חודשיים אחרי שנפתחה מחדש, גלריה ברבור עומדת להיסגר בשנית

עיריית ירושלים החליטה לסגור את גלריה ברבור הפועלת בשכונת נחלאות במרכז העיר. ההחלטה התקבלה זמן קצר לאחר פתיחה מחודשת של הגלריה, שנסגרה בתחילת השנה ל-4 חודשים כדי לשמש כגן ילדים בתקופת השיפוץ של מבנה הגן המיועד. בהודעה שנשלחה השבוע ע״י מנהל רשות הצעירים בעירייה יורם ברוורמן, נכתב כי הגלריה תיסגר באמצע חודש יולי הקרוב ונעשים מאמצים לאתר […]

עיריית ירושלים החליטה לסגור את גלריה ברבור הפועלת בשכונת נחלאות במרכז העיר. ההחלטה התקבלה זמן קצר לאחר פתיחה מחודשת של הגלריה, שנסגרה בתחילת השנה ל-4 חודשים כדי לשמש כגן ילדים בתקופת השיפוץ של מבנה הגן המיועד. בהודעה שנשלחה השבוע ע״י מנהל רשות הצעירים בעירייה יורם ברוורמן, נכתב כי הגלריה תיסגר באמצע חודש יולי הקרוב ונעשים מאמצים לאתר מבנה חלופי, אולם ״יש לקחת בחשבון כי ההחלטה לפינוי הגלריה ממשכנה כיום הנה ללא קשר למציאת משכן חלופי״, לשון המכתב.

גלריה ברבור הוקמה בשנת 2005 ע״י קבוצת בוגרי בצלאל, והיא פועלת כגלריה קהילתית המשלבת בין חלל מקצועי להצגת אמנות חזותית לבין פעילות קהילתית ותרבותית יומיומית המתקיימת בשיתוף תושבי השכונה ואורחים. בשנים שחלפו מקצת החברים בגרעין מקימי הגלריה התחלף במפעילים חדשים, אך הגלריה המשיכה לפעול כסדרה. בין האירועים והפעולות הרבות המתקיימות בגלריה בשגרה: חוגי אמנות לצעירים ומבוגרים, הרצאות, הקרנות סרטים, קונצרטים והופעות, טיפוח גינה קהילתית ועוד.

במשך עשר שנים פעלה הגלריה בחסות המנהל הקהילתי לב העיר, ואף גייסה תרומות צנועות שהבטיחו את המשך פעילותה. בשנים אלה הפכה למוקד פעילות המשרת הן את תושבי השכונה ועוברי האורח, והן תלמידי אמנות, תיירים ועוד. בין מפעילי הגלריה והמבקרים בה לאורך השנים ניתן היה למצוא אמנים יהודים וערבים, דתיים וחילונים, אשכנזים ומזרחים, עולים וותיקים. דוגמאות לכך ניתן לראות בסרטון שבקישור הזה, שצולם בחודש נובמבר בעקבות הסגירה הראשונה של הגלריה.

בעקבות חילופי תפקידים והיערכות חדשה במנהל הקהילתי, בינואר 2015 עברה ברבור לפעול עצמאית כחלק מעמותת בר­ קיימא לתרבות, אמנות, מוסיקה ושלום (עם זאת יצויין כי הנהלת המנהל הקהילתי תומכת בהמשך פעילות הגלריה במבנה שברשותו ומתנגדת לפינוי, כפי שניתן לקרוא במסמך הבא). בתגובה להודעת הסגירה שלח נציג עמותת בר קיימא נעם כוזר מכתב התראה לפני נקיטת אמצעים משפטיים במאבק למניעת הסגירה. בתשובתו לעירייה טוען כוזר כי ״החלטת העירייה נוגדת את רצון התושבים, פוגעת בנוף התרבות המקומי בזירה השכונתית, העירונית, הארצית והבינ"ל״. בנוסף טוען כוזר כי החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם תכנית המתאר של השכונה ונעשית בניגוד לנוהל הקצאת קרקעות ומבנים של העירייה, ומפרט שורת כשלים שנפלו לטענתו בהחלטה ובתהליך קבלתה.

בתגובה לדברים טענה עיריית ירושלים תחילה כי ״גלריית ברבור יושבת באופן זמני במבנה של גן ילדים שנבנה מכספי משרד החינוך לשם ייעוד זה״. כשנענו אנשי העירייה כי מדובר בכלל במבנה מנדטורי המוגדר בתב״ע כמועדון ציבורי, תיקנה העירייה את התגובה והוסיפה כי ״לפי העובדות שמצויות בידי העירייה מדובר במבנה שנבנה לפני שנים רבות ושימש, לפחות בחלקו, באופן חד משמעי כגן ילדים״. יש לציין כי החלק שעליו מדברת התגובה עודנו משמש כגן, אולם מדובר על חלקו השני של המבנה, ולא על זה שבו פועלת הגלריה.

