הוכרזו שמות זוכי פרס עידוד היצירה

‏‏רונן אידלמן, יפעת בצלאל, רעיה ברוקנטל, עודד הירש, אירית חמו, אורלי סבר, הילה עמרם, חיימי פניכל, זויה צ'רקסקי ומרב שין בן-אלון הם זוכי/ות פרס עידוד היצירה של משרד התרבות והספורט לשנת 2014. ועדת השיפוט שכללה את האמן אליהו אריק בוקובזה, האוצרות רויטל בן-אשר פרץ ומרי שק ועידית עמיחי כמשקיפה מטעם משרד התרבות והספורט, בחרה את הזוכים/ות מבין 150 מועמדים/ות. […]

‏‏רונן אידלמן, יפעת בצלאל, רעיה ברוקנטל, עודד הירש, אירית חמו, אורלי סבר, הילה עמרם, חיימי פניכל, זויה צ'רקסקי ומרב שין בן-אלון הם זוכי/ות פרס עידוד היצירה של משרד התרבות והספורט לשנת 2014. ועדת השיפוט שכללה את האמן אליהו אריק בוקובזה, האוצרות רויטל בן-אשר פרץ ומרי שק ועידית עמיחי כמשקיפה מטעם משרד התרבות והספורט, בחרה את הזוכים/ות מבין 150 מועמדים/ות.

נימוקי הבחירות:

רונן אידלמן:
רונן אידלמן יוצר עבודות אמנות במרחב הציבורי. הוא מצליח לייצר אימפקט ומשמעות נרחבת המתעמתת ביעילות עם סביבתה, תוך שימוש מושכל במינימום אמצעים וכלים. עבודותיו משאירות עקבות וסימנים המציפים זיכרון או נוכחות שנעלמו מן העין, ומשלבות ברגישות אמנות ואקטיביזם חברתי.

יפעת בצלאל:
יפעת בצלאל מותחת את גבולות הרישום לכדי מיצבים תלת מימדים ההופכים את דפי הרישום לפיסול שברירי שגבולותיו אינן ברורים לצופה. בשפת הדימויים שלה ניתן לחוש במימדים היסטוריים רליגיוזיים, מבלי לגרוע מהופעה רומנטית המאופיינת בעדינות וכמיהה. בצלאל מודרכת מתוך המבט העברי, ״לא תעשה לך פסל…״, שאינו רשאי לאחוז את הקונקרטי או להשלימו ובוחר להיות חלק מאבסטרקט מוחלט ואין סופי תוך התנהלות ידועה מראש באזור אי הוודאות.

רעיה ברוקנטל:
רעיה ברוקנטל עוסקת בעולם של דימויים מעניין, מקורי ואקטואלי. היא מטפלת באומנותה בתכנים הלקוחים מעולם קולנועי ומתרבות הפופ המקומית. ברישומיה, היא מרבה לעסוק בנושאים הקשורים לדת היהודית ורבים מהם נבדקים במבט הנע בציר שבין הביקורתי לחיובי. ההיברידיות של הדמויות המוכרות מעולם הפופ ההופכות מדמויות חילוניות לדתיות עוסקים בצמתים ״שבין לבין״ המעוררים הצצה, משיכה, סקרנות או דחייה. הנרטיב הפרטי שלה שזור באדיקות ביצירתה.

עודד הירש:
עודד הירש משלב בעבודות הווידיאו-ארט שלו קולנוע ואלמנטים של פרפורמנס. בסרטיו נראות קבוצות הפועלות כיחיד על רקע שיברו של רעיון הקולקטיב ונופי הכינרת. ללא מילים וכמו מתוך קוד פנימי מתגייסת הקבוצה למען מטרה אוטופית- מעשה האמנות. הנושאים בעבודותיו של הירש נובעים ממשברים מקומיים אך חל עליהם דין אוניברסאלי ועל זמני. סרטיו ניחנים באסתטיקה מוקפדת ומובחנת וניכרים בהם רבדים אישיים כמו גם חברתיים ופוליטיים.

