פרס מפעל חיים בתחום האמנות הפלסטית מטעם משרד התרבות והספורט יוענק השנה לאמן צבי טולקובסקי.בוועדת השיפוט של הפרס ישבו השנה גליה בר-אור, יצחק ליבנה, רותי דירקטור ועידית עמיחי כמשקיפה מטעם משרד התרבות והספורט. תערוכה משותפת לכלל הזוכים בפרסי משרד התרבות בתחום האמנות הפלסטית לשנת 2012 תוצג במוזיאון אשדוד לאמנות ב- 2013.
להלן נימוקי השופטים:
צבי טולקובסקי פועל בעולם האמנות הישראלי מאז שנות השישים ונוכחותו המצטברת ניכרת הן בפעילותו כאמן והן בפעילותו כמורה. החיוניות של עבודתו באה לידי ביטוי בהתחדשות בלתי פוסקת בכל הנוגע לשימוש בחומרים ולחופש המוחלט שהוא מרשה לעצמו בתוך שפת הציור. הנגיעה שלו בחפצים מצויים מטעינה את הרדי מייד במגע פיוטי ובה בעת מופרך ואבסורדי. עבודתו לאורך השנים שומרת על נאמנות לקול הפנימי ומהווה סמן של הגינות, מחויבות ותשוקה בלתי פוסקת לאמנות.
ניתן לראות כיצד הוא משמש מקור השראה לשורה של אמנים צעירים, בייחוד ציירים, אשר שואבים לא רק מאמנותו, אלא גם מאישיותו כמורה וכמורה דרך. מעשה הקולאז’ הנמצא בבסיס אמנותו – באובייקטים ובציורים שלו – זוכה היום לעניין מחודש, ובתחילת המאה ה-21 יש משמעות רבה לגוף יצירה בן שישה עשורים השומר על רעננות ומשקף אמונה בכוחו המתחדש של עצם מעשה הציור. הנוכחות המתמדת של כתב וטקסט – בעברית ובלועזית, וההתייחסות לאירועים היסטוריים פוליטיים, יוצרים ציור שהוא בעת ובעונה אחת אוטונומי ומגיב למציאות שמסביב.
צבי טולקובסקי נולד ב-1934. הוא סיים את לימודיו בבצלאל בשנת 1959, והשתלם בלימודי אמנות בפריז ובניו יורק. בשנת 1968 חזר לארץ, החל ללמד בבצלאל והקים שם את סדנת דפוס הרשת, שהייתה חדשנית לזמנה ומזוהה עם אמנות הפופ האמריקאית ואפשרה התנסויות חדשות של עשייה אמנותית שלא היו קיימות כאן לפני כן. בשנים 1988-1985 עמד בראש המחלקה לאמנות בבצלאל. בשנת 2007 הקים בבצלאל סדנת נייר. למרות היותו מזוהה לחלוטין עם בצלאל ועם סצנת האמנות הירושלמית, טולקובסקי לא זכה לתהודה ולכיבודים שלהם זכו קולגות אחרים, מבכירי בצלאל. משהו בצניעות של עבודתו, ובקנה המידה המינורי שלה, השאיר אותו מעט מחוץ לדרך המלך של האמנות הישראלית. פרס מפעל חיים המוענק לו עתה, בהיותו בן 78, נועד לעשות צדק עם תרומתו המצטברת לאמנות הישראלית.
הפרס למפעל חיים מוענק זאת השנה השמינית ברציפות לאמנים מגיל 55 ומעלה, כאות הערכה לפועלו של האמן ותרומתו הייחודית לקידום והעשרת תחום האמנות הפלסטית בישראל. פרס זה נחשב לפרס הבכיר ביותר בתחום האמנות הפלסטית ושוויו 70,000 שקלים. בין זוכי הפרס בשנים עברו ניתן למנות את פנחס כהן גן, גדעון גכטמן, נחום טבת, צבי גולדשטיין, בינאקה אשל גרשוני, ציבי גבע וראובן ברמן קדים. תערוכה משותפת לכלל הזוכים בפרסי משרד התרבות בתחום האמנות הפלסטית לשנת 2012 תוצג במוזיאון אשדוד לאמנות ב- 2013.
השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 
