האיש שצייר את מותו

לא מזמן חזרתי מנסיעה למדריד. זאת עיר שלא אוהבת צילום ועדיין מעדיפה תמונות של קדושים מעונים על פני כל נושא אחר: תמונות כהות המתארות את ייסוריו של פרנציסקוס הקדוש מאת זורברן או ריברה, “ההוצאה להורג ב-3 למאי” של גויה, או ה”גרניקה” של פיקאסו. למרות זאת, ואולי בגלל שכל התמונות הללו מוכרות היטב, נחרתה בזיכרוני דווקא תמונה אחרת העוסקת באותו הנושא ונוגעת אגב כך באחת הדרמות הגדולות ביותר בהיסטוריה של ספרד.

Alfonso Ponce de León, Self Portrait (Accident), 1936, oil on canvas, 160x190 cm, Madrid, Reina Sofia Museum

בכתיבת ובהוראת תולדות האמנות של העת המודרנית יש על פי רוב העדפה ברורה לזרמי האוונגרד על פני הציורים הריאליסטיים. כך קרה שכמה מהיצירות הריאליסטיות החשובות והמונומנטאליות ביותר שנוצרו אי פעם נדחקו אל מחוץ לקאנון של תולדות האמנות. כמעט כל תייר המגיע למדריד מוצא את דרכו למוזיאון ריינה סופיה וזאת בעיקר כדי לראות את “הגרניקה” של פיקאסו שאכן ראויה להיות מוקד עליה לרגל. התמונה מהווה את המוקד לקומה המוקדשת ברובה לביטויים החזותיים של מלחמת האזרחים הספרדית. כמה חדרים בהמשך תלויה תמונתו הנוגעת ללב של הצייר הספרדי אלפונסו פונסה דה-ליאון (1906-1936 Alfonso Ponce de León), המוכרת בשם “דיוקן עצמי” או “התאונה”. זוהי תמונה ריאליסטית שצוירה באותה התקופה בה צוירה ה”גרניקה” אך לא זכתה מעולם לתשומת לב ממשית.

התמונה מתארת את הצייר עצמו כקורבן של תאונת דרכים לאחר שהושלך מהרכב בו נסע לתעלה בצד הדרך. ראשו של אלפונסו פונסה דה-ליאון הוטח על אבן שגרמה לפצע עמוק ומדמם. ידו האחת – הענודה בטבעת אלגנטית – נחה על האבן בעוד השנייה מונחת על קוץ. הפנס השבור של המכונית מטיל על הקורבן אלומת אור דרמטית ומאפשר להבחין בחושך גם בחוט תיל מתפתל ושלט שבור עליו ניתן בקושי לקרוא את המילים Se Prohibe, תחילתו של המשפט “אסור ל…”. אלפונסו פונסה דה-ליאון מציג את עצמו כגבר אלגנטי, מעודכן, הנוסע במכונית חדישה ומהירה. תאונות דרכים היו בשנות השלושים מאורע חדש יחסית, אך כזה שהלך ונעשה שכיח וביטוי למעבר ההדרגתי לחיים המודרניים והמהירים. המכונית מככבת גם בתצלומים מהתקופה – כמו אלה של מאן ריי ו-לארטיג – בתור מכשיר יוקרתי ומהיר. הפצע המדמם, “כתר הקוצים” והתיל המתפתל הם ללא ספק אזכורים לפסיון של ישו.
 אלפונסו פונסה דה-ליאון ביסס את התמונה הזאת על תאונת דרכים אמיתית שחווה כמה חודשים קודם לכן. בשנות השלושים דרך כוכבו של צייר זה; הוא זכה להצלחה ועם חבריו נמנו אינטלקטואלים בולטים, בהם במאי הקולנוע לואיס בוניואל (Luis Buñuel) והמשורר והמחזאי פדריקו גרסיה לורקה. ב-1933 הצטרף פונסה דה-ליאון לזרם הימני הקיצוני של הפלנגות הספרדיות, הוא גייס למענם את כישרונו ועיצב עבורם פוסטרים ופרסומים אחרים.

Jacques-Henri Lartigue, At the Grand Prix, Dieppe, 1912

פעילות זאת עוררה עליו את חמתם של הרפובליקנים מהשמאל ועם פרוץ מלחמת האזרחים הספרדית ביולי 1936 הוא נעשה למבוקש. חודשיים אחר כך הוא נלכד בידי קיצונים רפובליקנים אשר הוציאו אותו אל מחוץ למדריד, ירו בראשו, הרגו אותו ואת גופתו השליכו לתעלה בצד הדרך. היה זה רק כמה חודשים לאחר שצייר את “התאונה”, שבה חזה את מותו כמרטיר לבוש היטב שגופתו זרוקה בצד הדרך.

Man Ray, Cover of the VU Magazine, October 1933

פורסם בבלוג של יוחאי רוזן “ציורי אור“