הגלריה השיתופית P8 הודיעה על הצטרפותם של שלשה אמנים חדשים: אילון גנור, עופרה אוחנה ועדי שמעוני.
עדי שמעוני הוא בוגר המדרשה לאמנות בבית ברל ותוכנית ההמשך לאמנות בבצלאל, העוסק בצילום ובמיצבי וידאו והציג בתערוכות בארץ ובעולם.
עפרה אוחנה היא בוגרת המדרשה 2012 העוסקת בציור. הציגה בחממת האמנים הצעירים של “צבע טרי” 2013 ובמספר תערוכות קבוצתיות.
אילון גנור הוא בוגר המדרשה לאמנות בית ברל 2008 ועוסק בצילום. הציג תערוכות יחיד בגלריה טאבי דרזדנר ב-2008, בגלריה מינשר ב-2011, ובתערוכות קבוצתיות שונות. עבודותיו נמצאות במוזיאון ישראל, במכון שפילמן לצילום ובאוספים רבים בארץ ובעולם.
גלריה P8 ביהודה הלוי 79 פועלת כעמותה רשומה שלא למטרות רווח, והכנסותיה ממכירות עבודות מוקדשות לפיתוח וקידום פרוייקטים חדשים.
השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 
הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
