סקירת ספרות

  • להגן על טענות משונות פשוט כי הן משונות

    "הכלכלה הקפיטליסטית אינה כלכלה שבה אפשר לקנות הכל והכל עומד למכירה, אלא כלכלה שבמסגרתה הקטיגוריה 'דברים שאי-אפשר לקנות' היא קטיגוריה כלכלית, שממנה נגזרים איסורים והיתרים מוסריים". מתוך הרצאה על ספרו של נועם יורן "מה רוצה הכסף?"

  • מאורת הארנב של תומס פינצ'ון

    "פרנויה היא השום במטבח החיים, לעולם לא תדע ממנה שובעה", אומרת גיבורת "Bleeding Edge", ספרו החדש של תומס פינצ'ון, שדור שלם של סופרים אמריקאים גדל על ברכיו והשפעתו ניכרת בכל עבר. הוא מועמד קבוע לזכות בפרס נובל לספרות, ואצלנו? גורנישט.

  • מעצבן כמו סטלין

    ״גם אם רצח אסטרטגי אף פעם אינו חף מאידיאולוגיה, וגם אם הרצח האידיאולוגי אינו חף משיקולים אסטרטגיים, הרי שבסופו של דבר מדובר בתופעות נפרדות״. על ספרו של טימותי סניידר ״ארצות הדמים״.

  • הביתן שלא יהיה

    האם האמניות שבהן עוסק ספרה של טל דקל, "נשים והגירה", "ייצוגיות מספיק" כדי לחשוב על שליחתן כנציגות ישראל לבינאלה? מובן שלא. בין דפי הספר הזה מסתתר הביתן שלא יהיה.

  • תמונה שהיא פצע גלוי

    ספרו של דרור בורשטיין "תמונות של בשר" מציג פרשנות ליצירות אמנות שבהן המוות הוא שערורייה, ולכן גם ההתבוננות היא שערורייה.

  • ספרי צילום חדשים

    סטודיו קליידוסקופ הוציא 4 ספרי צילום חדשים של יגאל שם טוב, אורית סימן טוב ויגאל פליקס. יוחאי רוזן סוקר את הספרים, שמציגים שני דורות של צילום בישראל.

  • העולם לא כרצון, אלא כדימוי

    "הצילום, היקום הצילומי, ההשלכה חסרת המצפון הזו, היא העיקר של הפילוסופיה הפלוסרית, היא האתיקה של ה'תלות המתווכת, הדימוי או הצילום שהוא ההופך את העולם לבר-תפיסה'". מחשבות בעקבות הספר "לקראת פילוסופיה של הצילום" של וילם פלוסר.

  • ביקוע גרעיני

    ספרו של יפתח אשכנזי "היידה להגשמה" הוא רומן שאפתני וחריף הכתוב כאפוס ובה בעת חותר תחת המנגנון האפי.

  • בין בדיון למציאות ביאפא ערב הנכבה

    "כתיבתו של גרנובסקי מכוונת לנמענים יהודים. מעידים על כך, ראשית, התייחסויות נשנות ומראי מקום לריטואלים והלכי רוח שקבלתם מובנת מאליה בקריאה פלסטינית. מאחר שאין ביכולתו של כותב לקבוע את זהותם של נמעניו, ארצה להתעכב על המורכבות של קריאה פלסטינית".

  • סטיית תקן

    "במערכת שבה הרציונליות והאתיקה מצביעות בכיוונים מנוגדים, האנושיות היא המפסידה העיקרית", כתב הסוציולוג זיגמונט באומן בספרו ״מודרניות והשואה״, שפורסם עתה בעברית.

  • זכות שיבה לוקחים, לא מקבלים

    
זהייה קונדוס קוראת ב"עודה, עדויות מדומיינות מעתידים אפשריים", קובץ סיפורים שיתרחשו במציאות שאחרי שיבת הפליטים.

  • הפיכת שוליותן של נשים מחולשה לכוח

    "הטקסט המופתי של גליה בר-אור לא רק שם את הזרקור על אמנית מודרת ומודחקת שפעלה בקרב השדה הגברי הישראלי, אלא גם מציב באופן משכנע את השוליות הזאת ככוח בתוך המסגרת ההגמונית". דוד שפרבר על קטלוג התערוכה של חיותה בהט.

  • כרוניקה של סבל רב מוקדי

    יוסי סוכרי חיבר רומן ראשון על שואת יהודי לוב. למרות כמה קפיצות מושגיות מאולצות, הספר נקרא בנשימה אחת ובבטן שהולכת ומתכווצת.

  • מבריש את ההיסטוריה נגד כיוון הזיפים

    חוקר האמנות אליק מישורי מכוון לא פעם לערער על תובנות מקובלות, אולם מוותר לפעמים על הצגת התשתית התיאורטית העומדת בבסיסן. ביקורת על ספרו החדש "סביב למדורה בסלון: שדה האמנות היהודי בישראל, 1948–1949".

  • טיפול ביובי במישור הקיומי

    כשמדברים על דיוויד פוסטר וואלאס כסופר של דור, אולי לזה מתכוונים: לשיקוף העצמי הבלתי פוסק ולמודעות הגוברת, המשתקת, לתהליכים, מורכבויות וניואנסים.

  • מאז שהסדר הושכן

    "דופנות הרחוב התגלו רק כשהכל חזר לסדרו הרגיל, כי לשעה קלה התרגלנו אל נשימה אחרת וכשהיא נפסקה הפכנו מודעים אל הצרוּת". על ספרה של עדי שורק "לפעמים מאבדים אנשים".

  • המיתוג הכוזב של אבנר בר-חמא

    "חרף העובדה שהספר מודע לשוליותו של האמן בשיח ובשדה, הוא מכוון לערער על כך". דוד שפרבר על הספר "הר-שדה-בית", העוסק בעבודות של האמן אבנר בר-חמא.

  • היסטוריה קצרה של ספרי צילום

    ספר חדש מתאר את האופן שבו ספרי צילום תיעודיים משנות ה-30 בארצות הברית הפכו לכלי ביקורתי, ומעלה שאלות על כוחו המוגבל של הדימוי הבודד.

  • שקיעתה של הזריחה

    ניל פרגוסון הוא היסטוריון סוחף בעל עמדות שמרניות והערכות פזיזות. ספרו "ציביליזציה" מציג מחקר מקיף ומעורר מחשבה, אולם לוקה באבחנות פשטניות וגורפות ובהתלהבות יתר.

  • מהפכת ההשתהות

    הסופר מארק אלדר תיעד סדרת שיחות קצרות עם קלוד מונה, החושפות את עולמו האמנותי של הצייר דרך הפרטים הקטנים.