כתבות מאת חיים דעואל לוסקי

  • שם את נפשו בכפם של העצים והאבנים

    "גרשוני מעלה שאלה: כיצד ניצור תנאי אפשרות לתערוכה שמבקשת לא להראות ולא להציג משהו בשביל מישהו – אלא משהו בשביל משהו, בשביל 'אחר' שמעבר להמשגה האנושית". חיים דעואל לוסקי על "כילו 3", תערוכתו של נמרוד אלכסנדר גרשוני, שהוצגה בגלריה גבירול בתל-אביב

  • חוֹחְלוֹמַה

    "מצב הפָּט, הנקשר בתערוכה עם משחק הדומינו, אינו אירוע פשוט; זהו מצב המבין את יחסה של האמנות אל ההוויה וטוען ליחס חדש, שבלבן מנסחת, בין החלש לחזק, בין האמת לייצוג, בין חיקוי למציאות". חיים דעואל לוסקי על תערוכתה של יעל בלבן, "פָּט", בגלריה הקיבוץ בתל-אביב.

  • העולם לא כרצון, אלא כדימוי

    "הצילום, היקום הצילומי, ההשלכה חסרת המצפון הזו, היא העיקר של הפילוסופיה הפלוסרית, היא האתיקה של ה'תלות המתווכת, הדימוי או הצילום שהוא ההופך את העולם לבר-תפיסה'". מחשבות בעקבות הספר "לקראת פילוסופיה של הצילום" של וילם פלוסר.

  • היומיום כסימולקרה של התמונה

    עבודתו של ג'ף וול נוגעת במציאות הנוודית החדשה בעידן הדיגי-דימוי. מחשבות בעקבות תערוכתו של וול במוזיאון תל-אביב.

  • הצילום אחרי הסימולקרה

    הצילום על הופעותיו השונות הוא מה שמעורר את הטראומה של המציאות העומדת מולו. היא האובדת בחוסר הידיעה איך או במה הוא ישתמש הפעם על מנת לעשות בה מעשים מגונים למיניהם.

  • ערעור מתמיד על מבני הזהות הלאומית

    דוד טרטקובר כבר מזמן איננו "מעצב כרזות", אלא אמן מושגי שצמח בתפר שבין האמנות המושגית והאמנות הפוסטמודרנית.

  • מצב המושלכות הבסיסי

    "באמנות העכשווית תהליכי הייצור עצמם מהווים אידיאה, והם עומדים במקומה של הרמוניה עליונה, חסרים מקום ומנועים מכל התחייבות לזמן או לשפה קונקרטים". על אורי ניר, גיא בר אמוץ ומשל המערה.