רב ערב 08.03.22

קול קורא לכנס ירושלים לאמנות #7 | "קנה המידה" / אהוד פקר, 1928–2016 | מיצב סאונד של אמן הקול דניאל מאיר | נשף התחפושות המלכותי | אירוע השקת קטלוג ונעילת תערוכה באטליה שמי | ערב רב מודפס!

שבוע טוב,

מעטים הם האנשים שאפשר לומר שהעולם היה נראה אחרת בלעדיהם בלי לחטוא בהפרזה. האוצר יונה פישר, שנפטר ביום חמישי, הוא אחד הבודדים שמשפט כזה באמת משקף את תרומתם. אפשר להניח שאמנים כמו משה קופפרמן, רפי לביא, אביבה אורי, לאה ניקל, יהושע נוישטיין ורבים אחרים היו עושים אמנות גם בלי הליווי של פישר לאורך השנים, אולם ספק אם היו מסוגלים ליצור מסגרת אינטלקטואלית ומוסדית שתעריך, תטפח, תציג ותקדם את יצירתם כפי שפישר יצר עבורם.

באמצעות שילוב בין חושים חדים, טעם, השכלה ואינטלקט לבין כישורים מערכתיים ודיפלומטיים, יצר פישר רגע נדיר של חיבור בין ממסד לאוונגרד. בתפקידו כאוצר אמנות בת־זמננו במוזיאון ישראל בשנות ה־60 וה־70, הפך את ביתן בילי רוז, שהיה אז מבנה נפרד מהמבנה המרכזי, לגלריה לאמנות עכשווית. בזמן שמוזיאונים גדולים נהגו להציג בעיקר יצירות של אמנים מתים, הציג פישר במוזיאון אמנות מושגית ופופ־ארט, מיצגים, מיצבים, אמנות סביבה ותהליך ועוד. פעילותו לא הצטמצמה רק לאמנות ישראלית. הוא היה בן בית במוזיאונים באירופה והביא למוזיאון ישראל תערוכות של אמנים בולטים בני התקופה. כריסטיאן בולטנסקי, למשל, מהחשובים והידועים באמני המחצית השניה של המאה ה־20, הציג בירושלים את תערוכתו המוזיאלית הראשונה.

בערב רב פורסמו השבוע שני מאמרים על פישר. יאיר טלמור מנתח בקצרה שתי תחנות אינטלקטואליות בתפיסתו המודרניסטית של האוצר, ומיטל רז סוקרת את פעילותו ומפרסמת לראשונה חלקים מסדרת ראיונות שערכה עימו בשנה האחרונה.

עוד באתר: שוטים ומלאכים – אלברט סוויסה על תערוכתה של נורית עגור בבית האמנים בת״א

עלייה לצורך עלייה – ענת ליטוין על מסע לירושלים במסגרת פרויקט ״הרזידנסי של העכשווי״ והתערוכה ״השוואת ריכוזים״ במרכז מעמותה.



קול קורא לכנס ירושלים לאמנות #7

15–16 בספטמבר 2022

כנס ירושלים לאמנות נוסד ביוזמת פסטיבל ״מנופים״ וכתבי העת ״ערב רב״ ו״הרמה״, במטרה לחבר בין מוסדות להשכלה גבוהה לבין אמנים, אוצרים, מנהלים אמנותיים ואנשי מקצוע מעולם התרבות. כנסים קודמים עסקו בנושאים ״חתימה״, ״מה עושים עם אמנות?״, ״בירור יתרה״, ״תכסיס״, ״רגע האמת״ ו״גודש״.
לקראת הכנס השביעי הוחלט להרחיב את קשת הנושאים שהכנס יעסוק בהם, ולא להישאר תחומים בגבולות הכותרת השנתית. לפיכך, מערכת הכנס מזמינה חוקרות.ים, אוצרות.ים ויוצרות.ים להגיש הצעות להרצאות, סדנאות, פרזנטציות, הרצאות־פרפורמנס של אמניות.ים ומושבים (פאנלים) שלמים שיוצגו בכנס שיערך בתאריכים 15–16 בספטמבר 2022 בירושלים.
ניתן להגיש הצעות לדיונים בסוגיות עדכניות הקשורות לאמנות חזותית בכלל, ולאמנות בת זמננו בפרט. כמו כן, לראשונה לצד הצעות להרצאות ופרזנטציות ניתן להציע גם מושבים שלמים שיורכבו מ־3–4 הרצאות בנושא/זווית ספציפית וממוקדת.