אירית חמו:
אירית חמו בתערוכתה "יום קצר בלוסטאנג'לס" (2009), הציגה אירית חמו מגזרות צבעוניות של צמחים ופרחים בהן חיסל הייצוג ה"קטוף" את הטבעי והחי שבטבע. עבודה אחת אשר עסקה בהתפוררות, שחיקה והתייבשות לכדי אפר אבקני בישרה על הסדרה עליה עובדת חמו בשנתיים האחרונות- ציורי אבק. כארכיאולוגית של העתיד היא עוסקת במודרניזם המקומי ע"י תהליך של שלילתו וקבירתו באבק. הדימויים לקוחים מתבליטים סוציאליסטיים/ קומוניסטיים שהיו נפוצים בקיבוצים ואשר נעשו בשירות הקולקטיב. עבודותיה עוסקות בשינויים החזותיים-תרבותיים שהתחוללו בישראל מאז שנות ה- 50.

אורלי סבר:
אורלי סבר עוסקת בפיסול ומיצב. עבודותיה הגדולות/ קטנות מרמזות על רצון לשנות  חללים וכמיהה להסתתר בהם או מפניהם. בשנים האחרונות סבר חוקרת את החומריות של האובייקטים שמהם היא יוצרת צורות . הקשר בין גופה הפיזי לבין הפיסול המתחזה שהיא יוצרת מרתק אותה. שכן לעיתים גודלם הטבעי של האובייקטים שלה רק מאיימים בגודלם אך לא בחומריותם. היא נמצאת בחיפוש מתמיד אחר אותו הבית, געגוע לילדות ולאינטימיות. האובייקטים שהיא מכנסת בחללים השונים שלה עוברים הסבה מרתקת מאתגרת ואף מאיימת.

 הילה עמרם:
הילה עמרם היא אמנית רב-תחומית אשר שכללה שפה ייחודית, מרובדת ומוקפדת, בהיבט הוויזואלי והתוכני. היא מרבה לחבר חלקיקי רדי-מייד תוך התערבות מינימאלית, ובכך מפיחה חיים בדומם, בוראת ושותלת רמזים עדינים להתהוות ולקיום. ההכלאות- בין טבע לגלריה, בין בית למעבדה, בין פנים לחוץ מייצרות בועות אסקפיסטיות אל עולמות אחרים, אגדתיים, מנותקים, נוטפים ברגישות אסתטית.

חיימי פניכל:
חיימי פניכל מנהל דיאלוג עם חומרים ודימויים מקומיים הנטועים בתודעה כאמצעי הנצחה; אדמה, איטונג, עץ, ברזל, אבן ושיש. באמצעותם הוא מרחיב את עיסוקו האישי לנרטיב חברתי, לאומי ופוליטי. חלק ניכר מהאובייקטים המפוסלים לקוחים מעולמו של הפועל הפשוט, עובד הכפיים, כמו גם דרך פעולתו של פניכל המתאפיינת בעמלנות רנסאנסית, רקיחת חומרי הגלם והכנת כלי העבודה. לעיתים עשויים הפריטים מהחומר אותו הם מכילים- אחרים מורכבים מההפרשות של עצמם. לעבודות חזות של רזון מונוכרומי, אך הן עתירות בפרטים עדינים וביופי מכמיר לב.

זויה צ'רקסקי:
זויה צ'רקסקי נודדת ברחבי הארץ עם כן ציור ומציירת. מבטה הסקרן שואף ללכוד ולהכיל את סביבתה ואת המציאות המשתנה. היא מציבה בפני הצופה מראה ביקורתית העוסקת בתכנים של הגירה, גזענות ואפליה. היא שכללה כתב יד ייחודי ומזוהה המשלב בהצלחה מסורות של ציור ואיור, והמתאפיין בצבעוניות בולטת, אופטימית ועכשווית.

מרב שין בן-אלון:
מרב שין בן-אלון יוצרת רבת זהויות המתקיימות בחללי חיים שונים; אמנית, אוצרת, אם, רעיה, בת, אישה, כותבת, תלמידה ומורה לאמנות. התכנים הביוגראפיים משמשים נקודת מוצא לעיסוקה האמנותי תוך שהיא מאמצת התבוננות רפלקסיבית ועתירת תובנות. עבודתה מתאפיינת במסירות יוצאת דופן, אדיקות וחוסר פשרות. יצירותיה עשירות בפשטות טכנית, חומרית ומילולית. כה דלות וצנועות הן עד שבכוחן להכיל את החיים, את המוות ואת מה שביניהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.