גילי סיטון

  • אורח בביתו שלו

    ״החלל עצמו רחוק מלהותיר בצופה תחושה של חמימות ואירוח ואולי כאן טמון כוחה של התערוכה. מהכניסה ועד היציאה מרחפת מעל הצופה עננת אי נוחות, חוסר אונים וזרות עמוקה של אדם שהוא אורח בביתו שלו ואף בעולמו״. גילי סיטון על התערוכה הקבוצתית ״קבלת פנים״ במרכז לאמנות עכשווית, ערד

  • נשענת על התפרקות תמידית

    ״בפעולה מניפולטיבית זו שחוסה במבוכת מה, משתעשעת פרנקל עם המרחב שנפער בין השפה ומשמעויותיה ומנפישה את הפתגם "מושך אותו בלשון". כך היא מפרקת וחושפת פעם אחר פעם מנגנוני התנהגות אנושיים, אוטומטיים, שגורים ויומיומיים שאנו נוטים להתעלם מקיומם״. גילי סיטון על המופע ״תנו לי נקודת משען ואזיז את כדור הארץ״

  • ליל שימורים

    ״בימים בהם המפלצות והרוע האמיתיים של הגזע האנושי נחשפים במלוא כיעורם, עיסוקו של מויאל וניתוב הכוחות האפלים דווקא לאמנות או ליצירה ככלל הוא הצעה קריטית״. גילי סיטון על תערוכתו של אילן מויאל, ״מעשי כישוף״, בבית האמנים

  • ערב רב מדיומלי ורעיוני

    "הפרויקטים השנה שאפתניים במיוחד מבחינה טכנית וביניהם ניתן למצוא ערב רב מדיומלי ורעיוני המסמן תערוכה חזקה ומרשימה". גילי סיטון כותבת על תערוכתם של בוגרי התואר השני בבצלאל

  • החיים עצמם בסבך האמנות

    ״בכל פינה מתגלות מילים ושאלות נוקבות, שעות אינספור של לולאות ולוליינות שפופת גו, קרעים ותפרים, זיכרונות מעיקים של מישהו שמתחברים לתת מודע קולקטיבי. כל אלו מפתים את הצופים לקטלג את הפרטים המרובבים ומושכים אותם למשש את הרכות המצולקת״. גילי סיטון על התערוכה ״דמעות אדומות ופצעים לבנים״ של אדווה דרורי בגלריה נולובז

  • מוזיקה שקולה

    ״לצד המושגים והעיסוק בטכני, במגדרי ובקומפוזיציוני, צבר מתעניינת ועוסקת גם באנושי. היא מתרגמת מערכות יחסים לפעולות פרפורמטיביות המפעילות את האובייקטים שהיא בונה. באמצעות האובייקטים ובאמצעות אנשים נוספים צבר מבטאת תגובות ורגשות אינטימיים-ארוטיים כמו גם אלימות וכוח״, גילי סיטון על התערוכה ״מלודיות של נזק וודאי (אפוס 3)״ במרכז לאמנות עכשווית CCA תל אביב

  • המלצת השבוע: מרחב בטוח

    "מסתמן שהסביבה ה"בטוחה" בתערוכה מתייחסת בעיקר לזו המגוננת מפני סכנת חיים או סכנת פגיעה ממשית, ונבראת דווקא בדמותה של תערוכה הרמונית, מאוכלסת בעבודות יפות וטובות. אך "סידורי ביטחון" כשלעצמה מהווה גם סוג של מצעד עבודות ואמנים שמכוננים "תערוכה בטוחה" גם לקהל שאינו מורגל בצפייה באמנות עכשווית" גילי סיטון על התערוכה "סידורי בטחון" בגלריה סקלר לוי

  • מפלצות סתומות שנבנו לאורך ההיסטוריה

    "מפלצות סתומות אלו שנבנו לאורך ההיסטוריה, מן החומה הסינית, קו מאז'ינו, קו בר-לב ועוד, הן לא רק שרידים ומצבות לפחד האנושי, אלא גם שלדי מונומנטים אדריכליים מרתקים שהניעו את האמנים בתערוכה זו לידי נקיטת פעולות" גילי סיטון על התערוכה "קווי הגנה. מאז'ינו, בר-לב ומעבר" בגלריה האוניברסיטאית

  • דבש המלים, פיתויי הגוף

    "גם גטר וגם הסוס משתדלים להתחבא, נרדפים ונטרפים על-ידי דעתם וזה בגופו של זה. מאבק זה מוליד גטר קנטאורית כבירה, מושלמת; לידה ומוות כפולים, של הגוף החסר ושל זה הנמצא". גילי סיטון על "סאקרום, עצה", תערוכתה של תמר גטר בגלריית המדרשה

  • חלומות רקובים

    שתי תערוכות בתל-אביב תחתית 2018. "ציורקב" של חנה אשורי היא נסיעה מקריפה ברכבת של איברים מזוהמים, פעורים ומבעבעים של גופות אדם ובעלי-חיים. תערוכתה של אלונה הרפז מלאה עיניים זרחניות שמבטן הרוטן, האדיש והמורעל משקף את מיטב הסמים העירוניים. אל תחמיצו