  • על המעוניינות.ים להגיש:
    הרצאות, סדנאות ופרזנטציות: תקצירים באורך 250 מילים
    קורות חיים (ניתן לצרף דוגמאות להרצאות קודמות אם ישנן)
    אם מדובר בהצעה לפאנל: כותרת הפאנל, דברי הסבר קצרים על נושא הפאנל, תקצירי 3–4 ההרצאות שייכללו בו וקו״ח של המרצות.ים
    כתובת למשלוח ההצעות: [email protected]
    דד־ליין למשלוח הצעות: 30.4.22
    תשובות יינתנו במהלך חודש יוני 2022

אוצרי ומנהלי הכנס: ד״ר רונן אידלמן ויונתן אמיר (״ערב רב״), רינת אדלשטיין (״הרמה״)
הפקה: אלינה אלכסה

רונה שטרן, "See You On The Other Side", 2020, קולאז' דיגיטלי, מידות משתנות



"קנה המידה" / אהוד פקר, 1928–2016

בית האמנים תל אביב

פתיחה: חמישי, 17.3.22, בשעה 19:00
שיח גלריה והשקת קטלוג: רביעי, 6.4.22, בשעה 18:00
אוצרת: אירית לוין

לדברי גבריאל טלפיר "בגזית: ירחון לאמנות וספרות" (1973) אהוד פקר "נמנה עם אותו אוונגרד בארץ, המבקש להיאחז באמצעים ובחומרים חדשים, כדי ליצור יחידה ויזואלית חדשה; לזכותו יש להדגיש שהוא מצטיין ברגישות רבה ובכוח ניתוח אינטלקטואלי שאפשרו לו למצוא אופני הבעה שונים ואף נוגדים […] עסק בציור, מוסיקה, כתב שירים; הוא בוגר הטכניון בחיפה, שם למד הנדסת־בניין. ובכן, הרגישות לציור, השירה, המוסיקה והיכולת לבנות אובייקטים המורכבים ביותר, אופייניים לדמותו האמנותית".

פקר היה מבאי ביתו של האמן רפי לביא בשנות ה־70, בוגר ממורו ביותר מעשור, למד ועבד בחברת אמנים צעירים כמו תמר גטר, אפרת נתן, נחום טבת ומיכל נאמן. תמר גטר הייתה תלמידת תיכון בת 17 כששימשה אסיסטנטית שלו לתקופה קצרה. על העבודה וההכרות איתו היא מספרת: "רפי מאוד האמין בו, הוא נפתח דרכו לאמנות מודרנית. הקשר שלו למוזיקה גם חיבר ביניהם. הייתה הערכה והבנה שהוא אדם מיוחד, מאוד עצמאי, מקורי ודק־רגש. אדם בעל עדינות רוחנית".

האמן פעל מסוף שנות ה־60 ועד מחצית שנות ה־70. הוא הציג בתערוכות קבוצתיות ועבודותיו בלטו וזכו לחשיפה נרחבת בעיתונות התקופה. לאחר מכן חדל להציג אך המשיך כל העת לעבוד וליצור. בשנת 2014 שחזר את פסלו "הגדרת הפירמידה" ותרם אותו למוזיאון תל אביב. הפסל הוצג לצד עבודה נוספת שלו בתערוכת האוסף הישראלי של המוזיאון.

בתערוכה מוצגים אובייקטים פיסוליים ומקטים בדיקט בדו־ממד ובתלת־ממד משנות ה־70 המעבירים את הלכי הרוח של היצירה המינימליסטית המוקדמת, לצד עבודות נייר, ספרי סקיצות, יומנים של האמן וחומרים תיעודיים.

אהוד פקר, ללא כותרת. צילום: אבי אמסלם



מיצב סאונד של אמן הסאונד דניאל מאיר / אירוע פתיחה

"בית התה": גלריית סאונד, בית הנסן 

פתיחה: חמישי, 24.3.22 בשעה 18:00
נעילה: 30.5.22

בית התה הוא מרחב חדש וייעודי עבור מיצבי סאונד אשר יושק בסוף החודש, שיתוף פעולה בין בית הנסן, מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה והמרכז לאמנות ומחקר מעמותה.
מבנה בית התה הועבר אל בית הנסן בתחילת שנת 2021 בפרויקט מורכב מחצר וילה שרובר, שהייתה אחד הסמלים של שכונת טלביה היוקרתית. כחלק מהאלמנטים שנבחרו לשימור, לאחר שאושרה התחדשות וילה שרובר על ידי עיריית ירושלים, הועתק בית התה אל הגינה הצפונית של בית הנסן והפך לחלק מהמרחב הציבורי שבשטחו.
גלריית הסאונד החדשה, שתפתח במבנה בית התה, הוקמה במטרה לתת פלטפורמה למיטב היוצרים.ות במוזיקה העכשווית ואמנות הסאונד בירושלים בפרט ובישראל בכלל, ויוצגו בה מיצבי סאונד, כמו גם פרויקטים ייעודיים נוספים.
ערב השקה ופתיחת תערוכה ראשונה של אמן הסאונד דניאל מאיר ביום חמישי, 24.3.22 בשעה 18:00. בתערוכה מציג מאיר עבודה חדשה בשם "אומוולט" (Umwelt)

למידע נוסף



נשף התחפושות המלכותי

בית הנסן והליצן בחגיגת פורים

חמישי, 17.3.22, פתיחת דלתות: 18:00

חגיגת פורים השנתית של בית הנסן חוזרת במהדורה מלכותית, משפחתית ופרועה במיוחד!
החל מ־18:00: ערב בלתי נשכח מבית הליצן X עם נשף תחפושות מלכותי של המלכה זאזא, מוזיקה חיה וסוערת, תחרות תחפושות ועוד מלא הפתעות לילדים בכל הגילאים!