עוד הוסיפה העירייה כי ״למרבה השמחה והאושר נחלאות עוברת תהליך מבורך של "הצערה", יותר משפחות צעירות ויותר ילדים צעירים. לשם מתן מענה לילדי השכונה אנו זקוקים למבנה הגן כדי להפעיל בו גן ילדים עירוני ורק עקב מטרה נעלה זו של מתן מענה לילדי השכונה התבקשה גלריית ברבור לפנות את מבנה הגן. יובהר כי משרד החינוך לא מתקצב בינוי גן חדש בשכונה שעה שיש מבנה ייעודי שנבנה לצורך גן ילדים ונעשה בו שימוש אחר. מאידך גלריית ברבור שהיא אמנם חשובה למרקם בשכונה יכולה להתמקם במקום אחר ואכן בהסכמת המינהל הקהילתי נמצא לה מקום חלופי בבית וינר, אך הם סרבו מנימוקים שונים שלטעמנו ניתנים לגישור. צרכי ילדי השכונה גוברים״.

מנגד טוענים מפעילי הגלריה כי החלל שהוצע להם בבית וינר אינו מתאים לשמש כגלריה, וכי מיקומו בקומה השנייה של הבניין אינו מאפשר לקשישים הלומדים ציור במקום וסובלים ממגבלות תנועה להיכנס. על כך השיבה העירייה כי ״חינוך ילדים הינו צורך ראשון במעלה במדיניות העירונית ותינתן לה עדיפות על פני צרכים עירוניים אחרים כגון: מנהלים קהילתיים, עמותות קהילתיות, מוסדות תרבות וכיוצ"ב, אשר יקבלו מענה חלופי בכל מקרה בו יידרש. תפקיד העירייה מצריך ראייה כוללת של הצרכים העירוניים בשטח לאור מציאות של מחסור במבנים. אנו רואים חשיבות וערך רב בהמשך קיומם של מוסדות תרבות אך לא נאפשר לעשות זאת על חשבון שיכון גני ילדים במבנים לא מתאימים אשר עלולים להוות סכנה בטיחותית אמיתית אשר הייתה מביאה לקול זעקה מצד ההורים״.

גלריה ברבור במראה מבחוץ

גלריה ברבור במראה מבחוץ

4 תגובות על חודשיים אחרי שנפתחה מחדש, גלריה ברבור עומדת להיסגר בשנית

    נעם כוזר הוא המלך !!!

    צריך כאן מאבק. אני נזכר במאבק לפני 20 שנה על סגירת כביש בר אילן בשבת. אז הבאנו סירים ומחבתות לתוך כביש בר אילן ככלי הקשה. אבל עברו השנים ופחדינו התממשו. גם אם לא הובסנו הותשנו ויש איזה רושם שכבר אין כוח מרוב מאבקים. מה מהמאבקים יותר חשוב ואיך ניתן למיין. סוגרים את ברבור באגרסיביות חרשת מחד ומאידך המדינה בדרך הבטוחה לאפרטהייד קיומי. ללכת להפגנה בבלעין או בברבור? מה חשוב יותר. אולי הפליטים הכלואים בחולות בתת-תנאים (כלומר תת-תזונה וטיפול רפואי לא אנושי) שאולי פושעים זוכים להן אך להזכירכם שאלו הכלואים שם לא ביצעו כל פשע. אולי חשוב יותר הבדואים בנגב שהרסו את כפרם בפעם השבעים ושלוש פחות או יותר (מי כבר באמת סופר). אולי המאבק בדרום הר חברון וסוסיא ההיסטורית שהעלתה רוחות אדם מאוב… וכו. וכו. כנראה צדקנו כשפחדנו – איך עוצרים את המפולת? לפחות בואו – יש הרבה אנשים – נצא למאבק – רעשני במיוחד שיבריח לפחות לזמן מה ומחלקת מה את רוחות האוב (לא רק בבית המשפט – לשם צריך להגיע כבר עם המחבתות והסירים המצלמות והסרטונים). ואם כבר כתבתי צורם לי שמתייחסים לפנינת הברבור כעלה תאנה לכסות על זוועות הישראליות. ברבור אינה שיקוף של ירושלמיות אלא למרות וכנגד כל הירושלמיות (והסיכויים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.