נעם גל

  • כאילו אתה אופטומטריסט חברתי

    "אולי אני לוקח את ההיסחפות הטבעית הזאת לשאלה מהו אנושי, ונותן לה לגלוש למחוזות של אדריכלות או עיצוב במובן העמוק של איך נראית הסביבה שאנחנו חיים בה: מה הופך מקום לראוי לאדם, ומה הופך אדם ראוי למקום, ומה התפקיד של יופי ופליאה בכל זה. כלומר זו הזדמנות לחשוב מחדש על מה אנחנו חוץ מיצרני דימויים וטקסטים". נעם גל משוחח עם הלל רומן על העבודה "בלילה, מרחוק"

  • פטנט רשום

    בתערוכה של טמיר ליכטנברג חתול בשק נשאר חתול בשק, אצל דנה לוי הפטנט הפשוט להפליא הופך יפה להחריד, ובהנהלת מוזיאון ישראל נכשלים בסטטיסטיקה.

  • אוצר חדש לצילום במוזיאון ישראל

    דר' נעם גל ימונה לתפקיד אוצר לצילום ע"ש הוראס וגרייס גולדסמית' במוזיאון ישראל. גל יכנס לתפקיד בעקבות ניסן פרז, שפרש מתפקידו ב-30 ביוני 2013, לאחר שלושים ושמונה שנים בשורות המוזיאון כאוצר בכיר ומייסד המחלקה. גל הוא חוקר, מרצה וכותב (בין השאר ב"ערב רב"), המלמד תרבות חזותית ותיאוריה של הצילום במחלקה לאמנויות של אוניברסיטת בן גוריון […]

  • ביקורת, אמנות: קו הגמר

    הוראת אמנות צריכה להוביל את החיבור בין יצירה ויצירתיות לבין לימוד וחיפוש לא אל "קו הגמר" אלא להיפך, אל עבר המחשבה על התחלה. קו הגמר אינו מתאים עוד למוסדות המלמדים אמנות, ואפשר שלא התאים מעולם.

  • אמנות הביתן

    החיים הרזים והניידים בגרסה האבשלומית אולי מכילים פתרונות לצרכינו הבסיסיים, משינה ואכילה ועד לעישון, אוננות ודפיקת הראש בקיר, אבל הם אינם מכילים אמנות. בעבודותיו של אבשלום, המקום לאמנות נמחץ תחת אילוצי הציפוף.

  • בצלם

    "Reality Trauma וההיגיון הפנימי של הצילום", בעריכת חיים דעואל לוסקי, משרטט קווי מתאר החורגים מהדיון השגור בשיח על המדיום, ומתייחס לצילום כאל כושר שכלי שיש לו זיקה ישירה לניסיון האנושי הטראומתי.

  • המסע אל הלכאורה

    הצגת הילדים 'הדרך לשמה' של קבוצת התיאטרון רות קנר היא גם דיון מרתק, ייחודי בצניעותו בעוצמתו, בשאלה מהו סיפור היום.

  • אזור הספר של החייתי

    הדם על הנייר ברישומיה של עדי בר המוצגים בגלריה קונטמפוררי אינו פרובוקציה אלא טבעה של הישרדות, של מה ששורד כאמנות.