שלום חברים וחברות,
הכריזו על הפסקת אש ועכשיו אנחנו באיזה מצב ביניים לא ברור. חוזרים לשיגרה? מחכים להוראות חדשות? נשארים ליד המרחבים המוגנים, גם המטפוריים? הניוזלטר השבועי נשלח אליכם עם הרבה סימני שאלה.
אנחנו לא מפרסמים פתיחות של תערוכות, הופעות, מפגשים ואירועים. אנחנו עדיין מקווים שיתקיימו כאלו השבוע, אבל אנחנו לא יודעים אם זה יקרה. אולי ביום חמישי נצליח לפרסם במדריך שלנו. אך גם אם נחזור לשגרה והגלריות והמוזיאונים ייפתחו, צריך לזכור שלרבים אין חזרה ואין לאן לחזור, בהם גם חברים וקולגות שאיבדו את ביתם, את הסטודיו שלהם, את אמנותם ואת רכושם. אלפים עדיין נמצאים במגורים זמניים – בבתי מלון, אצל משפחה וחברים – וזה לא הולך להשתנות כל כך מהר.
וגם אם הפסקת האש עם איראן תחזיק מעמד, עזה עדיין כאן. הטילים מאיראן הסיטו ממנה את הפוקוס, אבל החטופים עדיין שם, וההרג (מאות בשבוע), הרעב, העקירה וההרס נמשכים. הדמוקרטיה הקטנה שהייתה לנו ממשיכה להתכווץ. מחאות נגד המלחמה, ואפילו למען החטופים, מושתקות. בזמן שכולנו בחרדה מהרולטה הרוסית של הטילים, הפוליטיקאים מנסים להעביר בשקט חוקי מעקב ושינוי משטר. מישהו זוכר אולי את המחאה נגד ההפיכה המשטרית? אז באנו להזכיר.
העלינו את מאמרה של דנה אריאלי "גלגולו של אגרוף" מגיליון 07 של המהדורה המודפסת, מאמר על המחאה ועל הייצוגים שלה בעולם התקשורת החזותית: "משטרים דמוקרטיים מעלים על נס את חופש הביטוי ואת הבטחת חופש היצירה. הדיקטטורה מפעילה צנזורה על יצירות אמנות. קשה לנבא את מידת ההשפעה של מחאת 2023, שנקטעה באיבה בשל אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. ניתן לקבוע בבירור שקהילת היוצרים בישראל התגייסה ולקחה חלק פעיל במחאה באופן חסר תקדים", כותבת אריאלי.
ובזמן שטילים ומטוסי קרב חצו את השמיים שבין ישראל לאיראן, בחרנו לפרסם את עבודת הווידאו "יוסף־אבאד" של האמנית הישראלית ילידת טהראן אלהם רוקני. הווידאו מתעד שיטוט בשכונת ילדותה של רוקני בטהראן, ברחובות שמופיעים בחדשות כמטרות צבאיות. הוא נוצר בעזרת א', אמנית איראנית־אמריקאית שרוקני הכירה בארצות הברית: כשא' ביקרה את הוריה בטהראן, היא תיעדה לבקשת רוקני את רחובות ילדותה, שאליהם רוקני אינה יכולה לחזור. עבודתה מזכירה שמעבר לגבולות פוליטיים ומדיניים חיים אנשים עם זיכרונות ילדות של שכונות שהיו בית, אך גם מסמנת את המרחק הבלתי עביר שמפריד אותנו מזיכרונות אלו. שיתוף הפעולה הבינלאומי, הבינאישי והטכנולוגי מבקש לעקוף את המגבלות המשטריות, ובה בעת מנכיח את עוצמתן.
ובזמן ששדה האמנות כאן סגור ואפשר להגיד שהשוק מת, בעולם עושים מהלכים לעודד רכישת אמנות. הממשלה האיטלקית הכריזה החודש על הפחתת המע"מ על רכישת יצירות אמנות מ־22% ל־5% בלבד. הצעד הדרמטי נועד לחזק את שוק האמנות המקומי ולהחזיר אספנים וגלריות שנטשו את המדינה לטובת ערים כמו פריז וברלין, שם שיעורי המס נמוכים יותר כבר שנים.
איטליה אינה לבדה: גם ספרד ואירלנד בוחנות רפורמות דומות. לעומת זאת, בישראל אין כיום מדיניות מיסוי שמעודדת רכישת אמנות עכשווית. מתווה הפיצויים של משרד התרבות כנראה ילך רק למוסדות הגדולים והממוסדים.
לימים שקטים יותר.
לימודי תעודה באוצרות עכשווית ומוזיאולוגיה בבית לאמנות ישראלית
ההרשמה למחזור תשפ"ו בעיצומה
תכנית יונה פישר ללימודי אוצרות עכשווית ומוזיאולוגיה בבית לאמנות ישראלית, האקדמית ת"א–יפו, מוכרת על־ידי משרד התרבות והספורט ומקנה למסיימים.ות תעודת אוצר מקצועי. התכנית כוללת לימודים עיוניים ומעשיים, סיורים וסדנאות, הקמת תערוכה, פרויקט גמר והתמחות במוזיאונים בישראל ובעולם.
