גילי סיטון

  • חלומות רקובים

    שתי תערוכות בתל-אביב תחתית 2018. "ציורקב" של חנה אשורי היא נסיעה מקריפה ברכבת של איברים מזוהמים, פעורים ומבעבעים של גופות אדם ובעלי-חיים. תערוכתה של אלונה הרפז מלאה עיניים זרחניות שמבטן הרוטן, האדיש והמורעל משקף את מיטב הסמים העירוניים. אל תחמיצו

  • הדרך (החסרה) לעין-חרוד

    "התערוכה מבקשת לספר סיפור גדול יותר מן האוסף עצמו, ואף גדול יותר מהמקום שבו היא מוצגת, אולם מגלה מידה של רפיון ועמימות ביחס למתחים ומאבקים מרכזיים בהיסטוריה העין-חרודית: המאבקים עם היישוב הערבי, מאבקים מגדריים, פוליטיים ובין-אישיים". גילי סיטון על חלקה הראשון של תערוכת האוסף "מאוצרות המשכן לאמנות" בעין-חרוד

  • רגעים פיוטיים שהמוות פושה בהם ברוך

    "עובד מציגה פרגמנטים מכמה פרויקטים ומצליחה לייצר ביניהם מעין 'קולאז' מרחף', הנובע מכמה נקודת מגוז שמתלכדות לאחת – החיים בקיבוץ. שבילי המגוז במקרה זה הם גם שבילי המילוט". גילי סיטון על "עבר קרוב", תערוכת הצילום של דורון עובד בקיבוץ חניתה

  • המלצת השבוע: מקבץ תערוכות בבית האמנים

    "דווקא בימים של שיטוטים ונדידה בין תערוכות הבוגרים ברחבי הארץ, קפצתי לביקור בחלל בית האמנים בתל-אביב. המבנה הוותיק משמש חלל נעים ונוח לתצוגה, אך סובל לעתים מגיבוב תמתי משונה"

  • אסטוניה, תמונת מצב

    על אף האקלים החורפי ברוב ימות השנה, השלווה הסטואית והאנונימיות היחסית, ברפובליקת אסטוניה מתרחשות סצנות אמנות מקומית ובינלאומית שוקקות. גילי סיטון חזרה מסיבוב גלריות ומוזיאונים במדינה הקטנה שעל חוף הים הבאלטי וקובעת: סיכוי גדול שאסטוניה תהפוך ליעד נחשק לתיירים שוחרי אמנות

  • איש שהוא גדוד של 5,000 שדים

    "בעוד שכץ-מינרבו מתמקדת באובייקט החי-אילם, גברים קקטוסיים חסרי הבעה או קול וקולאז'ים בלתי מתכלים – כהן מעניק את הדהודה העמום של שאגת ההסתערות באמצעות אובייקטים מצולקי מלחמה". גילי סיטון על "שמי לגיון, כי רבים אנחנו", תערוכתם של ניב כהן ומיטל כץ-מינרבו בגלריה אידריס, תל-אביב

  • חדר הפלאות של בית הגפן

    "מסר מציעה מבט נטול יומרות או גימיקים פוליטיים, המציג את מעשה האמנות כמהרהר, משוטט, מלקט וממפה, בלי לחרוץ דין. זו גם חולשתה של התערוכה". גילי סיטון על התערוכה הקבוצתית "איסוף עצמי" בגלריה בית הגפן, חיפה

  • ניסיון לרצח המונים שנגמר בירייה ברגל

    "הורודי לא הסתפקה בחשיפת המהלך והתעקשה לפרסם את המכתב המדובר, שהפך לבמה לשורה ארוכה של הטפות מוסר שחצניות ויהירות, המזלזלות באינטליגנציה של הקוראים והאמנים". גילי סיטון מגיבה לאקט ההתחזות למתחזה למבקר האמנות שאול סתר שעליו הכריזה שי-לי הורודי במכתב למגזין "תוהו"

  • המלצת השבוע: דייה ביקון, ניו-יורק

    "העבודה האחרונה שארחיב עליה היא מסוג היצירות שמוכיחות בכל פעם מחדש שהדיונים מקדמת דנא על מה זו אמנות, מדוע היא חשובה או לשם מה זקוקים לה הם הבל הבלי הבלים מול מפגש עם תוצר פלאי מעשה ידי אדם". גילי סיטון חזרה נפעמת ממוזיאון דייה ביקון שבפאתי מנהטן

  • המלצת השבוע: המיצב של דוד מלקוביץ

    "העבודות עוסקות בפן האישי של האמן, מיזוג מסונכרן בין סיפור החיים שלו לסביבתו המיידית, חלל הסטודיו. תחת המעטה הסמיך של פירוק והרכבה מדיומליים, נדמה שהנרטיב הפרסונלי נותר תלוי ובלתי רלבנטי". גילי סיטון על תערוכת היחיד של דוד מלקוביץ בגלריה דביר בתל-אביב

  • כרוכב מקצועי הדוהר על סוס פראי

    "כבסה מונעת על-ידי תחושת שחרור שאמורה להוליד תוצר של הפתעה וחופש, אך באופן פרדוקסלי כמעט, הציור המוגמר מוכיח שהיא מצליחה לגייס את הכלים כבמטה קסם או כישוף וממשמעת אותם להתמסר לחזיונותיה". גילי סיטון על תערוכתה של מרים כבסה בגלריה הראל, "מעברים מומחשים"

  • שחר של יום אפל

    "שחר עוסק בגבולות הדקים שבין החיים למוות, הדתי והאלוהי והארצי והמדעי, בין השחור והלבן, בין ההווה והאינסופי. כל הכוחות הללו משליטים שררה ומתח אימתניים בחלל הגלריה ומותירים אותו, כמו לאחר מפץ גדול, דומם וחרישי". גילי סיטון על "צל כבד", תערוכתו של גיל שחר בגלריה אלון שגב בתל-אביב

  • "אולי תצלמי במקום אחר, יהיה לך יותר נחמד"

    "טקסט התערוכה נפתח בהסבר מפורט על קו האוטובוס 16 ועל מסלולו הייחודי בשכונות דרום העיר. 'הקו פוגש בדרכו סוגיות פוליטיות, חברתיות והיסטוריות הקשורות לעיר', נכתב בהסבר, אך מכלול התערוכה מדשדש בכל הנוגע לתחומים הללו". גילי סיטון על "חמש תחנות", בגלריה קו 16

  • מעבר לגעגועים ושברון הלב

    "תצלומי השעונים בבית הם אמנם עוד אלמנט אספני, אך הם גם אנדרטה שותקת לזמן הדוחק או הקפוא המאפיין את פעולתה של גור-זאב, הסובבת סחור-סחור בעבר-הווה-עתיד נצחי ומציגה את בית הוריה הומה החיים לצד ההתכלות והדממה של הזמן שעמד מלכת". גילי סיטון על "אורישש", תערוכת היחיד של גליה גור-זאב בגלריה אינדי, תל-אביב

  • מגמה חיובית

    "נראה שהבוגרים אינם מסתפקים עוד בהתמחות ובהצגה של מדיום אחד, ופונים לייצר חללים מורכבים יותר, עם תחביר מאתגר, מרובד וקוהרנטי יותר". גילי סיטון על שלוש תערוכות של שלוש בוגרות המחלקה לאמנות בבצלאל: רוני דורון, מיכל בן-יעקב ונטלי אביגדור.