוך תערוכה שכל עניינה כאוס נפשי?". יפעת שורץ בביקורת אישית מאוד על "אמנות בין המרחב הטיפול לציבורי", תערוכת אמנים (מאושפזים ושאינם מאושפזים) בכפר־שאול, ירושלים

  • מרחיבים את הרדיוס

    שיח גלריה בין חברי קבוצת רדיוס, כחלק מאירועי התערוכה: רדיוס + | תערוכת מחווה לרדיוס קבוצת אמנים בע"מ

  • העוקץ את העקוץ (אינו) פטור

    חיסול עקבות העוקץ (ובכלל זה מכתב ההזמנה לרזידנסי), אינו טיפוסי לעוקץ אמיתי. יפה היו עושים האמנים אם היו משאירים עקבות טובים יותר של מעשה הפשע, ומפרידים בין עקיצה לגניבה. חוקרת העוקץ הניגרי גליה ינושבסקי מסבירה איך צריך לעשות את זה

  • ניסוי מילגרום

    ביקורות רבות השוו את התערוכה ״הרזידנסי הניגרי״ של מיקה ואבי מילגרום בגלריה המקרר ל״אמנות ערבית גנובה״, שהוצגה לפני 3 שנים בגלריה 1:1. חטאה הגדול של ״אמנות ערבית גנובה״ היה שאת מה שעושים רבים בהחבא – היא עשתה מהמקפצה. לעומתה ״הרזידנסי הניגרי״ לא שיקפה או התיקה מצב נתון, אלא יצרה אותו

  • אורח בביתו שלו

    ״החלל עצמו רחוק מלהותיר בצופה תחושה של חמימות ואירוח ואולי כאן טמון כוחה של התערוכה. מהכניסה ועד היציאה מרחפת מעל הצופה עננת אי נוחות, חוסר אונים וזרות עמוקה של אדם שהוא אורח בביתו שלו ואף בעולמו״. גילי סיטון על התערוכה הקבוצתית ״קבלת פנים״ במרכז לאמנות עכשווית, ערד

  • המלצת השבוע: האמנות כהברחה, המציאות כבריחה

    "הלפמן מבריחה טפילה של דימויים על גב המבריחה במציאות. שליחת הקוביות לסוריה היא פעולה אמנותית אשר עלולה להיתפס, על ידי מי שקורא אותה כפשוטה, כפעולה יומרנית ומביכה. אבל, המבריחה-האמנית חמקמקה יותר ממה שנדמה", איריס פשדצקי על התערוכה "היסטוריה עד גמר המלאי" של מיכל הלפמן בגלריה זומר

  • הביאנלה בקלנדיה 2018: לצלוח את המחסום

    "החיפוש נע מגישות קודמות בלבוש עכשווי כמו קומוניזם, ועד גישה תיעודית-חברתית שעובדת עם חומרי המציאות באופן ישיר ובתווך אפשרויות נוספות כמו הומור ובדיה. אמנות פלסטינית עכשווית מנסה ליצור דימויים, הקשר ותקווה עבור מי שנולד לפניי הנכבה ואחרי הנכבה, מי שאין לו למה להתגעגע". איריס פשדצקי על הביאנלה הרביעית בקלנדיה

  • מישהו לגור איתו (לרגע)

    "היום אנחנו מקבלות מדריך לכל דבר. נשאלת השאלה אם אנחנו צריכים הנחיות איך להיפגש. העבודות שלי מנסות לייצר את המפגש הבינאישי, אבל גם קורצות למה זה בכלל אמנות, לאיך החברה שלנו מתפקדת". שיחה עם עלית קרייז לכבוד "שלום ולהתראות", עבודתה במסגרת אירועי "אוהבים אמנות"

  • המלצת השבוע: שתי הערות על אמנים ערבים גונבים

    בדארת אל פונון שבעמאן, ירדן, חוגגים יום-הולדת 30, וזו הזדמנות לראות אמנות ערבית לא גנובה. אבל הסיבה שבאמת מצדיקה נסיעה לבירה השכנה היא הצבת הוידאו “And yet my mask is powerful” , של האמנים הפלסטינים באסל עבאס ורואן אבו רחמה, העוסקת בגניבה כאסטרטגיה אמנותית ופוליטית.

