מוזיאון ישראל

  • הדס זמר בן ארי מונתה למנהלת תוכניות בכירה במוזיאון ישראל

    מדובר בתפקיד חדש שנועד לקדם פיתוח והטמעה של תוכניות שינוי ותהליכים אסטרטגיים במוזיאון. בכלל זה, לראשונה, גם את תחום החדשנות. התפקיד כולל הנחייה וייזום של פרויקטים חדשים וחדשניים, בדגש על חיבור רב תחומי וזאת במטרה להבליט ולחזק את מקומו של המוזיאון כגוף דומיננטי בעולם האומנות והתרבות בישראל

  • אל ערבות המלח הצחיחות

    "אל מול הלובן המהפנט והמשתק של גבישי המלח בסדרות הקודמות, גוויות האבטיחים המצומקות והמשומרות שפרושות על ״שולחן האבטיחים״ חותכות בבשר החי. הן מזכירות את האסתטיקה הקודמת של לנדאו, זו הפרועה, הזועמת, המלוכלכת; סדום ועמורה של דמויות אדם מקולפות עור, של השפרצות בטון, של מזרקות דם ודמעות, של דלתות פעורות חורים. איפה היא היום". קרן גולדברג על תערוכתה של סיגלית לנדאו "הים הבוער"

  • אריכא מצייר מלחמה ופוגש ברילקה

    "איוריו של אריכא ל-'קורנט' אף הם יכולים להתפרש כמעין מעבדה שבמסגרתה הצייר מברר לעצמו את מקומו בתולדות התרבות והאמנות ולצאת לדרך חדשה". מאיה ישראל וקארין נויברגר טויטו על איוריו של אריכא לרילקה

  • הים הבוער תמיד

    "לאחר שנים של יצירה בים המלח הבנתי עד כמה הים הזה יכול להיות מקום של מפגש והזדמנות נדירה ויחידה במינה למימוש שותפות הגורל, בגבולות הנזילים, מתוך סכנת המחסור במים והתלות ההדדית", סיגלית לנדאו בשיחה עם אמיתי מנדלסון על תערוכתה במוזיאון ישראל

  • מבט וירטואלי על מרחב יהודי היסטורי

    "הסיור הווירטואלי הוא תנועה איטית בין חללי בית הכנסת המוצגים בשחור־לבן. המשתתפים בסיור נקרעים בין הווה ועבר ובין נוכחות פיזית ומדומה במקום. מצד אחד, המציאות המדומה יוצרת חוויית חלל מוחשית מאד, הנטועה בשפת התרבות העכשווית וניכרת ביכולת להניע את הראש ולבחון את החלל לפרטיו. מצד שני, מסלול הסיור הקבוע מראש מגביל את תנועת הצופה ומבליט את ההפרדה בין הגוף שבאולם התצוגה והמבט הנשלח לחלב". נעמי שמחוני על התערוכה "בחזרה לחלבּ: ביקור וירטואלי בבית הכנסת העתיק"

  • הוכרזו הזוכים בפרסי מוזיאון ישראל לאמנות ולעיצוב לשנת 2022

    מדי שנתיים מעניק מוזיאון ישראל, ירושלים, פרסים בקטגוריות שונות לאמנים מצטיינים ובולטים בתחומם, כהוקרה וכעידוד לפועלם ולעשייתם האמנותית. בין הזוכים: לארי אברמסון, מריה סאלח מחאמיד, חנה סהר, מיכל בקי ועוד.

  • פרס שפילמן לשנת 2022 יוענק לצלמת הספרדייה לאיה אבריל

     ציונים לשבח הוענקו לאמניות: רות פתיר (ישראל) ווידלין קאבט (ארה"ב-האיטי). צוות השיפוט של הפרס בחר באבריל מבין 46 מועמדות ומועמדים שהוגשו לתחרות שנושאה היה השנה: "מסגרת" הן פיזית מוחשית והן כמושג מופשט.

  • לזמן את מבשריי

    "מעת שבן ארי הכריזה על מבשריה, ובכך למעשה יצרה אותם, אי-אפשר שלא לזהות אותה באמצעותם". אורלי שבי על תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית טיכו

  • נירית נלסון מונתה לאוצרת בכירה לאמנות עכשווית במוזיאון ישראל

    מוזיאון ישראל, ירושלים הודיע היום על מינויה של נירית נלסון לאוצרת בכירה לאמנות עכשווית ע"ש משפחת לנדו, באגף לאמנויות. נלסון היא אוצרת עצמאית מוערכת בתחומי האמנות העכשווית, מרצה וראש המסלול לאוצרות באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל".