מ־21:00: ערב אוונגרד חגיגי של מיטב אמני ממלכת שן הזהב התיכונה!
Malox XXL –

Malox XXL – פרויקט הפולקה פאנק המסעיר בניצוחם של האחים אייל ואסף תלמודי

BEMET – ילד הפלא שראה כבר הכל מהודו ועד כוש עם סט פורימי בכל גווני הפסיכדליה

Lazak ו־Idan K במסע אפרו לטיני חוצה יבשות.

ניהול אמנותי: קבוצת "הליצן X", שהתארח בבית הנסן כחלק מאירועי שבוע העיצוב 2021 תחת התמה "קרקס הבריחה".

לרכישת כרטיסים לחצו כאן

כרטיס רגיל: 60 שקלים

גילאי 3-18*: 30 שקלים

* הכניסה לילדים עד גיל 14 בין השעות 18:00–21:00 בלבד

הכניסה בהתאם להוראות משרד הבריאות



אירוע השקת קטלוג ונעילת תערוכה באטליה שמי

יום שבת 12.03.22 בשעה 12:30

אטליה שמי, כברי

 



ערב רב מודפס!

גיליונות ראשונים להזמנה

אחרי כמעט 12 שנות פעילות ברשת, מגזין האמנות המקוון ״ערב רב״ מתחיל להוציא גיליונות מודפסים. הגיליונות, שעתידים לצאת פעמיים בשנה, יפרסמו מסות ומאמרים מקיפים נבחרים על אמנות, בקנה מידה שמתאים יותר לדפוס מאשר לקריאה ממסך.

גיליונות 1 ו־2 של ״ערב רב״ רואים אור בסמיכות. בגיליון הראשון, שנקרא ״מסילת ישרים״, מופיעים מאמרים מארכיון האתר אשר חוזרים לאמנים וקבוצות אמנות אשר ביקשו תיקון למעשה האמנותי, לדרך הפעולה ולשדה שבו היא נוצרת. חלק מהמאמרים מציעים פרשנות חדשה לעבודותיהם של אמנים מוכרים, חלק נוסף עוסק בעבודתם של אמנים ואמניות היושבות על גבול הזרם המרכזי, כלולות בקאנון אך חורצות לו לשון, וחלק שלישי מאיר פעולות, קבוצות ותערוכות שנשכחו או נקברו בארכיונים, ומגלה את כוחן, חשיבותן וכישלונן המפואר.

בין האמניות.ים: פסח סלבוסקי, אורי קצנשטיין, אתי אברג׳יל, יגאל תומרקין, קבוצת המחול תמ"ר, קבוצת האמנות משקוף ויוצרי פנזינים אנונימיים.

הכותבים: אלברט סוויסה, חנה פרוינד־שרתוק, איתמר ב״ז, דנה שלו, נועה אברון ברק, יונתן אמיר ויגאל צלמונה.

בגיליון השני, שנקרא ״שיבת ציון״, מופיעים מאמרים מארכיון האתר שמציעים מבטים ופרשנויות חדשות על אמנות שנות ה־70 בישראל. עשור זה נחשב לעשור מכונן בתולדות האמנות המקומית, שהניב עושר של יצירה חדשה ומגוונת שעל בסיסה צמחה גם שרשרת פרשנית מפוארת. במאמרים בגיליון אנו שבים אל שתי התופעות – היצירה ופירושיה – ומנסחים צורות חדשות של התבוננות ודיון בעבודות ובמסגרות הדיון שנבנו סביבתן לאורך השנים.

בין האמניות.ים: יהושע נוישטיין, יוכבד וינפלד, אפרת נתן, יצחק דנצינגר, אביטל גבע ומשה גרשוני.

הכותבות.ים: דליה מנור, טלי תמיר, אירית סגולי, מרב ירושלמי ויונתן אמיר.

להזמנות בדואר או באיסוף עצמי (מירושלים ות״א)

1 תגובות על “רב ערב 08.03.22”

    "יונה פישר … הוא אחד הבודדים שמשפט כזה באמת משקף את תרומתם".
    אחד הבודדים?
    כמה בודדים נוספים יש – חמישה? חמישים בודדים?
    בכל העולם? חמישים בארץ? רק בעולם האמנות??
    .
    גם בהספדים צריך להיות גבול!
    .
    נחי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.