  • הדרך (החסרה) לעין-חרוד

    "התערוכה מבקשת לספר סיפור גדול יותר מן האוסף עצמו, ואף גדול יותר מהמקום שבו היא מוצגת, אולם מגלה מידה של רפיון ועמימות ביחס למתחים ומאבקים מרכזיים בהיסטוריה העין-חרודית: המאבקים עם היישוב הערבי, מאבקים מגדריים, פוליטיים ובין-אישיים". גילי סיטון על חלקה הראשון של תערוכת האוסף "מאוצרות המשכן לאמנות" בעין-חרוד

  • רגעים פיוטיים שהמוות פושה בהם ברוך

    "עובד מציגה פרגמנטים מכמה פרויקטים ומצליחה לייצר ביניהם מעין 'קולאז' מרחף', הנובע מכמה נקודת מגוז שמתלכדות לאחת – החיים בקיבוץ. שבילי המגוז במקרה זה הם גם שבילי המילוט". גילי סיטון על "עבר קרוב", תערוכת הצילום של דורון עובד בקיבוץ חניתה

  • המלצת השבוע: מקבץ תערוכות בבית האמנים

    "דווקא בימים של שיטוטים ונדידה בין תערוכות הבוגרים ברחבי הארץ, קפצתי לביקור בחלל בית האמנים בתל-אביב. המבנה הוותיק משמש חלל נעים ונוח לתצוגה, אך סובל לעתים מגיבוב תמתי משונה"

  • אסטוניה, תמונת מצב

    על אף האקלים החורפי ברוב ימות השנה, השלווה הסטואית והאנונימיות היחסית, ברפובליקת אסטוניה מתרחשות סצנות אמנות מקומית ובינלאומית שוקקות. גילי סיטון חזרה מסיבוב גלריות ומוזיאונים במדינה הקטנה שעל חוף הים הבאלטי וקובעת: סיכוי גדול שאסטוניה תהפוך ליעד נחשק לתיירים שוחרי אמנות

  • איש שהוא גדוד של 5,000 שדים

    "בעוד שכץ-מינרבו מתמקדת באובייקט החי-אילם, גברים קקטוסיים חסרי הבעה או קול וקולאז'ים בלתי מתכלים – כהן מעניק את הדהודה העמום של שאגת ההסתערות באמצעות אובייקטים מצולקי מלחמה". גילי סיטון על "שמי לגיון, כי רבים אנחנו", תערוכתם של ניב כהן ומיטל כץ-מינרבו בגלריה אידריס, תל-אביב

  • חדר הפלאות של בית הגפן

    "מסר מציעה מבט נטול יומרות או גימיקים פוליטיים, המציג את מעשה האמנות כמהרהר, משוטט, מלקט וממפה, בלי לחרוץ דין. זו גם חולשתה של התערוכה". גילי סיטון על התערוכה הקבוצתית "איסוף עצמי" בגלריה בית הגפן, חיפה

  • ניסיון לרצח המונים שנגמר בירייה ברגל

    "הורודי לא הסתפקה בחשיפת המהלך והתעקשה לפרסם את המכתב המדובר, שהפך לבמה לשורה ארוכה של הטפות מוסר שחצניות ויהירות, המזלזלות באינטליגנציה של הקוראים והאמנים". גילי סיטון מגיבה לאקט ההתחזות למתחזה למבקר האמנות שאול סתר שעליו הכריזה שי-לי הורודי במכתב למגזין "תוהו"

  • המלצת השבוע: דייה ביקון, ניו-יורק

    "העבודה האחרונה שארחיב עליה היא מסוג היצירות שמוכיחות בכל פעם מחדש שהדיונים מקדמת דנא על מה זו אמנות, מדוע היא חשובה או לשם מה זקוקים לה הם הבל הבלי הבלים מול מפגש עם תוצר פלאי מעשה ידי אדם". גילי סיטון חזרה נפעמת ממוזיאון דייה ביקון שבפאתי מנהטן

  • המלצת השבוע: המיצב של דוד מלקוביץ

    "העבודות עוסקות בפן האישי של האמן, מיזוג מסונכרן בין סיפור החיים שלו לסביבתו המיידית, חלל הסטודיו. תחת המעטה הסמיך של פירוק והרכבה מדיומליים, נדמה שהנרטיב הפרסונלי נותר תלוי ובלתי רלבנטי". גילי סיטון על תערוכת היחיד של דוד מלקוביץ בגלריה דביר בתל-אביב

  • כרוכב מקצועי הדוהר על סוס פראי

    "כבסה מונעת על-ידי תחושת שחרור שאמורה להוליד תוצר של הפתעה וחופש, אך באופן פרדוקסלי כמעט, הציור המוגמר מוכיח שהיא מצליחה לגייס את הכלים כבמטה קסם או כישוף וממשמעת אותם להתמסר לחזיונותיה". גילי סיטון על תערוכתה של מרים כבסה בגלריה הראל, "מעברים מומחשים"