  • גלעד רייך יעמוד בראש המחלקה לצילום במוזיאון ישראל

    רייך, שסיים לאחרונה דוקטורט באוניברסיטת ת״א, עבד עד כה כאוצר וכותב עצמאי

  • יונה פישר: האוצר שראה הכל

    "כשאני התחלתי, המילה אוצר לא הייתה קיימת. הייתי מאושר שיש רעיון שאני יכול להגשים אותו. שמחתי שאפשר לעשות כל כך הרבה דברים בבת אחת – עיצוב גרפי, תלייה של אמנות״. דברים שאמר יונה פישר בסדרת ראיונות שערכה עימו מיטל רז בשנה האחרונה לחייו

  • המודרניזם של יונה פישר

    ״ה׳אמן של פישר׳ נשען ומתבסס על המטען הביוגרפי שלו ועל חוויותיו האישיות. עם זאת, על מטען זה לעבור מטאמורפוזה לכדי צורה, מרקם, צבע וקו״. דברים לזכרו של האוצר יונה פישר

  • בזכות המוזיאון הקנוני

    "הווה מתמשך" במוזיאון ישראל היא תערוכה שדורשת השתהות בחלל וגם בעצם הקונספט: תערוכה שמאגדת מה"חדש באוסף" של המוזיאון בשנים האחרונות לכדי תמה, ומתיימרת לומר משהו הן על העבודות והן על המציאות האמנותית העכשווית

  • אושר מינוי פרופ' דניס וייל לתפקיד מנכ"ל מוזיאון ישראל

    וייל, פרופסור לעיצוב ובן למשפחת תורמים למוזיאון, יחל את תפקידו בחודש מרץ 2022 ויחליף את פרופ׳ עידו ברונו, שהודיע לאחרונה על עזיבתו לאחר 4 שנים בתפקיד

  • אבנר כץ – דיוקן עצמי ברבים

    "מלאכת הזיכרון וההיזכרות, כמו רגעי התשוקה, ארוגים בדיוקנו העצמי של כץ. עם זאת, בדיוקן עצמי אבנר כץ מציג לפנינו, זה לצד זה, 366 דיוקנאות שנרשמו יום אחרי יום. הבחירה בריבוי קוראת תיגר על הדיוקן היחיד כמקבע וכמנכיח ייצוג מיטבי של דמות המתוארת בציור דיוקן. באמצעות ההישנות כץ מציע לנו דרך נוספת לחשוב על הדיוקן". נעה מורדוך-סימונסון על התערוכה "אני כבר הייתי" של אבנר כץ

  • מנכ״ל מוזיאון ישראל עוזב את תפקידו

    פרופ׳ עידו ברונו, שכיהן כמנכ״ל המוזיאון במשך 4 שנים, יסיים את תפקידו בסוף השנה. הוא מסיים קדנציה שנויה במחלוקת שכללה עזיבת בעלי תפקידים בכירים ומשבר כלכלי שנגרם בעקבות הקורונה והוביל לסגירה ממושכת של המוסד בשנת 2020

  • הוא היה ונשאר

    ״כץ דיבר דרך קו וצייר דרך מילה, הגבולות וההגדרות האלו התערבבות ונמחקו בעבודותיו כמעט לחלוטין. בחלל הנוכחי, כץ לוקח אותנו יד ביד ומעביר אותנו תהליך של התבוננות פנימית דרך פרויקט הדיוקנאות, תהליך של זיכרונות דרך הרישומים והטקסטים המוצגים במרכז החלל וחשיבה על זקנה בעקבות העבודות התלויות על הקירות הנוספים״. דידי כליפה על תערוכתו של אבנר כץ ״אני כבר הייתי״

  • שתי אוצרות ראשיות חדשות במוזיאון ישראל

    תמי מנור פרידמן מונתה לאוצרת הראשית של האגף לאמנויות, ד"ר רחל צרפתי מונתה לאוצרת הראשית של האגף לאמנות ותרבות יהודית.

  • אפרת קליפשטיין מונתה לאוצרת הראשית של אגף הנוער במוזיאון ישראל

    אפרת קליפשטיין, אמנית רב-תחומית ומרצה בתחום האמנות, מונתה השבוע לאוצרת הראשית של אגף הנוער במוזיאון ישראל. לקליפשטיין ניסיון ארוך שנים בניהול תכניות אמנות ובפיתוח תכניות לימודים

  • דיוקנה של האמנות כמיצג מוזיאלי

    ״היצירה יכולה להיות מכונסת ומחושבת כל עוד היא מקפידה לשמור על קשר עין עם העולם החיצוני. אך אמן שאינו יוצר משהו שבתיווך נכון מסוגל להעשיר את חיי החברים שלו, גם חברי הילדות שלו שבחרו להיות עורכי דין דווקא, מחמיץ את יכולתה של התרבות החומרית לפעול מחוץ לדיסציפלינה; מפספס את העובדה שרוח אינה רק מדעי הרוח; ובעיקר, לא יכול להתרעם על חוסר רלוונטיות״. ידידיה גזבר עונה למאמרו של יוסף קריספל