זוהי התכנית היחידה בישראל שמשולבים בה לימוד מעשי ותיאורטי־ביקורתי של תחומי המוזיאונים והאוצרות עם היכרות נרחבת ומעמיקה של האמנות הישראלית. בתכנית נחשפים התלמידים ליחסי הגומלין בין תחומי עשייה ודעת אלה לבין האמנות.
בתכנית מלמדים מיטב המרצות וחוקרי האמנות בישראל. היא כוללת סיורים במוזיאונים בישראל ומפגשים עם אנשי מקצוע בתחומי האמנות והעיצוב. מוזיאון שותף לתכנית – מוזיאון ישראל, ירושלים.
שבוע היכרות מקוון לתכניות התואר השני בבצלאל
שני–חמישי, 7-10.7.25
בית הספר לתארים מתקדמים בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, מאגד חמש תכניות לתואר שני: תואר שני באמנויות (.M.F.A); תואר שני בעיצוב תעשייתי (.M.Des) בשלושה מסלולים: ניהול עיצוב וחדשנות, על אודות עיצוב ועיצוב וטכנולוגיה; תואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות (.M.A עם ובלי תזה); תואר שני בעיצוב אורבני (.M.Urb.Des) בשני מסלולים: עיר ונוף ושימור ומורשת; וכן תואר יחיד מסוגו בארץ בתקשורת חזותית (.M.Des).
תכניות התואר השני בבצלאל מיועדת לבעלי תואר ראשון שהפגינו מצוינות בתחומם, המעוניינים ומעוניינות לדייק, להעמיק, לבחון, לחקור, להסתער על אתגרים חדשים ולהוביל את המציאות המשתנה.
במסגרת שבוע ההיכרות יתקיים מפגש יעודי לכל תכנית, במסגרתו יוכלו המתעניינים והמתעניינות להכיר סטודנטים ומרצות ולקבל הסבר על מבנה ותכנית הלימודים.
שבוע ההיכרות מתקיים בזום.
הנחות בדמי הרישום לנרשמים במהלך שבוע זה.
קול קורא אינקובטור האמנים 2025
הארכת דדליין
אמניות ואמנים ירושלמים יקרים,
מקוות שאתם ואתן בטוב ככל האפשר בימים המורכבים האלו.
בעקבות המצב, הארכנו את הדדליין להגשה לקול הקורא לתכנית האינקובטור 2025 בסדנאות האמנים, עד ליום שני, 14.7.25.
מי שיכולות למצוא בימים אלו רגע להתבוננות, לתכנון, ולחלומות על המשך הדרך, אנחנו כאן בשבילכן.
אם אתם זקוקים להארכה נוספת בהגשה, פנו אלינו במייל ואנו נתייחס לכך במלוא ההבנה. lilorian@artiststudiosjlm.org
שמרו על עצמכם. כל הפרטים בקישור הזה.
מפגש ת(א)עשיה / הדסה כהן מגיעה לסדנאות האמנים בירושלים
רביעי, 2.7.25 בשעה 20:00
הדסה כהן היא אוצרת עצמאית ואוצרת ראשית של הגלריה העירונית כפר סבא, בוגרת תואר ראשון באמנות ותואר שני באוצרות בבצלאל. מייסדת שותפה של איגוד האוצרות והאוצרים בישראל, מלמדת תולדות האמנות ב״פירמידה״, בתיכון עירוני א׳ ובמרכז אמן – המרכז החרדי לאמנות. היא עורכת שותפה של מגזינים מקוונים (״הרמה״, ״שוקת״). אצרה בסדנאות האמנים, מוזיאון ת״א, מוזיאון אשדוד, בית הנסן, זומו, פסטיבל מנופים ועוד.
על ההרצאה: המפגש יעסוק בהבדלים ובנקודות הממשק בין יוזמה אישית וגמישות באוצרות עצמאית לבין היציבות והקשר לקהילה שמציע ״בית״ קבוע. הדסה כהן תשתף מתוך עבודתה כאוצרת עצמאית וכאוצרת בגלריה העירונית ותתמקד במפגש שבין שני העולמות. בנוסף, נראה מה בין ליווי של אמן יחיד בדרך לתערוכת יחיד, אז מתאפשר דיאלוג אישי והעמקה משותפת, לליווי תערוכה קבוצתית שפותחת אפשרות לשיח מגוון בין יוצרים שונים.
מפגש ת(א)עשיה #135 >>סדנאות האמנים, רחוב האומן 26 ירושלים. הכניסה חופשית. המפגש ישודר גם בזום. לפרטים ומידע נוסף לחצו כאן.
מתוך ״חיטין״, תערוכת יחיד לציקי אייזנברג, באוצרותה של הדסה כהן, בגלריית סדנאות האמנים ירושלים