  • "לא מספיק שהבריטים עזרו ליצור את הכאוס הזה, עכשיו הם חזרו לספר את סיפורו"

    "בין אם מגיעים מהמחסום של קבר רחל ובין אם ממרכז בית-לחם – ההליכה מסתיימת באופן בוטה בחומת ההפרדה, בצורה שסותרת את כיוון העיר ואת המבנה שלה. אם חושבים על המלון כעל עבודת מיצב במרחב הציבורי, אז הדרך למלון גורמת לצופה להתנגש בחומה". איריס פשדצקי על המלון של בנקסי

  • המלצת השבוע: "לטובתה האישית", עפרי כנעני

    "התערוכה עוסקת בהשתקה, בהסגברה, בעדות ובהתנגדות במישור המילולי, אבל תחושת האילמות מושגת דווקא דרך הטיפול של כנעני באור". איריס פשדצקי על תערוכתה של כנעני במרכז מעמותה בירושלים

  • המלצת השבוע: "המקרר"

    "המקרר", אירוע אמנות שנפתח מחדש במתחם הקירור לשעבר של השוק הסיטונאי בתל-אביב, הוא סוג של נס בתנאי האקלים של עולם האמנות הישראלי העכשווי. עכשיו הוא מציג תערוכה קבוצתית של 16 אמנים.ות שאסור להחמיץ

  • המלצת השבוע: "מים לב פנים"

    "במרכז הגלריה יצרה יפעת שטיינמץ-הרסט חדר שבו הצופה לכוד בין דמותו המצולמת והמוקרנת עד אינסוף. ברקע נשמע קולו החוזר של דודו טופז, 'אני דו-דו, אני כפול, אני שני אנשים'". איריס פשדצקי על התערוכה הקבוצתית "מים לב פנים" במרכזת בזק, ירושלים

  • המלצת השבוע: "הסתכלות 1976"

    "הנשים הן החולים כמו גם הבריאים, הרופאים, הערבים, היהודים, הדייגים שמקוננים שאין להם חשמל, החולה שמרגישה ש'בעצם הייתי יכולה לעזור לעצמי', תלמיד התיכון שנשאל 'אתה, בתור ערבי, מה נתן לך את ההרגשה הכי יפה שאתה ערבי וזה טוב לך?', והן כל העכואים כולם

  • אמנות פורחת בממלכה ההאשמית

    "מעניין להשוות בין הדימויים שהממסד רוצה ביקרם לעומת הדימויים שממומנים מחוצה לו. המוזיאונים שנסקרו מחזקים את התמונה שלפיה לפלסטינים תושבי ירדן אין ייצוג בדיון החזותי על הנרטיב הירדני". איריס פשדצקי חזרה ממסע מוזיאונים ברחבי עמאן

  • אמנות: הוראות הפעלה

    התערוכה "Do It بالعربي", שמוצגת בדארת אל-פונון, עמאן, ירדן, היא חלק מפרויקט כלל-עולמי, תלוי-מקום, של תערוכות שאמנים וחובבים מבצעים על-פי הוראות של אמנים אחרים. יש הוראות לפרפורמנס, לעבודות סאונד, לציור, למיצב, למחשבה, לדיבור, לפעולה. יש הוראות מפורטות או פתוחות לפרשנות, הוראות שהן עצמן העבודה והוראות שצריך ליישם, ויש הוראות שאי-אפשר לבצע

  • הביאנלה שלא שמעתם עליה

    "הנסיעות הרבות, המחסומים, המניפולציות שצריך לעשות כדי לראות תערוכות שנמצאות כל-כך קרוב למקום מגורי, הידיעה שלמרות הקושי להגיע אליה, לי יש חופש תנועה שנמנע מתושבי הערים שהשתתפו בה – כל אלה גרמו לי להתלבט אם ראוי בכלל לנסוע לערים שתושביהן כלואים בתוכן". איריס פשדצקי על ביאנלת קלנדיה

  • "מעניין אותי לעשות דברים שאני לא יודעת"

    היא אמנית, אוצרת, פעילה חברתית ומשוטטת עירונית, גרה בכפר ערבי, מסתובבת בירדן, מקימה עמותה לבריאות הנפש ומלמדת אמניות חרדיות צילום. יהונתן ה. משעל שוחח עם איריס פשדצקי