הסדרת תשלום שכר אמן ואמנית במוסדות ציבוריים הוא אחד מתחומי הפעילות המרכזיים של איגוד האמנים הפלסטיים בשנים האחרונות. במדינות מתקדמות רבות בעולם כמו קנדה, גרמניה, נורבגיה וצרפת החלו בעשור הקודם להסדיר את תשלום שכר האמן במוסדות אמנות ציבוריים על פי תעריפון קבוע.
בישראל, מצב העניינים בחלק גדול מהמוסדות הציבוריים הוא כזה שבו כל בעלי המקצוע התומכים ביצירת האמן והאמנית – אוצרות, מסגרים, מובילים, סדרניות וכו׳ — זוכים לשכר הוגן עבור עבודתם, בעוד שהאמן והאמנית, שבלי יצירתם לא הייתה תעסוקה לכל השאר, הם היחידים שלא מקבלים שכר עבור עבודתם.
בשנים האחרונות פעל האיגוד להעלות את הנושא למודעות, ובשנת 2018 פרסם תעריפון שכר ראשון לשדה האמנות הישראלית. תעריפון השכר הקודם של האיגוד אומץ על ידי פרויקט ״תרבות לפריפריה״, והפך לכלי שמיש עבור אמנים ואמניות שעובדים מול מוסדות ציבור. בעקבות פרסומו אף החלו מוזיאונים אחדים לשלם לאמנים ואמניות שכר באופן קבוע.
בעקבות דיאלוג ממושך עם מוסדות אמנות ציבוריים רבים נוספים, פרסם לאחרונה איגוד האמנים הפלסטיים גרסה מעודכנת של התעריפון, מתוך כוונה שהתעריפון המעודכן יביא להצטרפותם של מוסדות נוספים להסדר תשלום שכר אמן ואמנית קבועים.
את התעריפון המעודכן אפשר לקרוא ולהוריד כאן. לקבלת עידכונים על פרסומים חדשים ואירועים של איגוד האמנים הפלסטיים, הרשמו לניוזלטר של האיגוד.



האדרכלית עליאל קיי, שותפה עמיתה במשרד קיסלוב קיי אדריכלים ומרצה ותיקה במחלקה לאדריכלות, נבחרה לכהן כראש בית-הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. קיי תחליף את האדריכלית פרופ' אלס ורבקל, שעמדה בראש בית-הספר בשנים האחרונות.
קיי, בוגרת המחלקה בהצטיינות, עבדה כמרכזת ומנחת סטודיו שנה א', ובהמשך כמנחת סטודיו הפביליון. קיסלוב קיי אדריכלים זכה בתחרויות מרכזיות, ובהן תכנון קמפוס החינוך ברמת-אפעל, בניין העירייה וכיכר העיר אילת, הפיתוח של האנגר 2+3 בנמל יפו, המרכז הקהילתי ברמת-אביב הירוקה וקמפוס החינוך באור-יהודה. קיי היא מן המקימים של "קבוצה וכו'", קבוצה יוצרת העוסקת באקטיביזם חברתי ובחקר המרחב הציבורי. עבודותיה הוצגו בביאנלה הבינלאומית לאדריכלות ברוטרדם, בביאנלה לאדריכלות ואדריכלות נוף בבת-ים, במוזיאון ישראל, בבית הנסן בירושלים ובמסגרות אחרות. זוכת פרס קרן אמריקה-ישראל ושני פרסי הצטיינות מטעם בצלאל.
מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית הודיע על רכישת שבע עבודות אמנות ישראלית לאוסף הקבע שלו, במימון קרן הרכישה על שם צילה ירון ז"ל. סך הרכישות לשנים 2025–2026 עמד על 200,000 ש"ח, ובהן עבודות של זיוה ילין, אלהם רוקני, אמירה זיאן, מיטל כץ מינרבו, חנאן אבו חוסיין, אפרת גל-נור וורד אהרונוביץ. 


‘תעריפון’ ,איזה שם דוחה.
אוי לאמנים שמתעסקים בתעריפונים.
מעניין לשאול בני נוער המשתוקקים לעסוק באמנות אם משאת נפשם היא להוריד ולקרוא בתעריפון, או להירשם לניוזלטר של האיגוד. חברות באיגוד היא הוכחה להעדר אינטלקט- חרקירי של הרוח.
דנה
| |אוי כמה שאת צודקת. תבורכי
אלדד
| |מה שבני הנוער המשתוקקים לעסוק באמנות באמת כמהים אליו, זה לעבוד בחינם לגמרי כאנשים בגירים, ואז בלילה להשאיר תגובות מרירות בערב-רב.
איגוד האמנים הפלסטיים
| |מהי מידת ההשפעה של התעריפון על מוסדות האמנות?
יש לי תערוכת יחיד באחד המוזיאונים הציבוריים, האם עליי לדרוש מהמוזיאון שיכבד את התעריפון? הרי לא ישימו עליי.
לא רק שהמוזיאון יודע שאני לא אסרב לתערוכה גם מבלי שישלמו לי, (שכן ישנן מאות אמניות שיקפצו על ההזדמנות), האוצר גם בא בבקשה להשאיר עבודה “מתנה”..
ורדה
| |