גילי סיטון

  • המלצת השבוע: המיצב של דוד מלקוביץ

    "העבודות עוסקות בפן האישי של האמן, מיזוג מסונכרן בין סיפור החיים שלו לסביבתו המיידית, חלל הסטודיו. תחת המעטה הסמיך של פירוק והרכבה מדיומליים, נדמה שהנרטיב הפרסונלי נותר תלוי ובלתי רלבנטי". גילי סיטון על תערוכת היחיד של דוד מלקוביץ בגלריה דביר בתל-אביב

  • כרוכב מקצועי הדוהר על סוס פראי

    "כבסה מונעת על-ידי תחושת שחרור שאמורה להוליד תוצר של הפתעה וחופש, אך באופן פרדוקסלי כמעט, הציור המוגמר מוכיח שהיא מצליחה לגייס את הכלים כבמטה קסם או כישוף וממשמעת אותם להתמסר לחזיונותיה". גילי סיטון על תערוכתה של מרים כבסה בגלריה הראל, "מעברים מומחשים"

  • שחר של יום אפל

    "שחר עוסק בגבולות הדקים שבין החיים למוות, הדתי והאלוהי והארצי והמדעי, בין השחור והלבן, בין ההווה והאינסופי. כל הכוחות הללו משליטים שררה ומתח אימתניים בחלל הגלריה ומותירים אותו, כמו לאחר מפץ גדול, דומם וחרישי". גילי סיטון על "צל כבד", תערוכתו של גיל שחר בגלריה אלון שגב בתל-אביב

  • "אולי תצלמי במקום אחר, יהיה לך יותר נחמד"

    "טקסט התערוכה נפתח בהסבר מפורט על קו האוטובוס 16 ועל מסלולו הייחודי בשכונות דרום העיר. 'הקו פוגש בדרכו סוגיות פוליטיות, חברתיות והיסטוריות הקשורות לעיר', נכתב בהסבר, אך מכלול התערוכה מדשדש בכל הנוגע לתחומים הללו". גילי סיטון על "חמש תחנות", בגלריה קו 16

  • מעבר לגעגועים ושברון הלב

    "תצלומי השעונים בבית הם אמנם עוד אלמנט אספני, אך הם גם אנדרטה שותקת לזמן הדוחק או הקפוא המאפיין את פעולתה של גור-זאב, הסובבת סחור-סחור בעבר-הווה-עתיד נצחי ומציגה את בית הוריה הומה החיים לצד ההתכלות והדממה של הזמן שעמד מלכת". גילי סיטון על "אורישש", תערוכת היחיד של גליה גור-זאב בגלריה אינדי, תל-אביב

  • מגמה חיובית

    "נראה שהבוגרים אינם מסתפקים עוד בהתמחות ובהצגה של מדיום אחד, ופונים לייצר חללים מורכבים יותר, עם תחביר מאתגר, מרובד וקוהרנטי יותר". גילי סיטון על שלוש תערוכות של שלוש בוגרות המחלקה לאמנות בבצלאל: רוני דורון, מיכל בן-יעקב ונטלי אביגדור.