דר’ נעם גל ימונה לתפקיד אוצר לצילום ע”ש הוראס וגרייס גולדסמית’ במוזיאון ישראל. גל יכנס לתפקיד בעקבות ניסן פרז, שפרש מתפקידו ב-30 ביוני 2013, לאחר שלושים ושמונה שנים בשורות המוזיאון כאוצר בכיר ומייסד המחלקה.
גל הוא חוקר, מרצה וכותב (בין השאר ב”ערב רב“), המלמד תרבות חזותית ותיאוריה של הצילום במחלקה לאמנויות של אוניברסיטת בן גוריון ובמחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל, ותורת הספרות וביקורת תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עומד בראש קבוצת המחקר פוטולקסיק של מכון מינרבה באוניברסיטת תל אביב, המתמקדת בסוגיות של צפייה בשדה הצילום. באחרונה יזם פרוייקט בחסות מכון שפילמן לחקר הצילום, שמטרתו שילוב צילום בתכנית להוראת שפה בבתי ספר יסודיים בארץ.
את עבודת הדוקטורט שלו כתב גל במחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת ייל בארה”ב, והיא עוסקת בייצוגים שונים של יחסי אדם-חיה בספרות ובצילום של מלחמת העולם השנייה. בתקופת שהותו בייל אצר גל סדרת תערוכות צילום תחת הכותרת Images of Displacement בגלרית מרכז סליפקה של האוניברסיטה. כמו כן יזם וארגן את הכנס הבינלאומי וסדנת האמנים Capture 2012: Photography, Nature, Human Rights. את התואר השני סיים גל בהצטיינות יתרה בתכנית ללימודי תרבות של האוניברסיטה העברית בירושלים, ואת התואר הראשון במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.

נעם גל


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.